יושב סתר כתב:צולניק כתב:תגובה שקיבלתי בענין המדובר:קראתי בשום לב את הדיון הפורה ואת הדעות השונות אודות הנושא החשוב הזה שהרב לייבל מציף אותו זו לא הפעם הראשונה. אכן יש צדדים וזויות שונות כפי שהשכילו להציג, ואולי גם עוד.
נקודה אחת שחוזרת ועולה כאן לאורך כל הדיון מציקה לי מאוד, אולי כבר מישהו רמז לכך לעיל.
בעצם יש כאן תופעה מעניינת. אדם עוזב את הכולל, לאחר שנות לימוד ארוכים בישיבה (ישיבה לצעירים וישיבה גבוהה), ולפעמים גם בכולל. מדובר באיש בוגר, לפחות בן 25, והנה ברגע אחד הוא נוטש את יסודות חינוכו ועקרונות הליכותיו, הכל בגלל שמעמדו החברתי אמור להשתנות?
נשמע מוזר מאוד.
יותר מסתבר שמדובר כאן בחינוך כושל (וזו מילה עדינה). כפי שרמזו כאן, רוב הנמנים על ה'חרדים העובדים' מהסוג הזה הינם על פי רוב בוגרים של ישיבות מזן מסוים מאוד. כמדומני שההגדרה המדוייקת לא תהיה ישיבות לציבור מודרני ופתוח יותר. לא נראה לי כי בוגרי 'אור ישראל' או 'יד אהרן' מהוים אחוז קטן מאותו ציבור.
מדובר כאן בישיבות שלא מחנכות כמעט לשום פנימיות. כל הקטע הרוחני של הבחור מתרכז סביב המעמד הלמדני / חברתי, ומשכך, כאשר נוטש הלה את המסגרת, הוא ממהר להשיל גם את רוחניותו, במדה כזאת או אחרת.
כעת, לא זו בלבד שאותו ציבור על מוסדותיו לא עורך חשבון נפש עם עצמו ועם חינוכו, איך בקלות כל כך נפרדים ממטען של שנים ארוכות. לבדוק בנחת ובאומץ למה זה קורה לנו ולבוגרינו. תחת זאת הם מפנים אצבע מאשימה לפרומערס' שבציבור הליטאי, לציבור השמרן יותר, למה לא מכילים אותם, למה לא מתייחסים אליהם כשווה בין שוים וכו' וכו'.
הרי הציבור הליטאי החרדי בצביונו המקורי מתייחס בבוז [מהול ברחמים] כלפי אנשים שהתירוץ שלהם להתפקר [לפי חינוכם בהרבה מובנים, וד"ל ואכמ"ל] הוא חוסר המעמד ותחושת השייכות. וכיצד אפשר אחרת?
בעל בית יקר, אם היית מכיר ולו במעט את המשמעות של חיי תורה / יראת שמים / דקדוק הלכה, לפחות במינימום המקובל, לא היית מוותר עליהם כ"כ בקלות עם תירוצים שדופים ועלובים כאלו.
איך נחזיר את הגלגל, נכבד את מי שלא ראוי כלל לכבוד, ואז מה, במקום הריקנות הזוועתית והשטחיות החלולה המשתלטים יותר ויותר על הציבור הזה, יבואו התוכן והאיכות ויתפסו את מקומם, לפתע?
מחשבות נוגות. אולי קצת מוקצנות, אבל אין ספק שיש בהם מן האמת.
תגובה שקבלתי על התגובה שקיבל זה שמעליי:
רכז של שטויות בכל הנוגע לישיבות שהזכרת, היינו הטופ-שבטופ של עולם התורה ישיבות אור ישראל ויד אהרן, שתי ישיבות שהצמיחו דורות של ת"ח מופלגים בכל קנה מידה, מרביצי תורה ועמלי תורה.
בתור אחד שלמד מס' שנים בכולל בית הלל אני יכול לצטט מה שראש הכולל ר"י מן היה מתבטא תמיד - אין כמו אור ישראל. הכי עקביים, הכי משקיעים, עם כל הרמ"ח והשס"ה. כל סוגיא בהיקף וביסודיות. וכמובן אצ"ל הסדרים המלאים מתחילה ועד סוף בדייקנות.
רק מה? יש אנשים שזה לא בא להם טוב. מסיבות פוליטיות גועליות. מה עושים? זורקים בוץ.
ה"ציבור השמרן" - בלי הכללות, היה הרחק מהם, הן בזמנים והן בשקיעות. היו רבים מהם מצויינים, אבל גם רבים לא. אבל בוגרי אור ישראל היו סמל!! [אולי עדיין, אינני יודע]
בוגרי יד אהרן ממשפחתי הקרובה והרחוקה - אברכי משי. אחד לא נעדר.
מחילה. טעות קטנה
צ"ל: נראה לי כי בוגרי 'אור ישראל' או 'יד אהרן' מהוים אחוז קטן מאותו ציבור. בהשמטת תיבת 'לא'.
תיקנתי בהודעה המקורית. נא להתייחס רק לתיקון. והוא רחום יכפר וגו'.