בסוף פרשת במדבר, בסידור המנורה וכלי השרת למשא בזמן המסעות, נאמר בפרק ד' פסוקים י' וי"ב "ונתנו על המוט".
ובתרגום יונתן בפסוק י' מתרגם (אודות המנורה וכליה) "ויתנון על אסלא" ובפסוק י"ב מתרגם (אודות כלי השרת) "ויתנון על קופא".
היש מי שמבאר שינוי הלשון?
בפרשת שלח, פרק י"ג פסוק כ"ג, "וישאוהו במוט בשנים", תרגם יונתן "וסוברוהי באסלא בכתיף תרין מנהון". ובתרגום ירושלמי "וטענו יתיה בקופא ביני תרין גוברין".
ואיני יודע אם מדובר בחילוק משמעות, וא"כ צ"ב במה נחלקו, או בשינוי לשון.
בתרגום אונקלוס לא חילק בכל המקומות ותרגם מוט - אריחא.