מסכת זבחים - הערות והארות פנינים ומרגליות

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 23, 2018 6:24 pm

פלתי כתב:אתה לגמרי צודק, אבל בכל אופן אפשר להסתדר גם בלי המילים האלו, שמובנות מאליהן.
(אני רק מנסה ליישב הגהת הב"ח, ואני מבין את טענתך לגמרי).

אבל עדיין צ״ע בכוונת הב״ח.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' אפריל 23, 2018 8:16 pm

פלתי כתב:לכאורה אכתי יש לשאול מדוע פתח בדיעבד - כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן, ואינו פותח בלכתחילה דהיינו במשנה דלקמן פ"ד: לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחוח.

צ״ע. ועוד יש להעיר מדוע התחיל התנא בעבירה. ועוד יש להעיר מדוע ליכא שום זכר במשניות שזביחה שלא לשמה הוא עבירה. וצ״ע. (כ״ה הגאון האדמו״ר מטאלנא שליט״א בשיעור פתיחה למסכת זבחים)

אפרקסתא דעניא

י.

והדר ביה רבה לגבי רב נחמן מק"ו דרב אשי

משמע שחזר בו בפועל, ולא רק שאמור לחזור בו.

אם כן, הק"ו נאמר בדור השלישי לאמוראים.

כיצד אפוא הוא מיוחס לרב אשי?

אכן, לפעמים אומר אמורא מאוחר שמועה שיסודה קדום. אבל כאן קשה ליישב כך, שהרי מישהו שאל את רבה את שאלת הק"ו הזו, ולכן הוא חזר בו. וכי לא ידעו אמוראי בבל מי הקשה כך לרבה?

ועוד, שבגמרא הובא בתחילה הק"ו באופן מסוים, ורק אח"כ נאמר שרב אשי הקשה כך. ומה באמת הקשו לרבה?

תירוץ פשוט לכל זה הוא "רב אשי הקדמון", אך כבר ביררו הג"ר אייזיק הלוי זצ"ל, ועוד ת"ח, שלא היה שום רב אשי הקדמון.

ויש לבדוק בכתבי היד, שמא הגירסה הנכונה כאן רב אסי או רב אתי. וצ"ע בכ"ז.

ביקורת תהיה

לאחר שהושלמה עריכתה של שמעתא ד'שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה' בדורו של רב אשי, בכך שרב אשי הקים את הק"ו שמסר רב דימי משמו של רב ירמיה לסייע לרבי יוחנן, הגיעה הידיעה כי: א) גם רב נחמן ורבה בבבל נחלקו באותה מחלוקת שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל; ב) הק"ו שהביא רב דימי, וכפי שהוסבר על ידי רב אשי, אף הוא נהגה שם והביא את רבה להודות לדעת רב נחמן.
השמועה החדשה צורפה לשמועה הוותיקה, ונוספה לאחריה עם הפתיחה הרווחת 'איתמר'.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' אפריל 24, 2018 7:57 pm

לדף יב מקובץ אוריתא (לוין) ח

אפרקסתא דעניא

ביקורת תהיה כתב:לאחר שהושלמה עריכתה של שמעתא ד'שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה' בדורו של רב אשי, בכך שרב אשי הקים את הק"ו שמסר רב דימי משמו של רב ירמיה לסייע לרבי יוחנן, הגיעה הידיעה כי: א) גם רב נחמן ורבה בבבל נחלקו באותה מחלוקת שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל; ב) הק"ו שהביא רב דימי, וכפי שהוסבר על ידי רב אשי, אף הוא נהגה שם והביא את רבה להודות לדעת רב נחמן.
השמועה החדשה צורפה לשמועה הוותיקה, ונוספה לאחריה עם הפתיחה הרווחת 'איתמר'.

אם זה היה הפוך, הייתי מקבל את דרביך. יש באמת סוגיות שדרבי אמוראי א"י הוספו בסוף הסוגיה, כי לא ידעו בתחילה בבבל את דבריהם. הבעיה שכאן זה להיפך. רב אשי דיבר על דברי רבי יוחנן ור"ל - אמוראי א"י, ולא ידע ממחלוקת רבה ורב נחמן - אמוראי בבל? ואם ידע, לא ידע מדוע חזר בו רבה? קשה מאוד לומר כן, לענ"ד.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' אפריל 25, 2018 1:25 am

רש״י דף י.
ואידך - רבי יוחנן פריך הכי דלא נפקא לן זריקה מקל וחומר ״דקבלה ושחיטה״
יש להעיר מדוע הקדים קבלה לשחיטה דלא כסדר הגמרא.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' אפריל 25, 2018 2:07 am

אפרקסתא דעניא כתב:י.

