ר' דוד נובהרדוקר בעל "גליא מסכת"

[בור ועם הארץ]

היום הוא היארצייט של אחד מגדולי תלמידי רבי חייים מוואלאזין, הגאון הגדול רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל ה"גליא מסכת". [כמובן ע"פ הגמרא עירובין נג. "דוד גלי מסכת"].

ידועה קושייתו המפורסמת, על מה דאמרינן בגמ' סנהדרין פב. אלו נהפך זמרי והרגו לפינחס לא היה נהרג עליו, ומשום דפינחס רודף הוא, והקשה בגליא מסכת, א"כ איך אמרינן והא יכול להצילו באחד מאבריו הוא, שהרי בידו לפרוש ממנה?

והביא ראיה מכאן לדברי המשנה למלך בשם הריב"ש דאע"ג דאמרינן לענין רודף שאם יכול להצילו באחד מאבריו, אסור להורגו, מ"מ הנרדף עצמו מותר להורגו. וכתב שם הטעם משום דבהיל ואינו יוכל לדקדק.

והרבה נאמר על קושיא זו.

בספרו ח"ב יש ממנו דרשות, ושם בהספד על הגר"ח מוואלאזין, כתב דרוש שנתפרסם מאד, אבל לא בשם בעל השמועה [י"א אותו בשם בעל הנחלת דוד, אבל האמת שזה מבעל הגליא מסכת כנ"ל].

במה שאמרו חז"ל על הפסוק את מספר ימיל אמלא, שממלא הקב"ה שנותיהם של צדיקים מיום ליום, והקשה איך יתכן שלא נתקיים בצדיק זה, שנולד בז' סיון ונפטר בי"ד בו? אלא שהצדיקים כל ימיהם ממלואים תורה ומצוות, וא"כ הימים שלפני המילה שאין בהם חפץ אין נכנסים לחשבון, ויוצא מדוייק, שנפטר ביום מילתו. ושאני מרע"ה שנולד מהול ע"כ בז' באדר נולד ובז' באדר מת. ויעו"ש באורך, ומבאר הפסוק "יודע ה' ימי תמימים ונחלתו לעולם תהיה". וכתבתי בקיצור נמרץ.

[וצ"ב עדיין איך מתיישב אצל שאר צדיקים שלא נפטרים ביום מילתם, ומה הועיל בתירוצו].

[רבטוב]

[quote="בור ועם הארץ"]היום הוא היארצייט של אחד מגדולי תלמידי רבי חייים מוואלאזין, הגאון הגדול רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל ה"גליא מסכת". [כמובן ע"פ הגמרא עירובין נג. "דוד גלי מסכת"].

ידועה קושייתו המפורסמת, על מש"כ המשנה למלך דאע"ג דאמרינן לענין רודף שאם יכול להצילו באחד מאבריו, אסור להורגו, מ"מ הנרדף עצמו מותר להורגו. וכתב שם הטעם משום דבהיל ואינו יוכל לדקדק.

והקשה בגליא מסכת, א"כ איך אמרינן בגמ' אילו הפך זמרי והרגו לפינחס לא היה נהרג עליו, ומשום דפינחס רודף הוא, והא יכול להצילו באחד מאבריו הוא, שהרי בידו לפרוש ממנה?

הרבה נאמר על קושיא זו.

לכאורה יש לתרץ פשוט הלא הוא בהיל ולא יודע בדיוק איך להתגונן

[איש_ספר]

על קושיא זו האריכו האחרונים הלא הם בספרתם ומהם: אהל משה לרא"מ הלוי הורביץ ח"א סנהדרין שם, חלקת יואב ח"ב, קונטרס הערות הערה י"ז, דברי יחזקאל סי' כ"ג אות יב, כלי חמדה בלק אות ד' ובהוספות בסוף הספר מבן המחבר, שיעורי הגרש"ר מכות עמ' שצ"א, מנחת שלמה להגרש"ז סי' ז ועוד. ומצאתי כתוב שגם בתשו' פורת יוסף עוסק בזה ולא עלהבידי למצוא מקומו, ואודה למי שיאיר עיניו. ואיך אפשר להזכיר את הגליא מסכת בערב חנוכה בלי להזכיר את בירורו והשגתו על מנהגינו בהדלקת נ"ח נר איש וביתו. ובכלל מיוחד הוא הספר (והשני בדומה לו הוא המשכנות יעקב) כבבואה של שיטת הלמוד מבית מדרשו של אביר הרועים מוהר"ח מואלאלז'ין (אף שכמדומה שלא היה תלמידו) מה שקיבל מרבו, שלא לישא פנים בתורה ובהוראה גם לא לראשונים. ואכמ"ל.
ויש את הסיפור המפורסם על דין תורה שפסק ר' חיים כנגד דעתו של ר' דוד, עד שהודה לו ר' דוד ע"י מעשה שהיה - יש היודע מקורו?

[בור ועם הארץ]

ואיך אפשר להזכיר את הגליא מסכת בערב חנוכה בלי להזכיר את בירורו והשגתו על מנהגינו בהדלקת נ"ח נר איש וביתו.

תודה שהחזרת לי אבידתי!! אני נזכר שפעם למדתי את הסוגיא ואת אותה התשובה הנפלאה!

ובכלל מיוחד הוא הספר (והשני בדומה לו הוא המשכנות יעקב) כבבואה של שיטת הלמוד מבית מדרשו של אביר הרועים מוהר"ח מואלאלז'ין (אף שכמדומה שלא היה תלמידו) מה שקיבל מרבו, שלא לישא פנים בתורה ובהוראה גם לא לראשונים. ואכמ"ל.

תמיד תמהתי שבכותרת להספד ההוא על הגר"ח מוואלאזין לא כתוב שהוא רבו, וחשבתי כדבריך. אבל מה אעשה שבמקורות כתוב (איני זוכר היכן) שאכן היה תלמידו. ואנחנו לא נדע. וצ"ע.

אכן דרך הלימוד משתקף בספר זה ובמשכנו"י, לברר כל ענין משורש הסוגיא, ולא לישא פני איש, אבל גם בשימת דגש על עומק הפשט וחשבון הסוגיא היטב היטב, וכדרך הגר"א בביאורו. והייתי מוסיף גם את הנחלת דוד. אבל בעיקר הדבר הוא פלא, שהמעיין בשו"ת חוט המשולש מהגר"ח יראה שהיה חריף ופלפלן גדול, וצ"ע.

[נוטר הכרמים]

ויש את הסיפור המפורסם על דין תורה שפסק ר' חיים כנגד דעתו של ר' דוד, עד שהודה לו ר' דוד ע"י מעשה שהיה - יש היודע מקורו?

ראה בהרחבה: הרב י.ב. פרידמן 'בסוד שיח' עמ' 19-24, כמובן שאין לראות בזה מקור...

[יחזקאל]

ובכלל מיוחד הוא הספר (והשני בדומה לו הוא המשכנות יעקב) כבבואה של שיטת הלמוד מבית מדרשו של אביר הרועים מוהר"ח מואלאלז'ין (אף שכמדומה שלא היה תלמידו) מה שקיבל מרבו, שלא לישא פנים בתורה ובהוראה גם לא לראשונים. ואכמ"ל.

האם כתבו ככה במפורש ?

[בור הגולה]

כן. בשו"ת חוט המשולש באיזהו מקומן. ומביא כן בשם רבו הגר"א.

[נוטר הכרמים]

ואיך אפשר להזכיר את הגליא מסכת בערב חנוכה בלי להזכיר את בירורו והשגתו על מנהגינו בהדלקת נ"ח נר איש וביתו.

באותה תשובה ישנו גילוי מעניין, וז"ל: וכן נהגו אחרי דעת רמ"א שכל מי שיש לו בנו או חתנו לוקחי בנותיו שבא באנשים למנין שנים ערך ט"ו שנה מדליק בפני עצמו ומברך גם כן.

אפשר לשמוע שקטן לא ידליק ויצא ידי חובתו בהדלקת אביו, ולדעת מרן עמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב שליט"א זוהי הדרך המהודרת ביותר לקיים בו מצות חינוך.

אבל מנין גיל ט"ו, ומה ענינו?

[אליהוא]

בשו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט
ואם כת"ר מפני השלום איננו בא לידי מדה זו לסתור דברי מו"ר הכה"ג נ"י. הלא אני הקטן שמשתי את הכה"ג נ"י בהיותו במדינתינו. ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה. אבל אני שומר פי התלמוד הקדוש שהורנו הדרך הזה בפרק יש נוחלין (דף ק"ל ע"ב) דא"ל רבא לר"פ ולר"ה ברי' דרב יהושע תלמידי' כי אתי פיסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו בי' פירכא כו' עד אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. והנה דינא דידן אתאי לקמאי לדין אם יש לסמוך על ספק דלא בעל. ועיני לא ראו את הספק הזה כלל. ואולם [אם] הייתי בסנהדרין הייתי דן בחנק ע"פ הך חזקה דדרך איש ואשה לבעול. יאמר נא ירא ה' היתכן לי לסמוך על פסקא דדינא דמו"ר דחזינא ביה פירכא טובא. והא אתינא קמיה דמו"ר ושלחתי דברי גם אליו לדון לפניו. ואנכי הרואה שלא הובאו דברי לפניו כלל. וגם לפני כת"ר דנתי וגם אותותיו לא ראיתי את ראיותיו ואם אולי שגיתי הבינו לי והאירו נא את עיני להבין ולהורות כהלכה. וטרם ישיבני מדעתי איך הותר לי לצרף לספק מילתא דלא ס"ל כלל להסתפק בזה. וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה אפילו לבעלי השו"ע כו'. ואעפ"כ מעודי זחלתי ואירא מלקבוע הלכה עפ"י דעתי העניה וחלושה. והן בעוד היה על ארצנו שמשו של רבינו הגדול הנ"ל. לפעמים זכיתי להציע דברי לפניו והוה מנהיר לי שמעתתא. ואחר ששקעה שמשו של אותו צדיק לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה. אחלי ישים נא עיניו ולבו לב חכם כי"ב על דברי מכתבי הראשון וענותו תרבני להשיבני גם עתה הפעם בדברי טעם. ומגברא דאית ליה בעינא. ולתשובת כת"ר אצפה להראות לי הדרך הישר. כי בו חפצתי. ואחוי קידה כו' כנפשו ונפש החיים באאמ"ו מוהרי"ץ זללה"ה:

הקטע אפילו לבעלי השו"ע הושמט בכמה דפוסים.

אך ההזהרה היא להגר"ח מוולאז'ין ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול.

[בור הגולה]

כאן ליקט קצת מענין זה.

[איש_ספר]

כאן מקור הסיפור על ר' דוד נובהרדוקער עם ר' חיים מוואלאז'ין - מכתב מאליהו ווילנא תרס"ב

א.jpg (146.49 KiB) נצפה 7635 פעמים

ב.jpg (370.29 KiB) נצפה 7635 פעמים

ג.jpg (60.26 KiB) נצפה 7635 פעמים

[בור הגולה]

משמע שאכן לא למד אצלו, וצ"ע.

[נוטר הכרמים]

מוקפץ לרגל דבריו המובאים בריש האשכול על דין 'רודף' דפינחס, מצאו נחת.

[ישבב הסופר]

מהספידו על הגר"ח לא משמע כלל שהוא תלמידו.

[פולסברג]

מכון 'עלה זית' עובדים כעת על הוצאת ספרו מחדש, וחפץ ה' בידם יצלח.
------
מי היו בניו וחתניו?

[האויצרניק]

מכון 'עלה זית' עובדים כעת על הוצאת ספרו מחדש, וחפץ ה' בידם יצלח.
------?

מה עלה בידיהם?

האם יש תאריך סיום לספר?

[בן אליהו]

עלה זית או משנת רבי אהרון?

[פלוריש]

הרב יוסף סאוויצקי כתב לי, לפני כמה חודשים, שהוא עוסק בעריכת גליא מסכת מטעם משנת רבי אהרן והוא לקראת סיום. נקווה שבמהרה נראה באורו

[שומר]

יצא