איש_ספר כתב:ושמעתי באומרים לי שיש בדברי חז"ל שאהרן הכהן הקריב כל ארבעים שנה בכל יום ואין לאחר חלק עמו (אולי מנחת חביתין?) אבל לע"ע לא מצאתי.
איש_ספר כתב:קושיא זו , איך שמשו הלויים מיטתם בתוך מחנה לויה שבעלי קרי משתלחין ממנו, ידועה על שם רבינו המשך חכמה. עיין בספרו פרשת במדבר. והגאון המצוין רש"ח דומב בהערותיו יד לחכמה אות ב' (עמ' י') ציין לדברי אחרונים רבים שעמדו מכבר בקושיא זו
שברי לוחות כתב:בספר אמרי בינה נחמני בחלק אמרי נועם סוף פר' כי תצא הקשה כן
ותירץ שהיו להם מחילות שלא נתקדשו
שברי לוחות כתב:בספר אמרי בינה נחמני בחלק אמרי נועם סוף פר' כי תצא הקשה כן
ותירץ שהיו להם מחילות שלא נתקדשו
גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
לענין כתב:ובפרט שכידוע מחבר הספר הנפלא הנ''ל [אשר זכיתי היום בבוקר לראות זיו פניו הטהורים] הוא ידוע במדת הפלגת עינו הטובה, ובפרט בדברי תורה.
דנני כתב:גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
אילו אתה היית מחבר הספר היית שמח במקום לצחוק !, ואהבת ל... כמוך
קושטא כתב:לענין כתב:ובפרט שכידוע מחבר הספר הנפלא הנ''ל [אשר זכיתי היום בבוקר לראות זיו פניו הטהורים] הוא ידוע במדת הפלגת עינו הטובה, ובפרט בדברי תורה.
האם שייך לדעת שמו?
עושה חיל כתב:אבל אפשר אולי לומר דדברי חז"ל הם מכח דרשה, ודרשה זו לעתיד ניתנה - להר הבית, דהוא הנפק"מ לדורות.
מה אומרים הרבנים?
ישא ברכה כתב:גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
אחד הכללים של עריכת מיתבתא היא להביא ממחברי זמנינו רק במקום שיש להם תרומה חשובה לנידון ולא בכל הערה, ולא להזכירם בשמם אלא לכנותם בתואר אחרונים. (ולכאורה זה קצת לא הוגן).
קו ירוק כתב:המש"ח תחילת פר' במדבר כותב שאהלי הלוים נשיהם וטפם ורכושם היה באלפיים אמה שבין המשכן חניית השבטים.
ומחנה לויה שבו חנו הלויים הוא רק סביבות המשכן ממש. והוכחתו שהרי מחנה לויים אסור בבעל קרי, ואיך יתכן שחיו עם נשותיהם במחנה לויה.
ולפ"ז צריך לומר ששבט לוי נחלק למשמרות שבהם יש כמה שומרים סביב לג' רוחות המשכן שהוא מנחה לויה, אבל כל השבט שכן במחנה שבין מחנה לויה למחנה ישראל, וקדושתו כמחנה ישראל. ויותר מכך צ"ל, דבצד מזרח שכנו משה ואהרן ובניו, גם אהרן ובניו היו במשמרות שהרי לא פירשו מד"א כמו שאמרה מרים. ואף משה אפשר היה במשמרת אבל דם היה אהל משפחתו ורכושו, נתון באלפיים אמה, שהרי לא ידעו שפירש עד שאמרה צפורה אוי להם לנשותיהם של אלו (כשנאספו ע' זקנים לנבואה).
אלא שיש להבין הרי רש"י פירש (במ' ב ב) על הפסוק מנגד לאהל מועד יחנו: "מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה, שיוכלו לבא בשבת, משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו". עכ"ל.
ולכאו' אם מחנה הלוים בין המחנות ובין אהל מועד, אפשר יותר ממיל שהרי יש דיורים באמצע. ואולי לצד משה ואהרן ובניו היה רק מעט אהלים וההולך אל משה באלכסון רחוק אלפיים אמה גם מאהליהם. וצ"ע.
גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
לכשיבקע כתב:אינעי יודע אם שייך לכאן. אך שמעתי מרב מובהק (איני יודע אם מתיר לפרסם שמו) שכל פעם שהמשנ''ב מזכיר אחד מן האחרונים כוונתו להגר''ז, ולא הזכיר שמו לפי שחולק עליו. למשל בבה''ל סי' שמ
סעדיה כתב:עושה חיל כתב:אבל אפשר אולי לומר דדברי חז"ל הם מכח דרשה, ודרשה זו לעתיד ניתנה - להר הבית, דהוא הנפק"מ לדורות.
מה אומרים הרבנים?
לא להר הבית בלבד אלא גם לשילה.
נר' שההלכה נתחדשה בפר' כי תצא.
להעיר ממש"כ בהעמק דבר (במדבר פרק ה' פסוק ד') שפרשת 'וישלחו מן המחנה' התפרש בדור המדבר באופן שונה מלדורות.
דנני כתב:גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.
אילו אתה היית מחבר הספר היית שמח במקום לצחוק !, ואהבת ל... כמוך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים