נוטר הכרמים כתב:
בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.
אויצר_ניק כתב:זקני דרום כתב:נוטר הכרמים כתב:
יש פה ג''כ 'בחינה' של 'נושא בעול עם חבירו' בצורה ממש מופלאה,
אתה רואה בחוש איך הרה''י זצ''ל מרגיש את השני בכל אירוע ואירוע בו משתתף בין בחתונה ובין בניחום אבלים ..
זקני דרום כתב:נוטר הכרמים כתב:
בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.
אינני מבין מה רבותא איכא כל אדם מתאים את עצמו למקום שנמצא בו
וכי בחתונה יהיה כניחום אבלים
ואם זה בשביל התמונות אדרבא תביא עוד
אברהם כתב:רבי שעת הכושר,
שפתיים ישק!
(רק להודיע למי שאינו יודע: "אבל הגדול... גדול אינו קטן" הוא ציטוט ותרגום משירו של החזו"א)
נוטר הכרמים כתב:יישר כח לשעת הכושר. דבריך מחכימים כתמיד. תשואות חן גם לבן ירושלים, התלמיד הקרוב, בור סוד.
תמונה אחת שווה אלף מילים. בעזרת כמה תמונות אני רוצה להמחיש כיצד רבינו זי"ע יצר אוירה ו'מצב' בכל סיטואציה, שמחה ועצב, התעוררות ומפגש רעים.
אני לא כ''כ מרוצה ממה שפירסמת את זה ככה, כי היה לי שם שינויים והוספות. הדברים לא נועדו לפירסום לע''ע, ונכתבו למישהו פרטי.
ראיתי ההערות דכתב שם 'חשבונות רבים', ואם אתה יכול תעלה את תגובתי:
ט. אינו מיישב, שהרי הגדר אינו צרכי הגוף אלא צורת דירה.
יב. לא נעלם ממני [וק''ו בן בנו שלא אלף ק''ו ממנו זללה''ה] דברי הגמ' ורש''י על פלטיא, וכששאלתי הייתי שם בסוגיא, יש חילוק בין פלטיא שהוא מקום שמתקבצים רבים לסחורה והולכים ממקום למקום, ומדוכן זה לדוכן אחר, משא''כ מקום שמתקבצים לאכילה לדוגמא וכל אחד יושב במקומו ואוכל, או מקום שנעמדים שם לתפילה וכו', בזה מסתבר מאוד שאי''ז רה''ר, ויש לי בזה כמה ראיות, ואחד מהם הוא מה שמבואר בשבת ז. שקרן זוית הסמוכה לרה''ר לא ניחא תשמישתא, ולכאו' אם מקום שרבים נמצאים שם לא להילוך גם נקרא רה''ר, הרי ודאי ניחא תשמישא, שעוצרים שם לפוש או לעשות דברים אחרים.
יג. אכן פיסטור רגיל הוא בכ65 מעלות, אך יש פיסטור עיקור שהוא ב140 מעלות, ועל זה אני שאלתי, יתכן שהיה צריך להדגיש זאת [ז''ל ויקיפדיה ''תהליך קיצוני יותר הוא "אולטרה פסטור" או עיקור (UHT). תהליך זה מתבצע על ידי חימום לטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות. תוצאת התהליך קרויה חלב עמיד. חלב זה סטרילי לחלוטין ולפיכך יכול להחזיק מעמד תקופה ארוכה מאד גם ללא שמירה בקירור כל עוד אריזתו לא נפתחה. בהתאם, לחלב עמיד ערך תזונתי נמוך יותר, ואף טעמו שונה יחסית לחלב המפוסטר''].
טז. אדייק יותר, הנידון אינו על מעט דם בתולים, אלא כאשר כבר יצא הדם בתולים בביאה ראשונה, אלא שנשאר הפצע, וכאן יש לשאול אם דם זה שנמצא בפצע שבדפני הנרתיק, אנו מגדירים אותו כדם מכה או כדם בתולים. לענ''ד פשיטא שזה דם מכה, וכי אם יפתח שם עוד שנה זה גם יהיה דם בתולים, עתה אין לך אלא מכה בנרתיק המוציאה דם, ואם אני זוכר היטב כך אף הוא אמר לי, אמנם באמת לאחר ששמעתי שאין זו ההוראה המקובלת, חזרתי להסתפק שלא רק זה היה טעמו, אלא אף פרטים אחרים שהיו במקרה ובצורת הצגת השאלה, שאכ''מ, על כן באמת אבקש לא ללמוד מהוראה זו, היות וקשה לי לשחזר עתה את דבריו המדוייקים שאמר לי בהיותי חתן צעיר.
יז. כמובן הדברים ידועים לי, ולא כתבתי אלא על דין הפרישה, ופשוט לכל קורא שזו היא הכוונה.
כוונתי היתה לטעון שדבר שאינו מצרכי הגוף אינו מדירת האדם אלא צריך לדירה כדי לעשותו. ודוק כי קיצרתי.נהר שלום כתב:ט. אינו מיישב, שהרי הגדר אינו צרכי הגוף אלא צורת דירה.
נו נו. לא הבנתי למה להמציא כל מיני המצאות וחילוקים דחוקים כדי לדחות את פשטות הגמרא, אבל אם יש לו ראיות שיביא אותם. והראיה מקרן זוית איני מכיר כי המקום אינו עשוי להתקבצות הרבים אלא להילוך.נהר שלום כתב:יב. לא נעלם ממני [וק''ו בן בנו שלא אלף ק''ו ממנו זללה''ה] דברי הגמ' ורש''י על פלטיא, וכששאלתי הייתי שם בסוגיא, יש חילוק בין פלטיא שהוא מקום שמתקבצים רבים לסחורה והולכים ממקום למקום, ומדוכן זה לדוכן אחר, משא''כ מקום שמתקבצים לאכילה לדוגמא וכל אחד יושב במקומו ואוכל, או מקום שנעמדים שם לתפילה וכו', בזה מסתבר מאוד שאי''ז רה''ר, ויש לי בזה כמה ראיות, ואחד מהם הוא מה שמבואר בשבת ז. שקרן זוית הסמוכה לרה''ר לא ניחא תשמישתא, ולכאו' אם מקום שרבים נמצאים שם לא להילוך גם נקרא רה''ר, הרי ודאי ניחא תשמישא, שעוצרים שם לפוש או לעשות דברים אחרים.
אין לי מושג מה פשר החילוק הזה. זה חילוק רפואי?נהר שלום כתב:טז. אדייק יותר, הנידון אינו על מעט דם בתולים, אלא כאשר כבר יצא הדם בתולים בביאה ראשונה, אלא שנשאר הפצע
הערתי היתה על מה שהביא כביכול בשם הגר"ש שתמה על השו"ע (וצידד קולא ביום ל"א מכח זה!) כשהגר"ש בסה"כ ציטט את הגר"ז. ההדגשה שמדובר רק לעניין הפרישה היתה: א. כי לא ברור לי איך כל קורא אמור להבין זאת. ב. כי לענ"ד זה מחליש את טענתו של הגר"ז. וכאמור אכמ"ל.נהר שלום כתב:יז. כמובן הדברים ידועים לי, ולא כתבתי אלא על דין הפרישה
אותה אבקש כתב:נוטר הכרמים כתב:חלקת מחוקק ספון
מי המנסח?
משוש דורים כתב:אותה אבקש כתב:נוטר הכרמים כתב:חלקת מחוקק ספון
מי המנסח?
אחיו הגרא"ד רבה של טבריה.
חשבונות רבים כתב:הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
ואולי זה טעם נכון להאדרת שמם של גדו"י כדי שלא יבואו וילמדו מדברים שעבוד לגרמייהו, כי בדור יתום כמו שאנו בו אין אדם שם אל לב מה ההלכה דורשת ממנו אלא מנסה לחקות את הסביבה. ואם כל הנהגה מחודשת של אדם גדול אשר הוא לא לימד או הורה לאחרים ללכת בה תהפוך למושא לחיקוי, אנה אנו באים?
א"א להתעלם מכך שסיפורים על גדו"י אינם הסטוריה בעלמא אלא משמשים כדוגמא "כזה ראה וקדש". לענ"ד חבל שזה כך כי זה מדרכי החסידים הרעות שלקחו לעצמם הליטאים, לעשות מה שהרבי עושה ולא מה שהקב"ה אמר. אבל כל עוד זה כך א"א להתעלם מזה.
לעצם הדיון פשטות הגמ' ביומא הוא שאין חסרון לנטור בלבו על צערא דגופא ואדרבה ראוי לת"ח לעשות כן, אבל ישתוק על עלבונו ולא ישיב כלום וגם יתפייס כשיפייסוהו.
ד"א כמה הערות על הדברים הכתובים שם בהלכה:
באות ט' כתב ששאל את הגר"ש למה אין חיוב תשמיש בסוכה שהוא דבר המחייב דירה. לענ"ד יש ליישב בפשיטות שהוא דבר שאינו מצרכי הגוף.
באות י"ב כתב ששאל אם מקום שהרבים מתקבצים שם לאיזה צורך ואינו מקום מעבר והילוך הוא רה"ר והשיב שמסתבר להקל. ואני לא אאמין שיצא כן מפי קדשו כי הוא גמרא מפורשת בשבת ו. איזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ופירש רש"י פלטיא רחבה של עיר ששם מתקבצים לסחורה והובא בטושו"ע.
באות י"ג שאל על מים שהורתחו כ"צ לשתיה ורוצה להרתיחם עוד לצורך פיסטור. במציאות הוא להיפך שהפסטור הוא קודם אבל לשתיה כ"צ הוא הרתחה ממש שכן הדרך להרתיח כששותים תה וכדו'.
באות ט"ז כתב שפסק הגר"ש שדם בתולים מועט כשפשוף של פצע בביאה שניה אינו אוסר. על פניו זה נשמע חידוש מבהיל.
באות י"ז כתב שהגר"ש תמה על מה שפסק השו"ע דין עו"ב והוא רק דעת הרשב"א. היא טענת הגר"ז הידועה, אך הכותב לא דייק וטענת הגר"ז אינה על עצם דין עו"ב שהוא סוגיא מפורשת אלא על חיוב פרישה בעו"ב, ויש להאריך בזה ואכ"מ.
הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.חשבונות רבים כתב:נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
גביר כתב:הוא באמת כותב דברים שנפש היפה מרחקתן.חשבונות רבים כתב:נהר שלום כתב:והכי גרוע יש בזה טעות שלי בהבנת צורת המוסר והמידות הראויה
לענ"ד הניסיון מראה שהמגמה לראות בתלמידי חכמים בכלל ובגדולי הדור בפרט דמויות מושלמות הנקיות מכל חיסרון אנושי מביאה לנזק חינוכי גדול. שכן בחורים צעירים, או בעלי תשובה בתחילת דרכם, מצפים, בהתאם לסיפורים ההגיוגרפיים ששמעו, לפגוש בישיבה או בבית המדרש דמויות מושלמות, וכאשר הם מגלים שגם הראש ישיבה, המגיד שיעור, האברך המופלג וכו' הם בני אדם בשר ודם וככאלה יש להם גם חסרונות, הם מתאכזבים. אכזבתם מביאה אותם לזלזול בתלמידי חכמים ולפעמים גם מעבר לכך, יתר על כן במצב כזה קשה לו לקבל מאותם ת"ח את כל הטוב שיכל הוא לקבל מהם והלב אף מתמלא לפעמים בטינה מסוימת ואף במידה של עוינות כלפיהם. ג"א הקטן זכיתי, ב"ה, להכיר מקרוב גדולי גדולים ואיש מהם אינו מושלם, ואף על פי כן גדולים שבגדולים ומאורי ישראל הם. לענ"ד ההכרה בכך שגם תלמידי חכמים גדולים הם בני אדם, המתמודדים עם קשיים יצרים וכו', היא הכרח חינוכי חיוני.
שמעתי פעם מידידי המנוח הרב הגאון רבי בועז קפלינסקי זצ"ל ששמע מאת רבינו זצ"ל, כי באמת אין לו 'רבי' בלימוד, אולם אם יש לו 'רבי', הרי הוא הגאון רבי אפרים קייבער (בורודיאנסקי) זצ"ל, אשר קיבל לקח מפיו בישיבת עץ חיים.
נוטר הכרמים כתב:קונט' מילין זעיריןשמעתי פעם מידידי המנוח הרב הגאון רבי בועז קפלינסקי זצ"ל ששמע מאת רבינו זצ"ל, כי באמת אין לו 'רבי' בלימוד, אולם אם יש לו 'רבי', הרי הוא הגאון רבי אפרים קייבער (בורודיאנסקי) זצ"ל, אשר קיבל לקח מפיו בישיבת עץ חיים.
והיה זה בשנותיו המוקדמות של רבינו טרם היותו לאיש. ושמעתי מפיו שכן היה נהוג אז דהיסודות ללימוד היו ניתנים בסוף החיידר בכיתות ח' או ט' וכו', ובישיבה קטנה למדו בעיקר לימוד בקיאות, והבחורים הטובים היו גומרים כל נשים ונזיקין בישיבה קטנה, והמיוחדים למדו גם קדשים, ונקט כדוגמא את רבי ישראל יעקב פישר ועוד. ואח"כ בישיבה גדולה היו יותר עסוקים בעיון. והוסיף שכן היא הדרך הנכונה יותר, כאשר צעירים לומדים הרבה בקיאות ואז הזכרון חזק יותר ואח"כ כאשר מתפתחים ומתחכמים לומדים יותר בעיון. אבל היום הפכו את היוצרות, ובחורים צעירים מעמיסים עליהם בעיון בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, וכן בשנים הראשונות בכולל, ורק אח"כ כאשר מתבגרים ורואים שלא יודעים כלום מתחילים ללמוד בבקיאות, ואז הראש כבר פחות קולט הבקיאות וצריך הרבה לחזור וכו' וכולי האי ואולי.
ועם כל זאת היה מאוד מתפעל מהפקחות ומהחידוד של צעירי הצאן בימינו, והיה מציין שאפשר לדבר עמם בלימוד בסברות דקות וחדות מה שלא היה יתכן פעם, ובפרט לא בגילאים כאלו.
ובכלל דעתו היתה שהציבור היום ובני הישיבות מוכשרים מהדור הקודם, ולא כמו אלו שטוענים שפעם היו מוכשרים יותר וכו', והיה מבטל זה מכל וכל, ואמר שלהיפך שהיום הרבה יותר מוכשרים ומשופשפים, אלא דבלבבות נתמעט הרבה מהדורות הקודמים, וכמו שהיה אומר בשיחות שקודם הסליחות ובימי בין המצרים את הבכיות והאבילות וכו' שהיה פעם אצל האנשים הפשוטים, והיה מרבה לומר בשם הגר"א שעיקר ירידת הדורות היא בלבבות ולא בראש ודוק.
נוטר הכרמים כתב: בתקופה האחרונה (אני חושב שזה היה בשנה האחרונה) נגמרו לו המצות שלו וביקש שיביאו לו מצות, והתקשר לאחד ממקורביו שעושה עמו את המצות, והמתין לזה, והלה הביא לו מצות יד, ושאל אותו אם הם מהחבורה וכו', עד כדי כך הקפיד.
נוטר הכרמים כתב:
והיה תמיד מזכיר את דברי הגר"א דמצוות השמחה ביו"ט היא מהמצוות הקשות, וראו על הראש ישיבה שמחה מיוחדת כל המועד מתחילתו ועד סופו כידוע.
.
נוטר הכרמים כתב:שאלת תם או שאלה קשה? משהו באמצע, כנראה.
ובכן, אין זמני אתי כעת, אני ממהר לכולל, אבל במילה אחת.
הנתונים, לפחות בתקופתי, היו רחוקים מן הרושם העולה מן המתואר, וכמה הנחות יסוד שמבצבצות מן הדברים פשוט לא נכונות כלל, וכפי שאבאר אי"ה בהזדמנות הבאה. אך לו יהי כמתואר, תשובתך בצידך, אם אכן זו היתה ההנהגה, הרי שידעו עליה מראש, ומי שבא, בא אדעתא דהכי, אז מה בעצם הטענה? רבינו התחייב למישהו. הרי כו"ע מודו שלא היתה לאף אחד בישיבה הנהגת 'ריחוק' יותר מאשר במקומות אחרים, אז מה בכך שקירב כמה?
אבל המציאות היתה הרבה יותר מורכבת ומרתקת, ועל כך אי"ה בהזדמנות קרובה.
חודש טוב.
גביר כתב:אצל גדול אחר יבדלח"א [איני מזכיר את שמו כדי שלא לעבור על האיסור לדון בגדולי ישראל החיים אתנו לאוי"ט] ראיתי הנהגה דומה, ופשרה היה די ברור לסביבה - אותו גדול ניחן בכריזמה אדירה, והיה חשש ממשי שבחורים יפתחו בו תלות, מתוך כך נהג לקרב אליו דווקא את הדעתנים בעלי האופי הקשה, שלא תמיד נמנו דווקא על טובי הבחורים ועל הלמדנים שבהם, בלשון המעטה, שמחד היו זקוקים לטיפולו ומאידך לא הייתה סכנה שיהפכו לתלויים בו. אולי זה פשר ההנהגה גם אצל רבי שמואל אויערבאך [אותו, בניגוד לגדול ש(לא) הוזכר לעיל, לא הכרתי מקרוב, אך כמה מתלמידיו וממקורביו הכרתי מקרוב, ולפחות אלה שאני מכיר, הם אכן אנשים דעתנים שאין חשש שיהפכו לתלויים].
דעת_האברך כתב:]איני יודע לציין את ההודעה המדויקת אך באחת הרשימות לעיל באשכול זה הובא שהגר"ש אמר שהוא מודע מאד לכך שהקירוב הסלקטיבי והזמנת רק חלק מהבחורים לביתו יוצרת קנאה ומעוררת קושי לבחורים אחרים אך אין לו מצד נפשו כל ברירה אחרת. כמדומני שלא מובא שם הבהרה מעבר לכך.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 437 אורחים