וכולן מתו בפרק אחד

[שמואל דוד]

האם מיתתם היה בשנה אחת או בכמה שנים אבל עכ"פ בפרק אחד?

[גימפעל]

אם בל"ג בעומר פסקו למות, איך המשיכו למות בשנה אחרת לזמן הזה ?

[שמואל דוד]

פסקו למות באותו שנה

[שמואל דוד]

ראיתי פעם בספר אחד שכתב שמתו עבור הרבה שנים

[י. אברהם]

איזה ספר?

[שמואל דוד]

שו"ת שם אריה עמוד 58 מדפי האוצר

[הא לחמא עניא]

ראיתי פעם בספר אחד שכתב שמתו עבור הרבה שנים

מה המשמעות של המילה עבור הרבה שנים???

[שמואל דוד]

היינו שלא מתו בפרק אחד בשנה א׳ אלא בהרבה שנים.

[הא לחמא עניא]

שו"ת שם אריה עמוד 58 מדפי האוצר

האם ישנה אפשרות להעלות את זה שאוכל לראות זאת??
כאורח אינני יכול לראות עמוד זה, וגם הטאבלט כבר לא פועל!!!
בתודה מראש.

[שמואל דוד]

196DA402-D1AD-4475-9881-89C936176B32.jpeg (149.29 KiB) נצפה 14624 פעמים

[הא לחמא עניא]

196DA402-D1AD-4475-9881-89C936176B32.jpeg

ייש"כ גדול להעלאת וגילוי הדברים המחודשים.

[אשר ברא]

ולמה לא בא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום מיד אלא המתין עד שהי' העולם שמם?

[קו ירוק]

אכן דברי השם אריה מחודשים מאוד, וגם ייפלא לומר שבכל שנה במשך כמה שנים, בכל פעם היתה מגפה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר.
מאידך קושייתו שהביאתו לחדש זאת - ג"כ ידועה: מהו הלשון פסקו למות, הרי לא נשאר מהם אף אחד.
(ואולי המגפה לא היתה רק אצל תלמידי רבי עקיבא אלא גם בין העם והנשים, אבל בל"ג בעומר פסקה המגפה וחרון האף).
אבל אין להקשות למה לא הלך מיד לרבותינו שבדרום - כי כל זמן שנשארו לו תלמידים לא הלך לדרום.

[טברייני]

ובעניי הדבר תמוה עד למאד, המה ראו מעשה ה' שכילה במגיפה תלמידי חכמים מופלגים כאלה ולא לקחו מוסר לנהוג כבוד זה בזה.
וכיצד לאחר שנה אחת לא חזרו בתשובה?! אתמהה?!
(ולא נראה לומר שהגזירה נגזרה כבר וכמעשה מתי מדבר.)

[דרומי]

יש עוד סיפור בחז"ל שבו מובא לשון זה של "כולן מתו בפרק אחד", והוא בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב. ושם ברור שהכוונה היא כפשוטו, שנכנסה בהם עין רעה בבת אחת, ל"ע.

ומזה מובן גם בנידון דידן, שהלשון מתפרשת כפשוטה ממש, ודלא כהחידוש הנ"ל.

וראה עוד בלקוטי שיחות חלק לב ע' 151.

[הא לחמא עניא]

ובעניי הדבר תמוה עד למאד, המה ראו מעשה ה' שכילה במגיפה תלמידי חכמים מופלגים כאלה ולא לקחו מוסר לנהוג כבוד זה בזה.
וכיצד לאחר שנה אחת לא חזרו בתשובה?! אתמהה?!
(ולא נראה לומר שהגזירה נגזרה כבר וכמעשה מתי מדבר.)

אולי אפ"ל שבגלל שהיה מרחק של כשנה בין טרגדיה לטרגדיה, אז הרגש של תשובה נהיה פחות.
מכל מקום כדאי היה לחפש במפרשים הקדומים, מה הם לומדים ומסבירים את דברי הגמרא, גם עפ"י דרכו של השם אריה.

[שמואל דוד]

לפנים כמה שנים חיפשתי אם יש מישהו שכתב כדברי השם אריה ולא מצאתי.

[קו ירוק]

בדף על הדף מצאתי:

שאלה: מהי השמחה בל"ג בעומר שפסקו מלמות, הרי לא נשאר כלום מתלמידיו ולכן פסקו מלמות, וכבר הקשו כן.
תשובה: רובם מתו ונשארו מעט, וכעין שכתבו התוס' (בבא בתרא קכ"א, א' ד"ה יום) שהיו שנשארו ולא מתו במתי מדבר. (ועיין ביאור הגר"א סי' תצ"ג שדימה את הענין שמצאנו שכאשר פסקו למות יש יום טוב).
שאלה: הרי בגמרא אמרו "והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום", משמע שלא נשאר כלום?
תשובה: מהחשובים שבהם לא נשאר כלום, ולכן הלך לרבותינו שבדרום.
(ספר דרך שיחה להגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א פר' בהר)

אלא שלשון הגמ' ביבמות סב:

אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת

אלא שאפשר 'כולן' - מתוך אותן שמתו.

וא"כ אחרי שיושבה קושייתו של השם אריה די"ל שפסקו למות ונשארו מיעוטן, שוב לא צריך להגיע לחידושו, אלא כפשטות לשון גמ' כולן מתו בפרק אחד, פרק אחד זה לא כמה שנים (כשבכל שנה באותו הפרק).

[שמואל דוד]

אהל משה שיינערמאן

AC6F5D70-EFAC-438A-BB84-C1C4BCDBDD3E.jpeg (139.58 KiB) נצפה 14499 פעמים

[קאצ'קלה]

שאלה צדדית, שיתכן וכבר נדונה במקום אחר בפורום:
כמה תלמידים היו לו לרבי עקיבא? במקורות מובא שנים עשר אלף זוגים, ומובא גם המספר הקטן יחסית שלש מאות.
אבל ידענו שמספרים אלה כשהם מופיעים בספרות חז"ל פירושם בדרך כלל 'הרבה', ותו לא, בלשון הבאי.
האם יתכן שהמדובר הוא במאה-מאתיים תלמידים בלבד? [יתכן שנקטו מספר גדול, לפי שהיו לו יותר תלמידים ממה שהיו לו לרבותיו: להלל היו שמונים תלמידים ולריב"ז היו חמשה תלמידים מופלגים.]

[מה שנכון נכון]

שאלה צדדית, שיתכן וכבר נדונה במקום אחר בפורום:
כמה תלמידים היו לו לרבי עקיבא? במקורות מובא שנים עשר אלף זוגים, ומובא גם המספר הקטן יחסית שלש מאות.
אבל ידענו שמספרים אלה כשהם מופיעים בספרות חז"ל פירושם בדרך כלל 'הרבה', ותו לא, בלשון הבאי.
האם יתכן שהמדובר הוא במאה-מאתיים תלמידים בלבד? [יתכן שנקטו מספר גדול, לפי שהיו לו יותר תלמידים ממה שהיו לו לרבותיו: להלל היו שמונים תלמידים ולריב"ז היו חמשה תלמידים מופלגים.]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=17850

[שמואל דוד]

כמדומני שראיתי פעם "כ"ד אלף זוגים" ובאמת צ"ע בזה..

[שמואל דוד]

AC6F5D70-EFAC-438A-BB84-C1C4BCDBDD3E.jpeg

קהלת רבה (וילנא) פרשה יא

ורבי עקיבא אומר שנים עשר אלפים תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו "בחיי" בין פסח לעצרת ובסוף העמידו לי שבעה ואלו הן, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בנו של ריה"ג ורבי יוחנן הסנדלר, אמר להם הראשונים לא מתו אלא מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה אתם לא תהיו כן מיד עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה

אולי יש לדייק מזה שמתו בכמה שנים.

[שמואל דוד]

שיחת יצחק

C1060332-9CB0-4465-B972-5C767245D015.jpeg (225.06 KiB) נצפה 14445 פעמים

[עושה חדשות]

לפנים כמה שנים חיפשתי אם יש מישהו שכתב כדברי השם אריה ולא מצאתי.

הר המור למהר"ם בנעט סי' ז.

[שמואל דוד]

יישר כח. אפשר להעתיק ?

[שמואל דוד]

לפנים כמה שנים חיפשתי אם יש מישהו שכתב כדברי השם אריה ולא מצאתי.

הר המור למהר"ם בנעט סי' ז.

יישר כח. אפשר להעתיק ?

2735708E-051B-4ECD-AF95-79D3430D48D1.jpeg (89.68 KiB) נצפה 14346 פעמים

[שמואל דוד]

אשמח בביאור כוונת מהר״ם בנעט ז״ל במש״כ שמשמעות הבראשית רבה פרק סא הוא שלא מתו בשנה אחת.

[הא לחמא עניא]

לפנים כמה שנים חיפשתי אם יש מישהו שכתב כדברי השם אריה ולא מצאתי.

הר המור למהר"ם בנעט סי' ז.

להבין הענין נשמח מאוד באם יהיה אפשרות להעלות את כל התשובה,
לידע מה היתה השאלה ומהי בנין התשובה.
בתודה מראש

[שמואל דוד]

לפנים כמה שנים חיפשתי אם יש מישהו שכתב כדברי השם אריה ולא מצאתי.

הר המור למהר"ם בנעט סי' ז.

להבין הענין נשמח מאוד באם יהיה אפשרות להעלות את כל התשובה,
לידע מה היתה השאלה ומהי בנין התשובה.
בתודה מראש

נמצא בהברובוקס

[עזריאל ברגר]

דבר מעניין שגיליתי אמש:
הרבי מליובאוויטש נוקט שלא כולם מתו, אלא "פסקו מלמות" - דהיינו שהיו כאלו ששרדו!

[הא לחמא עניא]

דבר מעניין שגיליתי אמש:
הרבי מליובאוויטש נוקט שלא כולם מתו, אלא "פסקו מלמות" - דהיינו שהיו כאלו ששרדו!

לשיטתו,
א - מה הפשט והיה העולם שמם?
ב - למה הלך לרבותינו שבדרום, ולא נשאר ללמד תורה את אלו ששרדו?

[עזריאל ברגר]

דבר מעניין שגיליתי אמש:
הרבי מליובאוויטש נוקט שלא כולם מתו, אלא "פסקו מלמות" - דהיינו שהיו כאלו ששרדו!

לשיטתו,
א - מה הפשט והיה העולם שמם?
ב - למה הלך לרבותינו שבדרום, ולא נשאר ללמד תורה את אלו ששרדו?

ראה לעיל מה שתירץ הגרח"ק viewtopic.php?p=451895#p451895
נ.ב. עוד דבר של שוויון בין חבד לליטאים...

[הא לחמא עניא]

דבר מעניין שגיליתי אמש:
הרבי מליובאוויטש נוקט שלא כולם מתו, אלא "פסקו מלמות" - דהיינו שהיו כאלו ששרדו!

לשיטתו,
א - מה הפשט והיה העולם שמם?
ב - למה הלך לרבותינו שבדרום, ולא נשאר ללמד תורה את אלו ששרדו?

ראה לעיל מה שתירץ הגרח"ק viewtopic.php?p=451895#p451895
נ.ב. עוד דבר של שוויון בין חבד לליטאים...

נפלא מאוד ותודה רבה גדולה.

[שמואל דוד]

אשמח בביאור כוונת מהר״ם בנעט ז״ל במש״כ שמשמעות הבראשית רבה פרק סא הוא שלא מתו בשנה אחת.

הנה תשובה שקבלתי מחכם אחד שליט״א

הנה בשו"ת הר המור (סי' ז ד"ה ובעיקר) כתב שמשמעות בראשית רבה פ' ס"א (עה"פ ויוסף אברהם) שלא מתו תלמידי ר"ע בשנה אחת ובאמת קשה להבין מה ראה מהר"ם בנעט בבראשית רבה טפי ממ"ש ביבמות סב: ואולי דייק המהר"ם בנעט שיש שינוי בין לשון הגמ' לבין לשון ב"ר כי ביבמות סב: כתוב וכולן מתו בפרק אחד משא"כ בבראשית רבה סא:ג כתוב וכולן בפרק אחד מתו. הרי שבב"ר הקדים פרק אחד לתיבת מתו ואילו בגמ' הקדים מתו לפרק אחד וא"כ במדרש משמע שהעיקר הוא פרק אחד היינו שהזמן של הפרק שבין פסח עד עצרת הוא שגרם למיתת התלמידים. ולפ"ז אין צורך לומר שמתו בשנה אחת כי העיקר זה הפרק והוא יכול להתפרס על כמה שנים וצ"ע.

שוב ראיתי שיש הבדל מסתמא יותר חשוב בין לשון הגמ' לבין לשון המדרש, דהנה בגמ' איתא והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם וגו', משא"כ במדרש לא מופיע קטע זה רק כתוב ובסוף העמיד שבעה ר' מאיר וגו'. והנה מלשון הגמ' משמע שכל התלמידים מתו ולא נשאר כלום, לכן כתוב והיה העולם שמם כי לא נשאר שום תורה חוץ מרבי עקיבא בעצמו, ואח"כ בא ר"ע למקום אחר והתחיל הכל מחדש ע"י ששנה לר"מ וחביריו. ולפ"ז י"ל שהיה כליון מוחלט של כל תלמידי ר"ע ולכן שייך שזה היה הכל בשנה אחת.

אמנם בלשון המדרש משמע שלא היה הדבר כ"כ פתאומי כי לא כתוב שהיה העולם שמם ויתכן שמיתת התלמידים היתה יותר בהדרגה ויכול להיות שר"ע התחיל להעמיד שבעה תלמידים החדשים לפני שגמרו כל התלמידים הראשונים למות. לכן כתוב במדרש ובסוף העמיד שבעה, פי' בסוף התקופה הממושכת של מיתת התלמידים התחיל ר"ע להעמיד שבעה תלמידים חדשים אבל לא היתה תקופה שהעולם היה שמם לגמרי, כי כשר"ע התחיל להעמיד ר"מ וחביריו עדיין היו קצת מתלמידים הראשונים בחיים ומזה משמע שלא מתו כלם בשנה אחת.

[שמואל דוד]

עיין ספר פרדס אליעזר חלק ב (עמוד תפז) שהעיר על דברי מהר״ם בנעט ז״ל

[הא לחמא עניא]

עיין ספר פרדס אליעזר חלק ב (עמוד תפז) שהעיר על דברי מהר״ם בנעט ז״ל

מה הם תמצית הדברים???

[שמואל דוד]

עיין ספר פרדס אליעזר חלק ב (עמוד תפז) שהעיר על דברי מהר״ם בנעט ז״ל

מה הם תמצית הדברים???

רק העיר על דבריו.

[שמואל דוד]

E7160CD8-740A-434B-827A-D7965389E044.jpeg (147.92 KiB) נצפה 13901 פעמים

תשובה שקבלתי ממרן הראשון לציון שליט״א

[הא לחמא עניא]

E7160CD8-740A-434B-827A-D7965389E044.jpeg

תשובה שקבלתי ממרן הראשון לציון שליט״א

הוא ראה את דברי השם אריה???