גימטריא בתקופת התנאים

[השעיר החיי]

אבקש את עזרת הת"ח דפה בחיפוש מקורות מזמן התנאים בו השתמשו באותיות בערכם המספרי - שסה רמח לט יח וכו וכו'

להבדיל לעניין גימטריה אני מסתפק על ארבע מקומות
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריה הכי
דתניא רב יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר..
ותניא מחלה זו מרה ולמה
ת"ר כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה

[שייף נפיק]

קדוש יהיה - למדו ממנו סתם נזירות שלושים יום.
ועיין היטב בתורה תמימה שם מה שביאר.

[פלגינן]

יש גם אלה הדברים ל"ט מלאכות.

[השעיר החיי]

תודה אבל שניהם לא תנאיים

[מה שנכון נכון]

ברייתא דל"ב מדות (מדה כט) ומשנה באבות ספ"ג, טוב?

[שייף נפיק]

אבות ג' יח
תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה
ועיין תוי"ט שם שמציין שבספר יצירה. עוסקים בגימ', והוא מיוחס עוד לאברהם אבינו.

[שייף נפיק]

.

[השעיר החיי]

ברייתא דלב ומשנה אבות זה טוב. אבל זה הצהרה שיש ואני עדיין צריך את השימוש בפועל.

[השעיר החיי]

בראשית רבה צא ב'

זה אמורא

[מה שנכון נכון]

ברייתא דלב ומשנה אבות זה טוב. אבל זה הצהרה שיש ואני עדיין צריך את השימוש בפועל.

בברייתא יש שימוש בפועל: שלוש מאות ושמונה עשרה = אליעזר.

[השעיר החיי]

בגמרא לא נשמע כל כך שזה ממקור הברייתא, אבל בהחלט דוגמא טובה. תודה

[כלבאשבוע]

עוקצין פרק ג משנה יב: אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח) "להנחיל אוהבי יש ואוצרתיהם אמלא"

[הגהמ]

ברייתא דל"ב מדות (מדה כט) ומשנה באבות ספ"ג, טוב?

לפי פירוש המהר"ל בד"ח (מובא בתויו"ט וכ"פ אחריו בתפא"י) המכוון במשנה אבות שם אינו לחשבון אותיות אלא לחישוב מתמטי להילוך המזלות וכדו'. ונראה שכך מפרש הרמב"ם הביטוי 'תקופות וגמיטריות' בכ"מ (למרות שככה"נ אי"ז בגירסת משנתו באבות שם) שמצאנו שנקט בכמה מקומות (קה"ח יא:ב, יז:כד, יח:יג, שבועות ה:כב) חישוב תקופות וגמיטריות בהדי הדדי. ומובן מזה שהוא מפרש המלה כ'חשבון ומתמטיקה' כמו שכתב בהל' קה"ח (יא:ה) 'מפני שידענו בעיקרי הגימטריאות בראיות ברורות'. ובהל' גניבה (ח:א) הוא קורא לספרים בענייני חשבון ומתמטיקה 'כתבי גמיטריות': 'וכן במדת הקרקע צריך לדקדק בחשבון משיחת הקרקע על פי העיקרים המתבארים בכתבי הגימטריות'. וכ"כ באגרתו לחכמי מרשילייא: 'דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות'. ועוד שם: 'וזה הוא חשבון תקופות וגימטריאות שאמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה שהיא חכמה ובינה לעיני העמים. אבל אלה הדברים של הוברי שמים אינם כלום'.

[מה שנכון נכון]

[בפשטות המלה גימטריא היא מיונית ופירושה הוא חשבון (תהיה כונת המשנה אשר תהיה). וראה בתשבי מש"כ ע"ד הערוך, ובערוך השלם, ובהגהות הגרי"פ שם מכללי הב"י בהליכות עולם].

[השעיר החיי]

עוקצין פרק ג משנה יב: אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח) "להנחיל אוהבי יש ואוצרתיהם אמלא"

זה אמנם משנה אבל ריב"ל הוא אמורא (לפי ההגדרה הקלסית)..

[פלתי]

תודה אבל שניהם לא תנאיים

קדוש יהיה דילפינן מיניה סתם נזירות ל יום. עי' בתוס' נזיר ו' ע"ב ד"ה שומע אני שכתבו דגם ר' יאשיה שהוא תנא דורש מגימטריא זו. וכן פירש הרא"ש שם.

[בקרו טלה]

גימטריא ונוטריקון

[אוהב עמו]

מן המצוי עימי בכתובים, חלק כבר נכתב לעיל

בגמ' במה טומנים הדר יתבי וקא מיבעיא להו ל"ט מלאכות מנלן וכו' והק הפני יהושע דלק' ע,א בברייתא אמר רבי נתן אלה הדברים בגימטריא הוי ל"ט מלאכות ואמאי לא הביאה הגמ' כאן את הברייתא דלקמן
וביאר הפנ"י שמשמע לגמ' דאת עיקר הדין לא לומדים מגימטריא דלא סגי בגימטריא דינים בתורה, והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא ולכן חיפשה הגמ' את המקור העיקרי לל"ט מלאכות.
ולכאורה קשה שבריש נזיר ילפינן סתם נזירות ל' יום מגימטריא של יהיה, ולכאורה דין שלם מן התורה ילפינן מגימטריא.
והראני אאמו"ר שבפירוש הרא"ש כ' שקבלה הייתה בגמ' שסתם נזירות ל' יום והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא, והוכיח כן שגימטריא אינה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, ומבואר כדברי הפנ"י.
אך אמר אאמו"ר שבדין פרע דההוי שלושים יום כתב הרא"ש דילפינן מגימטריא של יהיה ולא הזכיר דהוי קבלה והגימטרייא היא רק אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין דבסנהדרין מצאנו אל יחסר המזג דהוי גימטריא וילפינן דין גמור.
ועוד מצינו בשמן המשחה כריתות ה,ב זה בגימטריא י"ב לוגין הוו, ומלמד שנשאר כולו לעתיד לבא. מיהו שם אין זה מלמד דין חדש אלא רק ששמן המשחה נשאר כולו בנס לעתיד לבא.
וע"ע תוס' ערכין ד,א שלבן בוכרי שכהן צריך לשקול יליף מגימטריא זה יתנו דהיינו י"ב שבטים צריכים לשקול שקליהם.

[לייטנר]

viewtopic.php?p=209986#p209986

[אוצר החכמה]

סתם מעניין למה זה משנה אם האמוראים אומרים את דרשת הגימטריה או התנאים?

[כדכד]

אבקש את עזרת הת"ח דפה בחיפוש מקורות מזמן התנאים בו השתמשו באותיות בערכם המספרי - שסה רמח לט יח וכו וכו'

להבדיל לעניין גימטריה אני מסתפק על ארבע מקומות
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריה הכי
דתניא רב יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר..
ותניא מחלה זו מרה ולמה
ת"ר כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה

אם כוונתו לשימוש באותיות ולא דווקא ללימוד מהם - יש משנה במנחות "ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז" בהשוואה בין שתי הלחם ללחם הפנים

[השעיר החיי]

מן המצוי עימי בכתובים, חלק כבר נכתב לעיל

בגמ' במה טומנים הדר יתבי וקא מיבעיא להו ל"ט מלאכות מנלן וכו' והק הפני יהושע דלק' ע,א בברייתא אמר רבי נתן אלה הדברים בגימטריא הוי ל"ט מלאכות ואמאי לא הביאה הגמ' כאן את הברייתא דלקמן
וביאר הפנ"י שמשמע לגמ' דאת עיקר הדין לא לומדים מגימטריא דלא סגי בגימטריא דינים בתורה, והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא ולכן חיפשה הגמ' את המקור העיקרי לל"ט מלאכות.
ולכאורה קשה שבריש נזיר ילפינן סתם נזירות ל' יום מגימטריא של יהיה, ולכאורה דין שלם מן התורה ילפינן מגימטריא.
והראני אאמו"ר שבפירוש הרא"ש כ' שקבלה הייתה בגמ' שסתם נזירות ל' יום והגימטרייא אינה אלא סמך בעלמא, והוכיח כן שגימטריא אינה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, ומבואר כדברי הפנ"י.
אך אמר אאמו"ר שבדין פרע דההוי שלושים יום כתב הרא"ש דילפינן מגימטריא של יהיה ולא הזכיר דהוי קבלה והגימטרייא היא רק אסמכתא בעלמא.
עוד יש לעיין דבסנהדרין מצאנו אל יחסר המזג דהוי גימטריא וילפינן דין גמור.
ועוד מצינו בשמן המשחה כריתות ה,ב זה בגימטריא י"ב לוגין הוו, ומלמד שנשאר כולו לעתיד לבא. מיהו שם אין זה מלמד דין חדש אלא רק ששמן המשחה נשאר כולו בנס לעתיד לבא.
וע"ע תוס' ערכין ד,א שלבן בוכרי שכהן צריך לשקול יליף מגימטריא זה יתנו דהיינו י"ב שבטים צריכים לשקול שקליהם.

ולציין שגם הרמבם בפג מנזירות אומר ששלושים יום זה מדברי קבלה. אבל האמת שהרא״ש זה ממש פלא - שלעניין סתם נזירות שלושים יום שאין שום מקור לדין אלא מהגמטריא, אינו רוצה לומר שאפשר ללמוד דין בגימטריה ונצרך לומר שדברי קבלה הם, ולעניין למה לא יומיים, דודאי אין שום בעיה לדרוש מהפסוק שאי אפשר לגדל פרא ביומיים, שם דווקא פירש שזה נלמד מהגמטריה

[השעיר החיי]

אבקש את עזרת הת"ח דפה בחיפוש מקורות מזמן התנאים בו השתמשו באותיות בערכם המספרי - שסה רמח לט יח וכו וכו'

להבדיל לעניין גימטריה אני מסתפק על ארבע מקומות
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריה הכי
דתניא רב יהודה אומר נ"ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר..
ותניא מחלה זו מרה ולמה
ת"ר כבוד עשו לו במותו זה חזקיה מלך יהודה

אם כוונתו לשימוש באותיות ולא דווקא ללימוד מהם - יש משנה במנחות "ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז" בהשוואה בין שתי הלחם ללחם הפנים

לכאורה ראיה פגז. תודה

[מיללער]

כבר הובא לעיל הפירושים שונים שנאמרו על מילת 'גימטריא' המשנה אבות פ"ג, מי"ח - תקופות וגימטראות פרפראות לחכמה:

רע"ב: חשבון האותיות
תוס' יו"ט, מלאכ"ש ותפאר"י: עפ"י דברי המגיד משנה על הרמב"ם הל' גניבה שהוא מל' יון על חכמת החשבון ותשבורת (ועיי"ש מה שכ' בספר הון עשיר נדפס בליקוטים שבמשניות יכין ובועז מהד' זכר חנוך)

מעניין גם לציין לעוד פירושים:
רש"י במס' סוכה כח. מלבד הפי' כמו הרע"ב על חשבון האותיות מפרשה גם על ענין אתב"ש ואטב"ח

והרשב"ם בב"ב קלד. הוסיף עוד לכת ומפרשה על עניני נוטריקין ור"ת כמו אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית וכו'

הערוך ערך גמטריא פי' גם הוא לחשבון האותיות כמו שפי' הרע"ב ובלשונו: במקום אחד כותבין ובמקום מאה כותבין ק' (ועיי"ש במוסף הערוך)

וראיתי ברזא דשבתי כמ"ס ב"ב שציינו לספר הליכות עולם (כללי הגמ' שער ד' פ"ג) שמפרש את שורש המילה מלשון גיא-מטוריא (עמק מהר) שהמלות הם כמו הרים והיוצא מהם כמו גיא (לא הבנתי בדיוק את הדברים).

[מרדכי וינטרויב]

השימוש באותיות כמייצגים ערכים מספריים קיים כבר בזמן הבית. כך בשקלים "וכתוב עליהן א ב ג". גם במטבעות החשמונאים משמשים אותיות לציון מספר השנים.

[מיללער]

מעניין גם לציין לעוד פירושים:
רש"י במס' סוכה כח. מלבד הפי' כמו הרע"ב על חשבון האותיות מפרשה גם על ענין אתב"ש ואטב"ח.

ברש"י פסחים ה. ד"ה אך חלק. ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ וכו'

ונקט בל' גימטריא כמו שכ' במס' סוכה