לענין כתב:יש נקודה נוספת
כיון שהכבשים שלנו (שהם ממוצא אוסטרלי) אין להם אליה יש מקום לחוש שהכבשים שלנו הם לא הכבשים של התורה, וממילא הצמר שלהם אינו צמר של תורה.
וממילא, אין חוטי צמר כאלו של כבש בלא אליה פוטרים טלית של כותנה (שהרי רק צמר ופשתים פוטרים שלא במינם, ולא שערות של מין אחר), משא"כ ההולך גם בטלית וגם בחוטים של צמר ללא אליה, יצא מידי החשש הנ"ל.
(צמר של כבש עם אליה, בלדי, הצמר שלהם הוא קשה מאד, דומיא דשק, ולכן יש בו צד גריעותא. דיתכן שבזמן חז"ל היו מעבדים אותו בצורה שיותר תהיה ללבישה, ולא יהיה כמו שק, שהוא קשה ללבישה)
ניים ושכיב כתב:אם אין זכרוני משטה בי, באחד מקבצי "חיזוק" הראשונים (של "דירשו") כתוב בשם הגריש"א שאין הנאת לבישה.
בחיפוש באוצר לא הצלחתי למצוא.
איש_ספר כתב:לענין כתב:יש נקודה נוספת
כיון שהכבשים שלנו (שהם ממוצא אוסטרלי) אין להם אליה יש מקום לחוש שהכבשים שלנו הם לא הכבשים של התורה, וממילא הצמר שלהם אינו צמר של תורה.
וממילא, אין חוטי צמר כאלו של כבש בלא אליה פוטרים טלית של כותנה (שהרי רק צמר ופשתים פוטרים שלא במינם, ולא שערות של מין אחר), משא"כ ההולך גם בטלית וגם בחוטים של צמר ללא אליה, יצא מידי החשש הנ"ל.
(צמר של כבש עם אליה, בלדי, הצמר שלהם הוא קשה מאד, דומיא דשק, ולכן יש בו צד גריעותא. דיתכן שבזמן חז"ל היו מעבדים אותו בצורה שיותר תהיה ללבישה, ולא יהיה כמו שק, שהוא קשה ללבישה)
לענין זה לא יעזור גם ללבוש ט"ק צמר עם חוטי צמר שכן אינך יודע אם הם באים מאותו מין.
איש_ספר כתב:לענין כתב:יש נקודה נוספת
כיון שהכבשים שלנו (שהם ממוצא אוסטרלי) אין להם אליה יש מקום לחוש שהכבשים שלנו הם לא הכבשים של התורה, וממילא הצמר שלהם אינו צמר של תורה.
וממילא, אין חוטי צמר כאלו של כבש בלא אליה פוטרים טלית של כותנה (שהרי רק צמר ופשתים פוטרים שלא במינם, ולא שערות של מין אחר), משא"כ ההולך גם בטלית וגם בחוטים של צמר ללא אליה, יצא מידי החשש הנ"ל.
(צמר של כבש עם אליה, בלדי, הצמר שלהם הוא קשה מאד, דומיא דשק, ולכן יש בו צד גריעותא. דיתכן שבזמן חז"ל היו מעבדים אותו בצורה שיותר תהיה ללבישה, ולא יהיה כמו שק, שהוא קשה ללבישה)
לענין זה לא יעזור גם ללבוש ט"ק צמר עם חוטי צמר שכן אינך יודע אם הם באים מאותו מין.
אגב, לפני כשלושים וחמש שנים, מישהו לחש לאוזנו של סבי שכל חוטי הציצית המצויים מקורם בעיזים ולא בכבשים! סבי שמע כך ונחרד, פשט מיד את הט"ק ולא התעטף אלא בט"ג עתיקה שהיה לו מאיזה עזבון... כאיש מעשי, הוא שלח את כל הט"ק והט"ג שלו למעבדת השעטנז בב"ב, שיבדקו את מקור החוטים, הם השיבו שאכן מדובר בצמר עיזים! אלא שהם סייגו את קביעתם בכך שכדאי לפנות למעבדה בירושלים, שם יש כלים מתקדמים יותר, שלחו לתמן, וגם משם חזרה אותה תשובה, אין זכר לכבשים! כמובן שהבהלה גדלה! החליטו לשלוח את הציציות למכון התקנים. שם לקח קצת יותר זמן, תשובתם היתה מדובר בצמר כבשים, אלא שהעיבוד (השתמשו כמובן במינוח מתאים שאיני יודע...) כ"כ חזק עד שהמראה הטיפוסי והחיצוני של צמר כבשים אבד מן החוטים...
ניים ושכיב כתב:ניים ושכיב כתב:אם אין זכרוני משטה בי, באחד מקבצי "חיזוק" הראשונים (של "דירשו") כתוב בשם הגריש"א שאין הנאת לבישה.
בחיפוש באוצר לא הצלחתי למצוא.
לאחר חקירה צולבת זכרוני הודה שיתכן שמדובר בספר שלהי דקייטא.
חיפוש באוצר העלה את עמ' 45 מעמודי האוצר, אך אין באפשרותי לראות את הטקסט המלא.
אוצר החכמה כתב:איש_ספר כתב:לענין כתב:יש נקודה נוספת
כיון שהכבשים שלנו (שהם ממוצא אוסטרלי) אין להם אליה יש מקום לחוש שהכבשים שלנו הם לא הכבשים של התורה, וממילא הצמר שלהם אינו צמר של תורה.
וממילא, אין חוטי צמר כאלו של כבש בלא אליה פוטרים טלית של כותנה (שהרי רק צמר ופשתים פוטרים שלא במינם, ולא שערות של מין אחר), משא"כ ההולך גם בטלית וגם בחוטים של צמר ללא אליה, יצא מידי החשש הנ"ל.
(צמר של כבש עם אליה, בלדי, הצמר שלהם הוא קשה מאד, דומיא דשק, ולכן יש בו צד גריעותא. דיתכן שבזמן חז"ל היו מעבדים אותו בצורה שיותר תהיה ללבישה, ולא יהיה כמו שק, שהוא קשה ללבישה)
לענין זה לא יעזור גם ללבוש ט"ק צמר עם חוטי צמר שכן אינך יודע אם הם באים מאותו מין.
אגב, לפני כשלושים וחמש שנים, מישהו לחש לאוזנו של סבי שכל חוטי הציצית המצויים מקורם בעיזים ולא בכבשים! סבי שמע כך ונחרד, פשט מיד את הט"ק ולא התעטף אלא בט"ג עתיקה שהיה לו מאיזה עזבון... כאיש מעשי, הוא שלח את כל הט"ק והט"ג שלו למעבדת השעטנז בב"ב, שיבדקו את מקור החוטים, הם השיבו שאכן מדובר בצמר עיזים! אלא שהם סייגו את קביעתם בכך שכדאי לפנות למעבדה בירושלים, שם יש כלים מתקדמים יותר, שלחו לתמן, וגם משם חזרה אותה תשובה, אין זכר לכבשים! כמובן שהבהלה גדלה! החליטו לשלוח את הציציות למכון התקנים. שם לקח קצת יותר זמן, תשובתם היתה מדובר בצמר כבשים, אלא שהעיבוד (השתמשו כמובן במינוח מתאים שאיני יודע...) כ"כ חזק עד שהמראה הטיפוסי והחיצוני של צמר כבשים אבד מן החוטים...
לא תפסתי את הסיפור. מה שאמרו לו היה שהבד כן מכבשים אבל החוטים מעזים?
איש_ספר כתב:לגבי הגריש"א, חבל לפלפל בשמועות שווא. הוא עצמו לבש ט"ק צמר בשיעור גדול כל ימיו. ניתן לראות בכל התמונות וכמובן בכל הספרים שיצאו הכוללים רישום הנהגותיו.
ניים ושכיב כתב:(תודה ליהודה בן יעקב על ההעלאה)איש_ספר כתב:לגבי הגריש"א, חבל לפלפל בשמועות שווא. הוא עצמו לבש ט"ק צמר בשיעור גדול כל ימיו. ניתן לראות בכל התמונות וכמובן בכל הספרים שיצאו הכוללים רישום הנהגותיו.
אין למדין הלכה מפי מעשה.
ואפשר ליישב את השמועה עם המנהג בנקל: (א) הוא לא התענה מלבישת ט''ק של צמר, א''נ (ב) כיון שרוב הזמן היה במקום צונן, סבר שעדיף שיהיה לבוש בזמן הזה בט''ק של צמר אע''פ שמפסיד בשעה שיוצא לחוץ, מאשר שיהיה כל הזמן עם בד ויפסיד בשעה שנמצא בבית.
ניים ושכיב כתב:איש_ספר כתב:לגבי הגריש"א, חבל לפלפל בשמועות שווא. הוא עצמו לבש ט"ק צמר בשיעור גדול כל ימיו. ניתן לראות בכל התמונות וכמובן בכל הספרים שיצאו הכוללים רישום הנהגותיו.
אין למדין הלכה מפי מעשה.
.
מחולת המחנים כתב:עובדיה חן כתב:הטעם שהחז"א אמר שלא צריך מצמר,כי במדינות אלו שכ"כ חם בד מצמר אינו בגדר בגד לפיכך העדיף כותנה.
מזכיר את אותה טענה שזמן ביה"ש דר"ת נאמר רק בצרפת מקום מגוריו של ר"ת, ואילו ר' יהודה וכן הרמב"ן ומרן הב"י שפסקו כשיטת ר"ת לא ידעו מזה כלל.
ולעניננו החזו"א לא התגורר במדבר סהרה אלא בארץ חמדת אבות, בה דרו אבותינו ואבות אבותינו, ותנא דבי ר' ישמעאל שהובא בגמ' מנחות דף ל"ט ע"ב הלא ג"כ התגורר בארץ ישראל, וכן מרן הב"י שפסק בשו"ע או"ח סי' ט' סעיף א' "אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר רחלים".
המעיין כתב:העובדה הזאת שאתה כותב מבוססת? שמי שנולד וגדל במקום קר אין גופו מתרגל למקום חם.
אני יודע על אנשים שעבר מירושלים לבני ברק ובשנה הראשונה היה להם קשה אבל אח"כ התרגלו.
סעדיה כתב:מחולת המחנים כתב:עובדיה חן כתב:הטעם שהחז"א אמר שלא צריך מצמר,כי במדינות אלו שכ"כ חם בד מצמר אינו בגדר בגד לפיכך העדיף כותנה.
מזכיר את אותה טענה שזמן ביה"ש דר"ת נאמר רק בצרפת מקום מגוריו של ר"ת, ואילו ר' יהודה וכן הרמב"ן ומרן הב"י שפסקו כשיטת ר"ת לא ידעו מזה כלל.
ולעניננו החזו"א לא התגורר במדבר סהרה אלא בארץ חמדת אבות, בה דרו אבותינו ואבות אבותינו, ותנא דבי ר' ישמעאל שהובא בגמ' מנחות דף ל"ט ע"ב הלא ג"כ התגורר בארץ ישראל, וכן מרן הב"י שפסק בשו"ע או"ח סי' ט' סעיף א' "אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר רחלים".
פשוט שא"א להשוות העולה מוילנא לבני ברק למי שגר כל ימיו בארצנו הקדושה.
איש_ספר כתב:לפני שנוהגים היפך מכל דברי אחרונים ומנהג כל המדקדקים, לכאורה היה ראוי להקדיש כמה רגעים לתהות על מקור השמועה.
ובכן, אין לה מקור !
בדעת נוטה סי' רנז, מובא ששאלו את הגר"ח אם נכונה השמועה שכך אמר חזו"א, ואמר הגר"ח שאינה נכונה, והחזו"א לא אמר דבר זה מעולם, אלא הוא הגרח"ק אמר את זה.
סעדיה כתב:איש_ספר כתב:לפני שנוהגים היפך מכל דברי אחרונים ומנהג כל המדקדקים, לכאורה היה ראוי להקדיש כמה רגעים לתהות על מקור השמועה.
ובכן, אין לה מקור !
בדעת נוטה סי' רנז, מובא ששאלו את הגר"ח אם נכונה השמועה שכך אמר חזו"א, ואמר הגר"ח שאינה נכונה, והחזו"א לא אמר דבר זה מעולם, אלא הוא הגרח"ק אמר את זה.
עי' כאן
ודו"ק
לענין כתב:האם ידוע מנהג החזו"א גם בחו"ל?
(או שרק בבני ברק נהג כן, אולי מחמת שהחום היה יכול להפריע ללימודו ח"ו)
איש_ספר כתב:לפני שנוהגים היפך מכל דברי אחרונים ומנהג כל המדקדקים, לכאורה היה ראוי להקדיש כמה רגעים לתהות על מקור השמועה.
ובכן, אין לה מקור !
בדעת נוטה סי' רנז, מובא ששאלו את הגר"ח אם נכונה השמועה שכך אמר חזו"א, ואמר הגר"ח שאינה נכונה, והחזו"א לא אמר דבר זה מעולם, אלא הוא הגרח"ק אמר את זה.
ואגב לכאורה מי שחושש לסברא זו מוטב לו שבשבתות החמה הלוהטים לא ייצא מבית הכנסת עם טלית של צמר.
ועוד, שבחודשי החורף ילבש של צמר. ומכ"ז מ' שתואנה הוא בלבד.
איש_ספר כתב:אגב, לפני כשלושים וחמש שנים, מישהו לחש לאוזנו של סבי שכל חוטי הציצית המצויים מקורם בעיזים ולא בכבשים! סבי שמע כך ונחרד, פשט מיד את הט"ק ולא התעטף אלא בט"ג עתיקה שהיה לו מאיזה עזבון... כאיש מעשי, הוא שלח את כל הט"ק והט"ג שלו למעבדת השעטנז בב"ב, שיבדקו את מקור החוטים, הם השיבו שאכן מדובר בצמר עיזים! אלא שהם סייגו את קביעתם בכך שכדאי לפנות למעבדה בירושלים, שם יש כלים מתקדמים יותר, שלחו לתמן, וגם משם חזרה אותה תשובה, אין זכר לכבשים! כמובן שהבהלה גדלה! החליטו לשלוח את הציציות למכון התקנים. שם לקח קצת יותר זמן, תשובתם היתה מדובר בצמר כבשים, אלא שהעיבוד (השתמשו כמובן במינוח מתאים שאיני יודע...) כ"כ חזק עד שהמראה הטיפוסי והחיצוני של צמר כבשים אבד מן החוטים...
איש_ספר כתב:בזכרוני שהלך גם לוולס הזקן, והלה לא ידע דברים ברורים על מקור הצמר. רק ניסה לפייסו בחוטים ישנים מאד שהיו אצלו.
יהודה בן יעקב כתב:ניים ושכיב כתב:ניים ושכיב כתב:אם אין זכרוני משטה בי, באחד מקבצי "חיזוק" הראשונים (של "דירשו") כתוב בשם הגריש"א שאין הנאת לבישה.
בחיפוש באוצר לא הצלחתי למצוא.
לאחר חקירה צולבת זכרוני הודה שיתכן שמדובר בספר שלהי דקייטא.
חיפוש באוצר העלה את עמ' 45 מעמודי האוצר, אך אין באפשרותי לראות את הטקסט המלא.
בספר זה הביא דברים קצת שונים ממה שנכתב כאן בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, מצורף
אך יש לדון טובא אם דבריו מדוייקים, שהרי כתב "וכן מוכח ממנהג החזו"א שהורה שלא לילך בקיץ עם בציצית מצמר", זה היה מנהג החזו"א או הוראת החזו"א??
יבוא בעל המחבר [מחכמי הפורום] וידייק בשמועתו.
לענין כתב:שמעתי על אברך שהלך תמיד בט"ק של כותנה, בגלל החזו"א.
פעם ראתה זוגתו שתחי' תמונה של מרן הגראי"ל בט"ק של צמר, ואמרה לבעלה, הרי הרב שטיינמן הכיר את החזו"א יותר טוב ממך, ואעפ"כ...
סבר וקיבל, החליף לצמר.
אני לא אחראי על הסיפור, אבל זה מעשה חמוד, לענ"ד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 438 אורחים