יודקרת כתב:נתחיל ברישא:
ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא.
הלשון 'יתכסה במים' הוא לא לשון רגילה, כי לא 'מתכסים' במים אלא בבגד, אלא מפני שכתבו שלכתחילה צריך להתכסות בבגד, לכן גם המשיכו ואמרו שאם אינו יכול ש'יתכסה' במים, כאילו אומרים 'גם זה נחשב כיסוי'. למרות שלא מתאים המילה 'כיסוי' למים.
יודקרת כתב:ועתה לסיפא: אבל לא יתכסה לא במים הרעים וכו'.
פירוש: זה ברור ש'לא יקרא' במים הרעים, שהרי צריך להתכסות, וכיסוי הוא בבגד, אלא גם מה שאמרנו מתחילה שלפעמים המים נחשבים 'כיסוי', גם כיסוי זה לא יעשנו במים הרעים.
תוכן כתב:יודקרת כתב:נתחיל ברישא:
ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא.
הלשון 'יתכסה במים' הוא לא לשון רגילה, כי לא 'מתכסים' במים אלא בבגד, אלא מפני שכתבו שלכתחילה צריך להתכסות בבגד, לכן גם המשיכו ואמרו שאם אינו יכול ש'יתכסה' במים, כאילו אומרים 'גם זה נחשב כיסוי'. למרות שלא מתאים המילה 'כיסוי' למים.
עד כאן מובן. רק שאוסיף קצת ביאור, שלהתכסות במים, הכוונה שהמים עכורים, א"נ שלבו למעלה מן המים, ואפילו הם צלולים.יודקרת כתב:ועתה לסיפא: אבל לא יתכסה לא במים הרעים וכו'.
פירוש: זה ברור ש'לא יקרא' במים הרעים, שהרי צריך להתכסות, וכיסוי הוא בבגד, אלא גם מה שאמרנו מתחילה שלפעמים המים נחשבים 'כיסוי', גם כיסוי זה לא יעשנו במים הרעים.
עדיין לא הבנתי, וכי מה איכפת לן שיתכסה במים, יתכסה ויתכסה, אבל העיקר שלא יקרא, מפני שהמים רעים.
יודקרת כתב:אין באמת כזה דבר 'להתכסות במים', זה מונח שנולד רק לגבי היתר קריא"ש, כי שם צריך לכתחילה 'להתכסות בבגד', וממילא כשרוצים לומר שגם הפסק של מים טוב בשעת הדחק, נוקטים לשון 'כיסוי'.
ולכן כתוב בסיפא 'לא יתכסה במים הרעים', כי אם היה כתוב 'לא יקרא' במים הרעים היה משמע שבמים צלולים או עכורים מותר לקרוא, וזה לא נכון לכתחילה אלא רק בשעת הצורך, ולכן נקטו 'לא יתכסה במים' שהוא הכינוי שנקטנו בו לענין דיעבד. ולמעשה לא באו לומר שלא יתכסה אלא שלא יקרא, אלא שקריאה של שעת הדחק במים מכונה ברישא בלשון 'כיסוי'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים