התיבה "צפירה" שמשמעה השמעת קול, מה מקורה?

[טוב לי]

יש לעיין מנין באה לשפה המדוברת התיבה "צפירה" כשהכוונה לקול תרועה רמה שיוצאת מהאוטו, או לשימושם בימים שבדו מלבם להורות לציבור לעמוד בזמן זה.
דהנה במשנה כלים פט"ו מ"ג "משיעשה ב' צפירות". ומבארים בזה הראשונים שהכוונה לשתי עיגולים, היינו שורה של כלי קלוע.
ובר"ש הוסיף שצפירה הכוונה בחזירה, והיינו שישוב למקום ממנו התחיל.
עוד יש פסוק בשופטים "ישוב ויצפור" ושם יש מבארים שישוב בסיבוב שלא יראוהו וכהר"ש הכא,
ורש"י שם כמדומה ביאר שהכוונה להשכים בבוקר ולשוב, מלשון צפרא.
עוד מצאנו לשון צפיר העיזים שהכוונה מסתמא לתיש.
אמנם מקור לצפירה מלשון השמעת קול גדול, לא מצאנו.

אולי יישר בעיניכם ותשיבו לי אבדתי.

[לייטנר]

ע"פ ויקימילון:

מהשרש הארמי בלשון חז"ל. צפרית חד זמן (שורק פעם אחת) [ירושלמי חגיגה, פרק ב, הלכה ב].

בשולי הדברים, שוב התנשאות מתוך בורות ("לא מצאנו", "לשימושם בימים שבדו מלבם").
דומני שהיה מי שאמר שהלוואי שאת הידע שהיה לבן יהודה היה לבחורי ישיבה המזלזלים בו כל כך.

[אוצר החכמה]

מה ההתנשאות? הכותב כתב שלא מצא וביקש עזרה במציאה איפה התנשאות פה.
זה שהוא מתנגד לעמידה בצפירה אין לו קשר להתנשאות גם אם אתה חולק עליו בזה.

[ערער בערבה]

אולי יש לזה קשר ללשון הפסוק ביחזקאל: 'בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה וְלֹא הֵד הָרִים',
לפי פירוש רש"י שם:
"באה הצפירה" וכו' כמו בא ושקע מאור השחר והתפארת בא, "ולא הד הרים" וכו' והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים.

[לייטנר]

מה ההתנשאות? הכותב כתב שלא מצא וביקש עזרה במציאה איפה התנשאות פה.
זה שהוא מתנגד לעמידה בצפירה אין לו קשר להתנשאות גם אם אתה חולק עליו בזה.

לעמידה עצמה בצפירה אין עניין לכאן (ואינני בטוח שאני חולק עליו בנ"ל), התייחסתי לטענה: "לא מצאנו", ואם היה שואל באופן פשוט לא היה פורש את האפשרויות השוללות/במשמעות השונה. ההתנשאות היא באמירה שאם לא מצאנו והמילה היא ב"עברית חדשה", בוודאי אין מקורה טהור.

[אוצר החכמה]

אבל הוא לא כתב את זה ואתה רואה מהרהורי לבך.

הוא ציין את כל המשמעויות שמצא וכתב שבמשמעות הזאת לא מצא וסיים בבקשה שיחזירו לו את אבידתו!

[לייטנר]

אולי...