ניים ושכיב כתב:בתבונה כתב:לפי זה כל אדם בוגר צריך לפקפק ברפואה בה רוב האנשים פחות מתמצאים?
ככלל, אתה (כמו רבים) מנסה להוכיח מטכנולוגיה על מדע (עי' בהקד' חוה''ל שחילק ביניהן). אבל זה טעות, הרבה פעמים מפתחי הטכנולוגיה לא מודעים למדע שמאחוריה, ומתוכם הרבה פעמים אפי' לא ידוע המדע שמאחוריה, ונעשים מחקרים על הטכנולוגיה כדי להבין את המדע שבבסיסה.
זה שמישהו מודה בקוצר יכלתו להכריע בדברים שהוא לא מבין בהם (מחקרים מדעיים סבוכים), לא אומר שהוא כופר בראות עיניו שטכנולוגיה עובדת.
וזה שטכנולוגיה עובדת לא אומר שכל מאמר מדעי הוא נכון.
רפואה אינה טכנולוגיה אף שמשמתמשים גם בטכנולוגיה למשל אבחון , אף שחלק מהאבחונים משתמשים בטכנולוגיה אבל זה דורש הרבה מאוד ידע מדעי כדי לדעת מה ואיך לבדוק ולדעת מה לאבחן על סמך זה, למשל אם יביאו לאדם סטטוסקופ הוא לא יהפוך לרופא, כי מדובר בסה"כ בכלי שמגביר את קולות הגוף, , הרי אפילו יביאו לאדם שלא למד רפואה הדמיה ובדיקות דם בד"כ לא יהיה לו מושג מה זה אומר חוץ ממה שמראש אין לו מושג איך ואיזה בדיקות צריך לבדוק. זה תרי תילתא ברמות רוחא, זה נכון רק בחלק מהטיפולים כמו למשל תרופה פועלת גם אם הרופא לא יודע כיצד המנגנון שלה פועל, אבל ההסקה מזה על כלל הרפואה היא הבל ורעות רוח.
אגב לפי מה שהתפרסם הרב אלישיב אמר או אמר שצריך לומר ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם על אחד הרופאים שניתחו אותו.
יתכן שטעות זו היא מופיעה כבר בדברי הרב ענבל.
ניים ושכיב כתב:אם אתה קורא אנגלית ויש לך ידע תיכוני במתמטיקה, אני מציע לך לחפש בגוגל הוכחות להשערת גולדבאך, ותראה איך אפי' בנושא כזה שאי אפשר לנטות בו ימין ושמאל יש מאמרים מדעיים מלאים הבל.
ברור שלא כל מאמר מדעי הוא נכון, כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות לא כל מאמר תורני הוא נכון , אבל גם מומחי המקצוע יודעים זאת וזה לא יחשב כעובדה מדעית בקרב כל מומחי המקצוע, כמו שלהבדיל לא כל מאמר תורני יהפוך להלכה רווחת, (למרות שיתכן לעיתים מאוד רחוקות שדבר שהיה נחשב כעובדה מדעית יתברר כטעות)
נכון לומר גם שיש הבדלים בין תחומי המדעים השונים, בין תחומי מדעי הרוח ותיאוריות היסטוריות וכדו' לבין תחומים בהם יש יותר זהירות מטעויות והשערות פורחות כי יש משמעות למדע כמו רפואה, וכן בין תחומים בהם יש היזון חוזר שמשמש כביקורת לבין תחומים בהם אין היזון חוזר, אם כי הוכחות התכלת הם מובהקות ומוחלטות, ועל הוכחות פחותות מהתכלת מסתמכים לגמרי בכל תחום מדעי, לענ"ד זה לא מסובך ללמוד את נושא התכלת ברצינות
וכך לא ליפול עם טריקים דמגוגיים.
בנוסף לכך שמצינו מחכמי ישראל החוות יאיר ועוד שסיפרו מהו החילזון והסתמכו רק על חלק קטן מאוד מהמקורות שבידינו וזאת לפני שידעו כיצד ניתן להפיק מהחילזון הזה את התכלת ולפני הממצאים הארכיאולוגים הרבים ועוד....
בתבונה כתב:באופן כללי לענ"ד המאמר מביא ב"קיצור" את הנתונים, אבל בעצם הטיעונים שם לא משקפים בצורה מדויקת את ההוכחות, אלא לוקח משפטים חלקיים מכל הוכחה ואז מסיח ומעוות אותם, כך שחלק מההוכחות נראים חלשים או לא נכונים, גם בטיעונים נגד הנתונים חלקיים דוגמה מעניינת בעיני היא אחד הטיעונים המרכזיים במאמר: למה לא כתוב שהפיקו מאותו חילזון בדיוק גם תכלת וגם ארגמן.
מדובר בהטעיה כי אין חילזון שקרוי ארגמון לבד, אלא זוהי משפחה של מינים רחוקים שקרויים משפחת הארגמון, כמו משפחת הכלביים שבכללם זאב תן ושועל וכלב, וכולם משפחת הכלביים, כך יש את החילזון שמכונה בעברית ימינו הארגמון קהה קוצים שהוא מקור התכלת, ויש את החילזון ממין שונה עם שם דומה שנקרא ארגמון חד קוצים שממנו ניתן להפיק ארגמן, כשבעצם מדובר בשני מינים שונים לגמרי מתוך משפחה שכוללת הרבה מינים.
ניים ושכיב כתב:בתבונה כתב:לא לחינם הרב ענבל בעצמו כתב שגם לדעתו נראה שהארגמון קהה קוצים הוא זיהוי נכון.
לא נכון. כנראה הוצאת מהקשרו איזה משפט בעמ' שה, עיי"ש בכל הקטע.
מתוך תגובת הרב ענבל שהובאה פה בפורום
viewtopic.php?f=52&t=37872#p424009למרות שגם בעיני הזיהוי סביר כפי שכתבתי (לשבר את האוזן, תלמיד שלי התחיל ללכת עם תכלת לאור דברי... כי הבין שהזיהוי סביר, ואת ה'השקפה' הוא מניח לאחרים)
