יתן חן כתב:נוטר הכרמים כתב:הרב קרלנשטיין זצ"ל. קחו אותו בהשוואה לכל ראשי הישיבה שכיהנו עמו במקביל, ולשאר בני גילו במקומות אחרים, הרי נודע בעסקנותו הרבה בכל דבר שבקדושה בעיר אשדוד. לא רק במלחמות נגד פירצות, אלא במפעלי קירוב אדירים. (אפשר לברר אצל הרב ירחמיאל קראם שליט"א)
נוטר הכרמים כתב:נאמן למציאות אותה אני חווה וחי, אישית וציבורית, בתוך עמי (ההשקפתיים דייקא) אנכי יושבת, אינני שותף בשום פנים ואופן לתיאוריה לפיה אנשי ההשקפה הינם עורכים ועיתונאים במקרה הטוב, או משועממים ו'נייסנים' במקרה הגרוע. יתכן שיש להם השפעה, אולי אפילו גדולה יחסית. אולם אין לי שום ספק שהדבר הזה שורשו ויסודותיו בגדולי הדור (לא כולם), ת"ח עצומים וראשי העם.
העיתון או העסקנים מבטאים ומוציאים אל הפועל את המגמה, ברור שיתכנו הקצנות ושימוש מוגזם ע"י בעלי אינטרסים וגורמי שליטה, עם הזמן, וזה קורה בכל מקום שהוא, אבל הכיוון העקרוני של ה'השקפה', שבבסיסה ישנה איזו שהיא הכוונה צמודה, 'זה הדרך לכו בה', ושלילה תקיפה יותר של האחרים בא מלמעלה למעלה.
לכן מבחינתי בעלי ההשקפה 'שלי' ומה שאני מכיר אינם עורכי עיתונים או כותבים שונים למיניהם, כמו גם עסקנים ומובילי דעת קהל...
את הרב שך אין צורך להציג. זכורני שבילדותי על כל דבר חדש שצץ, בעטיפות הכי יפות, היו רק מחכים שהרב שך יצא נגד... כמדומני שאין עוד מישהו שיצא בחייו נגד כ"כ הרבה מוסדות ואנשים. וראה זה פלא, מי הקים ויסד יותר ממנו בחצי יובל האחרון, ובכל השטחים...
בהתאם לכל האמור, לענ"ד, החלוקה של פותח האשכול היא מופרכת מיסודה. והרגשת הלב שלי היא שאיפכא מסתברא, ובהווה ראינו שדווקא בעלי ההשקפה הם היו אלו העירניים יותר והאיכפתיים יותר לצרכי הציבור, עשו ועישו יותר מאחרים, בלי לזלזל ולהמעיט חלילה בערך של מישהו.
שים-שלום כתב:דרומי כתב:לפלא עליך, הרי זה כל ההבדל בין הלכה להשקפה!
ההבדל שאינה צריכה עיון גדול, שכל צולער יכול לחוות דעתו, או שחמורה יותר מדיני דאו' ודרבנן?
נוטר הכרמים כתב:...............
למעשה לא זכיתי לתשובה. נוטר הרבה בשרטוטי ביוגרפיה נאצלים על אי אלו בעלי השקפה גדולים, אך עדיין לא הגיע לנקודה עצמה, מהי אותה "השקפה" עליה אנו מדברים.במאמר המוסגר אבקש מהנוטר לתת לנו מספר מלים (באשכול חדש) מהי באמת "השקפה" זו, מה הם גדריה, והיכן בעצם היא כתובה בתורה [ואם היא כתובה במפורש, אזי היא בכלל התורה ולא מושג חיצוני, ואם היא אינה כתובה – ] למה היא מחייבת אותנו, או למה השקפה של איש פלוני מחייבת גם את האחרים ועוד ועוד. דומני שלא כולם כאן מדברים על אותו נושא.
הווי אומר, באמצע הרצף עומד איש קדוש שמשלב השקפה עם מעשה. אך אי שם בקצה, עומד איש שאין בידו אלא השקפה, אך מאחר והוא מנותק ממעשה, שום דבר לא מפריע לו להרוס, לכדרר את ההשקפה לכדור של רפש אותו הוא מטיל בפני מי שהוא חפץ בביזויו. נוטר, אתה איתי?הדגשתי בדבריי שאני בכוונה מקצין את הדוגמאות כי מהקיצון אתה מבין טוב יותר את האמצע. אין כאן מצב בינארי של "איש השקפה" או "איש מעשה". בין הקיצוניות לשני הצדדים יש רצף ארוך עם המון המון באמצע. אך קל יותר לדון במקרי קצה כדי להבין את המינון של האמצע, וכמו שנוהגים גם בגמרא ובכל תחום מדעי אחר להבדיל. אנא, להבין.
השקפה היא מבט של תורה על כל דבר שלא נכתב בפירוש בתורה, למשל על ענייני השכלה, מודרניזציה, מדינה, גיוס, טכנולוגיה וכל דבר המתחדש בעולמנו. אדם שקיבל מבט של תורה רואה את הנושא בעיניים אחרות, ולרוב הציבור שהולך לאורו יקבל את דבריו כתורה מסיני.
צפוני כתב:השקפה היא מבט של תורה על כל דבר שלא נכתב בפירוש בתורה, למשל על ענייני השכלה, מודרניזציה, מדינה, גיוס, טכנולוגיה וכל דבר המתחדש בעולמנו. אדם שקיבל מבט של תורה רואה את הנושא בעיניים אחרות, ולרוב הציבור שהולך לאורו יקבל את דבריו כתורה מסיני.
השקפה אינה אוסף של רגשות בשום פנים ואופן, ברור הדבר שלכל דיון השקפתי יש יסוד ובסיס בתורה ובדברי חכז"ל שעליו מיוסד ומבוסס הדיון ככל דיון תורני.
משולש כתב:הרב פלגינן טוען שהשקפה שהיא נכונה ביסודה הופכת למרגיזה כשעיתונאים מנופפים בה.
אשמח לדוגמאות מתומצתות מתוך הודעתך הראשונה.
כי מה שאני הבנתי שאם גדולי הדור פסקו את פסקם, אין שום בעיה שהעיתונאים יזכירו לציבור מידי פעם את דעת גדולי ישראל, ובשביל זה יש עיתון. החזרה על דברי תורה אינה "מנטרה" אלא שינון של דברי התורה בעיקר כשיש הרבה נוגדנים באוויר.
אש משמים כתב:משולש כתב:הרב פלגינן טוען שהשקפה שהיא נכונה ביסודה הופכת למרגיזה כשעיתונאים מנופפים בה.
אשמח לדוגמאות מתומצתות מתוך הודעתך הראשונה.
כי מה שאני הבנתי שאם גדולי הדור פסקו את פסקם, אין שום בעיה שהעיתונאים יזכירו לציבור מידי פעם את דעת גדולי ישראל, ובשביל זה יש עיתון. החזרה על דברי תורה אינה "מנטרה" אלא שינון של דברי התורה בעיקר כשיש הרבה נוגדנים באוויר.
א. יש בעיה חמורה מאוד שעיתונאים יגידו את דעת גדול"י אלא אם יביאו את דבריהם מילה במילה ממש!
ב. כמה שידוע לי לא בשביל זה יש עיתון. העיתון נועד להעביר ידע חדשותי נצרך לציבור החרדי שלא יחפשו ידיעות אלו בעיתונים אחרים. להזכירכם, כל ת"ח בעל שיעור קומה אינו קורא עיתונים וב"ה דעתו דעת תורה גם בלא זה, מוזר הא?
יקים כתב:סליחה שאני מביע דעה בנושא שאינו קרוב אלי.
אבל ברצוני לשאול, האם בכל דור התעסקו כ''כ הרבה בהשקפה, או שבכל דור התעסקו הרבה בבעיות הדור המרכזיות, וכשהבעיה המרכזית היתה השקפה התעסקו בהשקפה (למשל דור הפילוסופים הקדמונים, דור ההשכלה, ודור הציונות וכד')?
וכהמשך אשאל, האם בדורנו ניתן להגדיר את נושא ההשקפה כבעיה מרכזית (לא בפוליטיקה), או שלצערנו הבעיה הזאת התגמדה (כלומר חוץ מדיונים תיארטים אין לה הרבה השלכות מעשיות) לעומת בעיות פי מיליון יותר גדולות בהעמדת היהדות ובביצורה?
(ואולי בכלל עצם העיסוק הרב בהשקפה, זה גופא בעיה מרכזית בדור, הגורם לכמה וכמה רעות וחלאים רעים - בין אדם לחבירו ובין אדם למקום?
נסביר זאת כך, היהדות בדורנו - ללא כל ספק - הרי היא כספינה בלב ים זועף, ים של תועבה והשחתת הנפש עד תהום רבה, והספינה מטלטלת אנה ואנה, גם בקיעים מתרחבים מכל עבר, בהם פורצים מי הים הנוראים, ומאיימים להטביע את הספינה על כל יושביה היל''ת, ובמה מתעסקים יושבי הספינה בשעה זו, במריבות ובמדנים על עניני השקפה... כמובן שמשאירים לכמה מיושבי הספינה להתעסק בביצור הספינה... רבותי, האם זה הזמן לדון בעניני השקפה, האם הים הזועף והמאיים הוא ים ההשקפה? (כן, כך היה בדור שלפני פנינו. שים ההשקפה כילה כמעט לא השאיר שריד ופליט). רבותי, זה הזמן לנסות ולהציל את שארית הפליטה (ממש כך) מרדת שחת רח''ל, ובכל דרך שאפשר להציל עוד ועוד יהודים, ולא לחשוב אם זה מתאים להשקפה או לא, שלא נאבד אותם ואת זרעם מעמנו רח''ל, לאסוף ולכנס ולחזק ולחזק ולקרב ולקרב.)
סליחה על שכתבתי את הדברים בחפזה ובלי סדר!
יקים כתב:אבל ברצוני לשאול, האם בכל דור התעסקו כ''כ הרבה בהשקפה, או שבכל דור התעסקו הרבה בבעיות הדור המרכזיות, וכשהבעיה המרכזית היתה השקפה התעסקו בהשקפה (למשל דור הפילוסופים הקדמונים, דור ההשכלה, ודור הציונות וכד')?
צפוני כתב:השקפה היא מבט של תורה על כל דבר שלא נכתב בפירוש בתורה, למשל על ענייני השכלה, מודרניזציה, מדינה, גיוס, טכנולוגיה וכל דבר המתחדש בעולמנו. אדם שקיבל מבט של תורה רואה את הנושא בעיניים אחרות, ולרוב הציבור שהולך לאורו יקבל את דבריו כתורה מסיני.
השקפה אינה אוסף של רגשות בשום פנים ואופן, ברור הדבר שלכל דיון השקפתי יש יסוד ובסיס בתורה ובדברי חכז"ל שעליו מיוסד ומבוסס הדיון ככל דיון תורני.
משולש כתב:הרב פלגינן טוען שהשקפה שהיא נכונה ביסודה הופכת למרגיזה כשעיתונאים מנופפים בה.
אשמח לדוגמאות מתומצתות מתוך הודעתך הראשונה.
כי מה שאני הבנתי שאם גדולי הדור פסקו את פסקם, אין שום בעיה שהעיתונאים יזכירו לציבור מידי פעם את דעת גדולי ישראל, ובשביל זה יש עיתון. החזרה על דברי תורה אינה "מנטרה" אלא שינון של דברי התורה בעיקר כשיש הרבה נוגדנים באוויר.
יקים כתב:סליחה שאני מביע דעה בנושא שאינו קרוב אלי.
אבל ברצוני לשאול, האם בכל דור התעסקו כ''כ הרבה בהשקפה, או שבכל דור התעסקו הרבה בבעיות הדור המרכזיות, וכשהבעיה המרכזית היתה השקפה התעסקו בהשקפה (למשל דור הפילוסופים הקדמונים, דור ההשכלה, ודור הציונות וכד')?
וכהמשך אשאל, האם בדורנו ניתן להגדיר את נושא ההשקפה כבעיה מרכזית (לא בפוליטיקה), או שלצערנו הבעיה הזאת התגמדה (כלומר חוץ מדיונים תיארטים אין לה הרבה השלכות מעשיות) לעומת בעיות פי מיליון יותר גדולות בהעמדת היהדות ובביצורה?
(ואולי בכלל עצם העיסוק הרב בהשקפה, זה גופא בעיה מרכזית בדור, הגורם לכמה וכמה רעות וחלאים רעים - בין אדם לחבירו ובין אדם למקום?
נסביר זאת כך, היהדות בדורנו - ללא כל ספק - הרי היא כספינה בלב ים זועף, ים של תועבה והשחתת הנפש עד תהום רבה, והספינה מטלטלת אנה ואנה, גם בקיעים מתרחבים מכל עבר, בהם פורצים מי הים הנוראים, ומאיימים להטביע את הספינה על כל יושביה היל''ת, ובמה מתעסקים יושבי הספינה בשעה זו, במריבות ובמדנים על עניני השקפה... כמובן שמשאירים לכמה מיושבי הספינה להתעסק בביצור הספינה... רבותי, האם זה הזמן לדון בעניני השקפה, האם הים הזועף והמאיים הוא ים ההשקפה? (כן, כך היה בדור שלפני פנינו. שים ההשקפה כילה כמעט לא השאיר שריד ופליט). רבותי, זה הזמן לנסות ולהציל את שארית הפליטה (ממש כך) מרדת שחת רח''ל, ובכל דרך שאפשר להציל עוד ועוד יהודים, ולא לחשוב אם זה מתאים להשקפה או לא, שלא נאבד אותם ואת זרעם מעמנו רח''ל, לאסוף ולכנס ולחזק ולחזק ולקרב ולקרב.)
סליחה על שכתבתי את הדברים בחפזה ובלי סדר!
פלגינן כתב:צפוני כתב:כעת ראיתי תגובת הנוטר. איני רואה צורך להאריך בתגובה. אתייחס למעט ממילותיך. דומני שמי שעיקר מומחיותו היא להעתיק או לשמר את ההשקפה מהדורות הקודמים הנו פחות בעל השקפה, אולי הוא בעצם 'בעל השקפה' [מיובאת] גרידא אך לא 'משקיף', וזאת מבלי להתייחס לאישים שונים, אלא לעצם הגדרתך. לגבי סוף דבריך, אין לי בעיה שתגדיר את הנושא כחוסר טקט ורגישות, בפרט בנושא של 'אחוות תורה', וכאמור הדגש הוא על המינון והמיקום ולא על ההשקפה עצמה.
משולש כתב:אש משמים כתב:א. יש בעיה חמורה מאוד שעיתונאים יגידו את דעת גדול"י אלא אם יביאו את דבריהם מילה במילה ממש!
ב. כמה שידוע לי לא בשביל זה יש עיתון. העיתון נועד להעביר ידע חדשותי נצרך לציבור החרדי שלא יחפשו ידיעות אלו בעיתונים אחרים. להזכירכם, כל ת"ח בעל שיעור קומה אינו קורא עיתונים וב"ה דעתו דעת תורה גם בלא זה, מוזר הא?
א. איני מבין את דרישתך הנחרצת! אם הרב אמר שת"ח הם הכי חשובים אז אסור לומר את זה אם לא בלשונו המדוייקת?? מה העניין? גם אתה נזהר לא לומר שום דבר בלי לשונם המדוייקת של רבותיך??
ב. זה בדיוק מה שאמרתי: הרי למה שלא יחפשו בעיתונים אחרים? בגלל שיש בהם בעיות השקפה (וגם בעיות אחרות כמו צניעות ולשה"ר וכו'). ת"ח אינם צריכים לקרוא עיתון כי יש להם את התורה והרבנים, אבל בעב"ת צריכים לפחות עיתון אם אינם מקבלים השקפות מהתורה וגדולי ישראל.
נוטר הכרמים כתב:אין ספק שבמאבק בין מי שנהוג לכנות אותם 'בעלי השקפה' לאלו שלא, אין ויכוח רק מהי ההשקפה. האם לשמר את הישן או להתחדש ולהשתנות לפי שינוי העיתים והמבט הריאלי התקופתי. אם אכן היה כך, 'בעל ההשקפה' במובן הראשון, המחדש והיוצר, הפורה והמתבונן היה זה המתחדש והנועז. אני סבור שלא במקרה השמרנים יותר הם עושים יותר עסק מן ההשקפה, והינם 'בעלי השקפה' במובן השני. ז"א מעבר לויכוח מה עדיף מבחינת התועלתיות וכו', אם לשמר את ההשקפה הישנה או לשדרג אותה, שזה ויכוח בפנ"ע, וסביב ויכוח זה מתנהלים כאן הויכוחים בפורום, כאשר בעצם זירת העימות היא מגרש אלו שאינם 'בעלי השקפה' במובן השני. כי לדידם של האחרונים, ההשקפה היא הרבה פחות ניתנת לשינוי, ודווקא מחמת כך עושים יותר עסק מעקרונות ההשקפה בבחינת שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
......................................
2. 'בעלי השקפה' מבחינתי, הינם האנשים השמרניים יותר, מייצגי ה'נגד' וה'חדש אסור'. מבין גדולי התורה המובהקים שבמהלך הדורות האחרונים רק את חלקם אפשר לכלול בהגדרה הזאת. עליהם הצבעתי כאנשי מעשה גדולים מהממוצע ביחס לשאר גדולי התורה שאינם נכנסים לקטגוריה זו.
3. אני מתעקש על כך שגדולי ישראל בחרו את העיתון ואת הלבלרים לבטא את רוחם ואת דעתם, וזו אחת המטרות החשובות, אם לא החשובה ביותר, לכך שהם התמסרו ליסוד עיתונים בדרכם ובהשקפתם. אם העיתון החרדי נועד רק להעברת חדשות מסוננות מזוהמת כיעור וכד', בשביל מה הרב שך התאמץ להקים את יתד נאמן, ולא הסתפק בהמודיע?
כשם שגדו"י נתנו אימון ומרחב פעולה לשליחי הציבור במגוון הנושאים עליהם הם הופקדו, כך גם הכותבים השונים. אמנם כל עיתון ממוסד יש לו 'ועדה רוחנית' עם מבקרים ומזכיר שעוברים ומגיהים, אבל אין ספק שעדיין ההשפעה הגדולה נתונה לעורכים ולכותבים, והם מצווים ועומדים לייצג את הדעה ואת ההשקפה.
אם כמה מעלו בתפקידם ונטלו עצמאות יתר על המותר ועל הניתן בסמכותם, חטאם ישאו,, ולא משנה מה גדול פשעם ועד כמה היקפו. אבל אין סותר כלל להגדרת תפקידם כמות שהוא כמבטאים.
משולש כתב:שים-שלום כתב:דרומי כתב:לפלא עליך, הרי זה כל ההבדל בין הלכה להשקפה!
ההבדל שאינה צריכה עיון גדול, שכל צולער יכול לחוות דעתו, או שחמורה יותר מדיני דאו' ודרבנן?
השקפה בהרבה מקרים היא נוגעת לחמורות שבחמורות כמו אמונות ודעות, בגלל זה היא יותר חמורה מהלכות רבות שנמצאות בשו"ע, אבל הם רק מצות עשה או לא תעשה או בדרגה פחות מזה.
שים-שלום כתב:וכי בחמורות שבחמורות - בסמכותו של כל אדם להביע דעה?
קראקובער כתב:יש תופעה מעניינת, לא פעם שומעים מבעלי השקפה שיותר קשה לפסוק בעניני השקפה מבעניני הלכה ובכל זאת למה לא שמענו מעולם אנשים שהם 'יראי השקפה' כמו שיש יראי הוראה?!
משולש כתב:קראקובער כתב:יש תופעה מעניינת, לא פעם שומעים מבעלי השקפה שיותר קשה לפסוק בעניני השקפה מבעניני הלכה ובכל זאת למה לא שמענו מעולם אנשים שהם 'יראי השקפה' כמו שיש יראי הוראה?!
לכן השקפה מסורה לגדולי הדור. ולא ראינו רבנים שהם סתם "מורי הוראה" שמחדשים בעצמם השקפה לציבור.
משולש כתב:הרב אש משמים, גדולי ישראל בעצמם הקימו עיתון בשביל שלבלרים יכתבו בו מאמרי השקפה. זאת אומרת שהם לא סברו את החידוש שלך שבהשקפה אסור לחזור על דברי רבותינו שמא ישנה חלילה אות אחת ונמצא מחריב את העולם. (אתה מעדיף שבעיתון יהיו נטו חדשות של גויים מסין ומהונלולו, ולא חלילה מילה אחת על חובתנו בעולמנו ע"פ התורה).
משולש כתב:הרב קראקובער איני מבין את שאלתך על בריסק כי איני מכיר את חצר בריסק.
אתה טוען שכל בריסקער צעיר ממציא לעצמו השקפה ע"י דימוי מילתא למילתא?
דרומי כתב:והוא דין טביעת עין של תלמיד חכם באבידה. הת"ח אינו יכול להסביר את הסימנים שהיו לו בחפץ, ובשונה מדרכו הוא לא פועל דרך הדיבור אלא דרך העין. עינו אומרת לו שהחפץ שלו, למרות שאין לכך ראיה שאפשר למששה בידים ובוודאי לא להסבירה בפה. ואולי מכאן המקור למלה 'השקפה' שענינה ראית העין.
עד כאן מאמר המוסגר כהערה בעלמא...
משולש כתב:הרב קראקובער איני מבין את שאלתך על בריסק כי איני מכיר את חצר בריסק.
אתה טוען שכל בריסקער צעיר ממציא לעצמו השקפה ע"י דימוי מילתא למילתא?
עושה חדשות כתב:אינני מביע דעה בנושא המדובר,
(וגם אין לי דעה, ובלא"ה מה דעתי חשובה בכלל).
אלא שהזדמן לי פעם מאמר שנכתב על ענינים אלו והמסתעף,
אולי יהיה בזה תועלת להנידון כאן, להסכים או לחלוק, ובכל אופן ללבן ולברר.
(הכותב הוא ת"ח, וראוי להיזהר בכבודו על כל פנים).
שיהיה לכם בהצלחה.
אם אני מביט ימין ושמאל כל קהילתו של הרב קרלנשטיין הינה בערך אולי 200 משפחות ס"ה, נכון שבתוכם נמנים גם מבני תורה הספרדים, שהגד"צ קרבם ודאג שיכניסום למוסדותיו.צולניק כתב:יתן חן כתב:נוטר הכרמים כתב:הרב קרלנשטיין זצ"ל. קחו אותו בהשוואה לכל ראשי הישיבה שכיהנו עמו במקביל, ולשאר בני גילו במקומות אחרים, הרי נודע בעסקנותו הרבה בכל דבר שבקדושה בעיר אשדוד. לא רק במלחמות נגד פירצות, אלא במפעלי קירוב אדירים. (אפשר לברר אצל הרב ירחמיאל קראם שליט"א)
אם אתה גר באשדוד עשרים שנה, ואם אתה לא עוצם עיניים, אתה בטח יודע שבקהילתו של הרב קרלנשטיין זצוק"ל חונים מאות משפחות שנתקרבו ונעשו בני תורה מובהקים, בזכות השפעתו ובזכות המוסדות שנוסדו עבורם.
הבט ימין ושמאל ותחפש היכן יש עוד ראש ישיבה בעיר פריפיאלית שהצליח לעשות דבר כזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים