הגאון הקדוש מאוסטראווצא זי"ע.

[בר ששת]

לרגל יומא דהילולא דיליה, רצו"ב מעט מדברי תורתו היו"ל מידי שבת בשבתו.
(באותה כתובת, ניתן להימנות בקביעות ולהינות מידי שבוע).

שבחו מי ימלל, גבורתו מי יתאר, ארבעים שנה יתיב בתעניתא, לנפשיה לא אחזיק טיבותא,
קדוש לו יאמר, דנפשיה מצי למצער. תגן זכותו בעד כל ישראל.

[בר ששת]

העירוני בחוסר דיוק, מכיוון שהיארצייט בי"ט אדר א'.
כך או כך, תגן זכותו בעדנו, וכל היודע עוד על אותו קדוש
אל יכלא מהביא.

רצ"ב גליון היארצייט ובו מעשיות וסיפורים חדשים.

[איש_ספר]

לפני שנים אחדות קראתי בתלפיות מאמר כביר לדמותו, שכנתב ע"י אחד ממקורביו ומכיריו. המאמר כתוב בסגנון מיוחד ['אנושי]' שלא מצוי במחוזותינו, ובו נכללו כמה מדבריו העמוקים, (הפירוש על 'ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה' הוא נפלא!) הכותב גם מיצר על סילוף דמותו כסמל לחריפות מחודדת, (בין היתר ע"י סדרת מאיר עיני חכמים), הגם שהיה דרכו וסגנונו בעמקות ופשטות.

ר מאוסטרובצה.PDF

(1.38 MiB) הורד 872 פעמים

[שיבר]

אכן מאמר נפלא. קראתיו ג"א לאחר שהעתיקו אותו בהשמטות בבטאון עולם החסידות.

בענין האם פלפוליו של הרה"ק מאוסטובצא היו נחשבים בעיניו (ועיקר לימודו) היה ע"ז פולמוס זוטא בהמודיע לפני כשנתיים שלוש. יהודי מירושלים מזקני חסידי קלויזנבורג בשם גוטרמן או שם דומה שיגר למערכת לפחות שני מכתבים ארוכים מלווים בציטוטים מדברי רבו הרבי מקלויזנבורג זצ"ל אודות גדולת הפלפולים של הרבי מאוסטרובצה וביקש לדחות בחריפות את שהובא באחד הגליונות מס' ימות עולם להרבי מאמשינוב-ארה"ב זצ"ל שהרבי מאוסטרובצא לא החשיב את פלפוליו כדרך לימוד וכיו"ב. כאמור, ממאמר זה מוכח נכוחה שלא כדבריו.

[עשוי לנחת]

באחד הגליונות מס' ימות עולם להרבי מאמשינוב-ארה"ב זצ"ל

פולמוס זוטא בהמודיע לפני כשנתיים שלוש

מי יתננו ונראה את אחד ממראי מקומות אלו?
ואגב, שמעתי מיהודי זקן [שמו הוא ר' אברהם משה כהן מהעיר תל אביב] שזוכר את עצמו כילד קטן הולך עם אביו לבית הכנסת באוסטראווצע בשבת אחר הצהרים, והוא זוכר שהרבי היה מוסר שיעור שעות עג"ב שעות [הוא כמובן שיחק בחוץ בהתאם לגילו].
וידוע כן מעדותם של הרבה שהיה יושב עם כשהשטריימעל שלו מכסה את עיניו ודורש בחשבונות ופלפולים במשך שעות עג"ב שעות, ללא פתיחת ספר, וכמובן ללא דף ועט, שמי שיודע באלו חשבונות מדובר [כמבואר למעיין בספר אור תורה] לא מבין כיצד ניתן להבין אותם בלי לרשום בדף ועט, כל שכן לא לחדש חידושים אלו תוכ"ד דיבור במשך כמה שעות. [ועי' בהוספות שבסוף ספר אור תורה מהדורה תשס"ג, שהוציא ר' אברהם משה כהן הנ"ל תחת השם משמרות כהונה ששם מביא הרבה סיפורים מדהימים על גאונות של הרבי]
עכ"פ לא נראה לי שאם היה דורש באופן כזה כמה שעות כל שבת, היה זה כלאחר יד, וכאילו לא החשיבם, כי לפי דברי המאמר מתלפיות שהביא מורינו איש ספר בריש האשכול משמע שנפלטו לו פה ושם כמה הגיגים, שלא החשיבם כלל, מה שלא מסתבר.

[תולעת ספרים07]

עד כמה שזכור לי מרן הסטייפלר זי"ע ביקש הסכמות משלושה גדולים והאחד מהם הוא הרבי מאוסטרובצה זי"ע הסכמה זו נמצאת עד נכון להיום אצל אחד הנכדים.
ובנוגע להאדמו"ר מקלוזונבורג ז"ל הוא החזיק עצמו תלמיד שלו אך איני יודע בדיוק איך ומה.
וכה כתב הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצא זצוק"ל על הספר שער תבונה למרן הסטייפלר זי"ע.
בעהי"ת הן ראיתי קונטרס שערי תבונה שחיבר הרב הגדול בתורה חריף ובקי צמ"ס רבי יעקב ישראל אשר לומד עם התלמידים בישיבה הקדשוה דנאבארדאק וכו כו' הכותב למען כבוד התורה ות"ח הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא.
וכידוע שרבינו הסטייפלר השאיר מהשערי תבונה רק שליש בהיות שרבי חיים שמאלביץ זצ"ל אמר לו כי שליש מהם המה ישיבישע תורה מוכרים ושליש כבר נמצא בספרי האחרונים ושליש הספר המה דברים מחודשים ומקוריים.
עוד אציין בזה שמרן הסטייפלר השאיר אחריו ברכה מאתיים אחוז ממה שנדפס בקהלות יעקב אך מרן רבינו הגר"ח שליט"א אינו חפץ להדפיסו באומרו שאם אביו לא רצה כנראה טעמו עמו...

[איש_ספר]

ואגב, שמעתי מיהודי זקן [שמו הוא ר' אברהם משה כהן מהעיר תל אביב] שזוכר את עצמו כילד קטן הולך עם אביו לבית הכנסת באוסטראווצע בשבת אחר הצהרים, והוא זוכר שהרבי היה מוסר שיעור שעות עג"ב שעות [הוא כמובן שיחק בחוץ בהתאם לגילו]..

ר' אברהם משה כהן (ה' יאריך ימיו ושנותיו), הוא בן של הגאון העילוי ר' פישל כהן שזכה עוד ללמוד עם האב ובנו הגאונים הקדושים מאוסטראווצא.
מפי נכדו של ר' פישל (דרך בתו), שמעתי ששמע ממנו בשם האדמו"ר רמ"י זצ"ל שהגדיר את כל פלפוליו כשעשועי תורה.
---------------
בניו של ר' פישל ה"ה:
ר' שמעון שליט"א מח"ס עשרת מונים (אבי הבקי ר' יהושע כהן בעל כרם יהושע)
ר' שמחה
ר' זאב (שהיה ר"מ או משגיח בישיבה בגייטסהד) 
ר' אברהם משה שליט"א
ר' יוסף שליט"א מאנטוורפן.

עוד אציין בזה שמרן הסטייפלר השאיר אחריו ברכה מאתיים אחוז ממה שנדפס בקהלות יעקב אך מרן רבינו הגר"ח שליט"א אינו חפץ להדפיסו באומרו שאם אביו לא רצה כנראה טעמו עמו...

הרב תולעת, אחר המחילה מכת"ר דבריו נסתרים מהסכמת הגרח"ק לקהילות יעקב החדשים, שם נדפסו מדברי מרן הקה"י שנותרו בכתובים. יעו"ש.

[גוראריה]

ר' אברהם משה יכול לזכור את רמ"י מאוסטרובצא?

[אורח לרגע.]

באחד הגליונות מס' ימות עולם להרבי מאמשינוב-ארה"ב זצ"ל

פולמוס זוטא בהמודיע לפני כשנתיים שלוש

מי יתננו ונראה את אחד ממראי מקומות אלו?
ואגב, שמעתי מיהודי זקן [שמו הוא ר' אברהם משה כהן מהעיר תל אביב] שזוכר את עצמו כילד קטן הולך עם אביו לבית הכנסת באוסטראווצע בשבת אחר הצהרים, והוא זוכר שהרבי היה מוסר שיעור שעות עג"ב שעות [הוא כמובן שיחק בחוץ בהתאם לגילו].
וידוע כן מעדותם של הרבה שהיה יושב עם כשהשטריימעל שלו מכסה את עיניו ודורש בחשבונות ופלפולים במשך שעות עג"ב שעות, ללא פתיחת ספר, וכמובן ללא דף ועט, שמי שיודע באלו חשבונות מדובר [כמבואר למעיין בספר אור תורה] לא מבין כיצד ניתן להבין אותם בלי לרשום בדף ועט, כל שכן לא לחדש חידושים אלו תוכ"ד דיבור במשך כמה שעות. [ועי' בהוספות שבסוף ספר אור תורה מהדורה תשס"ג, שהוציא ר' אברהם משה כהן הנ"ל תחת השם משמרות כהונה ששם מביא הרבה סיפורים מדהימים על גאונות של הרבי]
עכ"פ לא נראה לי שאם היה דורש באופן כזה כמה שעות כל שבת, היה זה כלאחר יד, וכאילו לא החשיבם, כי לפי דברי המאמר מתלפיות שהביא מורינו איש ספר בריש האשכול משמע שנפלטו לו פה ושם כמה הגיגים, שלא החשיבם כלל, מה שלא מסתבר.

צודק מאוד.
אין ספק שדרך לימודו היה דרך הפלפול והחריפות גג על גג.
כל המעיין בספר חידושי הגרי"ח מאת רבי יעקב חנוך סנקביץ זצ"ל, בתוכן הספר במבואות ובתולדות - ייווכח באמיתות הדברים.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158019&&page=1

[תולעת ספרים07]

דבריו נסתרים מהסכמת הגרח"ק לקהילות יעקב החדשים, שם נדפסו מדברי מרן הקה"י שנותרו בכתובים. יעו"ש.

כבודו צודק ואני כתבתי ממה ששמעתי מפיו בשעתו ובהזדמנות אנסה לברר זאת
---
ובנוגע להגה"ק מאוסטרואווצא זי"ע
כידוע בהרבה ספרים מפוזרים מדברי התורה שלו ולאו דווקא גג על גג
מעניין לדעת אם מישהו כבר אסף אותם
והנה לפניכם מתוך ספר אחד אשר כבוד רבינו א"ס לבטח יזהה מניין הוא לקוח.

הגאון הקדוש מאוסטרובצא חלק א.png (46.93 KiB) נצפה 14338 פעמים

הגאון הקדוש מאוסטרובצא חלק ב.png (53.25 KiB) נצפה 14338 פעמים

[אורח לרגע.]

ובנוגע להגה"ק מאוסטרואווצא זי"ע
כידוע בהרבה ספרים מפוזרים מדברי התורה שלו ולאו דווקא גג על גג

אכן לא כולם, אבל זה עדיין לא אומר שהוא חינך את תלמידיו להתרחק מהדרך הזו.

[עשוי לנחת]

ר' אברהם משה יכול לזכור את רמ"י מאוסטרובצא?

הוא אכן אמר לי שאינו זוכר אותו במדוייק, אך זוכר שהיה משחק בחוץ הרבה שעות כמו שכתבתי, וכמו"כ בפרקים שכתב באור תורה שהוא הוציא לאור [יש לי את זה בבית עם הקדשה ממנו], הוא מביא הרבה סיפורים מאביו ששמע מהרבי, כגון שאביו היה יכול להכפיל בשניות מספר בן 6 ספרות כפול 6 ספרות, ופעם פנה לרבי אחרי שיעור שלו, ואמר שנדמה לו שהוא טעה בחשבון, והרבי אמר לו שאם זה יצא מפיו לא יתכן שטעה, ואכן בדקו שוב עד שעלו על טעותם.
עכ"פ הסתובבו שם גאוני עולם. ומשפחת כהן המעטירה תעיד על כך, איך שכולם סוחרים ממולחים בעלי כשרונות, ומי שמכיר את ר' יהושע כהן יודע באיזה סוג גאונות מדובר. [אם כי גאונותו היא ודאי משהו ייחודי גם במשפחתו, אך יש לכך בסיס במשפחתו]

[אוצר החכמה]

כשנפגשתי איתו בשמחות (כשהיה קצת יותר צעיר, יאריך ה' ימיו), היה תמיד שופע וורטים מהאוסטרובצער, אבל איני יודע אם היו אלו דברים ששמע מאביו או מן הכתובים.

[עשוי לנחת]

והנה לפניכם מתוך ספר אחד אשר כבוד רבינו א"ס לבטח יזהה מניין הוא לקוח.

כעין וורטים אלו הביא ר' אברהם משה בשם אביו בתוספת משמרת כהונה לספר אור תורה שהו"ל מחדש.
ועכשיו מצאתי בספר בית מאיר שהוציאו מכון אוסטראווצע של הרב הלשטוק מביתר [כן השם דומה, אבל הוא נכד של אח של הרבי, כי לרבי לא נשארו צאצאים], ששם הביאו בדיוק וורט זה של קירבת משה למרים, ובהערה כתבו שהגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון הביא זאת בספרו ברכת שמעון על האוהחה"ק ובסו"ד כת' שנאמרו הדברים לחידודי כי להלכה גם למשה היה דין קרוב, שבירו' מובא בתוס' סנהדרין כח. דמיבעי ליה אם משה כשר להעיד לאשת פנחס, ומוכיחים התוס' דלפנחס היה פסול דהוי שלישי בראשון עייש, ודוחק לומר דרק לסימנא בעלמא נקיט משה ופנחס ומיבעי ליה כהאי גוונא באינשי דעלמא.
וכמו"כ מביאים שם בהערה וורט זה בס' ויען יוסף עמ' ט אות כו, וכן בספר יד יוסף עמ' נ אות לג, ובקובץ שערי אורה ח"ב חוברת ג סי' לג.
הוורט על המגילה מובא ג"כ בספר בית מאיר על המועדים בשם ספר ויען יוסף עמ' י אות כח, ולכאו' זה הספר שהעתיק לנו תולעת, ומוסיף שם בבית מאיר שמובא ג"כ בקיצור בספר תתן אמת ליעקב עמ' שיד.

[עשוי לנחת]

כשנפגשתי איתו בשמחות (כשהיה קצת יותר צעיר, יאריך ה' ימיו), היה תמיד שופע וורטים מהאוסטרובצער, אבל איני יודע אם היו אלו דברים ששמע מאביו או מן הכתובים.

מה שהוא זוכר מאביו הוא כבר הביא בספר משמרת כהונה, ומה שלא רשום שם, מסתמא ספרו לו את זה.

[עשוי לנחת]

לפני שנים אחדות קראתי בתלפיות מאמר כביר לדמותו, שכנתב ע"י אחד ממקורביו ומכיריו. המאמר כתוב בסגנון מיוחד ['אנושי]' שלא מצוי במחוזותינו, ובו נכללו כמה מדבריו העמוקים, (הפירוש על 'ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה' הוא נפלא!) הכותב גם מיצר על סילוף דמותו כסמל לחריפות מחודדת, (בין היתר ע"י סדרת מאיר עיני חכמים), הגם שהיה דרכו וסגנונו בעמקות ופשטות.

ר מאוסטרובצה.PDF

אגב, מי שירצה יעיין בספר אור תורה אחרי פרשת נח שמה הוא כותב תשובה בענין אם מותר להוציא זרע לברר אם הדם מהבעל, ומפלפל שם ארוכות, בדיוק כמו הפלפולים שלו בשאר הספרים [גם במאיר עיני חכמים], כך שודאי שהשתמש עם פלפוליו גם בהלכה, רק לעינינו נראה זה חסרון, אך זה טעות כי ודאי גאון כמוהו ידע להזהר לפלפל כמו שצריך ולדמויי מילתא למילתא כדבעי, ואם כן שוב נראה לכאורה שאי"ז נכון כ"כ המובא בציטוט איש ספר.

[שיבר]

ומי שמכיר את ר' יהושע כהן יודע באיזה סוג גאונות מדובר. [אם כי גאונותו היא ודאי משהו ייחודי גם במשפחתו, אך יש לכך בסיס במשפחתו]

אני לא מכיר את ר' יהושע רק שמעתי ממנו לפני שנים דרשה בה הראה כוחו בציטוט מראי מקומות, וכן את ספרו כרם יהושע - דומני שכאן אתה מאשש את הצד שנמצא בקובץ בקובץ שהביא איש ספר, ולהיפך ממה שכתבת בהודעות אחרות

[עשוי לנחת]

דומני שכאן אתה מאשש את הצד שנמצא בקובץ בקובץ שהביא איש ספר, ולהיפך ממה שכתבת בהודעות אחרות

תפרט, כי אין לי כח לעבור שוב על הקובץ של הגראי"ס. מה כתוב שם ולמה זה ההיפך?
[הדרך שהלך בה ר' יהושע כהן אינה מעידה כלום על הדרך של האוסטראווצער, כי קודם כל הוא אינו נכדו כלל, רק הסבא שלו הסתופף בצל הרבי, וגם אם הוא כן היה נכדו, אי"ז אומר שהוא התחבר לאותה שיטת לימוד, רק רואים את הכשרון, זה כל מה שאמרתי.]

[מבקש חכמה]

הרב הלשטוק מביתר [כן השם דומה, אבל הוא נכד של אח של הרבי, כי לרבי לא נשארו צאצאים],

לרבי יש צאצאים, אמנם מעטים לצערנו עקב הריגת בנו ומשפחתו בשואה. נותרה בת שכבר נפטרה אך יש לה ילדים ונכדים.

[עשוי לנחת]

לרבי יש צאצאים, אמנם מעטים לצערנו עקב הריגת בנו ומשפחתו בשואה. נותרה בת שכבר נפטרה אך יש לה ילדים ונכדים

באמת מעניין, מי הם צאצאים אלו? אם תוכל לפרט.
כנראה שמה ששמעתי שאין לו צאצאים היינו דרך בניו אשר קרואים בשם הלשטוק, ומדוייק לפי"ז מה ששמעתי וז"ל "הרב הלשטוק מביתר [כן השם דומה, אבל הוא נכד של אח של הרבי, כי לרבי לא נשארו צאצאים]" עכ"ל, דשם הלשטוק מיהת, אחד מצאצאיו לא נותר, אך יתכן אמנם ובשמות אחרים יש לו צאצאים. ואשמח לשמוע עליהם.

[גוראריה]

ר' אברהם משה יכול לזכור את רמ"י מאוסטרובצא?

הוא אכן אמר לי שאינו זוכר אותו במדוייק, אך זוכר שהיה משחק בחוץ הרבה שעות כמו שכתבתי,

מסתדר מבחינת השנים?

[עשוי לנחת]

מסתדר מבחינת השנים?

הרבי נפטר בי"ט באדר תרפ"ח - כך לפי ר' א"מ במשמרת כהונה שהוסיף בסוף אור תורה.
ר' אברהם משה נולד בערך תרפ"א-תרפ"ג, אז זה די מסתדר.

[גוראריה]

מסתדר מבחינת השנים?

הרבי נפטר בי"ט באדר תרפ"ח - כך לפי ר' א"מ במשמרת כהונה שהוסיף בסוף אור תורה.
ר' אברהם משה נולד בערך תרפ"א-תרפ"ג, אז זה די מסתדר.

נו נו... כשהרבי נפטר הוא הי' לכל היותר בן שמונה.
הם גרו באותה העיר?
ברור שרא"מ זקן כ"כ?

[עשוי לנחת]

כיום לצערנו ר' אברהם משה נראה יותר זקן מכך,
בכל אופן הם גרו באותה העיר, וכאמור, הוא סיפר לי שהיה הולך כל שבת עם אביו לבית הכנסת, שם היה הרבי דורש, ודוקא זה מתאים למה שהוא סיפר לי שהוא רק זוכר את עצמו כילד באותה תקופה.

[מבקש חכמה]

באמת מעניין, מי הם צאצאים אלו? אם תוכל לפרט.
כנראה שמה ששמעתי שאין לו צאצאים היינו דרך בניו אשר קרואים בשם הלשטוק, ומדוייק לפי"ז מה ששמעתי וז"ל "הרב הלשטוק מביתר [כן השם דומה, אבל הוא נכד של אח של הרבי, כי לרבי לא נשארו צאצאים]" עכ"ל, דשם הלשטוק מיהת, אחד מצאצאיו לא נותר, אך יתכן אמנם ובשמות אחרים יש לו צאצאים. ואשמח לשמוע עליהם.

איני יודע האם הם מעוניינים להתפרסם על גלי האינטרנט, אשאל את החתן של בן הבת, שהוא ידידי, אם הם מסכימים לפרסום שמם.

[מיללער]

"אדמו"ר חסידי מפורסם שהתענה מ' שנה, נפטר בפוילן"

http://archive.jta.org/article/1928/03/ ... -in-poland

[עשוי לנחת]

ראביי מילר, ד'עוילם בעט זאלט איר 'מוריד' זיין די 'כתבה' פון די 'קישור' וואס איר אט גישיקט די עוילם - להוציא יקר מזולל. ווייל סי'ז דא נאך אפאר צדיקים אז זיי האבן נישט קיין 'גישה' צו די גאנצע אינטרוועלט[ד].
אגרוייסען יישר כח

[מיללער]

ראביי מילר, ד'עוילם בעט זאלט איר 'מוריד' זיין די 'כתבה' פון די 'קישור' וואס איר אט גישיקט די עוילם - להוציא יקר מזולל. ווייל סי'ז דא נאך אפאר צדיקים אז זיי האבן נישט קיין 'גישה' צו די גאנצע אינטרוועלט[ד].
אגרוייסען יישר כח

ליינט איר ענגליש ראביי נחת?

Famous Chassidic Rabbi Who Fasted Forty Years, Passes a Way in Poland


ASCETIC SCHOLAR WHO ACQUIRED WIDE FAME DIES AT 74

Warsaw -
Jewish Telegraphic Agency

Rabbi Meier Yechiel, ascetic and scholar, known as the Ostrovtzer Rebbe, Rabbi of Ostrowiec, one of the most unique figures in Polish Jewry, died yesterday at the age of 74.

Born in Skierniewice, the son of a baker, Rabbi Meir Yechiel established in independent school of ascetic Chassidism, gaining a large number of followers among the Jewish population in Congress Poland. A mathematician and Talmudic scholar of unusual depth, Rabbi Meir Yechiel also ministered to his Chassidic followers by counsel and prayer. He declined, however, to accept remuneration, as is the usage among the Chassidic leaders. A part of his salary which he received as the rabbi of the community, he sent to Palestine for charities there.

Embracing the theory that life on this earth was given, not to be enjoyed, the ascetic scholar took it upon himself when he was thirty to spend his days and nights in study and prayer and to abstain from eating, every day except Saturdays, when it is a religious commandment to eat. For over forty years he continued these six day fasts each week, although physicians warned him against this practice, At night, he went to bed in his clothes in order not to enjoy his sleep.

Although a recognized authority on Jewish law, whose opinion and advice were invoked by the leading rabbis, Rabbi Meir Yechiel was very reticent in his modesty, and although he was the author of numerous works on Talmudic law, the Cabala and Chassidic subjects, he prohibited his friends to publish his works during his lifetime.

Rabbi Meir is survived by a son Ezekel, who is rabbi in Nasielsk, and who will succeed him in his Chassidic post. Thousands of the followers of the Ostrovtzer Rebbe from all parts of Poland came to Ostrowiec to pay tribute to their leader at his funeral which took place yesterday. The scholar had many friends and admirers among non-Jews.

Ten thousand persons, among whom were fifty rabbis, attended the funeral of the Ostrovtzer Robbe at Ostrowiec yesterday.

The board of the Ostrowiec Kehillah voted a life pension to the widow. She will receive 400 Zlotys monthly.

מי מתנדב לתרגם?

[עשוי לנחת]

התרגם של גוגל, חוכא ואטלולא, אבל משהו אפשר להבין...

מפורסמים הרב החסידי מי צם ארבעים שנה, עובר דרך פולין
הוקרת סגפן שרכשו תהילה WIDE מת בגיל 74
ורשה -
סוכנות הידיעות היהודית
רבי מאיר יחיאל, סגפן ומלומד, המכונה הרבי Ostrovtzer, הרב של Ostrowiec, אחת הדמויות הייחודיות ביותר יהדות פולין, מת אתמול בגיל 74.
נולד Skierniewice, בנו של אופה, הרב מאיר יחיאל הוקמה בבית הספר עצמאית של החסידות סגפן, צובר מספר גדול של חסידים בקרב האוכלוסייה היהודית בפולין הקונגרסאית. מתמטיקאי וחוקר התלמוד עומק יוצא דופן, הרב מאיר יחיאל גם משרתים את חסידיו חסידי שלו על ידי היועץ ותפילה. הוא סירב, עם זאת, כדי לקבל שכר, כמו גם השימוש בקרב מנהיגי החסידות. חלק ממשכורתו שקיבל כרב הקהילה, ששלח פלסטין עבור ארגוני צדקה שם.
אימוץ התיאוריה שהחיים על פני האדמה הזאת ניתנה, לא להיות נהנו, חוקר סגפן לקח על עצמו כשהיה בן שלושים לבלות את ימיו ואת לילותיו במחקר ותפילה להימנע מלאכול, כל יום, מלבד בשבתות, כאשר הוא מצווה דתית לאכול. במשך ארבעים שנה המשיך אלה צם ששת הימים כל שבוע, אם כי הרופאים הזהירו אותו נגד פרקטיקה זו, בלילה, הוא הלך לישון בבגדיו כדי לא ליהנות בשנתו.
למרות סמכות מוכרת על ההלכה היהודית, שדעתו וייעוץ היו שהעלו הרבנים המובילים, היה רבי מאיר יחיאל מאופק מאוד הצניעות שלו, למרות שהוא היה המחבר של עבודות רבות על ההלכה, הקבלה ונושאים החסידות, הוא אסור חבריו לפרסם את יצירותיו בימי חייו.
הרב מאיר הותיר אחריו Ezekel בנו, מי הוא הרב Nasielsk, ומי יצליח לו הודעה החסידית שלו. אלפי חסידיו של הרבי Ostrovtzer מכל רחבי פולין הגיעו Ostrowiec לחלוק כבוד למנהיג שלהם בהלווייתו שהתקיימה אתמול. המלומד היו ידידים רבים מעריצים בקרב הלא יהודים.
עשרת אלפים בני אדם, ביניהם וחמשים רבנים, השתתפו בהלוויה של רוב גרייה Ostrovtzer ב Ostrowiec אתמול.
הלוח של הקהילה Ostrowiec הצביעו פנסיה חיים לאלמנה. היא תקבל 400 בזלוטי חודשי

עד כאן התרגום, מיותר א"כ לציין כיצד מתוך דברי הסופר נכרת רמתו הרוחנית...

[שברי לוחות]

אגב, מי שירצה יעיין בספר אור תורה אחרי פרשת נח שמה הוא כותב תשובה בענין אם מותר להוציא זרע לברר אם הדם מהבעל, ומפלפל שם ארוכות, בדיוק כמו הפלפולים שלו בשאר הספרים [גם במאיר עיני חכמים], כך שודאי שהשתמש עם פלפוליו גם בהלכה, רק לעינינו נראה זה חסרון, אך זה טעות כי ודאי גאון כמוהו ידע להזהר לפלפל כמו שצריך ולדמויי מילתא למילתא כדבעי, ואם כן שוב נראה לכאורה שאי"ז נכון כ"כ המובא בציטוט איש ספר.

בדיוק הזדמן לי לעיין היום בתשובה, והנה הוא לא השתמש בפלפולו להלכה, כמו שהוא כותב מפורשות בתחילת התשובה, "בדבר השאלה אין רצוני להזדקק להלכה מפני טעמים כמוסים אך אשתעשע בהלכה עם כת"ה לפלפולא בעלמא".

[משמרת]

והרבי הנוכחי מאוסטרובצה ביתר מה הוא לו?

[חסיד ביתרי]

והרבי הנוכחי מאוסטרובצה ביתר מה הוא לו?

נכד אחיו רבי חיים שמריהו שהיגר ללונדון לפני המלחמה

[מתפעל]

"סיפר הרה"ג רבי יחיאל פישל כהן תלמידו של הגה"ק רמ"י מאוסטרובצא בסוף ספר אור תורה
השלם.
שמעתי פעם מהרבי זצלל"ה שדיבר על גדלותו של הגאון ר' יהושעלה מקוטנא זצ"ל והפליג מאד
בשבחיו על גאוניותו. הוא אמר שכל רז לא אניס ליה, אך ביחוד הוא הפליג לשבח את גדולתו
וצדקותו.
וכך סיפר הרבי:
טרם שנתקבלתי לרבה של סקרניביץ , רצו האנשים המתנגדים לי שאסע לקבל סמיכת חכמים
מגאונה של פולין הגאון מקוטנא ומהגאון מקאליש בעל נפש חיה.
נסענו אני ומשמשי לקוטנא והגענו לבית מדרשו של אבד"ק קוטנא. לפנות ערב הגאון מקוטנא היה אז
באמצע השיעור שנתן לתלמידיו, נגשתי לארון הספרים והוצאתי ספר לעיין בו.
היה זה במקרה ספרו של הגאון מקוטנא. כדרכי עלעלתי בספר במהירות ושהיתי שניות מספר בכל
דף . הרב הרגיש בזה וממקום מושבו אמר לי: 'יונגערמאן, דעם ספר בלעטערט מען נישט אזוי'.
[אברך, את הספר הזה אין מדפדפים כך]. עניתי לו: 'איך האב איהם שוין דורכגעקוקט '. [כבר עברתי
עליו]. אז קרא לי הגאון מקוטנא אליו והתחלנו לדבר בלימוד בלי שידע מי אני ולמה באתי לקוטנא.
הויכוח התלהט עד כי עלתה מלחמתה של תורה כלהב אש. הייתי אז צעיר לימים, בן עשרים היה
כשנתקבל לרבה של סקרניביץ, ובלהט הויכוח שכחתי עם מי אני מדבר ואמרתי דברים בוטים אישיים
נגד סברתו של הרב.
או אז החוירו פני הרב והוא סיים את הויכוח. באותו רגע תפסתי מה עשיתי אבל את הנעשה אין
להשיב והלכתי עם משמשי להאכסניא שלי.
בדרך אמרתי למשמשי שכפי הנראה כבר לא אקבל סמיכת חכמים מאבד"ק קוטנא ובלב כבד הלכנו
לנוח.
לפנות בוקר דופקים בדלת, מופיע משמשו של הגאון מקוטנא ובקשה בפיו, רבה של העיר מבקש
מהרב הצעיר שיואיל לבוא אל ביתו.
קמנו והלכנו אל הרב. כשבאתי לפניו קבלני הרב מקוטנא ואמר: עיינתי היטב בדברים שאמרתי אמש
והריני חוזר בי ומקבל את דבריכם".

[חכמי פולין, עמוד ש"ז, הרב ישראל אברהם גרינבוים]


דא עקא, בויקיפדיה נכתב שבצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא והנפש חיה:
"אביו לקחו עמו אל בית רבו בגרודז'יסק שם קיבל מתורת החסידות. כמו כן למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא. בהיותו כבן 17 נשא לאישה את בת רבי אברהם מוורקא ולמד שם כמה שנים. בתר"ם, בגיל 28, נבחר לכהן כרבה של העיר סקרנביץ, בעידודם של רבותיו, רבי יהושע'לה מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס.

מלבד, קצת קשה לקבל שהגאון מאוסטרובצה כך דיבר בתקיפות אל הגאון מקוטנא. אבל כמובן, אולי.

[חסיד ביתרי]

ח"כ עידית סילמן ממפלגת איחוד מפלגות הימין נשואה לנכדו דוד סילמן שסבו היה חתן הרה"ק מאוסטאווצא זי"ע

[לא ידען]

ח"כ עידית סילמן ממפלגת איחוד מפלגות הימין נשואה לנכדו דוד סילמן שסבו היה חתן הרה"ק מאוסטאווצא זי"ע

בויקיפדיה נכתב שנשואה לשמוליק סילמן. לא דוד. אולי יש כאן טעות קטנה בשמות?

[חסיד ביתרי]

ח"כ עידית סילמן ממפלגת איחוד מפלגות הימין נשואה לנכדו דוד סילמן שסבו היה חתן הרה"ק מאוסטאווצא זי"ע

בויקיפדיה נכתב שנשואה לשמוליק סילמן. לא דוד. אולי יש כאן טעות קטנה בשמות?

צודק טעיתי דוד הוא אחיו
דתיים לאומים מתגוררים ברחובות

[פלגינן]

ח"כ עידית סילמן ממפלגת איחוד מפלגות הימין נשואה לנכדו דוד סילמן שסבו היה חתן הרה"ק מאוסטאווצא זי"ע

[מקווה שאצלכם בביתר כבר הפסיקו לתלות בזה תקוות גדולות.]

[שומע ומשמיע]

"סיפר הרה"ג רבי יחיאל פישל כהן תלמידו של הגה"ק רמ"י מאוסטרובצא בסוף ספר אור תורה
השלם.
שמעתי פעם מהרבי זצלל"ה שדיבר על גדלותו של הגאון ר' יהושעלה מקוטנא זצ"ל והפליג מאד
בשבחיו על גאוניותו. הוא אמר שכל רז לא אניס ליה, אך ביחוד הוא הפליג לשבח את גדולתו
וצדקותו.
וכך סיפר הרבי:
טרם שנתקבלתי לרבה של סקרניביץ , רצו האנשים המתנגדים לי שאסע לקבל סמיכת חכמים
מגאונה של פולין הגאון מקוטנא ומהגאון מקאליש בעל נפש חיה.
נסענו אני ומשמשי לקוטנא והגענו לבית מדרשו של אבד"ק קוטנא. לפנות ערב הגאון מקוטנא היה אז
באמצע השיעור שנתן לתלמידיו, נגשתי לארון הספרים והוצאתי ספר לעיין בו.
היה זה במקרה ספרו של הגאון מקוטנא. כדרכי עלעלתי בספר במהירות ושהיתי שניות מספר בכל
דף . הרב הרגיש בזה וממקום מושבו אמר לי: 'יונגערמאן, דעם ספר בלעטערט מען נישט אזוי'.
[אברך, את הספר הזה אין מדפדפים כך]. עניתי לו: 'איך האב איהם שוין דורכגעקוקט '. [כבר עברתי
עליו]. אז קרא לי הגאון מקוטנא אליו והתחלנו לדבר בלימוד בלי שידע מי אני ולמה באתי לקוטנא.
הויכוח התלהט עד כי עלתה מלחמתה של תורה כלהב אש. הייתי אז צעיר לימים, בן עשרים היה
כשנתקבל לרבה של סקרניביץ, ובלהט הויכוח שכחתי עם מי אני מדבר ואמרתי דברים בוטים אישיים
נגד סברתו של הרב.
או אז החוירו פני הרב והוא סיים את הויכוח. באותו רגע תפסתי מה עשיתי אבל את הנעשה אין
להשיב והלכתי עם משמשי להאכסניא שלי.
בדרך אמרתי למשמשי שכפי הנראה כבר לא אקבל סמיכת חכמים מאבד"ק קוטנא ובלב כבד הלכנו
לנוח.
לפנות בוקר דופקים בדלת, מופיע משמשו של הגאון מקוטנא ובקשה בפיו, רבה של העיר מבקש
מהרב הצעיר שיואיל לבוא אל ביתו.
קמנו והלכנו אל הרב. כשבאתי לפניו קבלני הרב מקוטנא ואמר: עיינתי היטב בדברים שאמרתי אמש
והריני חוזר בי ומקבל את דבריכם".

[חכמי פולין, עמוד ש"ז, הרב ישראל אברהם גרינבוים]


דא עקא, בויקיפדיה נכתב שבצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא והנפש חיה:
"אביו לקחו עמו אל בית רבו בגרודז'יסק שם קיבל מתורת החסידות. כמו כן למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא. בהיותו כבן 17 נשא לאישה את בת רבי אברהם מוורקא ולמד שם כמה שנים. בתר"ם, בגיל 28, נבחר לכהן כרבה של העיר סקרנביץ, בעידודם של רבותיו, רבי יהושע'לה מקוטנא וחתנו רבי חיים אלעזר וואקס.

מלבד, קצת קשה לקבל שהגאון מאוסטרובצה כך דיבר בתקיפות אל הגאון מקוטנא. אבל כמובן, אולי.

בויקיפדיה לא מצוין מקור, ולמשפט שאח"כ מובא מקור מההקדמה ל'מאיר עיני ישראל'. ושם הקדמה [נמצא באוצר] מסופר על אותו דבר בדיוק, שפגש את הגאון מקוטנא כשהיה צריך להתמנות לרב, אלא ששם הפגישה מתוארת באופן אחר.

[שומע ומשמיע]

כיום לצערנו ר' אברהם משה נראה יותר זקן מכך,
בכל אופן הם גרו באותה העיר, וכאמור, הוא סיפר לי שהיה הולך כל שבת עם אביו לבית הכנסת, שם היה הרבי דורש, ודוקא זה מתאים למה שהוא סיפר לי שהוא רק זוכר את עצמו כילד באותה תקופה.

הם לא גרו באותה העיר, ר' אברהם משה התגורר בלודז' ואין מצב שהוא אמר דבר כזה. הוא כנראה דבר על נסיעות לרבי.

[יעקל]

זוהי תמונה של ר' יצחק (איטשע) מאיר ליפשיץ. אביו ר' ירחמיאל היה משב"ק של האדמו"ר מאוסטרובצא בימי 9 שנות כהונתו כרב בסקערניעוויץ (בין ווארשא ללאדזש), לפני עברו לכהן כרב באוסטרובצא.

ר' איטשע מאיר עלה ארצה לפני קום המדינה והתיישב בת"א, והתפלל שם בשטיבל של חסידי אוסטרובצא.

ידוע למישהו איפה קבור ? מיהם צאצאיו ? מה מעשיו בת"א ?

https://forum.otzar.org/download/file.p ... &id=117909

‏‏לכידה.PNG (93.39 KiB) נצפה 2372 פעמים