שות ר' אהרן ליכטנשטיין מפי השמועה

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 12:35 pm

שו"ת אלו של ר' אהרן ליכטנשטיין נכתבו מפי השמועה, ועל כן אין משקלם רב. ומכל מקום, יש פה הרבה חידושים והכרעות הדעת של ת"ח מופלג וירא שמים. אציין לכמה פסקים מעניינים:

עמ' 22: לא לבש תכלת מפני שרבותיו לא לבשו תכלת.

עמ' 23: אין לאשה לשנות את ברכת שעשני כרצונו, מפני שהגבר עדיין עולה עליה אפילו בדורינו.

שם: לפעמים הכריע שלא לברך הטוב והמטיב על בת, ולפעמים כן.

עמ' 28: אסר לקרוא מגילה בתערובת גברים ונשים.

עמ' 29: מותר להעביר מיד ליד כשהאשה אסורה, כדי שהבעל או האשה לא יתביישו.

עמ' 31: הכריע להקל בדיני יחוד מפני מצות חסד.

עמ' 32: התיר לבחורה רווקה להוליד ללא בעל, מפני שהיא סובלת כל כך.

דומה שאפשר לראות שרא"ל לקח בחשבון רגשות בני אדם הרבה מעבר ממה שראינו אצל שאר פוסקים.

בסוף אציין לחידוש של ממש:

עמ' 24: בהיותנו בתחילת שנה שנייה בישיבה, היה "טיש" עם הרב בדירה זו. נדחסנו לסלון, ואחד התלמידים שנשען על הקיר מחמת הצפיפות, הפעיל בגבו בטעות את המתג, והחשמל כבה. הלה, מרוב בהלה, הרים מיד את המתג, והחשמל חודש, וחלק מעמנו שקראו עד כניסת הרב הפסיקו לקרוא כדי שלא ליהנות מחילול שבת. הרב נכנס, ושאלנו אותו על כך, והוא השיב שחכמים גזרו דווקא על מזיד ושוגג, אולם כאן אותו תלמיד ידע כי היום שבת, וידע שאסור להדליק, אלא שעשה כן מחמת בהלה מחוסר מחשבה, וזה כלול בהגדרת "מתעסק", ומותר ליהנות מפעולה כזו.

מעניין איך שכל אדם רואה מלבו. לא כתוב שם שהגבר עולה עליה אלא שהוא משתכר יותר ויש יותר נושאי משרות בכירות גברים מאשר נשים.

חוקר ודורש

היכן ניתן להשיג

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 1:22 pm

אוצר החכמה כתב:מעניין איך שכל אדם רואה מלבו. לא כתוב שם שהגבר עולה עליה אלא שהוא משתכר יותר ויש יותר נושאי משרות בכירות גברים מאשר נשים.

השאלה היא אם יש לאשה לברך שלא עשני איש או לא כמו שגבר מברך שלא עשני אשה. ורא"ל ענה מה שכתבת. האם יש דרך אחרת לבאר את זה, חוץ מזה שגבר עדיף מאשה? אני באמת תוהה!

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 1:23 pm

חוקר ודורש כתב:היכן ניתן להשיג

לפי הכותרת שראש העמוד, אני חושב שזה נמצא בכת"ע של רבני סהר.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' אפריל 20, 2018 1:35 pm

תוכן כתב:
אוצר החכמה כתב:מעניין איך שכל אדם רואה מלבו. לא כתוב שם שהגבר עולה עליה אלא שהוא משתכר יותר ויש יותר נושאי משרות בכירות גברים מאשר נשים.

השאלה היא אם יש לאשה לברך שלא עשני איש או לא כמו שגבר מברך שלא עשני אשה. ורא"ל ענה מה שכתבת. האם יש דרך אחרת לבאר את זה, חוץ מזה שגבר עדיף מאשה? אני באמת תוהה!

בגלל ריבוי מצוות בלי קשר למעמד החברתי.

עמ' 24: בהיותנו בתחילת שנה שנייה בישיבה, היה "טיש" עם הרב בדירה זו. נדחסנו לסלון, ואחד התלמידים שנשען על הקיר מחמת הצפיפות, הפעיל בגבו בטעות את המתג, והחשמל כבה. הלה, מרוב בהלה, הרים מיד את המתג, והחשמל חודש, וחלק מעמנו שקראו עד כניסת הרב הפסיקו לקרוא כדי שלא ליהנות מחילול שבת. הרב נכנס, ושאלנו אותו על כך, והוא השיב שחכמים גזרו דווקא על מזיד ושוגג, אולם כאן אותו תלמיד ידע כי היום שבת, וידע שאסור להדליק, אלא שעשה כן מחמת בהלה מחוסר מחשבה, וזה כלול בהגדרת "מתעסק", ומותר ליהנות מפעולה כזו.

תמוה ביותר ולפי דבריו לא היה צריך להפרישו בכלל..(לחולקים על רע"א)

הפשטן · הודעהעל ידי **הפשטן** » ו' אפריל 20, 2018 3:42 pm

אוצר החכמה כתב:מעניין איך שכל אדם רואה מלבו. לא כתוב שם שהגבר עולה עליה אלא שהוא משתכר יותר ויש יותר נושאי משרות בכירות גברים מאשר נשים.

לענ"ד נר' פשוט, שב"הגבר...עולה עליה" התכוון 'תוכן' שמעמד הגבר גבוה יותר משלה.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 4:09 pm

יש דרך אחרת להבין את הביטוי 'עולה עליה'?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 4:10 pm

קראקובער כתב:
תוכן כתב:
אוצר החכמה כתב:מעניין איך שכל אדם רואה מלבו. לא כתוב שם שהגבר עולה עליה אלא שהוא משתכר יותר ויש יותר נושאי משרות בכירות גברים מאשר נשים.

השאלה היא אם יש לאשה לברך שלא עשני איש או לא כמו שגבר מברך שלא עשני אשה. ורא"ל ענה מה שכתבת. האם יש דרך אחרת לבאר את זה, חוץ מזה שגבר עדיף מאשה? אני באמת תוהה!

בגלל ריבוי מצוות בלי קשר למעמד החברתי.

זה נכון, אבל אני התכוונתי בפירוש דברי רא"ל. דוקא היה קשה לי למה רא"ל לא השיב לו שהטעם הוא שנשים פטורות ממ"ע שהז"ג שהוא הטעם הרגיל בפי הראשונים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' אפריל 20, 2018 4:27 pm

גם אני תמהתי שלא אמר את זה. מי הם הראשונים שאומרים את זה?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אפריל 20, 2018 4:47 pm

אוצר החכמה כתב:גם אני תמהתי שלא אמר את זה. מי הם הראשונים שאומרים את זה?

אבודרהם נדמה לי (אני כותב מהזכרון).

אחד התלמידים

אוצר החכמה כתב:

זכורני שאת האשכול הזה ראיתי לראשונה בפורום בית המדרש, אבל כעת אני רואה שמנהלי אוצר החכמה העבירוהו לפורום אספקלריא, ותמהני מדוע, שהלוא נושא האשכול איננו בענייני השקפה אלא בענייני הלכה של אחד מגדולי הלמדנים זצ"ל: והא ראיה, שכל ההודעות שהתפרסמו באשכול עוסקות בענייני הלכה ולמדנות נטו. ועוד ראיה, שהלוא מפרסמי ההודעה הראשונה שבאשכול פירסמוה (לפי זכרוני כאמור) בפורום בית המדרש (הם מוזמנים לאשר זאת), משמע שהתכוונו לעסוק בהלכה נטו (גם את זה הם מוזמנים לאשר), אז למה מנהלי אוצר החכמה שינו את כוונתו המקורית של האשכול?

גם זו לטובה

תוכן כתב:
עמ' 31: הכריע להקל בדיני יחוד מפני מצות חסד.

לא כ"כ הריח לי טוב.. וטרחתי לבדוק מה היה הנושא, וראיתי שהנידון היה על חומרא רחוקה מאוד, ויפה עשה שהכריע להקל.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ש' אפריל 21, 2018 9:07 pm

אחד התלמידים כתב:
אוצר החכמה כתב:

זכורני שאת האשכול הזה ראיתי לראשונה בפורום בית המדרש, אבל כעת אני רואה שמנהלי אוצר החכמה העבירוהו לפורום אספקלריא, ותמהני מדוע, שהלוא נושא האשכול איננו בענייני השקפה אלא בענייני הלכה של אחד מגדולי הלמדנים זצ"ל: והא ראיה, שכל ההודעות שהתפרסמו באשכול עוסקות בענייני הלכה ולמדנות נטו. ועוד ראיה, שהלוא מפרסמי ההודעה הראשונה שבאשכול פירסמוה (לפי זכרוני כאמור) בפורום בית המדרש (הם מוזמנים לאשר זאת), משמע שהתכוונו לעסוק בהלכה נטו (גם את זה הם מוזמנים לאשר), אז למה מנהלי אוצר החכמה שינו את כוונתו המקורית של האשכול?

גם אני הקטן תמהתי כנ"ל.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' אפריל 21, 2018 11:49 pm

תוכן כתב:שו"ת אלו של ר' אהרן ליכטנשטיין נכתבו מפי השמועה, ועל כן אין משקלם רב. ומכל מקום, יש פה הרבה חידושים והכרעות הדעת של ת"ח מופלג וירא שמים. אציין לכמה פסקים מעניינים:
.....

עמ' 32: התיר לבחורה רווקה להוליד ללא בעל, מפני שהיא סובלת כל כך.

ראה 'המעיין' גליון 225 (עמוד 103).

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' אפריל 22, 2018 2:37 am

את ההיתר "המרווח" לגלח בימי הספירה ובימי בין המצרים לכבוד שבת לא הזכירו.
ככלל נראה שלא הרגיש משועבד לכללי הפסיקה המקובלים אצל שלומי אמוני ישראל.
טוב הדבר שאמירות כאלו נדדו מ"בית המדרש" ל"אספקלריא", כי אכן אין מקומם בבית המדש.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' אפריל 22, 2018 10:23 am

המנהג לגלח בימי הספירה לכבוד שבת הוא מנהג התימנים, לפחות חלקם

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' אפריל 22, 2018 11:01 am

ליכטנשטיין בתימן? חידוש היסטורי!

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' אפריל 22, 2018 12:16 pm

קרית מלך כתב:את ההיתר "המרווח" לגלח בימי הספירה ובימי בין המצרים לכבוד שבת לא הזכירו.
ככלל נראה שלא הרגיש משועבד לכללי הפסיקה המקובלים אצל שלומי אמוני ישראל.
טוב הדבר שאמירות כאלו נדדו מ"בית המדרש" ל"אספקלריא", כי אכן אין מקומם בבית המדש.

שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן שמח

ואי גלח עצמו ביום ראשון לכאורה היה נראה דאסור לחזור ולגלח בתוך ימי המשתה מטעם שכ' מג"א סי' תקנ"א סקי"ד דאפילו לכבוד שבת אסור לספר מפני שבלא"ה אין אנו נוהגין לספר בכל שבוע ומכ"ש הכא שכבר ספר עצמו ביום חתונתו ועדיין לא עברו עליו ז' ימים ומ"מ נ"ל דאם מצטער או מנוול בזה אין להחמיר דבלאה"נ נ"ל עיקור דהמג"א וכל הפוסקים לא מיירי רק מתספורת הראש אבל מתספורת הזקן הנהוג עכשיו ומצער הרבה ומנוול אותן מאוד מזה לא דברו ולא עלה על לבם ועוד נ"ל דחז"ל הקילו באלו וכיוצא באלו משום ששניהם מצטערים דפשיטא שגם היא מצטערת אם החתן מראה אבילות ולא מתחזי ביפיו והיא איננה אבילה ואין אנו רשאי' לצערה בימי שמחתה וכן בהיפוך וכדמות ראי' מש"ס דמ"ק י"א ע"ב גבי מר ברי' דר"א ברי' דרבא דפסיק לגמלי' ואיקפד רב אשי דנהי דלפסידא דידי לא חייש לפסידא דאחריני לא חייש וה"נ כן ואמנם אי שניהם אבלים אפשר דה"נ דאסור.

שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרפז

שאלת ממני על מה שנהגו להסתפר בראש חדש אייר אם הוא מנהג הגון או לא.

תשובה אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר כל חדש ניסן ור"ח אייר וכן נהגו רוב העולם והטעם כיון שהם אסורים בהספד ובתענית אין אבילות זה שהוא תלוי במנהג נוהג בהם וכן כתבו בשם התוספות ומה שכתוב בבית יוסף שמנהג זה הוא בטעות אינו נכון כלל דאפילו לדידן שאין אנו נוהגין איסור התספורת אלא עד ל"ג לעומר מ"מ ר"ח אינו בכלל האיסור כיון שהוא אסור בהספד ובתענית שהרי עיקר איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעמא כל דהו. תו איכא טעמא דאיכא צער בגידול השיער למי שרגיל להסתפר ולא עדיף האי מנהגא ממצות עשה של סוכה דקי"ל מצטער פטור ובל"ג יום רבי טפי והאדם מצטער ובר מן דין אני ראיתי כמה קהלות שלא נהגו מנהג זה כלל ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם לכבוד השבת וכיון שאין זה קבוע בכל ישראל אע"פ שאותו מנהג שנהגו להסתפר בר"ח אייר לא יהיה מנהג כלל נקיטינן כוותיה דהוי מנהג ממוצע ומינה לא תזוז. וכן מה שנהגו שלא לישא נשים עד ל"ג לעומר בזמן שיש שם סבה וטעם לא חיישינן למנהגא כגון שלא קיים מצות פריה ורביה או שאין לו מי שישמשנו וכיוצא בו ובתנאי שלא ירבה בשמחה שטעם המנהג הוא מפני השמחה דלא עדיף האי מנהגא מאבילות של ל' יום וברור הוא.

לעולם יהיה אדם

קרית מלך כתב:את ההיתר "המרווח" לגלח בימי הספירה ובימי בין המצרים לכבוד שבת לא הזכירו.
ככלל נראה שלא הרגיש משועבד לכללי הפסיקה המקובלים אצל שלומי אמוני ישראל.
טוב הדבר שאמירות כאלו נדדו מ"בית המדרש" ל"אספקלריא", כי אכן אין מקומם בבית המדש.

אינני מכיר מספיק את פסיקותיו של הרב ליכטנשטיין, אבל להסיק מפסק מסוים אחד שאדם ת"ח לא משועבד לכללי הפסיקה ושאין מקומו בבית המדרש זוהי חוצפה.
וזוהי בעיקר ילדותיות.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » א' אפריל 22, 2018 12:44 pm

תוכן כתב:
בסוף אציין לחידוש של ממש:

עמ' 24: בהיותנו בתחילת שנה שנייה בישיבה, היה "טיש" עם הרב בדירה זו. נדחסנו לסלון, ואחד התלמידים שנשען על הקיר מחמת הצפיפות, הפעיל בגבו בטעות את המתג, והחשמל כבה. הלה, מרוב בהלה, הרים מיד את המתג, והחשמל חודש, וחלק מעמנו שקראו עד כניסת הרב הפסיקו לקרוא כדי שלא ליהנות מחילול שבת. הרב נכנס, ושאלנו אותו על כך, והוא השיב שחכמים גזרו דווקא על מזיד ושוגג, אולם כאן אותו תלמיד ידע כי היום שבת, וידע שאסור להדליק, אלא שעשה כן מחמת בהלה מחוסר מחשבה, וזה כלול בהגדרת "מתעסק", ומותר ליהנות מפעולה כזו.

באמת חידוש גדול ומעניין אם יש לו איזה בית אב.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אפריל 22, 2018 1:08 pm

יש לי צד שאמר כן רק כדי למנוע בזיונות לבחור.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' אפריל 22, 2018 1:26 pm

אז ה'בית אב'' הם כל הפסקים האחרים למעלה..

ערער בערבה · הודעהעל ידי **ערער בערבה** » א' אפריל 22, 2018 1:28 pm

תוכן כתב:יש לי צד שאמר כן רק כדי למנוע בזיונות לבחור.

יכול להיות, שהרי סו"ס גם אם זה שוגג, הגר"א פוסק להתיר בו ביום [והמשנ"ב כותב לסמוך על דבריו במקום צורך].

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' אפריל 22, 2018 1:50 pm

לעולם יהיה אדם כתב:
קרית מלך כתב:את ההיתר "המרווח" לגלח בימי הספירה ובימי בין המצרים לכבוד שבת לא הזכירו.
ככלל נראה שלא הרגיש משועבד לכללי הפסיקה המקובלים אצל שלומי אמוני ישראל.
טוב הדבר שאמירות כאלו נדדו מ"בית המדרש" ל"אספקלריא", כי אכן אין מקומם בבית המדש.

אינני מכיר מספיק את פסיקותיו של הרב ליכטנשטיין, אבל להסיק מפסק מסוים אחד שאדם ת"ח לא משועבד לכללי הפסיקה ושאין מקומו בבית המדרש זוהי חוצפה.
וזוהי בעיקר ילדותיות.

הזכרתי את ההיתר לגילוח שלא הזכירו קודמיי אבל המעיין בכל השו"ת רואה את הכלל לאורך כל הדרך - אין כל שעבוד בדבריו לפסיקתם המקובלת של גדולי הדורות אשר שלומי אמוני ישראל סומכים עליהם. ובטרם תגובה ילדותית נוספת תעיין בשות המצורף ותווכח בכך בעצמך. אם ברצונך ללמד זכות עדיף לומר ששות זה אינו מייצג את עמדותיו של ר"א ליכטנשטין

בברכה המשולשת

בעיניי, לפחות, יש במאמר זה כו"כ פסקים תמוהים מאוד. (היתר תרומת מח עצם לגוי, טרמפים לגויים, היתר גילוח, שצויין לעיל, היתר תרומת זרע לרווקה, רח"ל , היתר יצאה לחו"ל וכו')
אולם, אחרי שעיינתי שוב, ניכר שאין כאן "פסקים" ממש, ובוודאי לא "שו"ת", אלא הוראות הלכתיות פרטניות במקרים נקודתיים שהרב מחבר המאמר (שאני מכירו והוא יהודי יקר ות"ח, אבל אין אני מסכים עמו בכו"כ סוגיות עקרוניות מאוד) ראה לנכון להביא. כך, שאין ללמוד מהם דבר להלכה למעשה. (ונזכרתי בדברי הגראד"א שליט"א לגבי ספר ועלהו לא יבול, וק"ו ב"ב של ק"ו הכא)
בעיקר, יש לזכור ולהדגיש, כפי שכתב הרב מחבר המאמר שליט"א עצמו, שהגרא"ל לא היה פוסק ולא ראה את עצמו כפוסק.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' אפריל 22, 2018 2:24 pm

כלימוד זכות הדברים יכולים להתקבל

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' אפריל 22, 2018 2:35 pm

תוכן כתב: עמ' 24: בהיותנו בתחילת שנה שנייה בישיבה, היה "טיש" עם הרב בדירה זו. נדחסנו לסלון, ואחד התלמידים שנשען על הקיר מחמת הצפיפות, הפעיל בגבו בטעות את המתג, והחשמל כבה. הלה, מרוב בהלה, הרים מיד את המתג, והחשמל חודש, וחלק מעמנו שקראו עד כניסת הרב הפסיקו לקרוא כדי שלא ליהנות מחילול שבת. הרב נכנס, ושאלנו אותו על כך, והוא השיב שחכמים גזרו דווקא על מזיד ושוגג, אולם כאן אותו תלמיד ידע כי היום שבת, וידע שאסור להדליק, אלא שעשה כן מחמת בהלה מחוסר מחשבה, וזה כלול בהגדרת "מתעסק", ומותר ליהנות מפעולה כזו.

חידוש שצריך הסבר. לכאורה אם ידע ששבת היום ואסור ובכל אופן הרים מחמת בהלה זה קרוב למזיד. (לא מצאתי טעם שאינו מזיד גמור אלא מצד שלא חשב מספיק זמן ותוך כדי דיבור נזכר). כנראה שדוקא בגלל שידע ששבת ואסור ובכל אופן הרים צריך לפרש מעשיו שהתבלבל לגמרי מרוב לחץ ולא ידע מה הוא עושה ולכן הוא מתעסק. וצ"ע.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' אפריל 22, 2018 3:24 pm

בברכה המשולשת כתב:בעיניי, לפחות, יש במאמר זה כו"כ פסקים תמוהים מאוד. (היתר תרומת מח עצם לגוי, טרמפים לגויים, היתר גילוח, שצויין לעיל, היתר תרומת זרע לרווקה, רח"ל , היתר יצאה לחו"ל וכו')
אולם, אחרי שעיינתי שוב, ניכר שאין כאן "פסקים" ממש, ובוודאי לא "שו"ת", אלא הוראות הלכתיות פרטניות במקרים נקודתיים

היתר גילוח מפורסם בשמו. גם בעניין יציאה לחו"ל הוא פרסם דעתו. לגבי תרומת עצם וטרמפים לגויים - בממה שנדפס ברור שהוא לא חשב שזה משהו נקודתי אלא הנחיה כללית. כך שאוקימתות רחוקות בדבריו כדי שהדברים יתיישבו גם על דעתך אינן ראויות. מוטב לומר שאתה לא מסכים איתו, וזה בסדר גמור.

בברכה המשולשת

בוודאי שאינני מסכים עמו בכל אלו (ובעוד), וכבר אמרתי כך בחייו.
מה שכתבתי היה להסביר איך יכול להיות שכתב דברים תמוהים אלו

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' אפריל 22, 2018 6:26 pm

מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' אפריל 22, 2018 7:29 pm

בברכה המשולשת כתב:
עיק כתב:
בברכה המשולשת כתב:בעיניי, לפחות, יש במאמר זה כו"כ פסקים תמוהים מאוד. (היתר תרומת מח עצם לגוי, טרמפים לגויים, היתר גילוח, שצויין לעיל, היתר תרומת זרע לרווקה, רח"ל , היתר יצאה לחו"ל וכו')
אולם, אחרי שעיינתי שוב, ניכר שאין כאן "פסקים" ממש, ובוודאי לא "שו"ת", אלא הוראות הלכתיות פרטניות במקרים נקודתיים

היתר גילוח מפורסם בשמו. גם בעניין יציאה לחו"ל הוא פרסם דעתו. לגבי תרומת עצם וטרמפים לגויים - בממה שנדפס ברור שהוא לא חשב שזה משהו נקודתי אלא הנחיה כללית. כך שאוקימתות רחוקות בדבריו כדי שהדברים יתיישבו גם על דעתך אינן ראויות. מוטב לומר שאתה לא מסכים איתו, וזה בסדר גמור.

בוודאי שאינני מסכים עמו בכל אלו (ובעוד), וכבר אמרתי כך בחייו.
מה שכתבתי היה להסביר איך יכול להיות שכתב דברים תמוהים אלו

יודעני שכך כתבת בעבר, וזכותך להחזיק בדעתך כמובן - אלא שאינני חושב שאוקימתא בסגנון "הוא בודאי לא התכוון לכך" (=שהרי מה שאני חושב, תמיד נכון) מוסיפה הסבר. אפשר להשאיר את הדברים בצ"ע אם אין הם מתיישבים לך . אחרת, זה מתחיל להזכיר את הבדיחה הנושנה על כובעו של אברהם אבינו.

בברכה המשולשת

אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

לע"ד, לא יכול להיות שהעובדה שיש רבים המתגלחים במכונה מדי יום (כשזה עצמו תער לפי הח"ח, ובודאי שאין הוא רצון התורה) לא יכולה לעקור את גזירת גילוח בחוה"מ (ואפילו בספירת העומר). אדרבה, מכאן ראיה שצריך לגדל זקן

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » א' אפריל 22, 2018 9:54 pm

אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

נקודת מבטי היא אכן כך, לא שמענו שבמנהג / הנהגה המוסכמים על כל היראים והחרדים לדבר ה' יבא אי מי ויחדש חדשות, ועוד בסברות שכל גדולי הפוסקים יכלו להעלות בדעתם, הוי אומר לא מדובר כאן ב"מציאה" חדשה או הברקה מחודשת, אלא סברא פשטנית של כבוד שבת וכי רבותינו לא ידעו על כך? למצוא אי מי מגדולי הפוסקים שאמר סברא כזאת עדיין לא יכול לשמש כבסיס להוראה שאיננה מקובלת כלל וכלל.
דברים אלו נכונים גם לגבי הכרעות נוספות בשות הנ"ל כנראה לכל מעיין.

בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

לע"ד, לא יכול להיות שהעובדה שיש רבים המתגלחים במכונה מדי יום (כשזה עצמו תער לפי הח"ח, ובודאי שאין הוא רצון התורה) לא יכולה לעקור את גזירת גילוח בחוה"מ (ואפילו בספירת העומר). אדרבה, מכאן ראיה שצריך לגדל זקן

לא הבנתי את הטענה ואם מתגלח בסם?

לכאורה הנוב"י שהתיר בכעין זה רק ע"י פועל שאין לו מה יאכל (בצירוף הטעם הסודי) הוא ראיה שלא ס"ל היתר זה.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' אפריל 22, 2018 10:52 pm

קרית מלך כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

נקודת מבטי היא אכן כך, לא שמענו שבמנהג / הנהגה המוסכמים על כל היראים והחרדים לדבר ה' יבא אי מי ויחדש חדשות, ועוד בסברות שכל גדולי הפוסקים יכלו להעלות בדעתם, הוי אומר לא מדובר כאן ב"מציאה" חדשה או הברקה מחודשת, אלא סברא פשטנית של כבוד שבת וכי רבותינו לא ידעו על כך? למצוא אי מי מגדולי הפוסקים שאמר סברא כזאת עדיין לא יכול לשמש כבסיס להוראה שאיננה מקובלת כלל וכלל.
דברים אלו נכונים גם לגבי הכרעות נוספות בשות הנ"ל כנראה לכל מעיין.

דווקא כאן אין מדובר בסברה חדשה כלל, שהרי כך עולה מן המשנ"ב בסימן תקנא ס"ק לב (והיה יכול להגיע להיתר זה דרך המג"א והמשנ"ב, בלי ההשוואה לאבלות י"ב חודש).

הפשטן · הודעהעל ידי **הפשטן** » א' אפריל 22, 2018 11:41 pm

בברכה המשולשת כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

לע"ד, לא יכול להיות שהעובדה שיש רבים המתגלחים במכונה מדי יום (כשזה עצמו תער לפי הח"ח, ובודאי שאין הוא רצון התורה) לא יכולה לעקור את גזירת גילוח בחוה"מ (ואפילו בספירת העומר). אדרבה, מכאן ראיה שצריך לגדל זקן

לענ"ד, נפלה בדבריך ט"ס, ובמקום "לא יכולה", צ"ל: "יכולה". ודוק.

הפשטן · הודעהעל ידי **הפשטן** » א' אפריל 22, 2018 11:46 pm

קרית מלך כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

נקודת מבטי היא אכן כך, לא שמענו שבמנהג / הנהגה המוסכמים על כל היראים והחרדים לדבר ה' יבא אי מי ויחדש חדשות.

לגבי חוה"מ, אין זה מנהג או הנהגה, אלא דין גמור.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' אפריל 23, 2018 12:24 am

הפשטן כתב:
קרית מלך כתב:
אוצר החכמה כתב:מה הנקודה שאינכם מסכימים עמו בעניין הגילוח? כי הטענה שלו לא נכונה או שאחרי שהמנהג לא כך אין מקום להקל?

נקודת מבטי היא אכן כך, לא שמענו שבמנהג / הנהגה המוסכמים על כל היראים והחרדים לדבר ה' יבא אי מי ויחדש חדשות.

לגבי חוה"מ, אין זה מנהג או הנהגה, אלא דין גמור.

כוונתי היתה לגבי שלשת השבועות וימי ספירת העומר - ברור שלגבי חוה"מ הצדק אתך.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר