ספר קבלת הראי"ה - חדש!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 18, 2018 4:36 pm

קבלת הראי"ה, ד' כרכים. רבי יוסף אביבי שליט"א. ירושלים תשע"ח.
============================================

חזיון פלאים הוא החכם השלם רבי יוסף אביבי שליט"א וחיבוריו היחידאים.

לא בסגל חכמי הקבלה מושבו, בין בעלי רזין לא שם קינו, בודד הוא בעיונו, ואת ספריו יום יום ידרושון הם.

לא בהיכלי האקדמיה ישב, תעודה מחכמיהם לא ביקש, ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, וספריו הם הלכה פסוקה ומשנה אחרונה במחקר והשתלשלות כתבי האר"י ועוד.

ועתה, הנה הוא מוסיף פלא על פלא.

לא מחוגי תלמידי הראי"ה יצא, את מימיהם לא שתה, והנה הוא משדד מערכות, גליא רזיא, רזוהי טמירין בכתבי הראי"ה.

דבר שהראי"ה כיסהו, תלמידיו לא גללו האבן, בא החכם רבי יוסף, אם בקעה הניחו לו להתגדר, הרי שמצא הר, זה סיני. ויקרא אל אברהם, ויאמר הנני.

בחושיו הדקים ובעיונו הזך, אזן מילין יבחן, חשף רבי יוסף חביון עוז. שפה הנראית כצחצחות לשון ספרותיים, מתגלה כי כולה ציונים ורמזים למושגים ידועים בחכמת הקבלה. כאשר הכינויים והרמזים יוצקים להם פירוש צח וחדש. משעמד הקורא על כך, הנה יש בידו שיטה שלימה וחדשה, בסדר ההאצלה וההנהגה.

והנה זכה רבי יוסף למה שלא זכו אחרים. יש שמוחו קודח אבל ידו מרתתת, יש שידו רצה על הגוויל אבל שפתו חסירה ודלה. ואילו רבי יוסף, מוחו, ידו ושפתו כולם, מביאים את עבודותיו לשלימות. משכך, יבואו דבריו בהקדמתו בהם מתואר מעשה הספר ומשפטו, וכן רשימת כינויים בשפת הראי"ה ופתרונם בחכמת הקבלה. צפנת פענח.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 18, 2018 4:40 pm

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_1.jpg (147.74 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_2.jpg (179.06 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_3.jpg (179.86 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_4.jpg (176.18 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_5.jpg (171.87 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_6.jpg (158.75 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_7.jpg (147.54 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_8.jpg (149.5 KiB) נצפה 19781 פעמים

: קבלת הראיה - ראשית דבר_עמוד_9.jpg (91.53 KiB) נצפה 19781 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 18, 2018 4:43 pm

והנה תוכן ארבעת הספרים

: קבלת הראיה - תוכן הספר_עמוד_1.jpg (81.64 KiB) נצפה 19775 פעמים

: קבלת הראיה - תוכן הספר_עמוד_2.jpg (107.34 KiB) נצפה 19775 פעמים

: קבלת הראיה - תוכן הספר_עמוד_3.jpg (113.74 KiB) נצפה 19775 פעמים

: קבלת הראיה - תוכן הספר_עמוד_4.jpg (111.95 KiB) נצפה 19775 פעמים

: קבלת הראיה - תוכן הספר_עמוד_5.jpg (100.03 KiB) נצפה 19775 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 18, 2018 4:49 pm

שלשה קבצים

כינויים ומונחים בשפת הראי"ה ופתרונם בשפת המקובלים
פרק לדוגמא מתוך הספר

קבלת הראיה - אילן הראיה.pdf: (74.65 KiB) הורד 821 פעמים

קבלת הראיה - פרק שמיני.pdf: (241.54 KiB) הורד 747 פעמים

קבלת הראיה - מילון הראיה.pdf: (71.57 KiB) הורד 737 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 18, 2018 5:14 pm

שאלה קלה: כידוע חלק מכתביו של הראי"ה נערכו ע"י הרב הנזיר ונחצבו מתוך פתקאות ומאמרים וכו'. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על התערבות מוגזמת של עריכה, תוך כדי טשטוש המשמעות המקורית. האם נטען גם שהנזיר שינה את הנוסח המקורי? אם כן, האם ניתן לכך מענה בספר ששם את שפתו של הראי"ה ככלי ראשון ומרכזי ללימודו?

הערה: התיאוריה עליה בנוי הספר, לפיה הרב קוק ערך "טרנספורמציה" לכתבי האר"י, מזכירה תיאוריה קודמת ו"נועזת" של המחבר על כתבי ר"י סרוק. (עי' קבלת האר"י כרך א פ"ז סל"ג עמ' 242-243) שם נטען כי ר"י סרוק לקח את כתבי האר"י התלמידים, ועשה להם שינוי שפה ומונחים. אלא ששם ביקש המחבר להוציא את עוקץ החידוש והמקוריות מהדברים...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' מאי 18, 2018 6:44 pm

איש_ספר כתב:שאלה קלה: כידוע חלק מכתביו של הראי"ה נערכו ע"י הרב הנזיר ונחצבו מתוך פתקאות ומאמרים וכו'. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על התערבות מוגזמת של עריכה, תוך כדי טשטוש המשמעות המקורית. האם נטען גם שהנזיר שינה את הנוסח המקורי?

דווקא הנזיר מוגדר כקפדן בשינויי העריכה שלו, תוך התייעצות מתמדת בראי"ה עצמו וברב חרל"פ. לא זכורות לי טענות כנגד הנזיר כנ"ל (למעט הערה או שתיים).

ידוע לי שהמחבר עמל אף אחר "פירורים" כדי לבנות את בנינו הענף.
אגב, המחבר החל ללמוד את כתבי הראי"ה כבר בשיעור א', למורת רוחו של ראש הישיבה, הרב עמיטל (דומני שהיתה בשל הלימוד ע"ח הסדרים). אך לבסוף, כשראה את חשקו לעסוק דווקא בכך, עודד אותו.

תרגימא · הודעהעל ידי **תרגימא** » א' מאי 20, 2018 10:59 pm

האם ידוע מי היה רבו בקבלה של הראי"ה?
וכן, מהי מידת ההשפעה שהייתה עליו מגדולי החסידות, ומתורת חסידות חב"ד?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 20, 2018 11:45 pm

ביחס לעריכות הרב הנזיר והרצי"ה הרי הדברים ארוכים ועתיקים וראו דוקטורט מקיף ומאוזן לענ"ד של הרב מאיר מוניץ (אוכל לשלוח באישי). בקצרה, וודאי שהרב הנזיר שינה נוסחים פה ושם (פחות בהרבה מהרצי"ה), סידר, הוסיף כותרות, פיסק, השמיט, הדגיש וכו', אך זה כדרכה של כל עריכה שיש בה צמצום מחשבתו המקורית של הכותב בהכוונה אל דעתם ויכולותיהם של הקוראים. השאלה אם שינה מהמהות המקורית תלויה כמובן בהבנת הטקסטים במקורם, ואת הספר החדש לא קראתי. נטייתי היא לראות ברב הנזיר מייצג נאמן למשנת רבו, בעיקר בשל המנדט הרחב שקיבל מהרב המחבר עצמו, שימושו הממושך והעמוק אצל הראי"ה ועל הכל חרדת הקודש המופלגת שלו והמתינות בעריכה. אמנם ראוי להמתין לדברי הרב בריושמא.

נכון להזכיר את דברי הרב הנזיר בהקדמת אוה"ק, עמ' 22, 'מאמר הקודש, אחריו ד' המאמרות, ואחריהם ב' השערים חכמת הקודש, והגיון הקודש, כולם סודרו במכונת כתיבה, והוגשו לרב'. ושם עמ' 23, 'והכל בהתיעצות והסכמת הרב זצ"ל, כל הכרך הראשון', עד עמ' שכ בכרך ב (שם, עמ' 13; וכן בספר משנת הנזיר, עמ' צ). אציין עוד כי לפני זמן מה פרסם ר' הראל כהן ממכון "נזר דוד" עמוד טיוטה ראשונה של אוה"ק, ועליו עריכות מהראי"ה עצמו בכת"י על הגיליון. הנה (אוה"ק א עמ' ריז):

: ערך הודאות - עם עריכת הראיה.jpg (26.48 KiB) נצפה 19525 פעמים

אפשר לראות שינוי של משפט הפתיחה, להדגיש את חשיבות הוודאות בהקבלה אל התוכן, וכמובן שינוי של הכותרת, גם היא כדי למזג בין שני הערכים: הודאות והתוכן. כמובן שהרב מוניץ לא ידע שמדובר בעריכה של הראי"ה עצמו והתייחס אליה בדוקטורט שלו כשל הרב הנזיר (אם כי כאמור דבריו מאוזנים, במיוחד לאור דבריו המופרכים של שוורץ; מוניץ הראה שהחל מעמ' שכ באוה"ק, כלומר בדפים שהרב הנזיר לא הספיק להראות לראי"ה, פחתו בהרבה העריכות). אמנם מסתבר שזו דוגמה לא מייצגת. כפי שכותב הרב הנזיר במשנת הנזיר, עמ' צב, 'הרב בעצמו לא השתתף בעריכת אורות הקודש שלו. כשהייתי פונה אליו כמה פעמים לעצה והוראה, בשמות ראשי הפרקים, וגם בתוכן, היה נמנע להגיד, באומרו, כי אינו יודע בסדר. רק במקומות מועטים הצלתי הוראה מפיו, וכמובן שכן נעשה'. בכל מקרה, הדף הזה (ועוד בוודאי נוספים השמורים במכון הנ"ל) מלמד על מעורבות משמעותית של הראי"ה בעריכת אוה"ק וכנראה כתבים נוספים שיצ"ל בחייו (למשל, באוה"ק א יש כמה פסקאות שאין מקורן בשמונ"ק; ייתכן שהן נכתבו בידי הראי"ה תוך כדי העריכה).

הרב תרגימא, רבו של הראי"ה בקבלה בצעירותו הוא בעל הלשם אליו נסע במיוחד ללמוד, וכן למד בחברותא עם הדיין רבי משה יצחק ראבין בפוניבז' ורבי אליקים-גציל בזוימיל. כמדומני יש על זה גם בהקדמת ר' הראל כהן הנז' למהדורתו לספר מציאות קטן. מידת ההשפעה זה דבר שחקרו עליו הרבה והמחלוקות בזה רבות.

ה'היתר' של הרב עמיטל לר"י אביב"י לעסוק בקבלה בסדרים נזכר כמדומני בהקדמת 'קבלת האר"י', וכן בספר 'באמונתו' על הרב עמיטל, וגם כאן (https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9689).

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 12:31 am

שתי שאלות חשובות שאל איש ספר. השנייה יורדת עד ליסודות הבנת הקבלה ושיטותיה, ועל כן נקדים ונענה עליה.
הביא איש ספר את דרכו של ר' ישראל סרוק ושאל על היחס בינה ובין דרכו של הראי"ה.
שלושה הבדלים יסודיים בין שתי הדרכים:
א.
ר' ישראל סרוק נטל את מונחי ר' חיים ויטל והחליף אותם במונחים חדשים.
הראי"ה ציטט את הכינויים שבכתבי המקובלים והשתמש בהם כמות שהם. הוא כותב 'מרחבים אותה נפשי' והוא מתכוון לספירת בינה, בדיוק כשם שנכתב בשערי אורה - מרחבים ככינוי לספירת בינה. בניגוד למרחבים מעמיד הראי"ה את המצרים של עולמנו המוגבל, בדיוק כשם שנכתב בפרדס רמונים - מצרים הם גבולים.
הראי"ה כותב בפסקה אחת על 'הקודש', 'החירות' ו'הציורים', בדיוק כשם שנכתב בזוהר, בשערי אורה ובפרדס רמונים - 'קודש' הוא כינוי לספירת חכמה, 'חירות' היא כינוי לספירת בינה, ו'ציורים' הם כינוי לציורים הבאים מספירת חכמה לספירת בינה.
וכך הלאה. אלפי (!) כינויים שנטל הראי"ה מכתבי המקובלים כמות שהם, ושזר אותם בפסקאות שכתב במאמרים ובקבצים שלו.
על הכינויים הללו הוסיף הראי"ה כינויים משלו לספירות ולנאצלים שבסדר ההאצלה, אבל יסוד פענוח שפת הכינויים של הראי"ה הם הכינויים והמונחים שנטל מספרי המקובלים כמות שהם.

ב.
ר' ישראל סרוק חידש מונחים משלו וגם חידש מהלכים בסדר ההאצלה. כלומר, הוא חידש ב'משל' - בסדר האצילות עצמו. הוא הוסיף את האותיות, התורה, קיפול המלבוש ועוד נאצלים בסדר ההאצלה עצמו - שלא נזכרו בכתבי ר' חיים ויטל ושאר תלמידי האר"י שישבו לפניו בצפת.
לא כך נהג הראי"ה. הוא לא חידש מאומה בסדר האצילות עצמו, כלומר לא חידש ב'משל'. הראי"ה פירש את משמעות ההאצלה מחדש, כלומר - הודיע נמשל חדש לסדר ההאצלה שלימדו המקובלים.
פירושו החדש של הראי"ה מקיף את סדר ההאצלה כולו, מראשו לסופו, אבל כולו מפרש את משמעותו של מהלך ההאצלה ואינו מחדש בו עצמו מאומה.

ג.
ר' ישראל סרוק פירש וחידש בסדר ההאצלה שלימד האר"י.
הראי"ה פירש הן את סדר ההאצלה שלימדו המקובלים הראשונים והן את סדר ההאצלה שלימדו האר"י ותלמידיו. פסקאות שלמות מפרשות את מהלך האצילות כפי שנסדר בשערי אורה, עבודת הקודש ופרדס רמונים, ופסקאות שלמות אחרות מפרשות את מהלך ההאצלה כפי שנסדר בכתבי האר"י ותלמידיו ובכתבי רמח"ל.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 12:40 am

אשר לשאלתו הראשונה של איש ספר.
כבר דנו רבים בעריכתו של הרב הנזיר ובעריכתו של רצי"ה לכתבי הראי"ה.
אלא שכיום פטורים אנו מכל הדיונים הללו, והם עניין לחקר העבר ותו לא.
שמונה קבצים שכתב הראי"ה נמצאים לפנינו ככתבם וכלשונם - כפי שהראי"ה עצמו כתבם.
ויעידו על כך צילומי כתבי היד של שמונה קבצים בעצם כתיבת ידו של הראי"ה שנתפזרו בקהל רב.
בספר קבלת הראי"ה הבאתי את דבריו על פי הנוסח המקורי שבשמונה קבצים.
בספר הבאתי רק פסקאות שלמות, ולא ציטטתי משפט בודד ולא הסתמכתי על משפט מנותק בשום מקום.
בראש כל פסקה ופסקה ציינתי מקורה בשמונה קבצים. אם הפסקה נדפסה באחד מן הספרים שנערכו על ידי הרב הנזיר או על ידי הרצי"ה -
הוספתי גם את מקומה בספרים אלו. אבל נוסח הפסקה מועתק מלה במלה משמונה קבצים - כלומר הנוסח המקורי שכתב הראי"ה ללא כל עריכה
וללא כל שינוי.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 12:46 am

שאל הרב תרגימא מי היה רבו של הראי"ה בקבלה.
והתשובה ברורה: לא היה לו רב. שיטתו של הראי"ה עצמאית לחלוטין. הוא החזיק בראשו את כתבי המקובלים הראשונים
ואת כתבי האר"י - ופירש את סדרי ההאצלה המפורטים בהם.
איש לא קדם לו בדרכו.
אמנם יש סיפורים על כך שהוא למד אצל ר' שלמה עליאשוב, בעל לשם שבו ואחלמה.
לכאורה גם מעידה על כך איגרת ששלח הראי"ה לבעל הלשם ובו הוא שמח על הדפסת כרך של הלשם וכו'.
אבל מאומה מדברי הלשם לא יימצא בכתבי הראי"ה. ועל כן הוא לא יכול להחשב כרבו.
וכלל גדול הוא: סיפורים אינם מלמדים מאומה.
רק תוכן. רק פרטים. רק שיטה. רק לימוד של כתבים.
וכל הלומד את כתבי הראי"ה יודע שאין בהם מאומה מכתבי הלשם.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 12:53 am

שאל הרב תרגימא על היחס בין שיטת הראי"ה ובין דברי החסידות וחסידות חב"ד.
תשובה ארוכה ומפורטת מאוד נמצאת בספר קבלת הראי"ה, וכמובן לא אוכל להביאה כאן.
אכתוב על רגל אחת:
רוב מניינה ורוב בניינה של שיטת הראי"ה נסמך על כתבי המקובלים.
שפת הכינויים כוללת אלפי כינויים של המקובלים - רוב מוחלט לקוח מכתבי המקובלים.
רק מעט מן המעט לקוח מספרי החסידות.
הראי"ה נטל מכתבי האר"י את העלאת הניצוצות ממאכל ומשקה,
מספרי החסידות את העלאת הניצוצות שבדיבורי חול ומשא ומתן,
ועליהם הוסיף העלאת ניצוצות מנושאים נוספים.
הא ותו לא.
אשר לחסידות חב"ד. סוגיה ארוכה מאד שנתבררה בפרטי פרטים בספר.
בקיצור נמרץ: בפסקאות ראשונות אימץ הראי"ה את דעתה של חב"ד,
בפסקאות שכתב אחר כך חלק על דעתה של חב"ד במפורש,
ובפסקאות שכתב אחר כך נטל מושגים של חסידות חב"ד ופירש אותם בדרך חדשה לגמרי - לא חלק ולא הסכים, אלא
פירש את המושגים הללו על פי דרכו שלו.

ירח בן יומו · הודעהעל ידי **ירח בן יומו** » ב' מאי 21, 2018 7:19 am

נראה שהספר הזה הוא מפתח הכרחי לכל מי שרוצה להבין באמת את כוונת הראי"ה.
האם גם הדברים שבספר 'ראש מילין' מוסברים על פי הספר החדש?
(תמהתי עליהם כאן)
והעיקר הגדול, היכן ניתן להשיג ובכמה תפוזים?

בברכה המשולשת

ירח בן יומו כתב:נראה שהספר הזה הוא מפתח הכרחי לכל מי שרוצה להבין באמת את כוונת הראי"ה.
האם גם הדברים שבספר 'ראש מילין' מוסברים על פי הספר החדש?
(תמהתי עליהם כאן)
והעיקר הגדול, היכן ניתן להשיג ובכמה תפוזים?

viewtopic.php?f=7&t=6618&start=2400#p452734

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 8:35 am

שאל הרב ירח בן יומו:
א.
האם ספר ריש מילין התבאר בספר קבלת הראי"ה?
לא. צר לי אבל לא זכיתי להבין משפט אחד בספר ריש מילין, וגם לא חלק ממשפט.
וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.

ב.
על הכריכה האחורית של הספר קבלת הראי"ה נדפס כי המחיר המומלץ למכירה בחנויות הוא 435 שקלים כולל מע"מ.
אלא שבחנות הספרים של ההוצאה - יד בן צבי - מחירו של הספר הוא 280 שקלים בלבד.
אלה פרטי החנות:
יד בן-צבי, רח' אבן גבירול 14, ירושלים, 02-5398833.
אפשר לקנות את הספר גם באתר האינטרנט של יד בן צבי: https://www.ybz.org.il/?CategoryID=632& ... uVesaQmDn0
הם שולחים את הספר בדואר בתוספת של 20 שקלים.

אהוביון · הודעהעל ידי **אהוביון** » ב' מאי 21, 2018 12:14 pm

תודה על הבשורה החשובה.

יצירתו של הרב אביב"י אינה יודעת גבולות!

אני מבקש לשאול, מה גרם לרב קוק לדבר בשפה כזו? האם הוא ביקש לטשטש את המקור משום איזו סיבה? אם הוא השתמש כ"כ הרבה בעץ חיים למשל, למה כמעט לא הזכיר את הספר בכתביו?

יש כאן נקודה שלכאורה לא הדגישו אותה מספיק:

ישנם לומדים שלא מחוברים לכתבי הרב קוק משום שכל יצירתו נדמית להם כמשהו מקורי, תלוי על בלי מה, תורה שאין לה בית אב.
עכשיו מתברר שיסודותיה הם דברי האריז"ל והמקובלים, וזה בהחלט משנה את ההסתכלות.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' מאי 21, 2018 12:52 pm

אהוביון כתב:ישנם לומדים שלא מחוברים לכתבי הרב קוק משום שכל יצירתו נדמית להם כמשהו מקורי, תלוי על בלי מה, תורה שאין לה בית אב.
עכשיו מתברר שיסודותיה הם דברי האריז"ל והמקובלים, וזה בהחלט משנה את ההסתכלות.

ראה לשלשה באלול, תשע"ג, עו, סע' ג:

: לשלשה באלול תשעג עמ 411.png (52.59 KiB) נצפה 19254 פעמים

['באותן השנים' - שנות רבנות ביפו בהן נתפרסמו 'דברי ספרות', היינו עקבי הצאן - עם החוברת הזו פתח הרב אביב"י את הקדמתו הנ"ל - ומאמרים מרכזיים נוספים]

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ב' מאי 21, 2018 2:44 pm

שאל הרב אהוביון:
אני מבקש לשאול, מה גרם לרב קוק לדבר בשפה כזו? האם הוא ביקש לטשטש את המקור משום איזו סיבה? אם הוא השתמש כ"כ הרבה בעץ חיים למשל, למה כמעט לא הזכיר את הספר בכתביו?

