הגאון רבי חזקיהו יוסף משקובסקי - הקריניקער רב

[בבא קמא]

ראוי הגרח"י משקובסקי, וראוי מאמרו של ר' דוד זריצקי [והספר המעותד] לאשכול בפ"ע:
viewtopic.php?f=19&t=3405&start=240

כפי שכתבתי לעיל הנני להעלות לפניכם מאמר מרטיט של הסופר הדגול ר' דוד זריצקי אודות החבילות ששלח הגרח"י מישקובסקי לבני הישיבות המעונים בגלות סיביר.

ובענין התמונה: שוחחתי השבוע עם אחד המצולמים (הצעירים) בתמונה דלעיל, לדבריו יתכן שהתמונה צולמה דוקא בפראג, צ'כוסלובקיה, בדרך מלודז' לצרפת.

דמות בלתי נשכחת - הגרח"י מישקובסקי זצוק"ל/ דוד זריצקי

- זו היתה גלויה פשוטה. החזקתיה בידי, ידי היתה צנומה, רועדת, מלאה חבורות ופצעים, ואולי היא בכתה בצוותא עם עיני שזלגו אותה שעה דמעות.
הרב מישקובסקי כתב לי כמה מילים בתשובה לגלויתי, שהוא קבל אותה ושהוא יעזור לי ולכל בני הישיבות הנמצאים ברחבי רוסיה, שלא ניפול ברוחנו וכו'.
שלחתי את הגלויה אליו מפני ששם זה נפל במוחי פתאום:
- ואולי בכל זאת לפנות?
- למי?
- להרב מקריניק.
התביישתי להגיד את מחשבתי לחברי. היינו מיואשים, עומדים על סף המוות, לא היה בינינו אף אחד שיכול היה לעמוד על רגליו, עבדנו עבודות פרך במשך 14 שעות ביום ותמורת זה קיבלנו פרוסת לחם. כבר נודע לנו כי משפחותינו אינן, כי כל הקרובים והאהובים לנו הוצאו להורג ע"י הנאצים, ידענו כי אנו מנותקים מכל העולם, כי אין לנו בכל העולם אף אחד שיכיר בנו, שיגיד קדיש לאחר שניפול ברחוב ונמות, ידענו כי אין אחד שידע כי בני תורה אנו, שבילינו רוב חיינו בישיבות.
כעת היינו צללים ההולכים ודועכים משעה לשעה, בנו כבר קינן המוות, וכל מי שהעיף עלינו מבט ברח תוך פחד.
ואני בכל זאת זרקתי את הגלויה לתיבת הדואר בבטחון גמור שהיא אפילו לא תצא את גבול רוסיה, כתבתי על כתובתו של הרב הראשי הגרי"א הרצוג להרב מישקובסקי, סיפרתי לו כי הננו שמונה בני ישיבת ראדין וקמניץ, שאנו עובדים ושאנו... לא, לא כתבתי שאנו נוטים למות, שאנו רעבים, העירותי לו שרצוי להתעניין בנו.
עברו תשעה חדשים.
אחד מאיתנו זה כבר שלושה חודשים שנמצא בבית חולים לחולי שחפת. הוא שותק כל היום, אינו גונח ואינו בוכה. שתיקתו איומה, הדם יוצא מגרונו לאט לאט.
השני נפוח כולו, פניו כאילו משוחים בשמן, מבריקים, ובכמה מקומות נסדק העור והתחיל לפלוט טיפי מים עכורים, הוא היה בא מהעבודה מפיל את עצמו על הארץ ואומר:
- אני משמין מיום ליום – היום אכלתי רק פרוסה קטנטונת של לחם.
השלישי סבל כבר כמה חודשים ממחלת הרעב, היא איומה, כל העצבים הפסיקו להרגיש, הוא היה בוכה, לא, לא, אני טועה, הוא לא בכה, עיניו הפתוחות לרווחה היו מוזילות בלי הרף מים כאשר יזילו השמים ביום סגריר, עיניו היו פתוחות אפילו בשעת שינתו...
והחמישי והשישי - - -
היה בינינו נער, אביו היה מגדולי בעלי המוסר בליטא, הוא הלך ברחוב ונפל, הביאו אותו הביתה, הוא לא בכה ולא התאונן – פרוסת לחם – פירור...!
ואני אז כורה בור ענקי, הוא צריך היה לשמש מיכל מים, וכשם שגדל הבור כך אפסו כוחותי.
ואני באתי באותו היום מהעבודה כולי רועד, לא, יותר אינני יכול בשום אופן.
שכבתי על הארץ ולא חשבתי כלום, שכן גם המחשבה נקראת עבודה ודורשת מאמץ, והנה נכנס אחד מחברי, הוא היה חיוור כסיד, נתישב על הארץ, התחיל להתנועע כבשעת התפילה, עיניו רעדו הוא אחז פתק צהבהב מקומט בידיו הרזות הפצועות השותתות דם.
מה קרה?
- חבילות! חבילות!
חדרנו היה קטנטן, כשישבנו כולנו הוכרחנו להוציא את רגלינו לחצר. אני לא הבנתי מה הוא מדבר, אולם קפצתי ממקומי וקיבלתי מכה הגונה מהכותל ממול.
- ממי החבילה? איזו חבילה? מה אתה מפטפט? – ניגשתי אליו והתחלתי ללטפו, הייתי בטוח כי מוחו נעקר ממקומו, זה כבר הקרבן השלישי חשבתי, ומיד התחיל מוחי לחפש עצה כיצד להכניסו לבית החולים, מנין לקחת את הכסף...
- כן, חבילות באו מארץ ישראל – אינני יודע מי שלח, צריך ללכת לקבלן, אולם אין לי כח אף בפרוטה, אני חושב בלילה למות, ולכל המאוחר מחר, למות דוד'ל, רק למות, - הא לך הפתק...
אלו היו החבילות הראשונות מהרב מישקובסקי. אנו היינו רק שמונה, אולם ברחבי רוסיה נמצאו מאות בני ישיבה, הרב מישקובסקי מצא את כתובותיהם ושלח וניחם וכתב, כתב ידו לבדו ניחם אותנו וליטף אותנו.
אולי נמצא מישהו גאון ענקי שיוכל לשער כמה חיים הציל הרב, כמה חיים צעירים ורעננים שהיום פזורים על פני כל העולם כולו. חיים, שכיום הינם ממלאים תפקידים חשובים, הם גדולי תורה ומוסר, ראשי ישיבות, אברכים בעלי דרגה, נכבדים, סופרים.
הם לא ישכחו אותו לעולם, הם יחיו ויזכירו את שמו עד נשימתם האחרונה, הם ימותו ויביאו את שמו לפני כסא הכבוד יחד עם עינוייהם, דמעותיהם, אנחותיהם וצעקותיהם, הם ימסרו את שמו לבניהם לנכדיהם ולניניהם – את שמו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי.
את שמו של האיש שהפקיר את עצמו, שזכר אותם בשעה שכל העולם שכחם, שהרימם מאשפה, שניחם אותם, שמחה את דמעתם, שחבש את פצעיהם, ושאמר להם מלה אחת גדולה, ענקית, שהכל ציפו לה תוך רעדה על מפתן הקבר:
- אל תשכחו שהינכם יהודים, בני תורה, בני ישיבה! אל תשכחו!
- רבנו!
אנו לא שכחנו, אף פעם לא שכחנו, כי הננו בני ישיבה, כל יסורי גיהינום לא העבירו אותנו על דעתנו, יצאנו לחפשי בנשמה טהורה, ובגאווה נביאה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
- רבנו!
אנו לא שכחנו ולא נשכח אף פעם את הגלויה הראשונה שקיבלנו בכתב ידך. אנו לא שכחנו ולא נשכח אף פעם כי כולנו אולי היינו כבר מושלכים מתחת לאדמה האדומה, מבלי תפילה, מבלי קדיש, מבלי דמע, ומבלי זכרון. וליום הזכרון שלך אנו עומדים ליד קברך, כולנו, אלה שנמצאים בישראל ובארצות הברית, בצרפת ובאנגליה, בארגנטינה ובקנדה, כולנו שטעמנו כבר את טעם הקבר עומדים כפופי ראש מלאי יגון ומלאי תודה לך.
לא כולם מאלה שהצלת את חייהם יכולים לכתוב לך את הדברים דלעיל, לא כולם יכולים להביע את תודתם, אולם כל אחד יזיל דמע על שנפטרת מאיתנו. כל אחד מאיתנו, כל אחד, היה נותן חלק מחייו עבורך, כל אחד יודע ומרגיש תמיד כי הנך חסר לנו, לבני הישיבה, ליהדות הדתית, לנפש האומה.
מה עלינו לעשות עבורך, רבנו מצילנו?
אין לנו אלא למלא את חפצך שהנך בודאי משתוקק לה בישבך כעת בגן עדן, להתאחד כולנו ולומר בקול אדיר שירעיש את כל העולמות, שיפחיד את האנשים, שיזכירם:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא!

בר אוריין תנינא

[גאולה בקרוב]

ואולי יש לכב' גם את מאמרו של הר"ד זריצקי על הגרח"י מישקובסקי זצ"ל, "חיי קודש", נדפס ב"המודיע" ג' תשרי תשיז, צויין וניתן חלקו בספר "בסתר רעם" (מוסד הרב קוק) עמ' 509 , לרבנית פרבשטין תליט"א?

כנראה כתוב שם "דוד איינר", שהוא ר' דוד זריצקי.
היתה תקופה שהיתי קורא בצמא את ספריו של אותו סופר תלמיד חכם, ז"ל.

[מאיר סובל]

על מאמרים אחרים היה חותם "אחד הרבנים", ולפעמים "מילשטיין". וכדומה...
למי שהיה חוש טעם, היה תופס אותו בכל מיני כינויים...

[בינה נא זאת!]

נא לתקן בכותרת האשכול: "הקריניקער רב" ולא הקרינקער רב ח"ו.

[גוראריה]

הגרח"י מישקובסקי זצ"ל במסעו לאירופה אחרי השואה [נסע עם ר' בנימין מינץ ז"ל, אינו נראה בתמונה זו]

[מיללער]

הגרח"י מישקובסקי זצ"ל במסעו לאירופה אחרי השואה [נסע עם ר' בנימין מינץ ז"ל, אינו נראה בתמונה זו]

מימינו של הרב מישקובסקי (בתמונה) עם הלבוש הצבאי הוא אולי ר' מאיר שענקלובסקי שנראה פה בתמונה עם הרב משאפראן מהרש"י פאזען והר"י וועלץ מפעסט בעמח"ס דברי ישראל.

הנה מציבת הרב שענקלובסקי על הר הזיתים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 76#p540276

[מאיר סובל]

בעל התמונה השניה הוא נמוך ועם משקפיים. בניגוד מוחלט לנראה בקודמת.
גם זקנו של השני נראה מלבין מעט, לא נגמר מחודד, והוא חייכן. זה לא אותו אדם. הדמיון היחיד - המדים.

[גוראריה]

ואולי זהו הרב הצבאי [צ'פליין] ר' הירצקא ליבזר ז"ל?
[לא שאני יודע שכך היה נראה, אבל היה באירופה בזמן השחרור]

[ישעיהו לוריא]

ואולי זהו הרב הצבאי [צ'פליין] ר' הירצקא ליבזר ז"ל?
[לא שאני יודע שכך היה נראה, אבל היה באירופה בזמן השחרור]

ראיתי הרבה תמונות של רבנים צבאיים בצבאות עכו"ם וכולם מתהדרים בלבושים נאים סמלים ומדליות. וזה לא. אמנם נראה כאדם נכבד והולך בקסקט צבאי.

אולי השני משמאל הממושקף זה הסופר ר' יחיאל גרנטשטיין ז"ל שהיה מראשי כמה מחנות עקורים בעיקר בצרפת. הנוביל.
ראיתי הרבה תמונות שלו מאז, אלא שאינם סרוקות בכדי שאוכל להעלותם.

[גוראריה]

ואולי זהו הרב הצבאי [צ'פליין] ר' הירצקא ליבזר ז"ל?
[לא שאני יודע שכך היה נראה, אבל היה באירופה בזמן השחרור]

ראיתי הרבה תמונות של רבנים צבאיים בצבאות עכו"ם וכולם מתהדרים בלבושים נאים סמלים ומדליות. וזה לא.

כי יש לו מעיל על המדים

אולי השני משמאל הממושקף זה הסופר ר' יחיאל גרנטשטיין ז"ל שהיה מראשי כמה מחנות עקורים בעיקר בצרפת. הנוביל.
ראיתי הרבה תמונות שלו מאז, אלא שאינם סרוקות בכדי שאוכל להעלותם

אכן מזכיר אותו

[גוראריה]

ותמונה נוספת מהמסע הנ"ל

[מיללער]

ועוד תמונה מאחד ממסעיו לאירופה לחזק את פליטי השואה, נראה ביחד עם הרב הרצוג, הרב זאב גולד (בינו לבין הרב הרצוג עם מעיל הלבן), לשמאלו של הרב הרצוג נראה כהאדמו"ר מבוסטון ר' לוי יצחק הורוויץ, מי מכיר את השאר?

[ספרן]

ליד הנראה כהאדמו"ר מבוסטון, ר' בנימין מינץ ז"ל.

[מיללער]

להגרח"י משיקובסקי מקרינק היה חתן (בזוו"ש) בשם ר' שמואל דוד ווארשאווציק (בזוו"ר היה חתנו של ר' אפרים דוד עפשטיין), ר' שמואל דוד היה ריש ישיבת רבנו יעקב יוסף בניו יורק ונפטר בשנת תשמ"ח
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=28
אשתו בת הרח"י היתה בזוו"ר אשת ר' נח שמעונוביץ, שניהם היו תלמידי הגרב"ב בקמניץ.

[מזמור שיר]

ובסוף ימיו היה הגרש"ד מראשי ישיבת כנסת חזקיהו שבכפר.
והוא זה שהוציא לאור את תורתו של הגר"נ שמעונוביץ [חידושי ר' נח] שהיה בעלה הראשון של רעיתו, הרבנית חנה ע"ה.

[שיף]

נקוה שכבר יתקנו את הכותרת!
ועוד על הרב זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=8799

[מזמור שיר]

נקוה שכבר יתקנו את הכותרת!
ועוד על הרב זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=8799

האשכול ההוא אינו על הגרח"י אלא על בנו הגררא"א.
באמת צריך לתקן הכותרת ל"קריניקער רב".

[מיללער]

נראה שזה תמונה נוספת מסדרת תמונת מסעם של הרב מקרינק למחנות העקורים ושארית הפליטה לאחר השואה, הרב מישקובסקי נראה יושב ליד רב זקן (הונגרי?) מישהו מזהה את שאר הדמיות?

[גאולה בקרוב]

יש שם מספר ת"ח. כמדומני הרב דוד וויצל זצ"ל אב"ד ברנוביץ אחד מהם.
תמונה מפורסמת יחסית. [אולי נמצאת עם כיתוב על האישים בספר של ר"א סורסקי על מרן הגרח"ע זצ"ל, ואינה תח"י לבדוק]

[לא ידען]

יותר מידי אנשים בריאי בשר ומראה טוב. מעונבים ובחליפות נאות.
אולי זה לא מהפליטים?

[גאולה בקרוב]

ודאי זה מהמסע הידוע של הגרח"י מיד לאחר השואה

מצאתי אצלי את התמונה [בצעירותי הייתי אוסף שנים תמונות של רבנים]
מימין הגרח"י אכן הוא הגר"ד ווייצל זצ"ל מברנוביץ
ומשמאלו הגר"א טרופ זצ"ל, בן הגרנ"ט זצ"ל, ר"מ ישיבת ראדין
[אולי יש עוד ת"ח בתמונה הנ"ל]

[טוב לי]

מימין לר' דוד וויצל הג"ר ישראל מובשוביץ ואחריו הג"ר יצחק אורלנסקי שניהם מאריות נובהרדוק.
התמונה צולמה למיטב ידיעתי בפראג בשנת תש"ו אליה הגיעו הפליטים, בעיקר מסיביר, לתחנת מעבר. מאחוריהם נמצאים בני הישיבות הפליטים בתוכם תלמידי נובהרדוק ראדין ועוד.

[חיי נר]

חזקיהו יוסף משקובסקי - אבד"ק קרינק [מארכיון המדינה]

aa.png (698.29 KiB) נצפה 8528 פעמים

חתום ר' זלמן סורוצקין

aaa.png (762.15 KiB) נצפה 8528 פעמים

aaaa.png (906.77 KiB) נצפה 8528 פעמים

aaaaa.png (1 MiB) נצפה 8528 פעמים

aaaaaa.png (7 MiB) נצפה 8528 פעמים

[פרנקל תאומים]

הרב מקריניק היה חתנו של הג"ר איצלה בלזר מפטרבורג זי"ע.

ילדיו של הרב מקריניק היו:
הג"ר רפאל אליהו אליעזר, ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' ורב הישוב 'כפר חסידים'.
הר"ר דוד, כמדומני מנהל ישיבת 'כנסת חזקיהו'.
הר"ר חיים, כמדומני רו"ח במקצועו, בעלה של המשוררת החרדית המפורסמת זלדה ע"ה.

חתניו:
הג"ר נח שמעונביץ' ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' (תקופת 'זכרון יעקב'), ובזוו"ש הג"ר שמואל דוד וורשאווצ'יק ר"י רבינו יעקב יוסף בנ"י ולאחמ"כ מר"י 'כנסת חזקיהו'.
הג"ר דב לפין.


מי עוד?

[גלאגוזים]

לא ציינת את בנו הר"ר שלמה ז"ל.
[אביו של ר' חזקיהו מישיבת ארחות תורה, וחמיו של ר' יצחק ברנשטיין זצ"ל]

[שיף]

הרב מקריניק היה חתנו פעמיים של הג"ר איצלה בלזר מפטרבורג זי"ע.
ילדיו של הרב מקריניק היו:
הג"ר רפאל אליהו אליעזר, ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' ורב הישוב 'כפר חסידים'.
הר"ר דוד, כמדומני מנהל ישיבת 'כנסת חזקיהו'.
הר"ר חיים אריה, כמדומני רו"ח במקצועו, בעלה של המשוררת החרדית המפורסמת זלדה ע"ה.
חתניו:
הג"ר נח שמעונביץ' ראש ישיבת 'כנסת חזקיהו' (תקופת 'זכרון יעקב'), ובזוו"ש הג"ר שמואל דוד וורשאווצ'יק ר"י רבינו יעקב יוסף בנ"י ולאחמ"כ מר"י 'כנסת חזקיהו'.
הג"ר דב יהושע לפין.
מי עוד?

רבי אברהם מישקובסקי
רבי שלמה מישקובסקי
רבי יצחק לוין היה נשוי למרת שרה - נהרגה בטרבלינקה הי"ד

[פייביש אופטובסקי]

מצו"ב מאמר של ד"ר חיים שלם על הרב מישקובסקי.

[שיף]

בשבוע שעבר נפטר הרב חזקיהו יוסף בהר"ר דוד מישקובסקי זצ"ל

[גיזונטע קאפ]

שמתי לב, שר' דוד מישקובסקי נפטר ביו"כ, ויש לו בן שנפטר בילדותו בר"ה, וכעת נפטר בן נוסף בצום גדליה
והקריניקער רב עצמו ג"כ נפטר בצום גדליה