דברי חכמה ושנינות מרבינו הגראי''ל זצוק''ל

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ב' מרץ 26, 2018 12:49 pm

אין לי עסק ב"פנימיות", אבל ע"פ נגלה זה פשוט מכל, אפילו על פרוסת לחם שליד מה שבצע לברך כתוב במג"א לא לתת לנכרי, משום כבוד הברכה שבירכו על מה שסמוך לזה. א"כ כל מי שמעריך חלה של ברכה [מאדמו"ר או שלא] יודע שיש חסרון בהערכת הברכה למוכרו לגוי.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ב' מרץ 26, 2018 12:52 pm

אש משמים כתב:
דודי צח כתב:כך כותב פלוני בפורום מסוים:

כשהתחלנו ללמוד למבחנים ברבנות (שבת, ולאחמ"כ נדה ומקוואות ועוד) היו כמה אברכים שהתנגדו ללימוד בסגנון הזה ורצו לימוד הלכתי עיוני יותר מעמיק מאשר עושים הנבחנים לרבנות, ולכן הלכנו כמה אברכים לגראי"ל זצ"ל. סיפרנו לו את הנ"ל והוא שאל "האם יש לכם קשרים?", היינו נבוכים, והוא המשיך, "אם אין, אז למה לעשות מבחנים ברבנות?"...

???
מה מלמדת תשובתו של הגראי"ל זצ"ל??
האם כדי להיות ר"מ או מורה בסמינר טוב לא צריך קשרים??
האם לא ברור שמבחן הוא מחייב ללימוד טוב ואיכותי??
צ"ע.

אני מכיר הרבה נבחנים. אפשר לומר חד משמעי שלא נשאר להם הלימוד לטווח ארוך, וזה סוג של שינון דחוס שנשכח מהר מאוד. נכון שזה עושה "סדר" לראש כולל מה ללמוד, ומחייב את האברכים להגיע בזמן.
אבל לא זוהי צורת תלמוד תורה. ודאי שלא צורת הכוללים בעיקרם. זה צורת קורסים. זה ממש רחוק ממה שהנחיל הגראי"ל בכולל פוניביז'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 26, 2018 1:41 pm

זה באמת בעייה מסובכת. כי מצד אחד יש חיסרון מובנה למבחנים, ולא משנה מי מכין אותם, שאנשים לומדים ללמוד למבחן. כלומר בין שתרצה ובין שלא תרצה המוח מזהה מה סגנון המבחנים וכבר הלימוד מסתובב סביב זה. וזה חיסרון גדול מאד.
מצד שני אנשים מרגישים (בצדק או שלא בצדק) שקיום מבחנים גורם שילמדו יותר.

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ב' מרץ 26, 2018 3:31 pm

איש_ספר כתב:
אותה אבקש כתב:איני יודע אם כאן המקום אך עכ"פ אני הקטן נהניתי מההרגש שבמעשה:
לפני כמה שנים הביאו לפניו מה ששלח אחד ממקורביו בקבוק ויסקי משובח בן חמישים שנה והפליגו בפניו בנדירות בקבוק שכזה,
אמנם הוא הקדוש הגיב ברגע כמימרא ודחאו מלפניו באמרו: "נו, נו, חמץ שעבר עליו הפסח חמישים פעם, וואס פאר אחשיבות האט דאס"?.
דוגמא לסיפור מוכחש מעיקרו. אין ויסקי ישן הנושא חותמת כשרות, ולא היה עולה על הדעת להציג בפניו משקה כזה וכידוע גודל הקפדתו בענייני כשרות. ובכלל לפי כל המתואר לא נראה שזה שיח שמתאים לבית שכזה.

את הסיפור ראיתי בספר צדיק כתמר יפרח שיצא לאור עוד בחייו ע"י נכדו הרב הוניגסברג [הספר אינו כעת תח"י ולכן איני יכול לציין מספר העמוד]
ואת לשונו הקדושה זכורני ששמעתי אז לאחר שסיפרתי למישהו מבאי ביתו את הסיפור והשיב לי שמכירו כבר וזה היה לשונו המדוייקת,
בנוגע לטענות הצודקות אגב שעולות לכל אחד בשמעו את הסיפור, צ"ל שודאי שלא עלתה על דעתו לכאורה לשתות ויסקי כלל ולא רק מטעמי כשרות וכיוצ"ב רק שהרואה ויסקי יקר ערך שכזה בוודאי מתפעל משוויו ואילו רבינו לא התעניין בזה כלל וכו',
יתכן שלא כל אחד מתפעל מבקבוק שכזה עכ"פ אני הקטן כמדומה לי שאם הייתי רואה בקבוק שכזה אף שלא הייתי שותהו הייתי מתפעל מערכו.

ליטוואק פון בודאפעסט

יעלה כתב:
רוצה להבין כתב:מספר מחנכים הגיעו ובקשו שיאסור לילדים לקרוא ספרי מתח

שאל הגריא"ל : מה זה ספרי מתח
ענו המחנכים : ספורים עם דמיונות של המחברים
שאל הגריא"ל : ומה אתם רוצים שיקראו
ענו המחנכים : ספורי צדיקים
אמר הגריא"ל : וזה לא דמיונות של המחברים

מה המסר בסיפור הזה ? שלתת לקרוא לילד ספרי מתח זה כמו סיפורי צדיקים ? תמוה מאוד.

הרבה אימרות מהגראי"ל על נושא החינוך פונות לכיוון אחד.

יש שחושבים שהחינוך איננה אלא חבילת סיסמאות והנהגות פעוטות, ופתאום צץ לו ילד מחונך כהוגן. דבר זה הוא סתירה לעם חכם ונבון, היודעת שכל ילד הוא סוגיא, ויש ללמוד אותה היטב ולעשות כפי הצורך. לא ע"י שיטות ודעות מחנכים ילד, כ"א הבנה אמיתית בנפשו רצונו ודרכו של הילד. מי שיחשוב שע"י מניעת ספרי מתח מהילדים כבר השיג חלק חשוב וניכר בחינוכו, יש לו בעיא גדולה.

פוגשים הרבה פעמים אברכים שקראו איזה סיפור של גדול זה או אחר, ולוקחים את הסיפורים מחוץ להרקע. זה דקדק מאד בטיב חבריו של הילד, והאבא הזה עוקב מיד אחרי כל צעד של החברים, ומאשים אותם בכל עוולה שעשה התכשיט שלו. זה לא הרשה לקרות סיפורים, ומיד הוא עושה מדורה גדולה בחצר ביתו. יש שמתחיל לדבר אך ורק באידיש עם ילדיו, משום איזה סיפור ששמע, והילדים לא שומעים ממנו את שפת האם שלו.

וכ"ה אצל כמה וכמה דברים שהוא אמר. עבודתו היתה לשרש את האמונות התפלות והקטנות שבדברים כאלה.

רוצה לעיין · הודעהעל ידי **רוצה לעיין** » ג' מרץ 27, 2018 4:42 pm

ארזי ביתר כתב:
רוצה לעיין כתב:מהתשובה שהשיב, יתכן שסבר הרב שטיינמן שאין כאן שתי צדדים והעיקר הוא תפילה בכוונה ולכך השיב לו כאשר השיב. מאידך שמענו על גדולי ישראל ששלחו אנשים להתפלל בין פשוטי עם למרות שהיה זה על חשבון תפילתם האישית ומשום זכוי הרבים יזכו לישועה ולגזר דין טוב

יכול להיות שאחז כך רק לגבי 'קאפ דרייערס'

אבקשה את סליחתך, פשוט קשה לי לשמוע ולקרא שוב שהמהרהר ומסתפק בדברים העומדים ברומו של עולם, הוא תפילה, יקרא קאפ דרייער.
האם פסו מבקשי ה' ??

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' מרץ 27, 2018 8:47 pm

מעשה שהובא בגליונותיו של הרב דינר שליט"א,
ניגש בחור למרן זצ"ל, ושאלתו בפיו, אמו מצווה עליו ללבוש את הסוודר בימי החורף ולא להורידו כלל. מעתה, האם כאשר אינו נמצא בכדי שתראנו אמו, האם מותר לו לפשוט את הסוודר?
השיב לו מרן, תפסיק לעשן!
הבחור נעשה חיוור כולו.
התברר, שהרב שטיינמן בחוכמתו הבין, כי לא משנה לבחור כל כך, האם ללבוש סוודר או לאו, ועיקר הנקודה היא, שאמו ציוותה עליו לבל יעלה עשן ויקטיר את קטורתו, והסתפק הבחור, האם כאשר אינו במחיצת אמו מותר לו לעשן עם החברייא.
חכימא דיהודאי, שהבין בד"א, אמר לו שיפסיק לעשן...

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' מרץ 28, 2018 4:16 am

אוצר החכמה כתב:לא התכוונתי בכלל למשהו שעושים בפועל.

הסיפור הולך בערך כך. שהביאו לפני הרבי חתיכת חלה של אחד הצדיקים שנשארה טריה במשך מאות שנים. ואז הוא שאל מה עשו בזה בפסח הרי אם מכרו לגוי אזלה קדושתה ואיך נשארה טריה. ותירץ שהרוגטשובער חוקר אם חמץ זה שם עצם או שם תואר וכנראה שזה באמת רק שם תואר ומכרו לגוי את השם תואר ולא את השם עצם ולכן נשארה הקדושה. וכששמע את זה הרב שך הוא התפוצץ.
זה הסיפור כמו ששמעתי אותו. וכמדומני שהביאו כאן את זה והביאו מאחד מעלונים או הספרים של אנשי חב"ד שהביאו את הקושיה והתשובה באופן קצת דומה.

במחכ''ת הרמה והמוערכת מאד, בקראי סיפור שכזה ממקלדת ת''ח כמוך לא אתאפק מלציין לח''ח הל' לה''ר ז ב. צר לי, צר מאד.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ד' מרץ 28, 2018 7:08 am

ההוא דאמר כתב:מעשה שהובא בגליונותיו של הרב דינר שליט"א,
ניגש בחור למרן זצ"ל, ושאלתו בפיו, אמו מצווה עליו ללבוש את הסוודר בימי החורף ולא להורידו כלל. מעתה, האם כאשר אינו נמצא בכדי שתראנו אמו, האם מותר לו לפשוט את הסוודר?
השיב לו מרן, תפסיק לעשן!
הבחור נעשה חיוור כולו.
התברר, שהרב שטיינמן בחוכמתו הבין, כי לא משנה לבחור כל כך, האם ללבוש סוודר או לאו, ועיקר הנקודה היא, שאמו ציוותה עליו לבל יעלה עשן ויקטיר את קטורתו, והסתפק הבחור, האם כאשר אינו במחיצת אמו מותר לו לעשן עם החברייא.
חכימא דיהודאי, שהבין בד"א, אמר לו שיפסיק לעשן...

הזכרתני:

בימי בחרותי בישיבת פונביז', הגיע - ללא הודעה מוקדמת - אחד מאחי הקטנים, ואמר שאמי תליט"א שלחה אותו להביא לי מעטפה, בפותחי את המעטפה התמלא החדר אורה - שטרות כסף בסכום לא קטן...
שאלתי את אחי לפשר המתנה, והשיב לי שאמי קראה בעיתון שאברך אחד הגיע אל רבינו הגראי"ל ותינה את צערו על כך שבנו החל לעשן סיגריות ואינו יודע מה לעשות
השיב לו הגראי"ל: תשלח לו כסף - הוא בחובות...!
הגראי"ל הבין בחכמתו שאם הבחור מעשן, ואביו אינו חפץ בזה, הרי מוכרח שהבחור לווה כסף בשביל לממן תאוותו...
כאשר אמי קראה את המעשה - נבהלה מאד, הרי גם הבן-יקיר שלה מפונביז' נכשל בחטא הסיגריות (באותה עת, מאז כבר שבתי בתשובה מחטא זה), ולא עלה על דעתה להסיק מזה כי הוא שקוע בחובות... לכן שלחה מיד סכום כסף לתשלום החובות...

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מרץ 28, 2018 9:10 am

כשהייתי בחור שיעור ג' ישיבה קטנה, התפללתי באחד הימי שישי בבוקר, אצל הרב זצ"ל.
החלטתי לשאול, מה כדאי ללמוד מספרי האחרונים, ר' שימען! [שערי יושר....], קצות, או שב שמעתתא?
שאלתי את זה בקבלת קהל אחר התפילה, והרב לא רצה להשיב.
לאחר מכן כשהוא חזר מחדרו, שאלתי שוב, ילמדנו רבינו מה ללמוד?
ואז הוא השיב לי 'שב שמעתתא'.
מן הסתם ביאור הדברים הוא כך, שר' שימען הלוואי שבחור בישיבה גדולה יבין מה בדיוק כוונתו, בלי לעקם את שכלו.
קצות החושן, זהו ספר ארוך, והבחור ישבר עד שיגמור ללמוד אותו. [וכן, כל נושא וסעיף, הינו נתון בפני עצמו].
ושב שמעתתא, זהו ספר שמצד אחד נותן את חדוות הלימוד, ומצד שני זהו נושאים ארוכים שמסתעפים.
כך אני מפרש לעצמי את דבריו,
ואת חטאי אני מזכיר היום, באותם השנים, לא למדתי על הסדר שום אחד מהספרים הנ"ל, ואולי זה מסביר מדוע לא רצה להשיבני בתחילה.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ד' מרץ 28, 2018 12:05 pm

ההוא דאמר כתב:מן הסתם ביאור הדברים הוא כך, שר' שימען הלוואי שבחור בישיבה גדולה יבין מה בדיוק כוונתו, בלי לעקם את שכלו.

מה זה אמור להביע??!

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מרץ 28, 2018 5:52 pm

דניאל כתב:
ההוא דאמר כתב:מן הסתם ביאור הדברים הוא כך, שר' שימען הלוואי שבחור בישיבה גדולה יבין מה בדיוק כוונתו, בלי לעקם את שכלו.
מה זה אמור להביע??!

ביאור הדברים פשוט ביותר, שביאור דברי הגרש"ש צריך לקבל מרב, ולבד קשה מאוד לבחור [והלוואי לאברך] לעמוד על כוונתו המדוייקת.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' מאי 10, 2018 1:30 am

מאת: הרב אליהו רבי - ראש הכולל עטרת חכמים
אייר תשע"ח

פרשת בחוקותי
מה שיכול להפוך כל אדם למושלם

שלום וברכה מורי ורבותי!

קחו סיפור שאולי מעולם לא שמעתם.

לפני כמה שנים ניגש למרן הגאון הגדול רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זיע"א, אדם אשר 'הציע' או אפילו 'דרש' מכבוד הרב לזכות ולהחמיר על עצמו בהטלת חוטי תכלת בציצית אותה עוטה הוא על גופו.

כידוע, במקור היו לעם ישראל חוטים לבנים בציצית, כאשר חוט אחד בכל גדיל היה בצבע תכלת, שנצבע בדמו תכול של החילזון שהיה חיית מים נדירה. בדורותינו ישנם הסוברים שמצאו את אותו צבע מקורי, וניתן לצבוע בו את חוטי הציצית בתמורה לסכום מפולפל.

הרב שטיינמן הבהיר לאותו מציע שבהיות ולדעתו אין הוכחות מוצקות דיין בדבר מקוריותו של התכלת המצוי בימינו, אין הוא מתכוון למלאת בקשה זו. שאל אותו יהודי את כבוד הרב: "ומה אכפת לרב להחמיר, ולו רק בשביל הספק, ולהטיל חוטים שכאלה בטליתו?". ענה לו כבוד הרב: "אם אטיל חוטי תכלת יוקרתיים שכאלה בטליתי, יהיו אנשים רבים שירצו ללמוד ממעשיי והדבר יגרום להוצאה ניכרת לאנשים רבים, בשעה שאיני חושב שיש להצדיק הוצאה יתירה זו".

"הציע" לו אותו יהודי לעטות על גופו שתי טליתות. האחת, אשר תהיה מתחת לבגדיו ובה יהיו חוטי התכלת, והשניה תהיה מבחוץ ללא חוטים שכאלו. מה שיגרום לכולם שלא ללמוד מהמעשה המיוחד של כבוד הרב ושלא לרכוש את פתילי התכלת היוקרתיים.

אמר לו הרב שטיינמן שזה לא יעזור, כי כולם ידעו לבסוף מה הוא עוטה על גופו גם מתחת לבגדים.

שב ואמר אותו יהודי, שלדעתו אף אחד לא יוכל לדעת זאת.

שאל אותו הרב שטיינמן "ומי אמר לך שכעת בדקות אלו בהן אני משוחח איתך, אין מתחת לבגדיי טלית אשר יש בה חוטי תכלת?". ענה לו אותו יהודי: "לא יתכן, משום שכולם יודעים שאין לכבוד הרב מתחת לבגדים טלית בעלת חוטים שכאלו".

אמר לו הרב שטיינמן: "יפה מאד, בדיוק כפי שאתה מודה שכולם יודעים עכשיו שאין לי טלית שכזאת מתחת לבגדים, כך תודה שכולם ידעו לו תהיה לי טלית שכזאת שהיא אכן קיימת מתחת לבגדים".

הסיפור הזה מדהים ומיוחד מכל כך הרבה בחינות, עד שברשותכם אני רוצה לפרוט אותן לפרוטות.

הדבר הראשון והפשוט שנלמד מהסיפור הזה הוא חכמתם של גדולי ישראל, היאך יכולים הם ברגע לשכנע, ולו גם את הקיצוני ביותר מדעותיהם, בצדקת דרכם.

הדבר השני הוא האכפתיות של גדולי ישראל מכספם של האחרים, כאשר הם אינם מאמינים במאת האחוזים בהצדקה של אותה הוצאה.

הדבר השלישי זהירותם של גדולי ישראל שלא לעשות שום מעשה אשר יגרום לאחרים לעשות מעשה אחר שאינו מוצדק בעטיים. לאמור, כל מעשה, אשר עושה אותו גדול, יושב וחושב הוא מה יהיו התוצאות בעיני האחרים.

והדבר האחרון והמופלא ביותר הוא יחסו של הגאון הגדול לאותו טורדן אלמוני. הרב שטיינמן יכל לשאת ממנו את עיניו, ולפנות לשאלתו של הבא בתור, והעיקר לחמוק מגיבובי המילים אותן היה צריך להתיר מפיו למען אותו סקרן. אולם, הוא לא עשה זאת. גם באותן דקות הוא חשב על שלוות רוחו וכבודו האישי של העומד למולו ושמר עליהם במלוא תוקפם.

אם ננבור יחד בנבכי מעשה זה, מן הסתם נשכיל להבין עוד כמה תובנות טהורות העולות ממנו, ואת החלק הזה אני משאיר לשותפי שיחתנו הנאמנים. אולם, הדבר היחיד שגורם לשלמות זו, ברור לכולנו, כי הוא לימוד התורה הקדושה.יש בו משהו, בלימוד התורה הקדושה, שהופך את האדם מיום ליום לשלם יותר, לשם לב יותר, לערני יותר ולמושלם הרבה יותר בכל תהלוכותיו.

בניגוד לכל מקצוע אחר, אשר הלימוד בו אינו משנה את האדם, הרי שהתורה הקדושה משנה את האדם לחלוטין.

וכמאמר התנא באבות (פ"ו מ"א) ואנא קראו זאת מילה במילה: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד, אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות. ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן. ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנו עצה ותושיה, בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה. ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

בפרשתנו: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו, ג), מביא רש"י הקדוש (שם) את דברי המדרש שלא יתכן לומר ש"אם בחוקותיי תלכו" פירושו "אם את חוקותיי תעשו", כי הרי מיד לאחר מכן ממשיך הכתוב ואומר: "וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". אם כך ודאי ש"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" מעיד על דבר אחר, והדבר האחר הוא "שתהיו עמלים בתורה".

באותה מידה, על הפסוק "ואם את חוקותיי תמאסו", מבאר רש"י הקדוש, "שלא תהיו עמלים בתורה". לאמור, כל ברכות התורה הקדושה נאמרו על העמל בתורה, בעוד מי שלא יעשה זאת, לא רק שלא יזכה לאותן ברכות, אלא אף חלילה וחס להיפך.

עמל התורה הוא הזיכוך למוחו ונפשו של האדם. אם אתה שותף לשיעור תורה, אשר התוכן בו קל מדי לטעמך, הרי שעליך לגשת למגיד השיעור ולבקש להרים את רמתו של השיעור או לחילופין למצוא שיעור אחר מאתגר יותר, אשר יגרום לך להתאמץ הרבה מעבר ליכולותיך העכשוויות.

המאמץ הזה, העמל המדובר, הוא זה שגורם לאותה "מתיחה" רוחנית ושכלית ההופכת אותך לאדם מושלם יותר ונאצל הרבה יותר.

פעם היה גר צדק שניסה בטרם כניסתו לעם היהודי ללמוד תורה, ולא הצליח להבין מאומה מדברי הגמרא הקדושה. כאשר ניגש המלמד שלו אל הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי שליט"א ושאל מה ניתן לעשות בכדי להפשיר את מוחו הקפוא של אותו גוי המתקרב ליהדות, נענה: "וכי איך יבין? והרי אין לו מלמד". הרב השואל, העמיד פני תמה ושאל: "והלא יש לו מלמד, אני המלמד שלו".

ענה רבי חיים קנייבסקי: "כל יהודי מברך בכל בוקר 'המלמד תורה לעמו ישראל'. הקדוש ברוך הוא הוא המלמד תורה לעם ישראל, והוא הדואג לכך שכל יהודי יבין את דברי התורה הקדושה. לגוי הזה, שטרם זכה להתקרב ולחסות תחת כנפי השכינה, אין אותו מלמד, ולכן אין סיכוי לעולם שיצליח להבין משהו מדברי תורתנו הקדושה".

הזכות הזאת קיימת אך ורק לעם ישראל, ואך ורק עמנו הנבחר יכול לזכות ולהעפיל לרמות של קדושה וטהרה, ולנסוק אמה אחר אמה אל עבר השלמות הנכספת.

יזכנו ה' יתברך לרומם את גופנו, רוחנו, נפשנו ונשמתנו, לזכות ולהעפיל לפסגות גבוהים יותר ולרומם יחד עמנו את ביתנו וכל הסובבים אותנו, יחד נזכה להכנה המתאימה לחג מתן תורתנו הקרב ובא, ויחד נזכה לחיים של שלמות, אמן,

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' מאי 10, 2018 8:36 am

ייש"כ כתוב יפה

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' מאי 10, 2018 11:50 am

לפעמים עדיף לא לכתוב כל כך הרבה, כי לא תמיד מדובר בדברי חכמה.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ה' מאי 10, 2018 12:07 pm

נהר שלום כתב:
הסיפור הזה מדהים ומיוחד מכל כך הרבה בחינות, עד שברשותכם אני רוצה לפרוט אותן לפרוטות.

הדבר הראשון והפשוט שנלמד מהסיפור הזה הוא חכמתם של גדולי ישראל, היאך יכולים הם ברגע לשכנע, ולו גם את הקיצוני ביותר מדעותיהם, בצדקת דרכם.

מי אמר שהאיש השתכנע?

הדבר השני הוא האכפתיות של גדולי ישראל מכספם של האחרים, כאשר הם אינם מאמינים במאת האחוזים בהצדקה של אותה הוצאה.

המינימום הנדרש מכל אדם הוא איך לא לגרום לאחרים לבזבז את כספם.

הדבר השלישי זהירותם של גדולי ישראל שלא לעשות שום מעשה אשר יגרום לאחרים לעשות מעשה אחר שאינו מוצדק בעטיים. לאמור, כל מעשה, אשר עושה אותו גדול, יושב וחושב הוא מה יהיו התוצאות בעיני האחרים.

זה המינימום הנדרש מכל בחור בישי"ק.

והדבר האחרון והמופלא ביותר הוא יחסו של הגאון הגדול לאותו טורדן אלמוני. הרב שטיינמן יכל לשאת ממנו את עיניו, ולפנות לשאלתו של הבא בתור, והעיקר לחמוק מגיבובי המילים אותן היה צריך להתיר מפיו למען אותו סקרן. אולם, הוא לא עשה זאת. גם באותן דקות הוא חשב על שלוות רוחו וכבודו האישי של העומד למולו ושמר עליהם במלוא תוקפם.

אני מניח שטרדנים מכל הסוגים באו לפני הגראי"ל יום ולילה. דווקא האיש הזה בא עם הצעה רצינית ובענין רציני.

אם ננבור יחד בנבכי מעשה זה, מן הסתם נשכיל להבין עוד כמה תובנות טהורות העולות ממנו, ואת החלק הזה אני משאיר לשותפי שיחתנו הנאמנים. אולם, הדבר היחיד שגורם לשלמות זו, ברור לכולנו, כי הוא לימוד התורה הקדושה.יש בו משהו, בלימוד התורה הקדושה, שהופך את האדם מיום ליום לשלם יותר, לשם לב יותר, לערני יותר ולמושלם הרבה יותר בכל תהלוכותיו.

בניגוד לכל מקצוע אחר, אשר הלימוד בו אינו משנה את האדם, הרי שהתורה הקדושה משנה את האדם לחלוטין.

הדברים הללו - כשהם באים בהכללה - ראויים להימסר בשיחה לפני שבועות בישי"ק למצוינים.
אך יש למשגיח לחשוש שמא ישאלוהו, והאיכא פלוני ואלמוני [וא"צ לפרט שמות] שגם עמלו בתורה ואעפ"כ 'מחוץ למחנה מושבם'.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' מאי 10, 2018 3:54 pm

שמחו כתב:
נהר שלום כתב:
הסיפור הזה מדהים ומיוחד מכל כך הרבה בחינות, עד שברשותכם אני רוצה לפרוט אותן לפרוטות.

הדבר הראשון והפשוט שנלמד מהסיפור הזה הוא חכמתם של גדולי ישראל, היאך יכולים הם ברגע לשכנע, ולו גם את הקיצוני ביותר מדעותיהם, בצדקת דרכם.

מי אמר שהאיש השתכנע?
מרן שכנע אותו שאכן אם ילבש את התכלת כולם ידעו.
הדבר השני הוא האכפתיות של גדולי ישראל מכספם של האחרים, כאשר הם אינם מאמינים במאת האחוזים בהצדקה של אותה הוצאה.

המינימום הנדרש מכל אדם הוא איך לא לגרום לאחרים לבזבז את כספם.
אבל הרוב לא נזהרים וזה כל המטרה למען נלמד מהגראי"ל זצ"ל

הדבר השלישי זהירותם של גדולי ישראל שלא לעשות שום מעשה אשר יגרום לאחרים לעשות מעשה אחר שאינו מוצדק בעטיים. לאמור, כל מעשה, אשר עושה אותו גדול, יושב וחושב הוא מה יהיו התוצאות בעיני האחרים.

זה המינימום הנדרש מכל בחור בישי"ק.
יפה מאד שוב הבנת את מטרת הדרשה.
והדבר האחרון והמופלא ביותר הוא יחסו של הגאון הגדול לאותו טורדן אלמוני. הרב שטיינמן יכל לשאת ממנו את עיניו, ולפנות לשאלתו של הבא בתור, והעיקר לחמוק מגיבובי המילים אותן היה צריך להתיר מפיו למען אותו סקרן. אולם, הוא לא עשה זאת. גם באותן דקות הוא חשב על שלוות רוחו וכבודו האישי של העומד למולו ושמר עליהם במלוא תוקפם.

אני מניח שטרדנים מכל הסוגים באו לפני הגראי"ל יום ולילה. דווקא האיש הזה בא עם הצעה רצינית ובענין רציני.
כנראה שזה לא היה רציני לדעת הגראי"ל.
אם ננבור יחד בנבכי מעשה זה, מן הסתם נשכיל להבין עוד כמה תובנות טהורות העולות ממנו, ואת החלק הזה אני משאיר לשותפי שיחתנו הנאמנים. אולם, הדבר היחיד שגורם לשלמות זו, ברור לכולנו, כי הוא לימוד התורה הקדושה.יש בו משהו, בלימוד התורה הקדושה, שהופך את האדם מיום ליום לשלם יותר, לשם לב יותר, לערני יותר ולמושלם הרבה יותר בכל תהלוכותיו.

בניגוד לכל מקצוע אחר, אשר הלימוד בו אינו משנה את האדם, הרי שהתורה הקדושה משנה את האדם לחלוטין.

הדברים הללו - כשהם באים בהכללה - ראויים להימסר בשיחה לפני שבועות בישי"ק למצוינים.
אך יש למשגיח לחשוש שמא ישאלוהו, והאיכא פלוני ואלמוני [וא"צ לפרט שמות] שגם עמלו בתורה ואעפ"כ 'מחוץ למחנה מושבם'.
ואם המשגיח לא אומר זאת מול קהל אלא מקליט בוידוא הוא פוטר את הבעיה...

חחח...

יהודה בן יעקב

קיבלתי סיפור מדהים....

בחור בבני ברק, למרבה הצער, עזב את היהדות ועבר לגור יחד עם בן דודו החילוני. למרבה הצער, העניינים הידרדרו והוא התארס עם בחורה לא יהודיה. בן דודו החילוני כעס ומאד הוטרד מהעניין אבל לא הצליח לשכנע אותו לבטל את האירוסין. בכל זאת, הוא הצליח לשכנע אותו שמכיון שהוא עכשיו מתנתק מהעם היהודי וממשפחתו, לפחות שילך איתה, ויגיד להוריו בשיחה פנים מול פנים מה התוכניות שלו. הבחור השתכנע והזמין את עצמו לשבת אצל הוריו לפי "התנאים שלו". הוא בילה את ליל השבת בעישון על המרפסת, וביום השבת שוב בילה על המרפסת עם האייפון שלו.

בשבת בצהריים אביו ניגש אליו והזמין אותו להצטרף לשיעור שהוא הולך אליו, אותו ימסור הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל.

בצעד מפתיע, הבחור הסכים. אחרי השיעור הביא אותו אביו לרב שטיינמן להגיד שבת שלום, והודיע לגדול הדור שלמרבה הצער בנו אינו שומר שבת. הרב שטיינמן הביט בו ושאל, "כמה זמן אינך שומר שבת?". הבחור ענה, "שנתיים". "ובמשך הזמן הזה היה לך הרהור תשובה?" "כן, בערך ארבע פעמים". "ולמשך כמה זמן הרהרת בתשובה בכל אחת הפעמים?" "בערך 10 דקות". "אה, אז יוצא שלמשך 40 דקות במשך השנתיים האחרונות היית במצב של 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד', ועל כך אני מקנא בך. שבת שלום". הבחור הלך הביתה וחזר לדירה של בן דודו. המילים של הרב שטיינמן לא נתנו לו מנוח. הוא ביטל את האירוסין, ומשם העניינים התגלגלו, עד שכיום הוא ב"ה שומר תורה ומצוות.
שאלו אותו מה גרם לו ללכת לשיעור. הנה הוא מעשן ומשחק באייפון בשבת ר"ל והוא הלך לשיעור? הוא השיב שכשהיה בכיתה ד' בחיידר, הכיתה שלו הלכה להיבחן אצל הרב אהרון לייב שטיינמן. המלמד ביקש שהילדים יקבלו שאלות קלות, ואכן הרב שטיינמן שאל שאלות שכל ילד ידע. כל ילד, כשענה את תשובתו, קיבל סוכריה מהרב אהרון לייב. כשהגיע תורו של ילד זה הוא לא ידע את התשובה. הרב אהרון לייב שאל אותו שאלה קלה יותר. שוב לא ידע הילד לענות. משכך, גדול הדור שאל שאלה עוד יותר קלה ושוב לא ידע הילד. כשהסתיימה הבחינה, לכולם היתה סוכריה חוץ מהילד הזה. תוך שהילדים יצאו מהחדר ביראת כבוד, הרב אהרון לייב סימן לילד לגשת אליו. הוא אמר לו - "בתורה וביידישקייט אנחנו מקבלים שכר לפי המאמץ, לא לפי התוצאות. כל הילדים התאמצו לענות על שאלה אחת, ולכן הם קבלו סוכריה אחת. אבל אתה התאמצת ב-3 שאלות, ולכן אתה תקבל 3 סוכריות." ובחיוך, הושיט לילד 3 סוכריות...!

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ג' מאי 29, 2018 2:47 pm

סיפור מרגש ומפעים. יישר כוח!

שכן טוב · הודעהעל ידי **שכן טוב** » ג' מאי 29, 2018 3:41 pm

הוא היה מגיע כל שנה למחנה בני תורה של הגרב"מ אזרחי שליט"א ומסר כל שנה שיחה ארוכה בענייני תורה, שנה אחת בנו של הגרב"מ רצה להיות 'הרב המקדים' כביכול לאביו ולגראי"ל זצוק"ל וחזר על סיסמה שהיה נוהג לאמרה בכל הזדמנות במחנה 'יש כאן 600 משה רבינו'ס' אז הגראי"ל התערב אומר שהרמב"ם כותב שלא יכול אף אחד להגיע לדרגת משה רבינו בנבואתו...

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ד' מאי 30, 2018 11:06 pm

קבלתי

באותו בוקר נורא בו אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש (כתובות קד) ופרח איש האמת מרן הרב שטיימן זצ״ל , יצאתי מוקדם לפנות בוקר לעניין חשוב בעיר אחרת ,
אחר השחרית בשטיבלך המקומי, ניגש אליי יהודי חסידי וביקש לשאול האם אני נוסע לבני ברק , וכי מניין ידע שאני בספק האם לנסוע לבני ברק או להמשיך לכיוון אחר לגמרי? ראיתי בזה יד ה׳ והודעתי לו שאכן אסע לבני ברק, ואכן בדרך נס הייתי הרכב האחרון שנכנס לפני שהמשטרה סגרה את הכניסה לבני ברק ,
בדרך הוא סיפר לי שני סיפורים מעדות אישית שלו ,
מרן בעל איילת השחר מאוד החשיב את המבחנים לילדים הרכים בטענה שזה עושה רושם לשנים רבות שהם רואים יהודי זקן מתעניין במה שלמדו ,
והנה הוא היה באותם ימים רבה בחיידר שהגיע עם כל הכיתה שלו למבחן ,
לפני שנכנסו עדיין באטובוס הוא לקח את הרמקול ואמר להם ,
משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. ילדים יקרים התורה נמסרת מדור לדור מהר סיני ע״י גדולי התורה וכעת ניכנס יחד באימה ויראה למעמד הר סיני קטן משלנו ,
ההתרגשות גדולה ועצומה , המבחן קל ומלא באהבת תורה והילדים עונים בבטחון ומרן מעריף שבחים ללא גבול על הילדים ,
אחר המבחן ניגש ילד ילד ללחוץ למרן יד ולקבל ברכה ,
ילד חמוד בוכה שהוא רוצה להיות כמו הרב שטיינמן ,
וילד אחר עונה לו שבשביל זה צריך ללמוד טון וחצי תורה והשלישי עונה שמלאן טלפים טון תורה צריך , עד שמגיע ילד חכם ואומר שאם נדבר כאן על כמה טון לא נגיע גם לא לגרם ולכן נתחיל מעכשיו והוא פורץ בקול גדול על החומר שנבחנו וכולם אחריו והמלמד מנגב דמעות מהטוהר של לומדי התורה הקטנים שלו וליבו גדוש מהמעמד ,
הילדים עולים לאטובוס עם מלמד אחר והמנהל , והוא שגר בבני ברק מתחיל ללכת לביתו , אך צעד מספר פסיעות ואברך רץ אחריו ושואל האם הוא הרבה של הכתה !? כשענה בחיוב , שמע שמרן מחפש אותו מהרגע שיצא ,
הוא אץ רץ במדרגות ונכנס אל הקודש , מרן שמח מאוד לראות אותו , הוא חשש מאוד שמא לא לימד נכון את הילדים ומרן מרגיע אותו שישב והוא מלמד יפה מאוד ,
אחר שנרגע , מתנהלת השיחה כך (בערך ולפי דבריו של המלמד)
מרן : מי חוזר עם הילדים לחיידר ?
רבה : מלמד אחר והמנהל .
מרן : האם האשה יודעת שאתה כאן היום ?
רבה : בוודאי
מרן : זאת אומרת שהיא ממתינה לך ואתה מתעכב בגללי , רבה : חלילה
מרן : יש כאן טלפון ובבקשה תגיד לה שאתה מאחר קצת בגללי .
רבה : בד״כ אני מגיע הרבה יותר מאוחר בגלל הנסיעות ,
מרן : אך היום היא יודעת שאתה מדבר כאן ותקדים ואסור לגרום לה דאגה ולו לשנייה אחת , רבה : מתקשר
מרן : שכוייח שאתה משקיע בי זמן פרטי שלך רבה : אדרבה זכות שלי
מרן : אם דיברתם על זכותים יש לי שתי בקשות ממך רבה : נעשה ונשמע
מרן : מחייך .. נו כאיש אחד בלב אחד
מרן : יש 2 ילדים בכתה שלך , האחד שאלתי כך ואת השני כך , (מפרט השאלות)רבה : אכן , האם לא ענו נכון ?
מרן : ענו מצויין אך האם הבנת מי הילדים ?
רבה : בוודאי
מרן : יוצא מהחדר וחוזר עם ₪200 ומגיש לרבה ואומר לו ,
אני מבקש ממך שתעשה מבצע והילדים האלה יזכו בנעליים חדשות , ותעשה זאת בחכמה שלא ידעו כולם במה זכו , ולא להטעות ילדים אחרים שיחשבו שהם זוכים , גם בחסד רק אמת .
רבה: אכן נעשה ונשמע .
מרן: שלא תחשוב שיש כאן רוח הקודש או דומה לזה , בד״כ ההורים מאוד מתרגשים שהילדים רואים יהודי זקן ומלבישים את הילדים בבגדי שבת היפים ובנעלי שבת והם באו עם נעליים קרועות .
רבה : בוכה ושואל כיצד אפשר לרכוש את המידה הזו של נושא בעול חברו ?
מרן : נו הרי משלמים לך לשים לב לכל פרט וכי ראית נוהג במטוס שלא שם לב לכל מנורה אדומה שנדלקת !? שתדע שזה היינו אך היות ואתה והתלמיד באותו סירה ותלמיד שגלה מגלים רבו עמו וכל מה שקורה לתלמיד זה אחריות של הרב וכך מצליחים , רבה : מבקש ברכה להצלחה , מרן : אם לא קשה לך יש עוד בקשה אחת רבה : בוודאי
מרן : מוריד את הראש ובוכה
תראה אני כבר זקן ואין אני יודע מה יהיה בעת דין וזהו פחד גדול ואין בי מצוות ואני מבקש ממך להיות לי לעזר בעניין , רבה : בהלם גמור ואומר חלילה, הרי לראש ישיבה יש את זכות איילת השחר והנהגת הדור , מרן : הלוואי ,
מרן : תראה אני מבקש ממך לעזור בנושא שזה על חשבון הזמן שלך ולכן אני אשלם לך כל חודש על הזמן הזה כפי סכום שתבקשו בל״נ אשלם בלי עיכוב ובתנאי שאני יהיה כאן (הראש ישיבה מצביע על העולם הזה) רבה: נעשה ונשמע
מרן : נו לפעמים קודם שומעים ואז עושים ולפעמים קודם עושים והכל תלוי אם זה רוחניות או גשמיות .
מרן : תראה יש ילד בכתה שלך שבעת ששואלים אותו ברבים הוא נלחץ ומתחיל לגמגם קשה , ואני מתחנן בפנייך שלא לבחון אותו ברבים כלל אלא תבחן אותו או בכתב או ביחיד ובתנאי שיהיה בשכל שאחרים לא ישימו לב ואשלם לך על זה שאתה בודק המבחן על חשבון הזמן שלך (בכתה זו בדכ אין מבחן בכתב )
רבה : פורץ בבכי ואומר שלא יקח כסף ולמה הוא לא חשב על זה לבד ?!
מרן : ילד שלא טוב לו או מתבייש זה דיני נפשות ממש
מרן : ילד שיודע שהתחשבו בו הוא ילד שיתחשב באחרים ויהיה מנעטש ובלי מענטש לא ניתן לגדול , מרן : מברך מעומק לב
הגענו להלוויה של מרן זי״ע . כזאת איבדנו רועה נאמן

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' מאי 31, 2018 11:37 am

מצוה גדולה להיות בשמחה היכן כתוב זאת? אלא צ"ל להיפך שמחה גדולה להיות במצוה...

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יוני 08, 2018 3:35 pm

עלון דברי השירה - שלח תשע"ח.
כמה הלכתא גבירתא איכא למילף:

גיזונטע קאפ

עובדיה חן כתב:מצוה גדולה להיות בשמחה היכן כתוב זאת? אלא צ"ל להיפך שמחה גדולה להיות במצוה...

לשון החוות דעת בצוואתו: "אהוביי בניי, מה מאוד תרחיק עצמכם מהשמחה והשחוק, כי היאך ישמח האדם אשר בכל יום השכם וחטוא, ואם היה אדם חייב ראשו למלך ב"ו היאך היה שמח בפורים ובחג, ק"ו שחייב ראשו למלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא תשמעו לאותם האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצה"ר, ושחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. ובכל עצב יהיה מותר, רק בעת עשיית איזה מצוה או לימוד תורה, יהיה בכוונה ובשמחת הלב, אמנם לא בשחוק, כי השחוק הוא מדה רעה מאוד"

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' יוני 10, 2018 1:24 am

ההוא דאמר כתב:עלון דברי השירה - שלח תשע"ח.
כמה הלכתא גבירתא איכא למילף:

אני היחיד שלא מאמין לסיפור?

מ,א,ור · הודעהעל ידי **מ,א,ור** » א' יוני 10, 2018 1:39 am

תוכן כתב:
ההוא דאמר כתב:עלון דברי השירה - שלח תשע"ח.
כמה הלכתא גבירתא איכא למילף:

אני היחיד שלא מאמין לסיפור?

למה אתה כן מאמין ?
לגופו של ענין נראה שחיברו כאן שני סיפורים שונים,

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » א' יוני 10, 2018 2:40 am

ההוא דאמר כתב:עלון דברי השירה - שלח תשע"ח.
כמה הלכתא גבירתא איכא למילף:

הסיפור השני גדול מהראשון לענ"ד

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' יוני 10, 2018 2:54 am

פלא בעיני איך אנשים מצליחים להאמין בסיפורים שניכרות בהם היטב טביעות האצבע השמנוניות של הממציא/ים. סיפורים שההיגיון והריאליה מהם והלאה, בעלי מסר 'אופנתי' (בדרך כלל קלישאה כלשהי ללא חידוש של ממש), הכוללים מוטיבים מוכרים משפע מעשיות דומות מאותו ז'אנר על אותו צדיק/צדיקים אחרים...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 10, 2018 7:37 am

תוכן כתב:
ההוא דאמר כתב:עלון דברי השירה - שלח תשע"ח.
כמה הלכתא גבירתא איכא למילף:

אני היחיד שלא מאמין לסיפור?

אני לא חושב כך. כנראה רבים כאן חושבים שאפילו לא צריך להגיד את זה שאינם מאמינים.
אבל הסיפור יפה.

פרנקל תאומים פרטי

סגי נהור כתב:פלא בעיני איך אנשים מצליחים להאמין בסיפורים שניכרות בהם היטב טביעות האצבע השמנוניות של הממציא/ים. סיפורים שההיגיון והריאליה מהם והלאה, בעלי מסר 'אופנתי' (בדרך כלל קלישאה כלשהי ללא חידוש של ממש), הכוללים מוטיבים מוכרים משפע מעשיות דומות מאותו ז'אנר על אותו צדיק/צדיקים אחרים...

היכן אתה רואה בסיפור הנ"ל התנגשות עם ההגיון והריאליה?
יתכן שחיברו כאן שני מעשים לפונדק אחד. יתכן. מסתבר גם שמש"כ שהבחור עמד לשאת נכריה זה הגזמה וניפוח של הסיטואציה וכו'.

אבל עיקרי הסיפור הנ"ל הן התגובות הפיקחיות הרגישות הנבונות והחדות של מרן הגראי"ל זי"ע בשתי סיטואציות שעמדו בפניו: טיפול בילד חלש לימודית שנכשל בבחינה לעיני כל חבריו בביתו של גדול הדור (וגם [כמעט] הפסיד סוכרייה). וטיפול בבחור נושר (או גרוע מכך) שבא לפניו עם אביו.

שני הסיפורים אופיינים לפיקחותו המפורסמת של רבן של ישראל זי"ע. היכן ההתנגשות עם הריאליה?

ודרך אגב, לז'אנר השלם והעמוס לעייפה של סיפורי החסידים על צדיקיהם מראשית התנועה החסידית ועד השתא הכולל סיפורי מופתים ניסים ונפלאות כמעט כימי צאתנו מארץ מצרים, להם אתה כן מאמין? עליהם אתה גם מקשה בנוסח "פלא בעיני איך אנשים מצליחים להאמין בסיפורים שניכרות בהם היטב טביעות האצבע השמנוניות של הממציא/ים. סיפורים שההיגיון והריאליה מהם והלאה, בעלי מסר 'אופנתי' (בדרך כלל קלישאה כלשהי ללא חידוש של ממש), הכוללים מוטיבים מוכרים משפע מעשיות דומות מאותו ז'אנר על אותו צדיק/צדיקים אחרים..." ?

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יוני 15, 2018 2:37 pm

רבי יהודה אריה דינר שליט"א - דברי השירה -קורח ע''ח
ואם אפשר להוסיף בשולי הדברים, שאחד מעיקרי משנתו של מרן הגראי"ל היה, הויתור.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יוני 15, 2018 2:48 pm

סיפר לי נכדו שליט"א,
כי כאשר התארס בשעטו"מ, פורסם הדבר באותה העת בעיתון, ע"י הצד השני.
כאשר נודע על כך למרן, קרא לו ושאלו בקפידא, מדוע פירסמו את השמות בעיתון,
כלום חסר עין הרע?
[בערך].

נ.ב. השארתי היום קטע מדברי רי"א דינר. בהודעה הקודמת.

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ש' יוני 16, 2018 10:40 pm

אותה אבקש כתב:
איש_ספר כתב:
אותה אבקש כתב:איני יודע אם כאן המקום אך עכ"פ אני הקטן נהניתי מההרגש שבמעשה:
לפני כמה שנים הביאו לפניו מה ששלח אחד ממקורביו בקבוק ויסקי משובח בן חמישים שנה והפליגו בפניו בנדירות בקבוק שכזה,
אמנם הוא הקדוש הגיב ברגע כמימרא ודחאו מלפניו באמרו: "נו, נו, חמץ שעבר עליו הפסח חמישים פעם, וואס פאר אחשיבות האט דאס"?.
דוגמא לסיפור מוכחש מעיקרו. אין ויסקי ישן הנושא חותמת כשרות, ולא היה עולה על הדעת להציג בפניו משקה כזה וכידוע גודל הקפדתו בענייני כשרות. ובכלל לפי כל המתואר לא נראה שזה שיח שמתאים לבית שכזה.

את הסיפור ראיתי בספר צדיק כתמר יפרח שיצא לאור עוד בחייו ע"י נכדו הרב הוניגסברג [הספר אינו כעת תח"י ולכן איני יכול לציין מספר העמוד]
ואת לשונו הקדושה זכורני ששמעתי אז לאחר שסיפרתי למישהו מבאי ביתו את הסיפור והשיב לי שמכירו כבר וזה היה לשונו המדוייקת,
בנוגע לטענות הצודקות אגב שעולות לכל אחד בשמעו את הסיפור, צ"ל שודאי שלא עלתה על דעתו לכאורה לשתות ויסקי כלל ולא רק מטעמי כשרות וכיוצ"ב רק שהרואה ויסקי יקר ערך שכזה בוודאי מתפעל משוויו ואילו רבינו לא התעניין בזה כלל וכו',
יתכן שלא כל אחד מתפעל מבקבוק שכזה עכ"פ אני הקטן כמדומה לי שאם הייתי רואה בקבוק שכזה אף שלא הייתי שותהו הייתי מתפעל מערכו.

ראיתי בסרט של עטרת שלמה (סורוצקין) שהביאו לרבינו שעון יקר מאוד כדי שיחרוט עליו ברכה וחתימה בכדי לתת אותו לנדיב המוסדות.
ושמא אף בענין הויסקי היה כן...

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ש' יוני 16, 2018 11:04 pm

ההוא דאמר כתב:רבי יהודה אריה דינר שליט"א - דברי השירה -קורח ע''ח
ואם אפשר להוסיף בשולי הדברים, שאחד מעיקרי משנתו של מרן הגראי"ל היה, הויתור.

אם זה יותר זכות לנפטר לוותר מסתמא יתחילו לריב מי יוותר למי..

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' יוני 16, 2018 11:48 pm

קראקובער כתב:
ההוא דאמר כתב:רבי יהודה אריה דינר שליט"א - דברי השירה -קורח ע''ח
ואם אפשר להוסיף בשולי הדברים, שאחד מעיקרי משנתו של מרן הגראי"ל היה, הויתור.

אם זה יותר זכות לנפטר לוותר מסתמא יתחילו לריב מי יוותר למי..

הלוואי..

משה1 · הודעהעל ידי **משה1** » א' יוני 17, 2018 12:11 am

כתב בספר כף החיים סימן נג אות צו: ומזה יש ללמוד כל אדם אם יש לו ייארצייט או דבר אחר, ורוצה להיות חזן להתפלל, או לעלות לספר תורה, ויש אחרים שגם כן יש להם ייארצייט או דבר אחר, שלא יתקוטט בעבור זה להתפלל הוא או לעלות לספר תורה, כי מגרעות נתן ח"ו, אלא שתיקתו זה שכרו, וזה כבוד ונחת רוח לאביו" ודו"ק.

ומתבאר עוד בד"ק שהמתקוטט עבור תפילה ביארצייט וכו' יש בה גריעותא (ואולי גם לנפטר, ועי').

משה1 · הודעהעל ידי **משה1** » א' יוני 17, 2018 12:18 am

עוד בכף החיים סי' רפד אות ו:
לא להתקוטט ח"ו בעבור זה [להיות מפטיר], כי מלה בסלע משתוקא בתרין, ועל ידי זו השתיקה יהיה יותר נחת רוח לאביו, מאשר ידבר ויעלה למפטיר.

וראה בכף החיים סי' תקסח סוף אות עה, שמי שעושה נחת רוח לאביו הנפטר "אז גם אביו יתפלל בעדו שעשה לו הנחת רוח" עיין שם.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ב' יוני 18, 2018 12:09 pm

ראיתי דבר מעניין בעיונים במשפט של הגרח"ש שאנן ז'צ"ל חלק אבן העזר שהביא בשם הגר אי"ל בעניין שם עליה לתורה של אשה.
מי שיכול לסרוק בוודאי יהיה לתועלת.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' יוני 20, 2018 9:57 pm

שייף נפיק כתב:היה רב'ה בחיידר שעשה מעשה חמור, ובאוו להתייעץ עם מרן, ופסק שצריך לסלקו, והמנהל אמר איך אפשר, הרי יש לו נסיון של עשרים שנה! אמר להם אין לו נסיון של עשרים שנה! אמר המנהל אבל הוא רב'ה כבר עשרים שנה?! אמר להם מרן, הוא עשה נסיון של שנה אחת וחזר על זה עשרים פעמים!....
המסר חזק מאוד, רב'ה בחיידר צריך להתקדם ולעשות שטייגען בחינוך!! אם לא אין לו שום נסיון, רק הוא כמתחיל כל הזמן!!

משו"ת סוד ישרים שבסוף רב פעלים (להבא"ח) ח"ג סי' א'.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' יוני 20, 2018 10:33 pm

יפה מאוד!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר