ש. ספראי כתב: ד] ונודע הפולמוס בדין אמירת תחנון בפסח שני וסליחות בה"ב החל ביום זה (כשער"פ חל בשבת, כמו השנה), שבפנקס הנמצא בחורבת ר"י החסיד כ' שאין אומרים בו סליחות, וכ"כ בהגה"ה בס' דעת תורה למהרש"ם סי' קל"א ז' ובלוח א"י למהרימ"ט וביד שאול להרי"מ נתנזון יו"ד סי' ת"א ובספרו יוסף דעת ובס' הליכות שלמה פי"א בשם הגרשז"א. אולם בשו"ת מהרש"ם ח"ו ל"ב ובשות זכרון יהודה סי' קס"ו כ' שמתענים ביום זה, והגר"ש דבליצקי שליט"א העיד שאצל מרן החזו"א אמרו תחנון בפסח שני, וכשחל בו בה"ב אמרו גם סליחות, והוא מהני דלא הוזכר בש"ס ובשו"ע שלא לומר תחנון ביום זה.
כדכד כתב:אם אינני טועה כתב כן בסידור מונקאטש שלא לומר בי"ד וט"ו
ארזי הלבנון כתב:בעלון 'בית נאמן' של השבת בשיחתו של הגר"מ מאזוז הובא הסבר מדיליה על המובא בסידור בעל התניא שמנהגם לומר תחנון במנחה שלפני פסח שני. עיי"ש.
הא לחמא עניא כתב:ארזי הלבנון כתב:בעלון 'בית נאמן' של השבת בשיחתו של הגר"מ מאזוז הובא הסבר מדיליה על המובא בסידור בעל התניא שמנהגם לומר תחנון במנחה שלפני פסח שני. עיי"ש.
מענין לענין באותו ענין:
מה קרה שהרב מאזוז הפסיק להגיד את השיעורים המתוקים שלו במוצאי שבת???
בעלונים הם מביאים שיעורים משנים קודמות, וגם כל שבוע יש מחליף אחר.
האם הוא לא מרגיש טוב??? הוא בבית??? יוצא לקהל??
אראל כתב:להנוהגים לאכול מצות בפסח שני, מתי אוכלים, בי"ד או בליל ט"ו?
ואח"כ מצאתי בס' זכרון יהודא שהגה"ק בעל האמרי א"ש ועוד, נהגו לאכול מצה בליל ט"ו אייר, וגם מצה מבושלת
דרומי כתב:
2) לענ"ד הציון ל'קיצור שולחן ערוך - מקור חיים' אינו משתלב יפה ודו"ק
קראקובער כתב:ואח"כ מצאתי בס' זכרון יהודא שהגה"ק בעל האמרי א"ש ועוד, נהגו לאכול מצה בליל ט"ו אייר, וגם מצה מבושלת
אכל שרויה כדי לקיים את האבי עזרי אלא עמו באכילתו...?
שמואל שלומוביץ כתב:יש אצלינו משמעות לפסח שני?
חוץ מאשר לנשוך את השפתיים שכ"כ התרחנו לדרך רחוקה עד שפסח שני לא יועיל לנו, ולקוות לייחל לשנה אחרת לזכות להקריב בראשון?
האם היום הזה הוא זכר ליצי"מ בזמן המקדש ? וכעת?
האם היה ארבע כוסות וסיפור יצי"מ?
איך היה סדר אכילת פסח שני בזמן המקדש כשמצה וחמץ עמו בבית ואכלו על מצות ומרורים, האם טעון דרך חירות הסיבה וכו'? זה היה נראה כמו ליל הסדר.
מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא. ואינו נשחט על חמץ. ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה. וטעון הלל באכילתו. ומביאין עמו חגיגה. ואפשר שיבא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו. אבל פסח שני חמץ ומצה עמו בבית. ואינו טעון הלל באכילתו. ומוציאין אותו חוץ לחבורתו. ואין מביאין עמו חגיגה ואינו בא בטומאה. ושניהם דוחין את השבת. וטעונין הלל בעשייתן ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור. ואין מותירין מהן. ואין שוברין בהן את העצם. ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו? לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח. ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו. והן המצות שבגופו והם חקת הפסח.
הא לחמא עניא כתב:היכן אפשר לראות את הפולמוס אודות קביעת יום היארצייט של התנא רבי מאיר בעל הנס ליום פסח שני???
למיטב זכרוני אין מקור קדום ומדוייק על כך,
וכמדומני שכבר הרבה קולמוסים נשתברו ע"ז. אשמח לקבל מ"מ ומקורות.
בתודה מראש.
אוהב אוצר כתב:הא לחמא עניא כתב:היכן אפשר לראות את הפולמוס אודות קביעת יום היארצייט של התנא רבי מאיר בעל הנס ליום פסח שני???
למיטב זכרוני אין מקור קדום ומדוייק על כך,
וכמדומני שכבר הרבה קולמוסים נשתברו ע"ז. אשמח לקבל מ"מ ומקורות.
בתודה מראש.
מצ"ב.
כדכד כתב:דרומי כתב:
2) לענ"ד הציון ל'קיצור שולחן ערוך - מקור חיים' אינו משתלב יפה ודו"ק
למה?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים