שייף נפיק כתב:בראשית רבה צא ב'
השעיר החיי כתב:ברייתא דלב ומשנה אבות זה טוב. אבל זה הצהרה שיש ואני עדיין צריך את השימוש בפועל.
מה שנכון נכון כתב:ברייתא דל"ב מדות (מדה כט) ומשנה באבות ספ"ג, טוב?
כלבאשבוע כתב:עוקצין פרק ג משנה יב: אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח) "להנחיל אוהבי יש ואוצרתיהם אמלא"
השעיר החיי כתב:תודה אבל שניהם לא תנאיים
בגמ' במה טומנים הדר יתבי וקא מיבעיא להו ל"ט מלאכות מנלן וכו' והק הפני יהושע דלק' ע,א בברייתא אמר רבי נתן אלה הדברים בגימטריא הוי ל"ט מלאכות ואמאי לא הביאה הגמ' כאן את הברייתא דלקמן
וביאר הפנ"י שמשמע לגמ' דאת עיקר הדין לא לומדים מגימטריא דלא סגי בגימטריא דינים בתורה, והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא ולכן חיפשה הגמ' את המקור העיקרי לל"ט מלאכות.
ולכאורה קשה שבריש נזיר ילפינן סתם נזירות ל' יום מגימטריא של יהיה, ולכאורה דין שלם מן התורה ילפינן מגימטריא.
והראני אאמו"ר שבפירוש הרא"ש כ' שקבלה הייתה בגמ' שסתם נזירות ל' יום והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא, והוכיח כן שגימטריא אינה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, ומבואר כדברי הפנ"י.
אך אמר אאמו"ר שבדין פרע דההוי שלושים יום כתב הרא"ש דילפינן מגימטריא של יהיה ולא הזכיר דהוי קבלה והגימטרייא היא רק אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין דבסנהדרין מצאנו אל יחסר המזג דהוי גימטריא וילפינן דין גמור.
ועוד מצינו בשמן המשחה כריתות ה,ב זה בגימטריא י"ב לוגין הוו, ומלמד שנשאר כולו לעתיד לבא. מיהו שם אין זה מלמד דין חדש אלא רק ששמן המשחה נשאר כולו בנס לעתיד לבא.
וע"ע תוס' ערכין ד,א שלבן בוכרי שכהן צריך לשקול יליף מגימטריא זה יתנו דהיינו י"ב שבטים צריכים לשקול שקליהם.
השעיר החיי כתב:אבקש את עזרת הת"ח דפה בחיפוש מקורות מזמן התנאים בו השתמשו באותיות בערכם המספרי - שסה רמח לט יח וכו וכו'
להבדיל לעניין גימטריה אני מסתפק על ארבע מקומות
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריה הכי
דתניא רב יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר..
ותניא מחלה זו מרה ולמה
ת"ר כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה
אוהב עמו כתב:מן המצוי עימי בכתובים, חלק כבר נכתב לעילבגמ' במה טומנים הדר יתבי וקא מיבעיא להו ל"ט מלאכות מנלן וכו' והק הפני יהושע דלק' ע,א בברייתא אמר רבי נתן אלה הדברים בגימטריא הוי ל"ט מלאכות ואמאי לא הביאה הגמ' כאן את הברייתא דלקמן
וביאר הפנ"י שמשמע לגמ' דאת עיקר הדין לא לומדים מגימטריא דלא סגי בגימטריא דינים בתורה, והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא ולכן חיפשה הגמ' את המקור העיקרי לל"ט מלאכות.
ולכאורה קשה שבריש נזיר ילפינן סתם נזירות ל' יום מגימטריא של יהיה, ולכאורה דין שלם מן התורה ילפינן מגימטריא.
והראני אאמו"ר שבפירוש הרא"ש כ' שקבלה הייתה בגמ' שסתם נזירות ל' יום והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא, והוכיח כן שגימטריא אינה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, ומבואר כדברי הפנ"י.
אך אמר אאמו"ר שבדין פרע דההוי שלושים יום כתב הרא"ש דילפינן מגימטריא של יהיה ולא הזכיר דהוי קבלה והגימטרייא היא רק אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין דבסנהדרין מצאנו אל יחסר המזג דהוי גימטריא וילפינן דין גמור.
ועוד מצינו בשמן המשחה כריתות ה,ב זה בגימטריא י"ב לוגין הוו, ומלמד שנשאר כולו לעתיד לבא. מיהו שם אין זה מלמד דין חדש אלא רק ששמן המשחה נשאר כולו בנס לעתיד לבא.
וע"ע תוס' ערכין ד,א שלבן בוכרי שכהן צריך לשקול יליף מגימטריא זה יתנו דהיינו י"ב שבטים צריכים לשקול שקליהם.
כדכד כתב:השעיר החיי כתב:אבקש את עזרת הת"ח דפה בחיפוש מקורות מזמן התנאים בו השתמשו באותיות בערכם המספרי - שסה רמח לט יח וכו וכו'
להבדיל לעניין גימטריה אני מסתפק על ארבע מקומות
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריה הכי
דתניא רב יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר..
ותניא מחלה זו מרה ולמה
ת"ר כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה
אם כוונתו לשימוש באותיות ולא דווקא ללימוד מהם - יש משנה במנחות "ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז" בהשוואה בין שתי הלחם ללחם הפנים
מיללער כתב:
מעניין גם לציין לעוד פירושים:
רש"י במס' סוכה כח. מלבד הפי' כמו הרע"ב על חשבון האותיות מפרשה גם על ענין אתב"ש ואטב"ח.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 593 אורחים