והדר ביה רבה לגבי רב נחמן מק"ו דרב אשי

משמע שחזר בו בפועל, ולא רק שאמור לחזור בו.

אם כן, הק"ו נאמר בדור השלישי לאמוראים.

כיצד אפוא הוא מיוחס לרב אשי?

אכן, לפעמים אומר אמורא מאוחר שמועה שיסודה קדום. אבל כאן קשה ליישב כך, שהרי מישהו שאל את רבה את שאלת הק"ו הזו, ולכן הוא חזר בו. וכי לא ידעו אמוראי בבל מי הקשה כך לרבה?

ועוד, שבגמרא הובא בתחילה הק"ו באופן מסוים, ורק אח"כ נאמר שרב אשי הקשה כך. ומה באמת הקשו לרבה?

תירוץ פשוט לכל זה הוא "רב אשי הקדמון", אך כבר ביררו הג"ר אייזיק הלוי זצ"ל, ועוד ת"ח, שלא היה שום רב אשי הקדמון.

ויש לבדוק בכתבי היד, שמא הגירסה הנכונה כאן רב אסי או רב אתי. וצ"ע בכ"ז.

: 787C3AF4-10C7-4896-BCBF-BEF30A4691AD.jpeg (128.03 KiB) נצפה 12465 פעמים

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ד' אפריל 25, 2018 7:32 am

חשדתי שמדובר בספר מנחת יהודה, לר' יהודה עפשטיין, שכן דרכו לעמוד על דברים כאלה. ואכן מצאתיו שם.

אפרקסתא דעניא

יפה. אם כי הוכיח כבר רי"א הלוי, שרב אשי נולד עוד קודם פטירת רבא (בריה דרב יוסף בר חמא) ואף מצינו באמת ששוחח אתו (ורבינא שוחח עם רבא עשרות פעמים).

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' אפריל 26, 2018 12:37 am

זבחים דף י

רש״י י: ד״ה שכן נכנס דמה לפני ולפנים - ״כגון״ ביום הכפורים

לכאורה מבואר מזה דכגון לאו דוקא ודו״ק
viewtopic.php?t=23887#p239149

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' אפריל 27, 2018 1:46 am

י: יא.

י: א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי ולפרוך מה להצד השוה שבהן שכן אין להן קצבה כו׳
יא. אמר ליה רבא מברניש לרב אשי ולפרוך מה להצד השוה שבהן שכן אין להן קצבה כו׳

דבר מעניין.

עזריאל ברגר

שמואל דוד כתב:זבחים דף י

רש״י י: ד״ה שכן נכנס דמה לפני ולפנים - ״כגון״ ביום הכפורים

לכאורה מבואר מזה דכגון לאו דוקא ודו״ק
viewtopic.php?t=23887#p239149

דנו בזה גם בעוד 2 אשכולות:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=19128
ובפרט בדברי רש"י:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=34766

ואמנם יש מרבותינו שסברו שאהרן (או גם אלעזר, או כל כהן-גדול) יכול להיכנס מתי שירצה לקוה"ק, ובלבד שיעשה כסדר האמור בפרשה (וכפי שדנו באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=39785 ), אבל רש"י אינו מהסוברים כך, וכפי שכתב בפירושו לפרשת אחרי מות (טז,ג):

בזאת יבא אהרן וגו' - ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה (פסוק כט)בחדש השביעי בעשור לחודש:

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' אפריל 27, 2018 4:33 pm

אלפי תודות

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' אפריל 27, 2018 5:18 pm

י, א
גדר הפסול דמחשבין מעבודה לעבודה
מחשבין מעבודה לעבודה
עומד בזכרוני נידון, האם כאשר מחשב בשחיטה לפסול בזריקה, האם זהו פסול בעבודת השחיטה, או שזהו פסול עתידי על עבודת הזריקה.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ש' אפריל 28, 2018 9:40 pm

ההוא דאמר כתב:י, א
גדר הפסול דמחשבין מעבודה לעבודה
מחשבין מעבודה לעבודה
עומד בזכרוני נידון, האם כאשר מחשב בשחיטה לפסול בזריקה, האם זהו פסול בעבודת השחיטה, או שזהו פסול עתידי על עבודת הזריקה.

נראה שהדבר תלוי במחלוקת אחרונים ואולי גם תלוי במחלוקת אמוראים מהיכן למדים דין זה דמחשבין מעבודה לעבודה. ויהיה הנפ"מ בין שני הצדדים, היאך יהיה הדין בשוחט על מנת להקטיר שלא לשמה. דאי חשיב פסול בעבודת השחיטה א"כ יהיה פסול, כמו שוחט שלא לשמה. אבל אי חשיב פסול בעבודה שמחשב עליה, א"כ יהיה כשר דהא מקטיר שלא לשמה עצמו נמי כשר.
וז"ל הזבחי אפרים, נראה שיש נפ"מ בין ר' יוחנן דיליף לה מפיגול לבין רב אשי דיליף לה מק"ו משינוי בעלים. דלר' יוחנן דיליף במה מצינו מפיגול, א"כ בשחט על מנת להקטיר חלבה שלא לשמה ג"כ פסולה כמו בפיגול בחישב להקטיר אימורין למחר דהוי פיגול. והכי מוכח נמי ממה דס"ל לר' יוחנן בשוחט את הבהמה על מנת להקטיר חלבה לע"ז דאסורה דיליף לה מפיגול. ואי חוץ מפנים יליף לה במה מצינו מפיגול, כל שכן פנים מפנים. אבל לרב אשי משינוי בעלים, ושינוי בעלים בהקטרה ליכא, לדידיה בשחט להקטיר שלא לשמה כשרה. עכ"ד בקיצור קצת. וכן כתב בראש יוסף בחולין (ל"ט ע"א).
אמנם המשנה למלך (פסוה"מ פט"ו ה"א) וכן בקר"א כתבו בפשיטות דגם לר' יוחנן שוחט על מנת להקטיר שלא לשמה כשר. ועל מה שכתב בזבח"א הנ"ל להוכיח משוחט על מנת להקטיר חלבה לע"ז, עי' בקה"י (סי' ח') שכתב לבאר דמה דאינה נאסרת בעלמא במקטיר לע"ז, היינו משום דלא עשה מעשה בגוף הבהמה, משא"כ בשוחט על מנת להקטיר דעושה מעשה השחיטה בגוף הבהמה בזמן שמחשב, שפיר נאסרת. ועע"ש באורך ביאור.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' אפריל 28, 2018 10:15 pm

פלתי כתב:
ההוא דאמר כתב:י, א
גדר הפסול דמחשבין מעבודה לעבודה
מחשבין מעבודה לעבודה
עומד בזכרוני נידון, האם כאשר מחשב בשחיטה לפסול בזריקה, האם זהו פסול בעבודת השחיטה, או שזהו פסול עתידי על עבודת הזריקה.

נראה שהדבר תלוי במחלוקת אחרונים ואולי גם תלוי במחלוקת אמוראים מהיכן למדים דין זה דמחשבין מעבודה לעבודה. ויהיה הנפ"מ בין שני הצדדים, היאך יהיה הדין בשוחט על מנת להקטיר שלא לשמה. דאי חשיב פסול בעבודת השחיטה א"כ יהיה פסול, כמו שוחט שלא לשמה. אבל אי חשיב פסול בעבודה שמחשב עליה, א"כ יהיה כשר דהא מקטיר שלא לשמה עצמו נמי כשר.

וראה עוד ברמב"ם [פט"ו מפסוה"מ ה"י] דהוי פסול בעבודה העתידית, וז"ל, "שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ וְחִשֵּׁב בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה לִזְרֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. לְפִי שֶׁמְּחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה. וְזֹאת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁחִשֵּׁב בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה כְּאִלּוּ חִשְּׁבָהּ בִּשְׁעַת זְרִיקָה וּלְפִיכָךְ פְּסוּלָה"

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' אפריל 28, 2018 10:21 pm

י, א
העדר הבנה בשוחט חוץ לזמנו
ומה במקום שאם אמר הריני שוחט חוץ לזמנו שהוא כשר.
לא זכיתי להבין פשר החזון המופלא הזה, שעומד ושוחט את הקרבן חוץ לזמנו, ומלה"ד לאדם שעומד כאשר נוגה השמש זורח שבעתיים, ואומר הריני שוחט את הקרבן כעת בלילה.
והוא הדין כאן, דמה הפירוש ששוחט חוץ לזמנו, בד בבד ששוחט הוא את הקרבן כעת?

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' אפריל 28, 2018 10:22 pm

י, א
בגדרי מחשבת של"ל
מתקיף לה רב אשי מה לחוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים תאמר בשלא לשמו שאינו נוהג אלא בפסח וחטאת.
ולכאורה מכאן יש להוכיח בנידון האחרונים [שהובא לעיל ב, א] האם מחשבת של"ל דכשר בכל הזבחים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, זהו העדר ריצוי בקרבן, ומיהו הקרבן אינו נפסל.
או דהוי פסול בקרבן לענין ריצוי [ועיין בחידושי הגרא"ל מאלין, ובשיעורי הגרב"ד פוברסקי ועוד].
ומכאן משמע, דדין שלא לשמו אינו נוהג אלא בפסח וחטאת, ולא בשאר הזבחים, ומשמע כצד הראשון שמחשבת של"ל הוי רק בגדר העדר ריצוי, ולא בגדר פסול לענין ריצוי, וצ"ע.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 29, 2018 6:37 am

בקרו טלה כתב:לדף יב מקובץ אוריתא (לוין) ח

יפה

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » א' אפריל 29, 2018 8:49 am

ההוא דאמר כתב:י, א
העדר הבנה בשוחט חוץ לזמנו
ומה במקום שאם אמר הריני שוחט חוץ לזמנו שהוא כשר.
לא זכיתי להבין פשר החזון המופלא הזה, שעומד ושוחט את הקרבן חוץ לזמנו, ומלה"ד לאדם שעומד כאשר נוגה השמש זורח שבעתיים, ואומר הריני שוחט את הקרבן כעת בלילה.
והוא הדין כאן, דמה הפירוש ששוחט חוץ לזמנו, בד בבד ששוחט הוא את הקרבן כעת?

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » א' אפריל 29, 2018 8:52 am

ההוא דאמר כתב:י, א
בגדרי מחשבת של"ל
מתקיף לה רב אשי מה לחוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים תאמר בשלא לשמו שאינו נוהג אלא בפסח וחטאת.
ולכאורה מכאן יש להוכיח בנידון האחרונים [שהובא לעיל ב, א] האם מחשבת של"ל דכשר בכל הזבחים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, זהו העדר ריצוי בקרבן, ומיהו הקרבן אינו נפסל.
או דהוי פסול בקרבן לענין ריצוי [ועיין בחידושי הגרא"ל מאלין, ובשיעורי הגרב"ד פוברסקי ועוד].
ומכאן משמע, דדין שלא לשמו אינו נוהג אלא בפסח וחטאת, ולא בשאר הזבחים, ומשמע כצד הראשון שמחשבת של"ל הוי רק בגדר העדר ריצוי, ולא בגדר פסול לענין ריצוי, וצ"ע.

יש לדחות בקל, דכוונת הגמרא מה לחוץ למקומו שכן פסול גמור שלו נוהג בכל הזבחים, מה שאין כן שלא לשמו אין פסול גמור נוהג אלא בפסח וחטאת ולא בשאר קרבנות שאינו אלא פסול ריצוי ולא פסול גמור.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 29, 2018 5:19 pm

שמואל דוד כתב:ז:
ברש"י רד״ה ה״ג אלא הוא למה לי לכדתניא [וכו'] אבל אשם לא נאמר כו' ול"ג כל מקום שנאמר בזביחה אינו אלא לעכב דהך ברייתא לקמן היא בפירקין בדינא ר' אליעזר ורבי יהושע ול"ג ליה
ועיין הגהות הב״ח שכתב וז״ל הכי גרסינן כו׳ בזביחה הוא אינו וכו׳ ור׳ יהושע הס״ד ״ותיבות ל״ג ליה נמחק.״
אשמח בביאור כוונתו.

עיין ברכת הזבח

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » א' אפריל 29, 2018 8:25 pm

ברכת הזבח לכאורה תמוה. דהוא ממש כמו הגירסה שבגמרא ומה תיקן?
אלא הפשט הוא שבדפוסים ישנים היה הגירסא ל"ג ליה. בלי וא"ו. דאין לזה שום משמעות בלי תיקון. לכן מחקו הב"ח, וסמך על ל"ג הראשון שכתב רש"י. אבל בה"ז תיקן ולא גרסינן עם וא"ו שזה תיקון הרבה יותר מוצלח, ובדפוסים שלנו תוקן על פי הגהת ברה"ז.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 29, 2018 9:07 pm

דבריך נראים נכונים כדרכך בקודש.
האם יש למישהו דפו״י של רש״י עמ״ס זבחים.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » א' אפריל 29, 2018 9:23 pm

שמואל דוד כתב:דבריך נראים נכונים כדרכך בקודש.
האם יש למישהו דפו״י של רש״י עמ״ס זבחים.

: זבחים ז.jpg (57.15 KiB) נצפה 12189 פעמים

דפוס ונציה ש"ח מאוצר החכמה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אפריל 29, 2018 9:33 pm

יפה מאוד

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' מאי 02, 2018 1:13 am

יח:

רש״י ד״ה מר סבר - מאן דפטר בעלת חמש סבר ״לא אמרינן יתר כמאן דליתיה דמי אלא״ כמאן דאיתיה הוא ולא קרינן לה בת ארבע ומאן דמחייב ס"ל יתר כמאן דליתיה דמי להאי חמישי וגבי מרושלין נמי לא הוי ייתור בגדים

לכאורה יש להעיר מדוע האריך רש״י בלשונו והול״ל מאן דפטר בעלת חמש סבר יתר כמאן דאיתיה הוא כו׳
וצריך עיון.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' מאי 03, 2018 12:40 am

בנוגע לפסול של ייתור בגדים

ראיתי מי שמסתפק אם משקפיים הוי ייתור בגדים

אשמח במקורות

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' מאי 03, 2018 1:15 am

אולי יש שייכות לענין שדנו כלפי שבת אי הוי טלטול, והאוסרים נראה שסברו שאינו בטל אל האדם, וא"כ היה מקום לדון שה"ה. ויש לדחות.
ייתור בגדים הוא מדין בגד נוסף, או שיש כאן חפץ מיותר? אם יכנס עם שקית על ידו גם יהיה כאן ייתור בגדים? ושעון גם כן יש לדון.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' מאי 03, 2018 1:20 am

אולי תלוי לפי ההגדרות של 'דרך מלבוש' לענין הוצאה בשבת
מי שיוצא במשקפיים בשבת, הוי דרך מלבוש?
אבל היוצא ושקית בידו, ודאי שעובר על הוצאה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ה' מאי 03, 2018 1:28 am

יישר כח להמגיבים.
ועיין באנגלית
http://dafyomi.co.il/discuss_daf.php?gi ... daf=19&n=0
וע״ע בפורום הדף יומי

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' מאי 03, 2018 11:50 pm

יג, א
איך הותר לרבי טרפון לקלל את עצמו - והלא קללת חכם אפילו על תנאי היא באה
אמר רבי טרפון אקפח את בניי אם לא שמעתי להבחין הפרש בין קבלה לזריקה ואין לי לפרש וכו'.
צ"ע, דהלא שנינו במכות [יא, א] דקללת חכם אפילו על תנאי היא באה. וכמדומה שכבר עמדו בזה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' מאי 03, 2018 11:55 pm

יג, א
דרגה נוספת בתורה כהפרש בין חיים למות
בלשון הזה אמר לו עקיבא כל הפורש ממך כפורש מחייו
התעוררתי היום בזכותא דרשב"י להרגש נפלא, דאנו כבר אמונים על דברי הרמב"ם הנודעים המבוססים על דברי הגמ' במכות [י, א] שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו, ומבאר בזה הרמב"ם דחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלא חכמה כמיתה הם חשובים.
ואם כן וודאי שאדם בלא תורה הרי הוא כבהמה [עיין פסחים מט, ב וברבינו דוד שם].
ואולם כאן מדובר על התנא הקדוש רבי טרפון, שאין לנו כל צילו של ספק על גדלותו העצומה בתורה, ומכל מקום כשנתווסף לו תוספת הבנה וידיעה, בשמועה שהוא עצמו שמע, אלא שכעת התבארה לו, אומר הוא על ידיעה זו שנתגלתה לו ע"י ר"ע, כל הפורש ממך כפורש מן החיים, היינו, דאף תוספת הבנה ורוממות אמיתית בתורה, הרי היא ביחס למדריגה הקודמת, כהבדל בין חיים למות, וכל הפורש מר"ע כפורש מן החיים.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' מאי 04, 2018 3:40 am

כ.

רש״י ד״ה אלא מאי אית לך למימר - עליה

צ״ע כוונתו בזה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ו' מאי 04, 2018 6:15 am

ההוא דאמר כתב:יג, א
איך הותר לרבי טרפון לקלל את עצמו - והלא קללת חכם אפילו על תנאי היא באה
אמר רבי טרפון אקפח את בניי אם לא שמעתי להבחין הפרש בין קבלה לזריקה ואין לי לפרש וכו'.
צ"ע, דהלא שנינו במכות [יא, א] דקללת חכם אפילו על תנאי היא באה. וכמדומה שכבר עמדו בזה.

ולהגדיל הפליאה:
אכן לא נותרו לו בנים זכרים, כמבואר בהפועלים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מאי 06, 2018 12:08 am

יד, א
הוכחה שמחשבת של"ל יסודה משום מחשבת פסול
והאמר רבי שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול. א''ר יוסי ברבי חנינא מודה היה לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת חוץ לזמנו שפוסל בשלמים אינו דין שיפסול בחטאות.
מבואר בגמ', שאדם שמחשב בחטאות הפנימיות מחשבת פיגול, הגם שלא חל הפיגול לר"ש, מכל מקום נפסל הקרבן מק"ו ממחשבת של"ל דפוסלת בחטאת.
והנה ידועה חקירת האחרונים האם מחשבת של"ל יסודה משום העדר מחשבת לשמה [עי' קוב"ש ח"ב סי' כג] או כדבריו הנודעים של מרן הגרי"ז, שמחשבת של"ל אינה פוגעת בסתמא לשמה, ויסודה משום מחשבת פסול.
והנה אי נימא כדברי הקוב"ש ודעימיה שמחשבת של"ל הינה משום העדר חשיבה חיובית דלשמה, אם כן תמוה מה ראיה ממחשבת של"ל למחשבת פיגול בחטאות הפנימיות, דבעוד שמחשבת של"ל בחטאת שמגרעת מהדין לשמה מעכבת ופוסלת. שאני מחשבת פיגול בחטאות הפנימיות דאין חיסרון במחשבת הלשמה, ומהלכות פיגול דכה"ת אין זה סיבה לפסול, ואם כן מה ק"ו יש ממחשבת של"ל בחטאת, שאני התם דאיכא חיסרון של מחשבה חיובית דלשמה, ועיין וצ"ע.

אפרקסתא דעניא

יט:

כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו

רש"י:

משה ואהרן. תרין ובניו תרין שאף משה כהן היה בשבעת ימי המילואים ואע"ג דלא כהנו בבת אחת מיהו קרא להכי מידריש:

וסותר לכאורה לרש"י בפר' פקודי:

ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו" - יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה ותרגומו ויקדשון מניה בו ביום קדש משה עמהם

וצ"ע.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מאי 06, 2018 12:16 am

טז, א
האם יש דמיון בין פסול מחוסר בגדים ליושב
ויושב דכשר בבמה מנלן אמר קרא {דברים י-ח} לעמוד לפני ה' לשרתו לפני ה' ולא לפני במה.
מבואר, שהגדר של יושב זהו משום חיסרון בשירות, ולכך בבמה דאין זה לפני ה' אין מעכבת ישיבה.
וראה בשיעורי הגרמ"ד סולובייצי'ק [זבחים א' ע' שכו] שדימה וחילק בין יושב למחוסר בגדים. אשמח לשמוע אם בכל אופן יש מקום לדמות בין הדבקים.

: שיעורי הגרמ%27%27ד זבחים א%27 שכו.png (47.61 KiB) נצפה 11906 פעמים

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » א' מאי 06, 2018 12:51 am

ההוא דאמר כתב:יג, א
איך הותר לרבי טרפון לקלל את עצמו - והלא קללת חכם אפילו על תנאי היא באה
אמר רבי טרפון אקפח את בניי אם לא שמעתי להבחין הפרש בין קבלה לזריקה ואין לי לפרש וכו'.
צ"ע, דהלא שנינו במכות [יא, א] דקללת חכם אפילו על תנאי היא באה. וכמדומה שכבר עמדו בזה.

יש ליישב דשאני תנאי אלעבר מתנאי אלהבא.
ביאור הדברים:
המובן של קללה על תנאי הוא, שהמקלל מתנה: אם יהיה כך וכך הקללה קללה, ולא – אין הקללה קללה. בכגון דא אמר רב, שקללת חכם לא מהני בה תנאי, והיא באה בכל מצב.
מה שאין כן רבי טרפון שנשבע בחיי בניו לאמת דבר שמסר, כלומר, הדבר אמת ונכון בלא שום פקפוק, ואין כאן שום צד ואופן שחיי בניו יקופחו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר