ביקורי האמרי אמת זצ"ל באה"ק

[מתפעל]

אני מחפש מקור לסיפור ידוע זה, אלא שהסיום, תשובת הרב קוק מהתוספות בפסחים, לא נמצאת בספר של הרב ברומברג על האמרי אמת, רק תחילת הסיפור נמצא שם.
אולי מישהו יודע?

892745752.jpg (67.31 KiB) נצפה 14686 פעמים

892745753.jpg (61.72 KiB) נצפה 14686 פעמים

[חלמישצור]

המעשה הזה - יחד עם התשובה של הראי"ה - נדפס גם בליקוטי הראי"ה של הרמ"צ נריה כרך ב, בפרק על פגישותיהם של הרב קוק והאמרי אמת, 'חסד ואמת נפגשו', ירושלים תשנ"א, עמ' 134. לאורך הפרק ניכר שהרב הכותב שוחח ישירות ובכמה הזדמנויות עם אנשים משני הצדדים, שנכחו במפגשים בין שני הגדולים. אגב, מעניין שבספר דף על הדף, פסחים פ"ו ע"ב, מובא המעשה הזה כתיאור של הביקור של האמרי אמת אצל הרי"ח זוננפלד! (ובספרים אחרים ראיתי שמובא הסיפור כמעשה שקרה עם האמ"א בבית אחד הנגידים בוורשה)

[ציפורן]

בד"צ
שמא הסתמך הרב קוק זצ"ל גם ע"ד השפ"א עהש"ס פסחים (שם)
כי בתחילה נאמר בגמ' כל מה שאומר לך בעה"ב עשה,
רק לאחר המעשה של קמצא ובר קמצא נוספה הגירסא בגמרא "חוץ מצא" עיי"ש
אך כעת באתרא של הרב קוק שמלא היה באהבת חינם לא שייך כנ"ל.

[יקר]

בד"צ
שמא הסתמך הרב קוק זצ"ל גם ע"ד השפ"א עהש"ס פסחים (שם)
כי בתחילה נאמר בגמ' כל מה שאומר לך בעה"ב עשה,
רק לאחר המעשה של קמצא ובר קמצא נוספה הגירסא בגמרא "חוץ מצא" עיי"ש
אך כעת באתרא של הרב קוק שמלא היה באהבת חינם לא שייך כנ"ל.

"כל שהוא תלמיד חכם מפורסם ובעל שם ויודע שהוא ניכר לרוב מקומות מהלכו לשמע אזן כששואלין לו באיזה מקום שנכנס שם מה שמו אין יוהרא אצלו להזכיר את שמו במלת רב או ר' וכן כל אדם הנכנס במקום ורצה בעל הבית לכבדו אם להסב בכבוד כגון שבני הבית מסובין בקרקע או בספסל והוא אומר לו להסב על המטה וכיוצא באלו מקבל ואינו נמנע, כך אמרו בדרך ארץ כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה ואין גורסין בה חוץ מצא אלא שבקצת ספרים נמצא כן ודרך הגהת ליצנים נשתבשו בה הספרים" (בית הבחירה, פסחים פו ע"ב).

[מתפעל]

יישר כח חלמיש. באוצר יש רק חלק ג'

האם ניתן להשיג ליקוטי הראי"ה חלקים א' וב'?

[מתפעל]

אגב, עיינתי שם בדף על הדף, ואין שם את הראיה היפה מהתוספות.
ובהחלט יתכן ומעשה זה חזר על עצמו אצל כמה רבנים שביקשו לכבדו ואמר את הווארט מאביו.
אבל רק אצל הראי"ה, הגיעה הראיה היפה מהתוספות.

[חלמישצור]

יישר כח חלמיש. באוצר יש רק חלק ג'. האם ניתן להשיג ליקוטי הראי"ה חלקים א' וב'?

את הספרים אין להשיג כיום. לא ידעתי שחלק ג' הוכנס (מדובר במהד' תשע"ה?) ולאחרונה ביקשתי מת"ח ממשפחת הרב נריה לנסות לקדם את הכנסת הספרים למאגר. בס"ד.
השערתך שהסיפור חזר על עצמו במקומות שונים נאה בעיני.

[השעיר החיי]

אגודת הרבנים בפולין על שערוריית סמניצר והאדמו"ר ומכתבי הריח"ז בעניין

download/file.php?mode=view&id=54997

[לייטנר]

יישר כח חלמיש. באוצר יש רק חלק ג'. האם ניתן להשיג ליקוטי הראי"ה חלקים א' וב'?

את הספרים אין להשיג כיום. לא ידעתי שחלק ג' הוכנס (מדובר במהד' תשע"ה?)

ככל הזכור לי, במהדורת תשע"ה יצא רק חלק א' של ליקוטי הראי"ה.

[לייטנר]

ב'התורה המשמחת' עמ' 85 מוזכר ביקור של ר' שלמה זלמן בעמנואל אצל הרב אהרונסון, ש"התווכחו" מי ייכנס ראשון לביתו של הרב אהרונסון. אך לאחר שנכנסו והמארח ביקש מר' שלמה זלמן להתיישב בראש השולחן, האורח ביצע זאת מיד.
כשנשאל לאחר מעשה מדוע בכניסה לבית "התווכח" מי צריך להיכנס, ובבית מיד התיישב בכיסא המכובד, השיב שכך היה מעשה עם הרב קוק. (הוזכרו שם התוס' מפסחים, אך אינני יודע אם זו תוספת של הכותב - הרב יוסף אליהו או שכך אמר זאת גם ר' שלמה זלמן).

[חלמישצור]

יישר כח חלמיש. באוצר יש רק חלק ג'. האם ניתן להשיג ליקוטי הראי"ה חלקים א' וב'?

את הספרים אין להשיג כיום. לא ידעתי שחלק ג' הוכנס (מדובר במהד' תשע"ה?)

ככל הזכור לי, במהדורת תשע"ה יצא רק חלק א' של ליקוטי הראי"ה.

במהד' תשע"ה יצא לאור במהדורה חדשה רק כרך ג' של ליקוטי הראי"ה (https://primo.nli.org.il/pds?func=sso&c ... =003837535) והוא שנכנס למאגר בעבר (ועמו חיי הראי"ה, מועדי הראי"ה, שיחות הראי"ה ובשדה הראי"ה; כמדומני שהסיבה שיצא לאור רק כרך אחד מליקוט"ה היא כלכלית, אבל איני יודע מדוע דווקא החלק השלישי). ב"ה כעת בגרסה החדשה של אוצה"ח נוספו שני הכרכים הראשונים של ליקוטי הראי"ה (viewtopic.php?f=11&t=37848&p=425867&hilit#p425867).

[לייטנר]

יישר כח חלמיש. באוצר יש רק חלק ג'. האם ניתן להשיג ליקוטי הראי"ה חלקים א' וב'?

את הספרים אין להשיג כיום. לא ידעתי שחלק ג' הוכנס (מדובר במהד' תשע"ה?)
במהד' תשע"ה יצא לאור במהדורה חדשה רק כרך ג' של ליקוטי הראי"ה (https://primo.nli.org.il/pds?func=sso&c ... =003837535) והוא שנכנס למאגר בעבר (ועמו חיי הראי"ה, מועדי הראי"ה, שיחות הראי"ה ובשדה הראי"ה; כמדומני שהסיבה שיצא לאור רק כרך אחד מליקוט"ה היא כלכלית, אבל איני יודע מדוע דווקא החלק השלישי). ב"ה כעת בגרסה החדשה של אוצה"ח נוספו שני הכרכים הראשונים של ליקוטי הראי"ה (viewtopic.php?f=11&t=37848&p=425867&hilit#p425867).

היה ראוי לערוך את כל הספרים מחדש, להשמיט את החוזר על עצמו בספרים שונים, ולהעביר למוקמם דברים שנתגלו לרב נריה לאחר שחלק מהספרים הודפסו.
בשעתו, עם תחילת העבודה, הצעתי זאת לעורכים, אך הם חששו מנטל העבודה.

[חלמישצור]

כת"י של הרי"ח זוננפלד, בו הסכמתו העקרונית להשכנת השלום בינו ובין הראי"ה קוק עליה עמלו שלושת אדמו"רי פולין ובראשם הא"א בשלהי חורף תרפ"ד, עומד למכירה (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%A1%D7%A3 ; צילום כת"י והעניין סביבו נתפרסם בעבר בהאיש על החומה ג, עמ' 232). זה הנוסח אותו כתב ועליו 'החתים' רבי יצחק זליג מורגנשטרן האדמו"ר מסוקולוב את הרי"ח:

חתימתי זו לאות להאדמורים הגאונים הצדיקים שליט"א מפוילין שכל מה שיצא מפיהם [...] ד"ת [...] חות דעתם על פי פשר דבר בעניני הנהגת הקהלה והשחיטה והרבנות בפעה"ק ירושלים תובב"א, מוכן אנכי לאשר ולקיים ככל אשר יצא מפיהם, וע"ז באתי עה"ח יום ג' תצוה ז' אד"ר לחודש שנת תרפ"ד פה ירושלם תובב"א.

והרב זוננפלד מוסיף בשתי שורות:

פה ירושלים תובב"א אני חותם בתקוה טובה מהצדיקים י' שיעשו שלו' אמתי ע"פ התורה הקדושה ואקיים ככל אשר יצא מפיהם ומפי כתבם, יוסף חיים זאנענפעלד

הסכמת ריח זוננפלד לאדמורי פולין.jpg (86.46 KiB) נצפה 14139 פעמים

[הוד_והדר]

בספר 'המשגיח' מסופר בשם רבי מאיר חדש, על ביקור שנערך על ידי האדמו"ר מגור בעל אמרי אמת אצל הסבא מסלבודקה בימי חוליו במלון בירושלים.

ברם, כפי הנראה הפגישה מעולם לא קרה, כי הסבא נפטר ביום כ"ט שבט שנת תרפ"ז, והאמרי אמת ביקר בארה"ק באותה שנה רק בחדשי הקיץ [ואז אכן ביקר בישיבת חברון בחברון בי' תמוז]

והנסיעה הקודמת לארה"ק של האמרי אמת התקיימה בשנת תרפ"ד עוד קודם עלייתו של הסבא לארה"ק בשנת תרפ"ה.

רצו"ב הקטע

DUR.PNG (110.23 KiB) נצפה 14083 פעמים

[אותה אבקש]

מה המקור המצויין במס' 1 [סוף הקטע]?

[הוד_והדר]

רבי ישראל חינסקי ששמע מדודו המשגיח [רבי מאיר חדש]

[על זאת]

מישהו כאן הזכיר את מכתבו הידועה שכתב מהספינה ז' אייר תרפ''א - מעניין לציין שבמכתבו כותב שחשב לנסוע למונקאטש להיות אצל הרבי מבעלזא רבי ישכר דוב בכדי לשכנע לצרף לאגודת ישראל ולשמוע טעם התנגדותה והרבני רבי דוד שרייבער הגיד לו טעמו כה שלא הוצרכו לנסוע להרבי מבעלזא... זה קטע מעניין מאוד

[חלמישצור]

DUR.PNG

בהקשר זה, משעשע לראות בכתבה מיום כ' סיון תרפ"ה, את הסבא מכונה באזכור עיתונאי ביחס לעלייתו ארצה כ'האדמו"ר הישיש' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=82DBBB76).

[מתפעל]

האם מישהו מזהה את היהודי היושב מול האמרי אמת?

20081047.jpg (136.59 KiB) נצפה 13827 פעמים

[דלי דלות]

האם מישהו מזהה את היהודי היושב מול האמרי אמת?

20081047.jpg

דומני שמדובר בחסיד הנגיד המפורסם ר' יוסל כץ הי"ד, ממקורבי בית הרב ובעל האחוזה בקאהילנא שליד לודמיר. בתמונה נראים גם מרנן האדמורי"ם הלב שמחה והפני מנחם זי"ע.

[מתפעל]

יישר כח דלי ,

אתה אומר הנגיד המפורסם, האם ניתן לקרוא היכן שהוא מקורות חייו?

ראיתי בספר ימי מגורי, שבנו ר' יודל היה חתן אצל הקדוש רבי נחמיה'לע זצ"ל, אחיו של האמרי אמת.

האם נספה בשואה? האם נותרו ממשפחתו צאצאים?

האם כבר אביו היה חסיד גור?

תודה

[דלי דלות]

שמו ושמעו של הנגיד החסיד ר' יוסל כץ הי"ד אכן ידוע היטב לכל יודעי ומכירי בית גור בתקופתו של מרן האמרי אמת זצ"ל. הסיפורים עליו רובם הם תורה שבעל פה, ומיעוטם הועלו על הכתב. את עשרו הוא בברכתו של הא"א זצ"ל. היה זה בהלויית הרבנית הצדקנית חיה רודא יהודית ע"ה שהיתה בעיצומו של החורף הפולני, י"ג שבט תרפ"א, וכאשר פשט הא"א זצ"ל את נעליו כדין אבל ל"ע בבית הקברות ונאלץ לצעוד על הקרקע הקפואה, לקח ר' יוסל את מעיל החורף שלו וזרק אותו על הרצפה בכדי שהא"א זצ"ל יוכל לעמוד עליו מבלי להצטנן. הא"א זצ"ל הגיב 'דאס פאסט פאר א גביר', 'מעשה כזה מתאים לגביר', ומאז נשלחה ברכה במעשה ידיו והפך לעשיר אגדי והיה ממקורבי ואהובי בית הרבי. הסיפורים עליו רבו מספור, היה דמות מיוחדת של חסיד מופלא, תמים במעשיו וצדיק בדרכיו. יבואו הגולשים יודעי פרק בדברי ימי חסידות גור ויוסיפו כיד ה' הטובה עליהם.

[מתפעל]

יישר כח , אכן סיפור יפה

כתבת: "הסיפורים עליו רבו מספור"

איפה יש סיפורים אלו?

מה ידוע לך?

אז אינך יודע אם נספה בשואה ואם הותיר צאצאים?


רוב הנגידים בגור, הרבי הורה להם לעלות ארצה.

[ח''ל קאליסק]

יישר כח , אכן סיפור יפה

כתבת: "הסיפורים עליו רבו מספור"

איפה יש סיפורים אלו?

מה ידוע לך?

אז אינך יודע אם נספה בשואה ואם הותיר צאצאים?


רוב הנגידים בגור, הרבי הורה להם לעלות ארצה.

כמו שכבר כתבתי ומשום מה נמחק, סיפור זה ידוע שסיפר הפני מנחם להרבי מטאלנא,
כמו''כ פע''א בליל בדיקת חמץ נשמעו זעקות שבר מבית המדרש הגדול של גור נכנסו וראו את ר' יוסל יושב על הארון קודש ולא מצליח לרדת,
התברר שהבחורים עבדו עליו שצריך לבדוק חמץ מעל הארון קודש ותיכף שמטו לו את הסולם.

[דלי דלות]

יישר כח , אכן סיפור יפה
כתבת: "הסיפורים עליו רבו מספור" איפה יש סיפורים אלו? מה ידוע לך?
אז אינך יודע אם נספה בשואה ואם הותיר צאצאים?
רוב הנגידים בגור, הרבי הורה להם לעלות ארצה.

כמו שכבר כתבתי ומשום מה נמחק, סיפור זה ידוע שסיפר הפני מנחם להרבי מטאלנא,
כמו''כ פע''א בליל בדיקת חמץ נשמעו זעקות שבר מבית המדרש הגדול של גור נכנסו וראו את ר' יוסל יושב על הארון קודש ולא מצליח לרדת,
התברר שהבחורים עבדו עליו שצריך לבדוק חמץ מעל הארון קודש ותיכף שמטו לו את הסולם.

1. הסיפור שכתבתי ידוע היטב ומקורו קדום ליומנים הנ"ל.
2. כפי שכתבתי רוב הסיפורים הם תורה שבעל פה ולא תמצאם בדפוס למיטב ידיעתי.
3. האמרי אמת זי"ע אכן התחנן לנגידים שיעלו לארה"ק, כפי שביקש והתחנן מכמל יהודי פולניה, והדברים כתובים ומפורסמים עלי אגרותיו הקדושות, אבל לרוב ההסתר פנים מרביתם לא עלו ונעקדו עק"ה.

[מתפעל]

יישר כח, הנה מצאתי תמונה וכתוב עליו הי"ד

מי זה ר' יוסל זה עם המקל מקדימה או זה מאחור?

IMG_20180426_203158.jpg (77.35 KiB) נצפה 13593 פעמים

[מתפעל]

ומה הסיפור של ר' טוביה הנ"ל, כתוב ז"ל, זה אומר שניצל והגיע לארץ ישראל?

[מתפעל]

כך כותב הרב נריה בספרו ליקוטי הראי"ה עמוד 155

"כשהגיע האדמו"ר לארץ ונפגש עם הגרי"ץ דושינסקי ז"ל, רבה של ה'עדה' הנפרדת, הוכיח אותו על שלא השתתף בהלויה של הרב (אכן בירושלים ידוע שרצה להשתתף אלא שמחרחרי הריב מנעו אותו בכח) ואמר לו: 'אילו הייתי אז בארץ הקדש, הייתי צועד ברגל אחרי מיטתו עד הר הזיתים ומלוה אותו עד זיבולא בתרייתא".

כנראה מדובר תרצ"ו שהאמרי אמת הגיע לביקור, והרב קוק נפטר אלול תרצ"ה, כמה חודשים לפני הביקור.

האם יש מישהו שמע אי פעם סיפור זה?

קשה להאמין שהגרי"ץ דושינסקי רצה להשתתף בהלויה. האם זה יתכן?

[חלמישצור]

ביקור האדמו"ר אצל הריצ"ד, ימים ספורים אחרי פטירת הראי"ה, מדווח גם כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C194A4B2).

העניין שמספר רמ"צ נזכר גם בערך הויקיפדי על הריצ"ד בתוספת כיתוב "[דרוש מקור]"... לכאורה בהתחשב באמירה העמומה - 'בירושלים ידוע' - קשה יהיה לאמת או להפריך את הדברים (הדברים צוטטו שוב אגב גם במאמרו של ר"ה כהן, כצאת השמש בגבורתו: מרן הראי"ה קוק זצ"ל במערכה על צדקת "אורות", מאבני המקום יג, עמ' 56; וכן במלאכים כבני אדם, עמ' 404, אך בהשמטת ה'עדות' על רצונו של ריצ"ד). לומר שזה מופרך לכא' זה אינו נכון. הרי ידוע שהקנאים מנעו מהריצ"ד, למשל, הצטרפות במידה מאוד מסוימת לרבנות הראשית בארץ בחורף שנת תרצ"ד, בעוד הראי"ה בחיים חיותו (שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ד, עמ' 80, ושם 'במהלך המו"מ הקפיד הרב בלוי לעדכן את הגרי"צ דושינסקי על מהלך הדיונים ולקבל את הסכמתו לכל צעד שנקט. אולם, משנודע דבר ההסכם לקנאים הקיצונים' וכו'; קפלן, עמרם בלוי, עמ' 132-133; אמנם יעוין שו"ת מהרי"ץ א, סי' מח, וכן דבר ההתאחדות, נב, עמ' ו). זאת ועוד, אי אפשר לומר שהרב דושינסקי החרים באופן מלא את הראי"ה. ראו הסבתם במשותף לשולחנו של הנציב ווקופ (דואר היום, י"א טבת תרצ"ה, עמ' 1 ; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9A29EB76). ולכן אפשר להעריך שראה את המחלוקת בצרה מתונה יותר מקנאי העדה (ראו גם התייחסותו משנת תר"ע למחלוקת בין הר"י עמדין ור"י אייבשיץ, שו"ת מהרי"ץ א, סי' קג). זאת ועוד, איני מכיר התייחסויות בוטות של הרי"צ דושינסקי לאישיותו של הראי"ה קוק (וראו התייחסותו הפושרת למעשה פורים תרצ"ב, דבר ההתאחדות, מח, עמ' כ-כא). מאידך, הסכמתו לעלות ארצה ולשמש ברבנות העדה בחיי הראי"ה - בניגוד לרבנים ז"ק ובענגיס - לכאורה מלמדת על עמדה לעומתית ועצמאית, אבל הרי אין בזה כדי לשלול רצון להשתתף בלווית ת"ח כדין וכמצווה, שהיא אינה בהכרח איזו הסכמה עם רבנותו. בקיצור לענ"ד נכון להשאיר את הדברים כאפשרות.

[מתפעל]

יישר כח, אם כן מה שנודע כביקור תרצ"ו, בעצם האמרי אמת הגיע עוד בתרצ"ה באלול, לפי התאריך בידיעה מהדואר, 19/09, זה כ"א אלול תרצ"ה.

די סמוך לפטירת הרב בג' אלול.

לגבי הסיבתם במשותף, מצויין שם שזו הפעם הראשונה שזה קרה. מסתמא גם האחרונה, ואולי זה גם לא היה מתוכנן מראש.

"איני מכיר התייחסויות בוטות של הרי"צ דושינסקי לאישיותו של הראי"ה קוק (וראו התייחסותו הפושרת למעשה פורים תרצ"ב, דבר ההתאחדות, מח, עמ' כ-כא)".


מהי ההתייחסות הפושרת? הוא כבר התמנה על מקומו של הרב זוננפלד באותו זמן?

[חלמישצור]

לגבי הסיבתם במשותף, מצויין שם שזו הפעם הראשונה שזה קרה. מסתמא גם האחרונה, ואולי זה גם לא היה מתוכנן מראש. "איני מכיר התייחסויות בוטות של הרי"צ דושינסקי לאישיותו של הראי"ה קוק (וראו התייחסותו הפושרת למעשה פורים תרצ"ב, דבר ההתאחדות, מח, עמ' כ-כא)". מהי ההתייחסות הפושרת? הוא כבר התמנה על מקומו של הרב זוננפלד באותו זמן?

1. היה יכול ללכת מהמקום כפי שבוודאי היו עושים אחרים מהעדה, בבחינת 'נקיי הדעת שבירושלים'... (וזה משתלב רק כנקודה מתוך כמה נקודות שציינתי).

2. תודה רבה על שאלתך שגרמה לי לבדוק ביסודיות ולתקן. ברשימותי שהבאתי לעיל לא שמתי לב לסידור התאריכים - חשון תרצ"ד(!) - והלכתי בטעות אחרי הכותרת. אכן מהרי"ץ הגיע ארצה בשלהי שנת תרצ"ג, אך הוא ביקר בארץ בזמן האירוע של פורים תרצ"ב (רי"ח זוננפלד נפטר כמה ימים לאחר מכן וריצ"ד הספידו בהלוויה), ולכן אפשר היה תאורטית שתהיה התייחסות שלו לאירוע באגרת מירושלים. אבל הרי התאריך לפנינו, ועוד הוא כותב להלן 'שאני הנני חדש כאן', וכוונתו לתפקידו בהנהגת העדה, וזה באמת מתאים לעובדה שעלה ארצה באלול תרצ"ג. הנה האגרת:

- דבר ההתאחדות מח עמ כ-כא.png (163.47 KiB) נצפה 13231 פעמים

אפשר שהכוונה היא להתפרסמות תכנון של קנאים להתנפל באלימות על הראי"ה כחודש לפני (ראה דואר היום, ה' תשרי תרצ"ד, עמ' 3
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=17837346). ואולי הכוונה להתנפלות על הראי"ה במהלך ההספד על החפץ חיים שגררה הוצאתם של שלושת המפריעים משורות אגו"י העולמית (עניין ידוע, ראה למשל http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=50D7BB03 ; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BC77760D ; האיש על העדה, תש"ע, עמ' שלט; בעוז ותעצומות, תשע"ג, עמ' 67; בין שני כהנים גדולים, תשע"ה, עמ' 131-132; עמרם בלוי, תשע"ז, עמ' 121-122). בכל מקרה העיקר הוא היחס הפושר של ריצ"ד להתקפות על הראי"ה.

[מתפעל]

יישר כח,

הדואר זה עיתון חילוני, נכון? אמנם מביא ידיעות נכונות מסתמא בבסיס, אבל ניתן לשער שהיה מגמתי אנטי חרדי ואולי הפריז תמיד במגמה להוציא את העדה החרדית הכי גרוע ששייך.

[חלמישצור]

דואר היום הוא עיתון חילוני שלפי התרשמותי בד"כ תפס צד לצד הראי"ה, כמו רוב היישוב בארץ (מלבד השמאל בחודשי משפט סטבסקי). מאידך, בניגוד לעיתונים מפלגתיים כמו דבר או המזרחי וכד', לטעמי הוא בד"כ אובייקטיבי בכל הנוגע לעובדות, אם כי שוגה בהן מפעם לפעם כדרכם של עיתונאים. כלומר, הוא לא בא להסתיר או לעוות עובדות, אבל יש לו פחות או יותר גישה לאירועים, ובוודאי שהיא לא חרדית וק"ו לא העדה.

ראה לדוגמה זה ראיון ייחודי ומכבד בעיתון זה עם מהרי"ץ עצמו, שפורסם בחול המועד סוכות שנת תרצ"ד, סמוך ונראה לאירועים, תחת הכותרת 'שעה אחת עם רבה של "אגודת ישראל"' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=414987C7). העיתון מדווח בלשון סבירה בהחלט על בוא הרב לירושלים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=512DD240), ביקוריו בחול המועד אצל אישים שונים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4C5C7BA7), פתיחת ישיבתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0EC3199E) ועוד.

לענייננו, האם השמועה על ההתנפלות המתוכננת של הקנאים כולל שפיכת המים וכו' הייתה נכונה? איני יודע, אבל שנים לא רבות לפני זה קרה גם קרה כפשוטו, ואף יותר מכך, כך שלשמועה יש לפחות על מה להתבסס (אני מניח שאינך שואל על שאירע בהספד על הח"ח שהוא דבר ידוע ומפורסם, שהיו עדים לו מאות אנשים). אבל כן, כפי שאתה חושד, לאורך השנים בלוי ואנשיו הותקפו בידי העיתון, ששיקף בזה את דעת הקהל החרדי הכללי בירושלים בכלל, במיוחד אחרי האירועים החמורים של חורף תרצ"ג (ואכמ"ל), ואפשר שגם כאן הייתה רק עלילה (אבל שוב, מדובר ימים ספורים אחרי ההתנפלות בהספד על הח"ח, כך שאפשר שזה חלק מ'הנזק ההיקפי' של האירוע; בנוסף, הסיפור בישיבת מאה שערים גרם לנתק משמעותי - עוד נדבך בין נדבכים - אפילו בן ר' משה בלוי לאחיו, וכן אגו"י שכאמור הוציאה אז את הקנאים משורותיה, כך שהדברים יכולים להיות איזו הלשנה פנימית בתוך האגודה). איני יודע.

[מתפעל]

יישר כח, הנכד של הרב וינגרטן הכהן, אביה הכהן, הוציא פעם חוברת פירורים משלחן גבוה, נדמה לי כך השם, ושם כותב שהיה תכנון להפיל את הרב קוק מהגג בעת סידור קידושין שידעו שיגיע לשם. לפי דבריו אף דחפוהו וניצל ברגע האחרון. גם שם נאמר בלשון, 'סיפור ידוע בירושלים'. אבל זה לא מקור. הגוזמאות כנראה לא היו רק מצד הקנאים.

מה כוונתך 'אירועים חמורים חורף תרצ"ג''? מה קרה אז?

[לייטנר]

http://m.bhol.co.il/forums/topic.asp?to ... rum_id=771

[חלמישצור]

1. לגבי הדחיפה הדברים הרי כבר נידונו בעבר ברשת (ראה כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... 19616#R_14).

2. לגבי מה שקרה בחורף תרצ"ג, מכיון שהעניינים כבר ידועים אפשר להבהיר יותר. הדברים מתחילים בהפרעה ההיא לראי"ה להספיד את הרב השד"ה דוויך (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7F6D9A1A), הספד שנערך לבקשת ועד החלבים בעיר (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9139B6F7 ; וראה אצל פרוש, בתוך החומות, עמ' 329). המעשה עורר זעם בישוב (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7F6D9A1A) ואגו"י הירושלמית התנערה ממנו, בעוד הסתדרות הצעירים שלה כנראה דווקא ראתה בזה עניין שיש להתכבד בו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E3E4E618). זמן לא רב לאחר האירוע פרסם הראי"ה ככל הנראה מכתב ברכה להסתדרות המכבי לרגל וועידתה (מכתב זה טרם ראיתי). בתגובה פרסמו קנאים פשקוולים חמורים ביותר כנגדו, שאין מקומם כאן. בירושלים התנערו באגודה ממעשה זה, וגם הבטאון איזראליט של אגו"י כתב בחריפות נגד המעשה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9DDA3D13 ; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1ADB68CE - ראה למטה). בית הדין של הגרצ"פ הוציא כתב נידוי על מפרסמי כתב הפלסתר ועל עיתונם (ראה אותו מצונזר בתורת רבי עמרם, חלק המודעות, סי' לה; וראה אצל קפלן, עמרם בלוי, עמ' 121).

[מתפעל]

יישר כח גדול חלמיש, לא יאומן כי יסופר כמה רדפו את מרן הרב. הצדיק ר' אריה לוין סיפר שהרב בעצמו אמר לו פעם שהוא חושב כי הוא יודע על מה עלתה לו כך שרודפים אותו כל כך. מכיר את זה?
קשה להאמין שניתן לחדש לך משהו בענין הרב קוק.

[חלמישצור]

תודה. לגבי סיבת מה שעשו לרב קוק, זה הרי צריך לשאול את הרודפים... אמנם מנקודת חשבונו הפנימי של הראי"ה, ראה דברי ר' אריה לוין המצוטטים כאן (viewtopic.php?f=7&t=22333&p=287047&hilit#p442426).

[פשיסחא]

יצא לאחרונה ספר יפה, בשם אהל הרא"ם מהרב משה הלל, הספר עוסק ברשמית כת"י שהיו בספרייתו של האמרי אמת, במבוא מקיף ומרתק סוקר המחבר את תולדות הספרייה, מהקמתה ועד שנעלמה בשואה, הוא מתאר את הסחר חובק עולם שניהל האמרי אמת עם ספריות שונות ברחבי העולם ועם בתי מסחר שונים, הא"א ביקר בעצנו בכמה ספריות גדולות בארצות שונים, ועמד בקשר עם סוחרים וספריות גדולות, הוא גם היה מראשי חברת דובב שפתי ישינים, כאשר מטרתו העיקרית הייתה להוציא לאור עולם מתורת הראשונים והקדמונים שעדיין לא הודפסו, הוא העניק כת"י במתנה ללא תמורה לאנשים על מנת שיוציאו אותם לאור, כמו"כ חיפש להשיג צילומים של כת"י ולאו דווקא מקורי, הוא מביא את רשימת הספרים שיצאו לאור מכת"י שהיו בספרייה, ועוד הרבה פרטים מעניינים, הוא מפרסם את תוכנם של הרבה מכתבים של הא"א שלא פורסמו עד היום.

[אלטע גערער]

יצא לאחרונה ספר יפה, בשם אהל הרא"ם מהרב משה הלל, הספר עוסק ברשמית כת"י שהיו בספרייתו של האמרי אמת, במבוא מקיף ומרתק סוקר המחבר את תולדות הספרייה, מהקמתה ועד שנעלמה בשואה, הוא מתאר את הסחר חובק עולם שניהל האמרי אמת עם ספריות שונות ברחבי העולם ועם בתי מסחר שונים, הא"א ביקר בעצנו בכמה ספריות גדולות בארצות שונים, ועמד בקשר עם סוחרים וספריות גדולות, הוא גם היה מראשי חברת דובב שפתי ישינים, כאשר מטרתו העיקרית הייתה להוציא לאור עולם מתורת הראשונים והקדמונים שעדיין לא הודפסו, הוא העניק כת"י במתנה ללא תמורה לאנשים על מנת שיוציאו אותם לאור, כמו"כ חיפש להשיג צילומים של כת"י ולאו דווקא מקורי, הוא מביא את רשימת הספרים שיצאו לאור מכת"י שהיו בספרייה, ועוד הרבה פרטים מעניינים, הוא מפרסם את תוכנם של הרבה מכתבים של הא"א שלא פורסמו עד היום.

היכן ניתן להשיגו? אולי תוכל להראות לנו כאן דוגמא של איזה דפים מן הספר בבקשה?