חזן הכנסת כתב:תביא מקום אחד שחכמי הקהילות שינו דברים נגד מנהג מבוסס על פסק הראשונים והאחרונים
איש_ספר כתב:וכל האשכול הזה לא מתאים לחכם ונבון כמוך.
איש_ספר כתב:
וכל האשכול הזה לא מתאים לחכם ונבון כמוך.
הוה אמינא כתב:איש_ספר כתב:וכל האשכול הזה לא מתאים לחכם ונבון כמוך.
השורה הזו לא מובנת לחלוטין
חזן הכנסת כתב:ר' איש ספר
אם אתה באמת משקף את דעת הציבור הליטאי אז זה עולם התיקון
שהרי בעצם אין עוד מחלוקת יסוד בין החסידים והליטאים, זה ס"ה כמו תוניסאים וג'רבאים.
אוצר החכמה כתב:אתה מוזמן להסביר את השאלה הטובה ונדון עליה.
אני לא הבנתי אותה.
אוצר החכמה כתב:חזן הכנסת כתב:ר' איש ספר
אם אתה באמת משקף את דעת הציבור הליטאי אז זה עולם התיקון
שהרי בעצם אין עוד מחלוקת יסוד בין החסידים והליטאים, זה ס"ה כמו תוניסאים וג'רבאים.
אני לא מבין את האמירה הזאת. הויכוח בין חב"ד (אותם הזכרת כדוגמה לחסידים) והליטאים הוא על מנהגי חב"ד ועל מנהגי הגר"א או איך בכלל להתפלל בבית הכנסת? הויכוח הוא על עקרונות ושני הצדדים ישתוממו לאמירה כזאת כי שניהם חושבים שהויכוח הוא על הרבה יותר ממנהגים.
נשר כתב:היות ואתה לא הראשון ולא האחרון שחושב שהמחלוקת בין חסידים לליטאים הוא טישים או תורה.
זה מביא אותי למחשבה שכמו שלימדו אותנו רבותינו שכל דבר בעולם משתלשל מעולם גבוה הימנו, והדברים ידועים ומקורם כבר בדברי חז"ל הקדושים.
כך בכל מחלוקת ווויכוח יש "השתלשלות העולמות", אצל החכמים בעולם החכמה הויכוח בצורה של חכמה ואצל הצדיקים בעולם הצדקות הויכוח מופיע כויכוח בצדקות, ובעולם העסקנות הויכוח הוא בעסקנות, ובעולם הנייעס המחלוקת היא בניעעס, וכך בכל עולם ועולם מופיעה אותה מחלוקת ב"לבושים" שלה... עד כדי כך שיש עולם שבו המחלוקת בין חסידים לליטאים הוא מה עדיף לימוד תורה או טיש. ורק מי שנהירין לו שבילי רקיעא יודע שבעצם זה המחלוקת על הצמצום. כך זה אגב בכל מחלוקת, יש ישיבה מסויימת שיש בה מחלוקת רבת שנים ושמעתי כבר עשרות רבות של רעיונות על מה בדיוק נסובה המחלוקת והיישוב היחיד לסתירה הנוראה בין כל המהלכים הוא היסוד הנ"ל של השתלשלות העולמות, וממילא הכל מיושב, בעולם הלימוד הויכוח על דרך הלימוד, ובעולם ההשקפה הויכוח הוא בהשקפה, וכו' וכו', וכך זה גם במחלוקת האיומה שמכלה כל חלקה טובה בשנים האחרונות, ומשתלשלת בכל כך הרבה עולמות מגדולי הצדיקים עד אחרוני אתרי הביבים, ובכל קומה וקומה יש רבי רבבות של כוחות שעומדים ולוחמים בכוחות שכנגדם באופן הראוי והמתאים לאותו עולם שבו הם עומדים.
אוצר החכמה כתב:נניח שכך הוא ובכן מה השאלה
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:נניח שכך הוא ובכן מה השאלה
אני מקווה שהרב בן אדם מסכים שאמשיך את דבריו.
האם יש סמכות לחכמי ירושלים לחלוק על כל הראשונים והאחרונים ולשנות מנהג כל ישראל בעניין קריאת ר"ח בגלל ההבנה שלהם בגמ'? (אגב, האם אפשר לקבל את שמותיהם? האם זה ר' ישראל משקלוב?)
אוצר החכמה כתב:התשובה פשוטה. הגר"א יכול לחלוק על הראשונים. ואחרי שחלק הדבר שנוי במחלוקת ואפשר לנהוג כמוהו.
אוצר החכמה כתב:א. זה לא דעת יחיד זה מחלוקת גמורה.
ב. אתה זה לא הם.
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:א. זה לא דעת יחיד זה מחלוקת גמורה.
ב. אתה זה לא הם.
א. דהיינו אתה מחשיב את הגר"א כרבים.
אוצר החכמה כתב:אתה מוזמן להסביר את השאלה הטובה ונדון עליה.
אני לא הבנתי אותה.
סעדיה כתב:עי' באגרו"מ או"ח ח"ה סי' כ"ד אות ו'
שו"ת אגרות משה כתב:ורק כשאחד מבני אשכנז וצרפת נתחכם וחלק על חכמי מדינתו שנוהגין כמותם, ופסק באיזה דברים כחכמי ספרד, כמו שעשה הגר"א מווילנא, ואף בדברים שנהגו בין אנשי ספרד ובין אנשי צרפת ואשכנז בשווה, והגר"א מווילנא חלק עליהם - והסכימו כל חכמי דורו שהוא גדול ביותר מכל חכמי דורו שהיו גדולי תורה מאד, ושהגר"א הוא גדול ביותר גם מהרבה דורות שלפניו, וראוי לחלוק אף על חכמי וגדולי ישראל מכמה דורות שלפניו. וכל תלמידיו שהיו גדולי הדור ההוא, הסכימו שהגר"א ראוי גם לחלוק כאחד מן רבותינו הראשונים, שלכן מכיוון שהוא בתרא, יש להורות הלכה כמותו. והתחילו לנהוג כמותו בכל דבר אף שהיה נגד המנהג. ואדם גדול וגאון כהגר"א שייך שיעשה שינוי גם אצל הספרדים, דהא מבאר גם דברי הרמב"ם והרי"ף וראב"ד, וכל רבותינו הראשונים דחכמי ספרד, שלפי ביאורו יש להיות כמה שינויים. ואולי ישנם גם מאנשי ספרד שעושין כשיטת הגר"א, אף לעניין מה שמפרש דברי הרמב"ם והרי"ף וכל חכמי ספרד הראשונים. אבל שאר גדולי עולם מרבותינו האחרונים לא מצינו כזה.
ואף שיטת הגר"א לא קיבלו עלייהו כולם, אף לא בעירו, ומשמע שגם לא הקפיד ע"ז. והוא מטעם שמצד עצם הדין אין להו למישבק מנהגם בשביל שהגר"א הוא גדול ביותר, דהא חזינן דמנהגא עדיף. דהא נהוג עלמא כר' אילעי בראשית הגז, וכר' יאשיה בכלאי הכרם (ברכות כ"ב ע"א), אף שהוא דלא כרוב התנאים, וגם באיסורי דאורייתא, ואף שאיכא קושיות ותיובתות שלא ניתרצו. ואף שיש לומר שלא דמי להא דנהוג עלמא כר' אילעי, דכיוון דמנהגם הקודם של מי שלא קיבלו את שיטת הגר"א היה ע"פ פסק הלכה דחכמי אשכנז וצרפת שהיו מקודם, שהיו אז הרבים ואף כולן, ועתה נמצא חולק מי שראוי לחלוק עלייהו, שייך שיחלוק אף על מה שכבר נהגו כן, כיוון דידעינן הטעם שנהגו כן. ול"ד למנהגא דנהגו כר' אילעי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם, שנעשה המנהג אף שידעו גם שרבנן פליגי ע"ז.
חזן הכנסת כתב:אוצר החכמה כתב:אתה מוזמן להסביר את השאלה הטובה ונדון עליה.
אני לא הבנתי אותה.
אם למשל ייפתח קהילה בעיר חדשה, וחכמי העיר (בוא נגיד שהם מאלו שחברי הפורום כן אוחזים מהם) יחליטו לעשות כמה דברים כמנהג אשכנז וכמה דברים כמנהג החסידים, כגון שאין ממתינים בין בשר לחלב ו' שעות וגם אין אומרים תחנון ביא"צ של האדמורי"ם וגם אין אומרים יוצרות כמנהג הגר"א ומתפללים בהרבה ספרדית.
האם א"א להקשות עליהם? הם באמת יכולים לתרץ שבכמה דברים הם פסקו כמנהג אשכנז ובכמה דברים כמנהג ספרד ובכמה דברים כמנהג הגר"א וזה תלוי ביופי חיצוני וכו', זה אולי תשובה רלוונטית. אבל האם הקושיא היא לא קושיא בכלל? האם אותם החכמים (גם אם הם חכמים גדולים ומקובלים בישראל) אינם צריכים לעמוד בפני ביקורת ולהשמיע טענות יותר תלמודיות על מבחר מנהגיהם? רק בשביל שהקהילות מתנהגות ככה מאתיים שנה זה לא מתרץ את הקושיא.
אני שומע ומקבל את התירוץ אבל בהחלט יש עדיין תימה.
מי שרגיל שמתנהגים בכל הדברים כמו המנהגים הקדומים שנוסדו על דברי הראשונים, ופתאום הוא רואה שעמדו כמה קהילות והשליכו את המנהגים הללו לטובת מנהגי חכם וצדיק, בשבילו זה לא דבר מובן מאליו, ולפיכך הוא מחפש עקביות. הבעיה היא שלדברי הרב אוצר החכמה לא הותחל בא"י מגמה חדשה, אלא תמיד היה כך שנקטו פסקים מפה ומשם והשליכו מנהגים קדומים, לפיכך לדידיה (וכן לכל מי שגדל בקהילות אלה ולא חקרו את המנהגים הקדומים) אין כאן קושיא בכלל. אני חושב שהוא טועה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 473 אורחים