זו שאלה נוקבת, והיא מגעת עד יסודה של קבלת הראי"ה.
עניתי עליה באריכות בספר, כרך שני, עמ' 575 - 684. לא אוכל כאן להביא את מאה העמודים הללו, ועל כן אשתדל לכתבם בסוד הצמצום.
הראי"ה עסק ב'מלחמת הסופרים'. ביטוי שלו, ומשמעו - מלחמה בסופרים-ההוגים שכתבו אז על עם ישראל, דרכו, מטרתו ותכליתו.
כשהיה הראי"ה רבה של בויסק כתב מאמרים בכתב העת הפלס, ובהם נלחם את מלחמת הסופרים. כיוון שהם ביקשו את 'מוסר היהדות' שהוא 'מוסר הנביאים', אך לא את ההלכה, נחלץ הראי"ה להוכיח כי גם המצוות השמעיות הן מוסריות, ועל כן כל המבקש את מוסר היהדות מן הראוי לו שידרוש ויקיים את המוסר של המצוות כולן.
משום כך, בהיותו בבויסק, כתב הראי"ה את מאמריו על פי שיטתם של רס"ג וכוזרי והרמב"ם.
אז, בהיותו בבויסק, כתב לעצמו קבלה - הערות על ספרי המקובלים, כגון פרדס רמונים וקל"ח פתחי חכמה. בלשון המקובלים ולא בשפת כינויים.

אבל כשעלה ארצה חלה מהפכה. הסופרים-ההוגים הלכו בדרך חדשה - נגד המוסר, שהרי הוא 'מוסר עבדים', ובעד דרישת החיים, הטבע, הכוח והאחיזה בסיף וכו' וכו'. הראי"ה קורא את דבריהם, והוא מזכיר בכתביו את אלה שטוענים נגד המוסר בהיותו מוסר עבדים (בספרו לנבוכי הדור), וכותב במפורש כי 'המדע הוא מתקומם עתה גם על המוסר ידידו מנוער'. עתה יודע הראי"ה כי הסופרים הצעירים, והמוני בית ישראל אחריהם, אינם מעוניינים במוסר, ועל כן אין טעם לדבר על המוסר שבמצוות. משום כך בשמונה קבצים, שכתב אחר עלותו ארצה, אין הוא כותב מאומה על המצוות שהן מוסריות.
כדי להילחם בסופרים החדשים פונה הראי"ה לדרך חדשה. בשמונה קבצים הוא כותב כי אכן, הדרישה לחיים, לטבע, לעוצמה, היא צודקת. אבל אין היא מנוגדת לתורה וליהדות, כפי שהכל חושבים, אלא אדרבא - היא כתובה בה מימים ימימה. המקובלים דרשו את החיים - החיים האלוהיים שנמשכים מהאצילות. המקובלים דרשו את העוצמה - הכח של האדם לתקן את ההוויה כולה.

את שיטתו הציג הראי"ה באיגרת שבה הוא כותב כי יש שתי מפלגות בישראל. מפלגה של ההולכים בדרך הנגלה, וכאשר הם מוצאים דעה מנוגדת לתורה הם משתדלים להוכיח כי אין היא נכונה. אבל יש מפלגה של ההולכים בדרך הנסתר, וכאשר הם מוצאים דעה מנוגדת לתורה הם אומרים כי היא נכונה שהרי היא נמצאת בתורה וכתובה כבר על ידי הראשונים. לכן כאשר ההמון נבהל מדעה חדשה, אומרים המקובלים שדעה זו אינה חדשה כלל, והם משיבים בנחת כי היא כבר ידועה ונמצאת בתורה. לדוגמה, ניטשה דרש מהאדם להיות אדם עליון, והרי כבר כתב ר' מאיר אבן גבאי בספרו עבודת הקודש כי ראוי לו לאדם התחתון להידמות אל 'האדם העליון' - אדם דאצילות.

את כל זה כתב הראי"ה במאות פסקאות. אלא שאם יכתוב את שפע החיים במלותיהם של המקובלים - מוחין דזעיר אנפין הנמשכים מזיווג אבא ואימא וכו',
איש לא יבין את דבריו, ועם ישראל לא ילחם בסופרים-ההוגים. על כן ניסח הראי"ה את עיקרי הקבלה בשפתם של הסופרים-ההוגים, כדי שעם ישראל ידע שדרישת החיים והטבע והעוצמה ועוד היא מוצדקת, ואין בה כפירה. מעתה כל הקורא ספריהם ומאמריהם של הסופרים הצעירים ידע כי אין הם סותרים את דרכה של תורה, אדרבא - הם מתאימים לכל אשר כתבו המקובלים בספריהם מאז ומעולם.
על כן, אחר שעלה הראי"ה לארץ ישראל ואחר שמצא את השיטה החדשה של הסופרים-ההוגים כתב את כל עיקריה של הקבלה - שהיו ידועים לו כבר בשנים הקודמות - בשפתם של הסופרים-ההוגים כדי להילחם בכפירתם.

ולא היה צריך הראי"ה להתאמץ בכתיבה זו. הוא מצא לפניו את כל כינוייהם של המקובלים - חירות וחיים ושלום וטוב ואור ושפע וצדק ועוד ועוד ועוד -
והשתמש בהם מלוא חפניים.

המכיר ויודע את הלכי הרוח והתרבות המהלכים כיום בעם ישראל יודע שהם תולדה והתפתחות מאותם מהלכים של הסופרים-ההוגים בדורו של הראי"ה. ומשום כך רעיוניו והגיוניו של הראי"ה נכונים לזמננו ולהלך הרוח בדורות האחרונים כשם שהיו נכונים לזמנו ולהלך הרוח בדורו שלו.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ג' מאי 22, 2018 12:11 pm

אינני יודע אם זו שאלה מתאימה, אבל אשמח אם יוכל הרב בריושמא להסביר את שורש המחלוקת האם נכון לעסוק ולהדגיש את מקורותיו הקבליים של הראי"ה או לא, ובעיני ,שני הצדדים- דא"ח רק חשוב לי להבין מנקודת מבטו מה הדיון

יהודי טבעי · הודעהעל ידי **יהודי טבעי** » ג' מאי 22, 2018 2:03 pm

עפר אני תחת כפות רגלי המחבר, שהראה את עוז זרועו ושליטתו הגאונית במרחבי הקבלה, אבל אחר בקשת המחילה, אני רוצה לומר את דעתי הקלושה, שלא נראה לי שהרב קוק היה שמח עם היצירה הנפלאה והגאונית הזאת, שאמנם חשפה את מקורותיו, אך לא סייעה למטרותיו.
כמדומה שהרב שאף וקיווה שתרגומיו למושגים הקבליים יהיו יותר מובנים ונגישים ובעיקר שימושיים לבני הדור, שהרי מושגי הקבלה הם 'קודים' בלבד, והרב האמין שסגנונו פישט במקצת את הדברים, ויהפכו את עולמות הקבלה למושגים יותר חיים בקרב העם.
מבחינה זו תקוותו של הרב נכזבה, השפה אמנם יותר קרובה לשפת היום יום, אבל המושגים נותרו עלומים ובלתי מושגים.
אבל מה עשה הגאון המחבר, 'החזיר עטרה ליושנה' ו'הסביר' את דברי הרב קוק על ידי מושגי ה'עץ חיים', והרי זה בכמפרש תרגום אונקלוס במילות החומש.
התועלת שכן יש מעבודתו הכבירה, לדעת שכל דברי הרב יסודם בהררי קודש, ומשכך יש לנו להתייחס אליהם ברטט קודש, ולשוב לפרשם בחיי המעשה שלנו.

ושוב מבקש אני מחילה מכבוד הרב הגאון.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' מאי 22, 2018 6:28 pm

הציג הרב מן הדרום את השאלה: האם ללמוד את כתבי הראי"ה על פי מקורותיהם בכתבי המקובלים אם לאו, וביקש כי אפרט את שתי התשובות על שאלה זו.
עד שחשבתי כיצד להציג את שתי הדעות הגיע הרב יהודי טבעי ופטרני מלהציג את הדעה הסוברת כי יש ללמוד את כתבי הראי"ה בלי לגלות מקורותיהם בכתבי המקובלים.
על כן אציג את הדעה כי יש ויש ללמוד את כתבי הראי"ה על פי מקורותיהם בכתבי המקובלים.
א.
לימוד כתבי הראי"ה כמות שהם כתובים בשפת הנגלה מביא לשיתוף השמות. מושגים שונים לחלוטין נדמים דומים וגם זהים, וההבנה נעשית קהה. במלה 'מקור' נתכוון הראי"ה לעשרות משמעויות שונות, כך גם באשר למלה 'מרומים', למלה 'אור', למלה 'אחדות', ועוד ועוד. אם אין הבחנה בין המשמעויות הללו מתקפח העושר העצום של רעיונות הראי"ה, אובד העומק האדיר שלהם, והלומדים נאלצים להסתפק במלים כלליות של כללים ופרטים, החיים הבריאים, ועוד כהנה וכהנה מושגים קהים. את כל אלה הם אומרים תוך כדי הרמת ידים אל על, שבאה לבטא הרגשה של רוממות נפלאה המאפילה על חסרון דעה ברורה ומדויקת.
רק פענוח שפת הכינויים שכתב בה הראי"ה מגלה את הדיוק של כל מלה ושל כל מושג שהוא השתמש בו במאמריו, בקבציו ובספריו. פענוח שפת הכינויים מונע את שיתוף השמות, והוא מבחין בין המשמעויות השונות של אותה מלה שנמצאת פעמים רבות בכתבי הראי"ה.
כך, למשל, כתב הראי"ה פעמים רבות מאוד על ה'אחדות', וכבר אפשר להבין אותה בפשטותה. אלא שפענוח שפת הכינויים מגלה כי בכתבי הראי"ה יש למלה 'אחדות' עשרים וארבע משמעויות שונות - כל משמעות על פי מקומה בסדר ההאצלה.

ב.
לימוד כתבי הראי"ה כמות שהם כתובים בשפת הנגלה יכול להביא לטעויות חמורות. רבים וטובים הבינו כי הראי"ה איחד את הכל והיה פנתאיסט או פנאנתיאסט, ולא כן. הוא כתב, וחזר וכתב, וחזר והדגיש כי אדם אינו יכול להשיג את עצמות האלוק, וראה בכך כפירה וכו'. רק פענוח שפת הכינויים מגלה את המשמעות המדויקת של דברי הראי"ה - אחדות של סדר ההאצלה ושל הספירות המתפרשת על ההוויה כולה, כפי שלימדו המקובלים.
רבים וטובים טעו בדברי הראי"ה על השלמות וההשתלמות, ופירשו אותם בצורה שגויה לגמרי. מושגים אלו חובקים עולם ומלואו, רק פענוח שפת הכינויים מגלה את כוונתם המקורית - קו ורשימו, ואת משמעותם המדויקת בפירוש ההשתלמות וההתעלות של ימות עולם.

אין כל חדש תחת השמש, וכבר כתב רמח"ל בשפת כינויים, ואף את כתביו פקד גורל דומה. ספר דעת תבונות כתוב כולו בשפת כינויים, וכבר טעו בפירושו רבים וטובים וגם גדולי דעה. כיוון שלא ידעו את כינויי רמח"ל בספר דעת תבונות לא הבינו מה הן שתי ההנהגות, לא הבינו מה היחס בין שתי ההנהגות, ולא עוד אלא שעשו את דעת תבונות לספר מוסר המדבר על הטוב האלוקי וכו' וכו'.
רמח"ל והראי"ה נתכוונו ללמד את עיקרי הקבלה לעם ישראל, ולשם כך כתבו את חכמתה ואת דעתה בשפת הנגלה ובשפת כינויים. אלא ש'תרגום' זה קשה הוא, ולעתים הוא מסתיר יתר על המדה את עיקריה של הקבלה. על כן, כל הרוצה להבין ספרי רמח"ל וכתבי הראי"ה באמת ובדיוק חייב לדעת פשר כל מלה ולהבין משמעותו של כל מושג - ולשם כך צריך לפענח את שפת הכינויים במלואה.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' מאי 22, 2018 6:46 pm

עוד כתב הרב יהודי טבעי כי ספר קבלת הראי"ה מחזיר את מושגי הראי"ה אל מושגי ספר עץ חיים, ומה תועלת בדבר.

א.
ספר קבלת הראי"ה אינו מחזיר את מושגי הראי"ה אל מושגי ספר עץ חיים לבדו אלא גם אל מושגי ספרי המקובלים הראשונים.
והפרש גדול יש בין אלה ובין אלה. אמנם מושגי ספר עץ חיים קשים, אבל מושגי ספרי המקובלים הראשונים פשוטים הם וקלים הם להבנה.
מאות פסקאות שכתב הראי"ה מיוסדות על ספריהם של המקובלים הראשונים - שערי אורה וכו', ואינן קשות כלל ועיקר.

ב.
ספר קבלת הראי"ה אינו מסתפק בבירור הכינויים והמושגים של המקובלים. זה הנדבך הראשון בספר.
הוא הנדבך היסודי, כי בלעדיו הכל יכול להכלל בדרושים יפים ורק הוא מכריח בירור מדויק של פשט דברי הראי"ה.
אלא שעל הנדבך הזה נוסף נדבך שני - הסבר של דברי הראי"ה.
הסברים ארוכים ומפורטים של דברי הראי"ה נמצאים בראשי הפרקים ולפני הפסקאות, והם נותנים בידי הקורא את היכולת להבין
את עומק שיטת הראי"ה גם אם לא למד את כתביהם של המקובלים.
משום כך אין כאן 'החזרת תרגום אונקלוס אל שפת החומש',
אלא יש כאן 'הסבר שלם של שיטת אונקלוס בדרך תרגומו את התורה'.

ג.
ההסברים שבראשי הפרקים ובראשי הסעיפים שבספר קבלת הראי"ה פורשים למעשה את כל שיטתו של הראי"ה
בביאור היחס בין אלוקים ובין האדם, העולם, התורה ועם ישראל.
אמנם פענוח שפת הכינויים בכתבי הראי"ה מחזיר אותם אל ספרי המקובלים -
אבל חזרה זו מצעידה את הבנת שיטת הראי"ה קדימה,
והיא מקימה פירוש חדש לגמרי של דברי הראי"ה,
פירוש מדויק, ברור ובהיר של אופן ראייתו של הראי"ה את העולם כולו.

יש לקוות שיעלו הלומדים אל הקומה השנייה בספר,
והפירוש החדש לשיטת הראי"ה ישמח אותם
וימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים, הראי"ה ואדם.

יהודי טבעי · הודעהעל ידי **יהודי טבעי** » ג' מאי 22, 2018 6:55 pm

יישר כח!
ומבקש אני את סליחת הרב המחבר על שפטרתי במילים ספורות חסרות ידע עבודה כבירה, שאולי חיים שלמים טמונים בקרבה, ובלי להגזים עדיין לא נראה כדבר הזה בדור האחרון.
אני רק מקווה שבדברי הבוטים גרמתי להבהרת הדברים, וממילא רווחא שמעתתא.
מסקנת הדברים היא אפוא, שיש לאחוז בשני הקצוות גם יחד, ללמוד את קבלת הראי"ה עם מקורותיה כפי שמתבאר בספר, וכך ישלימו האחד את רעהו, דברי האריז"ל ממקדים את הדברים ומגדירים במדוייק למה התכוון הראי"ה, ודברי הראי"ה מתרגמים את הדברים ומפרשים אותם בסגנון יותר קרוב לנפש ובעל משמעות לחיים ולפילוסופיה. ומבין שניהם נשיג דבר מה.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' מאי 22, 2018 8:39 pm

אכן, דברי הרב יהודי טבעי הבהירו וחדדו את הסוגיה, ותודתי לו.

אלא שאני מוכרח להוסיף ולהדגיש:
כתב הרב יהודי טבעי כי 'דברי האריז"ל ממקדים את הדברים ומגדירים במדוייק למה התכוון הראי"ה'.
אך לא רק דברי האר"י מגדירים במדויק למה התכוון הראיה אלא גם דברי המקובלים הראשונים.
ואין כאן רק דיוק בעלמא.
כי שיטת הראי"ה בנויה מהלכים מהלכים.
יש מהלך שבנוי כולו על דברי המקובלים הראשונים, הלא הם שערי אורה ופרדס רמונים וכו'.
מהלך חשיבה זה מבאר את האידיאלים ואת החיים הנובעים מהאצילות ונמשכים אל עולמנו.
ויש מהלך שבנוי כולו על דברי האר"י, כתבי ר' חיים ויטל וכתבי רמח"ל.
מהלך חשיבה זה מבאר את התיקון הכללי, ההתעלות וההתפתחות וההשתלמות של ההוויה כולה.

אלו הם שני מהלכים שונים, כל אחד שלם ומקיף כל, וכל אחד מהם מיוסד על כתבים שונים של המקובלים לדורותיהם.

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ג' מאי 22, 2018 8:58 pm

שלמא רבא לר' יוסי אביבי,
נהניתי מאוד מדבריך אשר באים כתוספת הסבר וכעין שימוש חכמים לספר הגדול שזה עתה יצא.
רציתי לשאול אם כבר דייקת דיוקך בדבריך האחרונים - כיצד לדעתך רואה הראי"ה את חשיבות קבלת הראשונים, ובמיוחד בניין האילן הקדוש לשיטתם, לאחר שכבר נגלו סודות האר"י? מה רואה בהם הראי"ה לאחר שכלל מהלך ההאצלה ומהלכי השבירה והתיקון של האר"י נתגלו?
אכן, אנו רואים הוגים ומקובלים מאז דור האר"י שהסתפקו לעתים בתיאור "פשטני" לכאורה של האילן, ואלו באו בד"כ לשם הדגשת רעיונות מוסריים וכד' - אמנם דומני שהראי"ה בבניין מחשבותיו אף פעם לא בחר בדרך הפשוטה, אלא סלל וסיקל הדרכים להנהרת מוחשי המציאות כפי שורשם הרוחני בדרך שביאר האריא"ל.

מ.ל. · הודעהעל ידי **מ.ל.** » ג' מאי 22, 2018 10:17 pm

'מזל טוב' לרגל הוצאת הספר לאור,
ואורח צדיקים כ'אורות' נוגה, הולך ואור עד נכון היום.

ויה"ר שתזכה להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד וכו'.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' מאי 22, 2018 11:04 pm

מדהים!
מחכים ל'קבלת מוהר"ן'...

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ג' מאי 22, 2018 11:24 pm

לענין כתב:מדהים!

זה באמת מדהים, וספר כזה היה חסר, כי רוב העוסקים בתורת הראי"ה לא יורדים לעומק כוונתו כי לא תופסים את רמיזותיו.
מחכים ל'קבלת מוהר"ן'...

כבר יצא כרך אחד מ"קבלת מוהר"ן" ע"י מחבר אחר, ושם הספר (הנמצא באוצר) הוא "איש תבונה ידלנה". כבר יצאה מהדורה מתוקנת של הכרך זה שעדיין לא הגיע לאוצר (עיקר השינויים הם בהערות שבסוף הספר), וכרך שני מתוכנן לצאת אי"ה עד סוף השנה. אי"ה סדרה השלימה תכלול ארבעה עד חמישה כרכים.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ג' מאי 22, 2018 11:38 pm

מזל טוב למורינו רבי יוסף אביב"י נר"ו על הופעת האור החדש, אשרינו שזכינו לאור גדול כזה בימינו. הטעימות שהיו לי מהמאמרים המקדימים שפרסם בנושא זה - מקור האורות, אקדמות לקבלת הראי"ה, היסטוריה צורך גבוה - עוררו אצלי את התשוקה לראות את הספר בקרוב בע"ה ולהעמיק בו את העיון.

שאילה לי למחבר, ויתכן שכבר דשו בזה די באשכולות האחרים ביחס לספרי רמח"ל. אני מדגיש שאין השאילה באה לנסות להטיל צל של ספק בחיוניות של היצירה הכבירה והמפעימה של ספר "קבלת ראי"ה", חיוניות שמדברת בעד עצמה. אלא שאילה צדדית אני בא לשאול.

כפי היוצא מדברי הרב בריושמא כאן, לכאורה היה נראה שהן רמח"ל הן ראי"ה - נכשלו במשימתם. הרי השקיעו שניהם במשימה אדירה שמטרתה היתה שגם אלה שאין שבילי דרקיעא על כינוייהם ושמותיהם נהירים להם, יוכלו להבין את הדברים על ידי הפשטתם לשפה אחרת פשוטה יותר, והנה אנו באים ומגלים שבלי הבנה עמוקה במקורות המדוייקים של הדברים, אין דבריהם מחוורים די הצורך, ואדרבה דבריהם (עכ"פ של ראי"ה) כפי שהם כתובים בשפת הנגלה יכולים להביא ל"טעויות חמורות"!. (שו"ר שכבר כתב בזה מו"ר הרב יהודי טבעי שליט"א בהודעתו הראשונה ש"בבחינה זו תוחלת ראי"ה נכזבה.")

אין אני בא לקדם גישה אחרת, אין לי גישה אחרת להציע. ויתכן גם שזו המסקנא המתבקשת, ואין בזה כל פסול. כוונתי כאן רק להציל מפיו של מורינו ר' ברו"ש: האם אמנם כך סבור? לי עכ"פ הדבר מציק קצת, האם לא ראה ראי"ה, למשל, שעל ידי שימוש באותם מונחים במשמעויות שונות כל פעם, הוא מסבך את הקורא? האם לא יכל להזהר בזה יותר, שהדברים יובנו מצד עצמם באופן מלא יותר?

דרך אגב, לא אוכל להתאפק מלהעיר על ענוותנותו המפעימה והכמעט בלתי נתפסת של ר' בריושמא, שעה שבאים להציע שמוטב היה ויצירתו האדירה לא היתה באה לעולם, אין הוא מתקומם ולא אפילו מגיב לזה, ואדרבה מודה למעירים. כנראה שכשהגר"ש וולבה זצ"ל כתב על המחבר (בהסכמה למהדורתו החדשה של מסילת ישרים) את התואר "איש המעלה", ידע היטב מה הוא מדבר.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מאי 22, 2018 11:47 pm

אולי בעצם יבאר לנו הרב בו"ש, על קצה המזלג כמובן, את החשיבות של ה'משל' דיקא.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ג' מאי 22, 2018 11:57 pm

עושה חדשות כתב:אולי בעצם יבאר לנו הרב בו"ש, על קצה המזלג כמובן, את החשיבות של ה'משל' דיקא.

כבר דנו בזה וזכו להשתתפותו של הרב ברו"ש מכאן ולמטה כיעו"ש.
viewtopic.php?f=51&t=34261&p=373278&hilit=%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#p373402

קמנו ונתעודד

- בעניין הדיון שהוזכר, אם ללמד את מקורותיו הנסתרים של הראי"ה, ראוי לציין לדברי הרב צבי יהודה במאמרו 'קווים לחוג הראי"ה' (הובא בספר לנתיבות ישראל חלק ב), וזו הגישה אם אינני טועה שרווחת בקרב תלמידיו. (הוא שם מתנגד לזה).

- לרב הנזיר היתה מן הסתם הבנה במקורותיו הנסתרים של הראי"ה, וגם הוא ערך וסידר את דברי הרב על פי נושאים. לכאורה צריכה להיות איזושהי התאמה בין הסידורים. האומנם כן הוא?
- בשם הרצי"ה מקובל שעיקר חידושו של הראי"ה היה בענייני כלל ישראל. איך זה בא לידי ביטוי מנקודת המבט הזו? (את מה שחלקת על הרב קלנר ראיתי, אבל לא הצלחתי להבין עד כמה).

- האם באמת את כל הפנקסים שלו כתב הרב על מנת לפרסם? אולי הוא כתב אותם על מנת ללמד לעצמו את העניינים האלה, ורק לאחר מכן גם עלה הרעיון לפרסם אותם? זה יעזור לנו להבין מדוע אי הבהירות כל כך גדולה.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' מאי 23, 2018 12:11 am

להרב מדבר קדש,

נהניתי מאוד מדבריך אשר באים כתוספת הסבר וכעין שימוש חכמים לספר הגדול שזה עתה יצא.
רציתי לשאול אם כבר דייקת דיוקך בדבריך האחרונים - כיצד לדעתך רואה הראי"ה את חשיבות קבלת הראשונים, ובמיוחד בניין האילן הקדוש לשיטתם, לאחר שכבר נגלו סודות האר"י? מה רואה בהם הראי"ה לאחר שכלל מהלך ההאצלה ומהלכי השבירה והתיקון של האר"י נתגלו?
אכן, אנו רואים הוגים ומקובלים מאז דור האר"י שהסתפקו לעתים בתיאור "פשטני" לכאורה של האילן, ואלו באו בד"כ לשם הדגשת רעיונות מוסריים וכד' - אמנם דומני שהראי"ה בבניין מחשבותיו אף פעם לא בחר בדרך הפשוטה, אלא סלל וסיקל הדרכים להנהרת מוחשי המציאות כפי שורשם הרוחני בדרך שביאר האריא"ל.

שאלות גדולות שאלת, ותשובות ברורות אשיב.
מאות פסקאות שכתב הראי"ה מיוסדות על סדר האצילות שלימדו המקובלים הראשונים. אין בפסקאות אלו דברי האר"י על שבירה ותיקון והמשכת מוחין וכו'.
מהלך אצילותן של עשר הספירות - הן וזיווגיהן והמשכות שפעיהן - עומדות לפני הראי"ה, ואת משמעותן הוא מפרש על פי דרכו.
מאות פסקאות אלו מפרשות בכמה וכמה דרכים את סדר האצילות כולו, במהותו ובפרטי הספירות אשר בו.
ואלו הם הדרכים:
מהלך של האידיאלים, מהלך של החיים, מהלך של המרחבים.
כל אחד מהמהלכים הללו מפרש את מהלך האצילות כולו מראשו לסופו.
שלושת המהלכים הללו, כל אחד לעצמו, נתבארו בכרך הראשון ובמחצית הראשונה של הכרך השני בספר קבלת הראי"ה.

מאות פסקאות נוספות שכתב הראי"ה מיוסדות על סדר האצילות שלימד האר"י.
מהלך ההאצלה כולו - צמצום, אדם קדמון, מיתה ושבירה ותיקון, העלאת ניצוצות והמשכת המוחין - עומד לפני הראי"ה, ואת משמעותו הוא מפרש על פי דרכו.
מהלך האצלה זה מתבאר על פי דרכו של הראי"ה כמהלך של השאיפה לתיקון, התיקון הכללי והתעלות ההוויה והתנועה הכוללת אשר בה.
מהלך האצלה זה נתבאר כולו בכרך השלישי בספר קבלת הראי"ה.

בפרק האחרון, פרק ע, יש סיכום של כל אלו, והבחנה יסודית
בין ציר ה'מקום' שהלך בו הראי"ה בעקבות המקובלים הראשונים,
ובין ציר ה'זמן' שהלך בו הראי"ה בעקבות האר"י וממשיכיו.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' מאי 23, 2018 12:19 am

תודה להרב מ.ל. על ברכותיו ועל איחוליו.

שאל הרב דורשי יחודך: האם לא נכשלו רמח"ל והראי"ה בכתיבתם?
כן, ולא.

לא, כי קהל עצום של דורשי ה' למדו בספריהם, והם לא היו פותחים ספרי קבלה כלל וכלל.
ציבור הלומדים בספר דעת תבונות גדול לאין שיעור מציבור הלומדים בספר קל"ח פתחי חכמה.
רוב מניין ורוב בניין של הלומדים בספרי אורות ואורות הקודש אינם פותחים ספרי שערי אורה ופרדס רמונים ועץ חיים.
על כן לא נכשלו רמח"ל והראי"ה בכתיבתם, ואדרבא הם הצליחו מאוד - הם פתחו שערי יראת ה' וחכמה אלוקית לפני קהל עצום של לומדים.

כן, כי דבריהם אינם מחוורים כל צורכם, כוונתם המדויקת עמומה ואפשר לטעות בהם בנקל.
וכי רק ספריהם של רמח"ל והראי"ה אינם מחוורים כל צורכם, כוונתם המדויקת עמומה ואפשר לטעות בהם בנקל?
וגורלו של ספר מורה נבוכים שונה? וספרי מהר"ל ברורים הם? ועוד ועוד.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' מאי 23, 2018 12:33 am

שאל הרב עושה חדשות: מה חשיבותו של 'המשל'?
אין משל בלא נמשל, ואין נמשל בלא משל.
בספרי המקובלים הראשונים נמצאים המשל והנמשל יחד, כרוכים זה בזה.
בכתבים שכתבו תלמידי האר"י נמצא המשל לבדו, ועל כן נתעוררו המקובלים בדורות הבאים להשלים את הנמשל.

המשל הוא סדר האצלת המידות האלוקיות, סדר השתלשלות הכוחות האלוקיים, סדר הדרגת הספירות האלוקיות.
וכל אלה - חד הם.
כשם שדירגו הפילוסופים הראשונים את תארי האלוק - רס"ג, ריה"ל, רמב"ם ועוד,
כך דירגו המקובלים הראשונים והאחרונים את ספירות האלוק - ר' יוסף ג'קטילה, הרמ"ק, האר"י ועוד.
סדר הדרגת הספירות - משל הוא,
משמעותו ותכליתו - נמשל הוא.
וכשם שתחילה יש ספר ושורות ואותיות [=משל], ואחר בא המפרש למצוא משמעות הספר ותוכנו ותכליתו [=נמשל],
כך תחילה יש אצילות וספירות ופרצופים [=משל], ואחר בא המפרש למצוא משמעות האצילות ותוכנה ותכליתה [=נמשל].

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 23, 2018 12:49 am

הרב קמנו ונתעודד,
1. ביחס לגישת הרצי"ה ללימוד כתבי אביו לשלול את 'החזרתם' אל הקבלה, הרי הדברים ידועים שהוא הסתייג מלימוד כתבי אביו בדרך הקבלה, ובכלל ללימוד קבלה לרבים ובישיבות (ראה סיכום בספרו של ר"ח שטמלר עין בעין, עמ' 305, 310-312), אולם הרי בירך ועודד ת"ח המתאימים ללימודים אלה (שטמלר שם, הע' 151). לכן נראה שהיה מסייג ספר כזה למתאימים לו ובעיקר לא בלימוד קבוצתי כפי שהיה חוג הראי"ה.

2. אכן הרב הנזיר דמותו היא של חוקר ומקובל עוד מנעוריו (וכפי שנחקק על מצבתו). הוא ציין בהערותיו על אוה"ק ללא-מעט מקורות בחכמת הקבלה. לגבי הסדר של אוה"ק זה עניין שלם, עיין בהקדמתו המקיפה לספר.

3. ביחס לחידושו של הראי"ה בעניין כלל ישראל, הדברים מקובלים מפי הרב הנזיר בהקדמתו לאורות הקודש (עמ' 21):

: בונה האומה.png (17.49 KiB) נצפה 18567 פעמים

אולי ירחיב הרב אביב"י על פי דרכו במשמעות הדברים.

4. אם כתב הראי"ה את מחברותיו על דעת זה שיפורסמו, הדברים ברורים לענ"ד שכן. הפנקסים והקבצים היו שמורים לכתחילה למטרות עריכה אצל הרצי"ה החל מסוף שנות התר"ס והלאה ואצל הנזיר החל מתרפ"ב והלאה. לאורך כל השנים האלה הראי"ה המשיך לכתוב משא יום יום ולהעביר את הכתבים אל בנו ותלמידו. לכן ברור שהדברים היו כדי לפרסם; כמובן לא כל פסקה ולא בכל זמן, אלא אחרי מלאכת עריכה מתאימה.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' מאי 23, 2018 8:48 am

הרב קמנו ונתעודד והרב חלמישצור הביאו את דבריהם של הרב הנזיר ושל הרצי"ה.
דברים אלו ידועים לכל, ומצוטטים שוב ושוב.
אלא שמעומק המושג ומקוצר המשיג
עמלתי במשך אחת עשרה שנים להבין את כתבי הראי"ה עצמו,
אותם מאמרים וקבצים וקונטרסים שהוא כתב בכתיבת יד קדשו,
לדייק במובנה של כל מלה שהוא כתב, לדעת מהלכה של כל פסקה בשלמותה,
לפענח כינוייה ולמצוא מקורותיה,
לשרטט שיטתו שלו במלואה ובכל היקפה, בכללותיה ובפרטותיה,
ועדיין לא הגעתי לכתבי תלמידיו ועורכי ספריו הבאים אחריו.
לכך נדרשות שנים נוספות של תלמוד, ואולי יימצאו בעתיד.

בברכה המשולשת

קמנו ונתעודד כתב:- בעניין הדיון שהוזכר, אם ללמד את מקורותיו הנסתרים של הראי"ה, ראוי לציין לדברי הרב צבי יהודה במאמרו 'קווים לחוג הראי"ה' (הובא בספר לנתיבות ישראל חלק ב), וזו הגישה אם אינני טועה שרווחת בקרב תלמידיו. (הוא שם מתנגד לזה)..

בקרב חלק גדול מתלמידיו, כידוע, אך לא אצל כולם (ליתר דיוק, אפילו אצל הרצי"ט שליט"א יש בזה הבדלים בין רמות שונות של תלמידים, ובין דברים שבכתב ודברים שבע"פ)
(ויעויין בדברי הרה"ג חלמישצור שפרט יותר את עמדת הרצי"ה עצמו)

יהודי טבעי · הודעהעל ידי **יהודי טבעי** » ד' מאי 23, 2018 1:53 pm

לענין כתב:מדהים!

זה באמת מדהים, וספר כזה היה חסר, כי רוב העוסקים בתורת הראי"ה לא יורדים לעומק כוונתו כי לא תופסים את רמיזותיו.
מחכים ל'קבלת מוהר"ן'...

המדהים הוא שרוב העוסקים בתורת הראי"ה לא רק שאינם יורדים לעומק הכוונה, אלא אינם מעלים כלל על דעתם במה מדובר.
על דרך המיסטיקה נוכל לומר שהראי"ה אכן גנז את רמזיו בספריו, כדי שכאשר יום אחד יהיה הדור זכאי וראוי, יקום איש זכאי ויפענח את מסתוריו, והנה זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.

יהודי טבעי · הודעהעל ידי **יהודי טבעי** » ד' מאי 23, 2018 1:54 pm

מקורות כתב:
לענין כתב:מדהים!

זה באמת מדהים, וספר כזה היה חסר, כי רוב העוסקים בתורת הראי"ה לא יורדים לעומק כוונתו כי לא תופסים את רמיזותיו.
מחכים ל'קבלת מוהר"ן'...

כבר יצא כרך אחד מ"קבלת מוהר"ן" ע"י מחבר אחר, ושם הספר (הנמצא באוצר) הוא "איש תבונה ידלנה". כבר יצאה מהדורה מתוקנת של הכרך זה שעדיין לא הגיע לאוצר (עיקר השינויים הם בהערות שבסוף הספר), וכרך שני מתוכנן לצאת אי"ה עד סוף השנה. אי"ה סדרה השלימה תכלול ארבעה עד חמישה כרכים.

'קבלת מוהר"ן', זו אכן עבודה כבירה אך מתבקשת, העץ חיים שקוף מתוך הלקוטי מוהר"ן.
אך לעברנו מושלכת כפפה יותר גדולה: מי יתן ויקום מי שיפענח את 'קבלת המגיד ממעזריטש'.
בעל הקדמת לקוטי אמרים כותב שלא מבינים נכון את קבלת האריז"ל, כיון שלא מקדימים ללמוד את הפרדס לרמ"ק, זאת אומרת שהמגיד לימד לשלב את האריז"ל עם הרמ"ק.

ומשימה יותר כבירה לפנינו הלא היא 'קבלת מהר"ל'. ששילב את קבלת הראשונים עם בעלי המחקר האלוקי.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר