אוצר החכמה כתב:מה הבעייה במעמד האשה ביהדות?
תוכן כתב:והנה הגיע התגובה מהצד שכנגד. בוא נקצר מה שבפיהם. יש שני דרכים איך להתחבר לתורה, לפי המסורה, ולפי ההתחברות לשרשי הדברים. בחו"ל מתחברים למסורה, ולפיכך מקפידים לאכול קניידלאך וקישקע שזה דומה אצלהם להנחת תפילין ונטילת לולב, משא"כ בארץ מתחברים לשרשי הדברים, כי סגולת א"י היא לחבר אדם לפנימיות התורה. לדברי הכותב, כבר אין צורך לחנך לפי מה שקבלנו במסורה מרבותינו והתעקשות עקרה על ניואנסים של מנהגים רק מרחיקה רבים, אלא יש להתחבר לשרשי הדברים ולשחוט בהנאה פרות קדושות עדיף מה שיותר.
אין צורך להגיב על לאקשען תורה זה, רק דבר אחד אעיר, שהיו כמה תנועות בהיסטוריה שטענו שיש להתחבר לשרש הדברים, ולשלול את כל "החומות ע"ג החומות" מסביב. אמנה כאן את הבולטים שביניהם. א. הנצרות. ב. תנועת הפילוסופיה בספרד, שלא נשאר מהם שריד ופליט. ג. הריפורמה. ותו לא מידי.
לא הבנתי כל כך איך מדיון שהיה אמור להיות בעל תוכן משמעותי ומרתק, הגענו לויכוח עקר עם תוכן.
אני דווקא הייתי מפתח את זה לכיוון אחר שאכן יותר קשור לדעותיו של ר' יחיאל מאיר וחבריו, שנראים הדברים שלשם כיוון השואל, והם דווקא (ואני מכיר היטב רבים מבני החבורה ואכמ"ל), הרבה יותר מאמינים מהאברך המצוי, אולי פחות בסגנון של אמונה ילדותית ויותר ע"ד הכוזרי (פחות מו"נ), אבל כל דבריו של תוכן שאולי יש בהם גרעין אמת לגבי החרדים החדשים וכדו', אבל אין להם קשר כלל לגיוון דעות מהסוג הזה.
הסיבה שאברכים עם דעות נפוצים יותר בארץ ישראל מבחו"ל, כי יש שתי צורות איך להסתכל על התורה: יש אפשרות של חיבור לשרשי הדברים, ויש אפשרות של שמירה על מה שקיבלנו. ובמילים אחרות יש לקיים את התורה בעצמה, ויש הציבי לך ציונים, וכדברי הרמב"ן הידועים.
מטבע הדברים אנשים בארץ ישראל פחות מסורתיים ומשנים מנהגים בקלות יותר מאנשי חו"ל, כי יש תחושה פנימית שאנחנו הגענו למקורות, וזה משני טעמים עיקריים שקשורים אחד לשני. א. כי אנחנו בא"י וחזרנו למקור הדברים, ואנחנו גם רואים יותר קהילות שונות וכו'. ב. כי סגולת ארץ ישראל מחברת את האדם יותר לפנימיות התורה.
לענ"ד אנשים בחו"ל שעושים עסק מניגוני התפילה ומאכלים מסויימים לחגים וכו' הם יותר גופי תורה שם כי צורת החיבור לתורה היא על ידי ציונים ומסורתיות, מה שאין כן בארץ ישראל שאפשר להתחבר לתורה בעצמה ולחיות יותר את עצם המקרא, וללמוד את הגמרא כמי שיושב בתוך בית המדרש ולא רק כמעתיק.
ודווקא משום כך שהאדם מחובר יותר לתורה ולקב"ה, הוא פחות מפחד לפתוח נושאים רגישים ולדון בהם, והוא פחות מפחד לשנות את דעתו מכפי שחונך, כי הוא יותר בוטח בקב"ה שיראה לו את האמת, ופחות נסמך על המסורתיות של איך שחונך.
לענ"ד, הבעיה בחינוך החרדי, שמנסים לשמר בכח את צורת החינוך המסורתי של חומות ע"ג חומות, והתעקשות עקרה על ניואנסים של מנהגים, דבר שנכון אולי לנהוג כך בחו"ל שאכן הגישה שם היא ע"ג הציבי לך ציונים (ובארץ המחנכים עוד מחמירים בכך הרבה יותר מבחו"ל), ומלבד מה שגישה זו מרחיקה רבים סתם בגלל הלחץ שזה יוצר, אפשר לחבר את התלמידים לתורה הרבה יותר דווקא עם לא נשים דגש על המסורתיות אלא יותר על גופי הדברים.
הרבה אברכים בארץ שגדלו על ברכי החינוך הליטאי השמרן והפחדן מכל פירצה דווקא מתוך שאחר כך התחברו יותר לגופי התורה, והיחס שלהם עם הקב"ה הרבה יותר עמוק ובוטח, שוחטים בהנאה פרות קדושות, אני רואה את הדברים על עצמי ועל רבים מחברי.
דבר שהרבה הדגישו בתקופה האחרונה אצל מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, שלמרות שהיה מאד עצמאי והחיבור שלו היה מאד לשרשי הדברים, בסופו של דבר היה נכנע לרמ"א כמו ילד קטן, שזו גדלות שלא להנות מלשחוט פרות קדושות.
אוצר החכמה כתב:מעניין אם אני היחיד שלא מבין מה אתם רוצים ובאיזה "קודים" אתם מדברים. (אגב מי זה יחיאל מאיר? זה שהעלו דברים שלו אודות הגרש"א?) ומה זה מסורתיות ושרשי הדברים? ומה הקשר שלהם למה שיהודי באמת חייב והוא לשמור תרי"ג מצוות ולעסוק בתורה?
שעת הכושר כתב:קחו לדוגמא את בית-המדרש הזה, הוא מהווה מוקד משיכה בכל מיני צורות, לבוגרי הישיבות הטובות ביותר בארץ. הבחורים שלמדו באותם ישיבות עצמם לפני 20/30 שנה לא היו נמשכים לעיסוקים שכאלו.
אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:
דבר שהרבה הדגישו בתקופה האחרונה אצל מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, שלמרות שהיה מאד עצמאי והחיבור שלו היה מאד לשרשי הדברים, בסופו של דבר היה נכנע לרמ"א כמו ילד קטן, שזו גדלות שלא להנות מלשחוט פרות קדושות.
מי זה הרמ"א?
הכוונה לרמ"א רמ"א? ר' משה איסרליש?
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את העניין הזה.
ברור שיש מה לברך שלא עשני אשה כי אתה מברך על מצוות שהתחייבת בהם והיא לא.
הקדמונים דברו על האשה שהכירו אופיה ועסוקיה. מה הבעייה בזה. זה היה המצב באותו זמן וזו היתה התרבות ובזה כנראה עסקו הנשים. חשבתי שהשאלה היא על התורה ולא שאלה היסטורית באיזה עולם חיו הקדמונים.
ומה הבעייה בזה שנשים מצליחות בעיסוקיהם. כל עוד שזה לא סותר את דיני התורה.
תוכן כתב:מענה איש כתב:ר' תוכן פרט אם אפשר למה כוונתך כשאתה מכנה את אותם האברכים כופרים למחצה לשליש ולרביע
במה הם כופרים? ביסודות היהדות?
האם כל קבוצה שדנה מחליפה דעות בנושאים כאלו בצורה פתוחה נחשבת לכופרת?
איפה נמצא הקו האדום שממנו נגדיר אדם שעוסק בשאלות מסוימות ככופר?
הכופר למחצה, מקבל שתורה שבעל פה התקבלה בסיני, אבל הוא סבור שהגאונים, הראשונים והאחרונים שפירשו את התורה שבעל פה, חטאו בפירושה, ומשום כך, וכאן מגיע הכפירה העיקרית, אין הוא משועבד לפירושי הראשונים והאחרונים. הגאונים יכולים להגיד א', והכופר הקטן שלנו יכול להגיד ב', והם שוה בשוה. לדברי הכופר הקטן, אין לרי"ף ולשו"ע שום סמכות, והוא הוא שמחליט על פי עומק עיונו איך הוא צריך לקיים את המצוות.
תוכן כתב:אני פשוט ציטטתי את דבריך בקיצור ולא הוספתי שמה כלום, דוק ותשכח. בקשר לנצרות, הנוצרים הקדומים לא עקרו שום דבר, חוץ באמונה באותו האיש, לא היה הבדל ניכר בין היהודים לנוצרים. עיקר ההבדל היה ברעיון שהנוצרים השתדלו להתחבר למקור הדברים והיהודים התעקשו שהמעשים כפי שקיבלו מדור דור זה העיקר. הסוף היה עקירת המצוות על ידי הנוצרים.
שעת הכושר כתב:אני חשבתי שהסיבה היא מאד פשוטה, כאן בארץ מתקדמים יותר, אוחזים כבר בדור שלישי או רביעי, ואילו שם (או גם כאן בישיבות הספרדיות לדוגמא) אוחזים מוקדם יותר.
החיטוט בהנחות הפשוטות, הפריצה לכיוונים חדשים, אם בגלל המשך-חכמה או בגלל סיבה אחרת, היא לא אופיינית לדור מייסד, היא אופיינית לדור שהגיע כבר אחרי ההתבססות. דור מייסד אינו פנוי לחטט באקסיומות שלו, הוא עסוק בהתלהבות לבסס את הדרך המרכזית הטובה ולהשתייך אליה הכי עמוק שאפשר. דור מאוחר יותר כבר לא מתלהב מעצם הדרך, גם לא מההשגים המרשימים שלה, זה כבר נראה כמו מובן מאליו, נשאר רק לחפור את היסודות עצמם עם הרבה פזילה למקומות חדשים. וזה בדיוק מה שקורה כאן.
לעומת זאת, הרב תוכן הצביע על משהו אחר, (שונה לגמרי או משלים - לא החלטתי), הסגירות כאן בשנים הצעירות לעומת הפתיחות שם. יתכן שיש בזה הרבה, אני לא מתמצא מספיק.
דרומי כתב:איני מבין אם אתה תמים או מיתמם.
יש הלכה שאסור ללמד בנות תורה שבעל פה. האם לדעתך זה כ"כ פשוט ומובן היום? יש המון נשים משכילות שלא מתחברות בכלל עם ההלכה הזאת, וכבר האריכו גדולי ישראל בזה.
משפט הירושה, לפיו רק הבן יורש והבנות לא יורשות כלום, נראה לך מיושם כיום? ככל הידוע לי ברוב המשפחות החרדיות לא מקיימים הלכה זו ככתבה וכלשונה, ואכמ"ל.
בשו"ע נפסק שמי שנולד לו בן מברך 'הטוב והמטיב' ואילו מי שנולדה לו בת אינו מברך כלל כי 'אינה שמועה טובה'. האם זה קל להסברה?
וכן על זה הדרך.
[שלא יובן לא נכון, אני רק בא להסביר את דברי הכותב שלפניי. אין כוונתי שלי באופן אישי זה מפריע...]
החושב כתב:אוצר החכמה כתב:מה הבעייה במעמד האשה ביהדות?
אני לא נוקט עמדה, ולא אומר שזה 'בעיה'. אלא ממחיש את השאלה:
מה העונש של אונס?
עד לפני כמה מאות שנים נשים היו פרימיטיביות למדי. תפקידן העיקרי היה לשבת בבית, להוליד ולגדל ילדים, לעסוק בעבודות כפיים פשוטות (הא, וכמעט שכחתי, לספק צרכים מבעליהן). לעומת זאת, גבר היה הכל. זה קשור גם לחיי העשייה וגם לחיים האינטלקטואליים.
נשים זכו לייחס בהתאם.
וזה היה עמוק עמוק בתוך התודעה - אשה כלפי איש זה לא סתם סוג ב'. זה בכלל משהו אחר, ואין מקום להשוות ביניהם.
עד עצם היום הזה אם מנסים לברר איזו הלכה בנוגע לאשה, ניקח למשל חיוביה לגבי תפילה, נתקלים במצב מעניין. אם לגבי גברים דיני תפילה מבוארים לפרטי פרטים, לגבי אשה (ולהזכירכם, מדובר ב50% מאוכלוסיית היהודים) צריך לקושש דיוקים.
או, דוגמה אחרת, דין ספק ברכת המזון. הדין מפורש והכל טוב ויפה. עד שמגיע אחד מגדולי האחרונים ואומר, יש לי שאלה מעניינת מאוד - מה יהיה לגבי נשים? וכולם אומרים, וואו, באמת מעניין, מה עם נשים...
לא ידען כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את העניין הזה.
ברור שיש מה לברך שלא עשני אשה כי אתה מברך על מצוות שהתחייבת בהם והיא לא.
הקדמונים דברו על האשה שהכירו אופיה ועסוקיה. מה הבעייה בזה. זה היה המצב באותו זמן וזו היתה התרבות ובזה כנראה עסקו הנשים. חשבתי שהשאלה היא על התורה ולא שאלה היסטורית באיזה עולם חיו הקדמונים.
ומה הבעייה בזה שנשים מצליחות בעיסוקיהם. כל עוד שזה לא סותר את דיני התורה.
למה כהנים לא מברכים 'שלא עשני ישראל'??
ומהי הברכה הזאת בכלל. הרי על כל המצוות אני מברך באופן פרטי, תפילין, תלמוד תורה ועוד, אז מה הברכה הזאת, רק שלי יש ולשני(ה) אין ??
יש על כך הסברים עמוקים מאוד בחסידות, אבל רק לעורר על הטעות הנפוצה באתי.
החושב כתב:דוגמה אחרת, דין ספק ברכת המזון. הדין מפורש והכל טוב ויפה. עד שמגיע אחד מגדולי האחרונים ואומר, יש לי שאלה מעניינת מאוד - מה יהיה לגבי נשים? וכולם אומרים, וואו, באמת מעניין, מה עם נשים...
אוצר החכמה כתב:החושב כתב:אוצר החכמה כתב:מה הבעייה במעמד האשה ביהדות?
אני לא נוקט עמדה, ולא אומר שזה 'בעיה'. אלא ממחיש את השאלה:
מה העונש של אונס?
עד לפני כמה מאות שנים נשים היו פרימיטיביות למדי. תפקידן העיקרי היה לשבת בבית, להוליד ולגדל ילדים, לעסוק בעבודות כפיים פשוטות (הא, וכמעט שכחתי, לספק צרכים מבעליהן). לעומת זאת, גבר היה הכל. זה קשור גם לחיי העשייה וגם לחיים האינטלקטואליים.
נשים זכו לייחס בהתאם.
וזה היה עמוק עמוק בתוך התודעה - אשה כלפי איש זה לא סתם סוג ב'. זה בכלל משהו אחר, ואין מקום להשוות ביניהם.
עד עצם היום הזה אם מנסים לברר איזו הלכה בנוגע לאשה, ניקח למשל חיוביה לגבי תפילה, נתקלים במצב מעניין. אם לגבי גברים דיני תפילה מבוארים לפרטי פרטים, לגבי אשה (ולהזכירכם, מדובר ב50% מאוכלוסיית היהודים) צריך לקושש דיוקים.
או, דוגמה אחרת, דין ספק ברכת המזון. הדין מפורש והכל טוב ויפה. עד שמגיע אחד מגדולי האחרונים ואומר, יש לי שאלה מעניינת מאוד - מה יהיה לגבי נשים? וכולם אומרים, וואו, באמת מעניין, מה עם נשים...
מה הקשר של העונש של אונס? ומה העונש של רוצח? אפס בריבוע. סנהדרין שקוטלת אחד לשבעים שנה היא קטלנית אז המסקנה מזה היא שהתורה היא בעצם תומכת מאפיה??
אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:
דבר שהרבה הדגישו בתקופה האחרונה אצל מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, שלמרות שהיה מאד עצמאי והחיבור שלו היה מאד לשרשי הדברים, בסופו של דבר היה נכנע לרמ"א כמו ילד קטן, שזו גדלות שלא להנות מלשחוט פרות קדושות.
מי זה הרמ"א?
הכוונה לרמ"א רמ"א? ר' משה איסרליש?
אוצר החכמה כתב:מה הקשר של העונש של אונס? ומה העונש של רוצח? אפס בריבוע. סנהדרין שקוטלת אחד לשבעים שנה היא קטלנית אז המסקנה מזה היא שהתורה היא בעצם תומכת מאפיה??
סגי נהור כתב:אני משער שלא התכוונו לעונש שאין, אלא לעונש שיש - לא יוכל שלחה כל ימיו, שלכאורה עומדת מאחוריו תפיסה מסוימת של מעמד האשה.
החושב כתב:אוצר החכמה כתב:מה הקשר של העונש של אונס? ומה העונש של רוצח? אפס בריבוע. סנהדרין שקוטלת אחד לשבעים שנה היא קטלנית אז המסקנה מזה היא שהתורה היא בעצם תומכת מאפיה??
אני מנסה להסביר מאיפה מגיעות השאלות. ההסתכלות על מעמד האשה השתנתה בצורה תהומית.
נדמה שאתה מנסה בכוח לא להבין.
העונש של רוצח - מיתה בסייף. מזה רואים שהתורה מתייחס לזה בחומרה גדולה. זה נשמע סביר לחלוטין לכל אדם מודרני.
העונש של אונס - לשלם חמשים כסף. בנוסף לזה הוא צריך להתחתן אתה, ואסור לגרשה. האם שכל של אדם מודרני מזדהה עם חומרת העונש?
אוצר החכמה כתב:אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:
דבר שהרבה הדגישו בתקופה האחרונה אצל מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, שלמרות שהיה מאד עצמאי והחיבור שלו היה מאד לשרשי הדברים, בסופו של דבר היה נכנע לרמ"א כמו ילד קטן, שזו גדלות שלא להנות מלשחוט פרות קדושות.
מי זה הרמ"א?
הכוונה לרמ"א רמ"א? ר' משה איסרליש?
ענו לי שכן ואני משתומם עד שהמילים ממש נעתקות מפי.
עם כל הכבוד וההערכה לר' שמואל כת"ח עצום וגאון גדול ואחד מגדולי דורינו. איך בכלל יש להשוות בן דורנו לרמ"א ולומר שהוא נכנע לרמ"א כמו ילד קטן אולי אפשר לומר ביטוי כזה (מה זה ילד קטן בעניין?)על המג"א או הט"ז אבל לומר שמעלתו של בן דורנו שהוא נכנע לרמ"א זה כל כך משונה שקשה אפילו להתייחס לזה.
אפשר כמובן לומר שאע"פ שהיו לו דעות משלו וסברות שונות מדעת הרמ"א, סבר שצריך לנהוג למעשה כדעת הרמ"א ולא ללכת אחר שיטתו. וזה נושא לדיון הלכתי תורני האם כשאדם מסיק מסקנות מהסוגייה ראוי לו לנהוג כך או לקבל את דעת הקדמונים אפילו שלדידיה ברור אחרת. אבל לבטא את זה כעניין של כניעה לרמ"א כשאנן כאצבע בקירא לסברא לעומתו זה פשוט מוזר ביותר.
סעדיה כתב:החושב כתב:דוגמה אחרת, דין ספק ברכת המזון. הדין מפורש והכל טוב ויפה. עד שמגיע אחד מגדולי האחרונים ואומר, יש לי שאלה מעניינת מאוד - מה יהיה לגבי נשים? וכולם אומרים, וואו, באמת מעניין, מה עם נשים...
עצם הנידון לגבי חיוב נשים בברכהמ"ז נידון בתלמוד בבלי ברכות כ:
הרואה כתב:הנקודה היא לא הסמכות, שוודאי שלרמ"א יש סמכות יותר מלר' שמואל, אלא הדרך. שהרמ"א פוסק על פי המנהג, ור' שמואל עם כל המקוריות שלו בסופו של דבר למעשה פסק כמו שכתב הרמ"א, על אף שבאופן טבעי היה מכריע בין הראשונים בכל סוגיה לגופה על פי מה שיוצא לו מהסוגיא.
אוצר החכמה כתב:החושב כתב:אוצר החכמה כתב:מה הקשר של העונש של אונס? ומה העונש של רוצח? אפס בריבוע. סנהדרין שקוטלת אחד לשבעים שנה היא קטלנית אז המסקנה מזה היא שהתורה היא בעצם תומכת מאפיה??
אני מנסה להסביר מאיפה מגיעות השאלות. ההסתכלות על מעמד האשה השתנתה בצורה תהומית.
נדמה שאתה מנסה בכוח לא להבין.
העונש של רוצח - מיתה בסייף. מזה רואים שהתורה מתייחס לזה בחומרה גדולה. זה נשמע סביר לחלוטין לכל אדם מודרני.
העונש של אונס - לשלם חמשים כסף. בנוסף לזה הוא צריך להתחתן אתה, ואסור לגרשה. האם שכל של אדם מודרני מזדהה עם חומרת העונש?
אתה נמנע מלענות לי על השאלה. איזה טעם יש בעונש שלא מיושם. והאם העובדה שהעונש לא מיושם אינה מוכיחה שהתורה קורצת בעין אחת אל הרוצחים ?
האם שכל של אדם מודרני מזדהה עם ההתנהגות הזאת של התורה?
אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:הנקודה היא לא הסמכות, שוודאי שלרמ"א יש סמכות יותר מלר' שמואל, אלא הדרך. שהרמ"א פוסק על פי המנהג, ור' שמואל עם כל המקוריות שלו בסופו של דבר למעשה פסק כמו שכתב הרמ"א, על אף שבאופן טבעי היה מכריע בין הראשונים בכל סוגיה לגופה על פי מה שיוצא לו מהסוגיא.
ברור שהנקודה היא לא הסמכות הנקודה היא ההתבטאות של כניעה. הזבוב נכנע מפני הפיל? הוא זבוב והפיל פיל ואין יחס ביניהם.
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:אני משער שלא התכוונו לעונש שאין, אלא לעונש שיש - לא יוכל שלחה כל ימיו, שלכאורה עומדת מאחוריו תפיסה מסוימת של מעמד האשה.
לכאורה? לדעתי לא. העונש שאיננו מוכיח שהתורה בכלל לא חיפשה כאן את התיקון המדיני וזה לא הנושא.
ברקים רב כתב:כבר העירו על זה כאן viewtopic.php?f=19&t=39001&start=640#p443529
אבל המעירים ננזפו שאין להם מושג והבנה ואם רק היו מכירים היו מבינים איזה גודל ושבח זה.
וזה כבר כמעט הזכיר לי את זה: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 12#p427041
אוצר החכמה כתב:אוצר החכמה כתב:הרואה כתב:
דבר שהרבה הדגישו בתקופה האחרונה אצל מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, שלמרות שהיה מאד עצמאי והחיבור שלו היה מאד לשרשי הדברים, בסופו של דבר היה נכנע לרמ"א כמו ילד קטן, שזו גדלות שלא להנות מלשחוט פרות קדושות.
מי זה הרמ"א?
הכוונה לרמ"א רמ"א? ר' משה איסרליש?
ענו לי שכן ואני משתומם עד שהמילים ממש נעתקות מפי.
עם כל הכבוד וההערכה לר' שמואל כת"ח עצום וגאון גדול ואחד מגדולי דורינו. איך בכלל יש להשוות בן דורנו לרמ"א ולומר שהוא נכנע לרמ"א כמו ילד קטן אולי אפשר לומר ביטוי כזה (מה זה ילד קטן בעניין?)על המג"א או הט"ז אבל לומר שמעלתו של בן דורנו שהוא נכנע לרמ"א זה כל כך משונה שקשה אפילו להתייחס לזה.
אפשר כמובן לומר שאע"פ שהיו לו דעות משלו וסברות שונות מדעת הרמ"א, סבר שצריך לנהוג למעשה כדעת הרמ"א ולא ללכת אחר שיטתו. וזה נושא לדיון הלכתי תורני האם כשאדם מסיק מסקנות מהסוגייה ראוי לו לנהוג כך או לקבל את דעת הקדמונים אפילו שלדידיה ברור אחרת. אבל לבטא את זה כעניין של כניעה לרמ"א כשאנן כאצבע בקירא לסברא לעומתו זה פשוט מוזר ביותר.
החושב כתב:אתה מעלה שאלה שיש כמוה שאלות רבות בלימוד, והן לא מטרידות אף אחד. התורה הביעה את התייחסותה לרצח בצורה ברורה מאוד. מדוע סנהדרין היו בוחרים להתנהל בצורה כזו - זו שאלה יפה. ואפשר להציע כל מיני תשובות. אבל, כאמור, שאלה זו לא מטרידה אף אחד.
אבל אם בתורה היה כתוב שמי רצח אדם יהיה דינו לשבת בכלא במשך שלושה ימים, ולאחר מכן לעסוק בעבודות שירות במשך חצי יום - זו היה מעורר פליאה עצומה. משום שאצלנו זה מצטייר כחוסר צדק משווע.
ושוב, לא באתי להביע שום עמדה, אלא להסביר מה עומד מאחורי התמיהות בדבר מעמד האישה.
אוצר החכמה כתב:דרומי כתב:איני מבין אם אתה תמים או מיתמם.
יש הלכה שאסור ללמד בנות תורה שבעל פה. האם לדעתך זה כ"כ פשוט ומובן היום? יש המון נשים משכילות שלא מתחברות בכלל עם ההלכה הזאת, וכבר האריכו גדולי ישראל בזה.
משפט הירושה, לפיו רק הבן יורש והבנות לא יורשות כלום, נראה לך מיושם כיום? ככל הידוע לי ברוב המשפחות החרדיות לא מקיימים הלכה זו ככתבה וכלשונה, ואכמ"ל.
בשו"ע נפסק שמי שנולד לו בן מברך 'הטוב והמטיב' ואילו מי שנולדה לו בת אינו מברך כלל כי 'אינה שמועה טובה'. האם זה קל להסברה?
וכן על זה הדרך.
[שלא יובן לא נכון, אני רק בא להסביר את דברי הכותב שלפניי. אין כוונתי שלי באופן אישי זה מפריע...]
לא תמים ולא מיתמם.
אין טעם להתווכח על פרטים כי זה בדיוק מה שעושים באתרים שהוזכרו. העניין הכללי הרבה יותר פשוט. לנשים יש מעמד נכבד כראוי להם והתורה לא מתערבת בזה. אין בתורה שום דבר שמשפיל או משעבד נשים והן יכולות להצליח במה שהן יכולות כרצונם.
מצד שני התורה היא מערכת של חובות רבות שאין מטרתן חברתית אלא לעבוד את הבורא. במסגרת הזאת כל אחד ממלא את חלקו והחלק אינו קל וכל מצוות התורה זה ייעודן ולא לתת לאנשים מעמד או עמדה.
ארי שבחבורה כתב:אוצר החכמה כתב:דרומי כתב:איני מבין אם אתה תמים או מיתמם.
יש הלכה שאסור ללמד בנות תורה שבעל פה. האם לדעתך זה כ"כ פשוט ומובן היום? יש המון נשים משכילות שלא מתחברות בכלל עם ההלכה הזאת, וכבר האריכו גדולי ישראל בזה.
משפט הירושה, לפיו רק הבן יורש והבנות לא יורשות כלום, נראה לך מיושם כיום? ככל הידוע לי ברוב המשפחות החרדיות לא מקיימים הלכה זו ככתבה וכלשונה, ואכמ"ל.
בשו"ע נפסק שמי שנולד לו בן מברך 'הטוב והמטיב' ואילו מי שנולדה לו בת אינו מברך כלל כי 'אינה שמועה טובה'. האם זה קל להסברה?
וכן על זה הדרך.
[שלא יובן לא נכון, אני רק בא להסביר את דברי הכותב שלפניי. אין כוונתי שלי באופן אישי זה מפריע...]
לא תמים ולא מיתמם.
אין טעם להתווכח על פרטים כי זה בדיוק מה שעושים באתרים שהוזכרו. העניין הכללי הרבה יותר פשוט. לנשים יש מעמד נכבד כראוי להם והתורה לא מתערבת בזה. אין בתורה שום דבר שמשפיל או משעבד נשים והן יכולות להצליח במה שהן יכולות כרצונם.
מצד שני התורה היא מערכת של חובות רבות שאין מטרתן חברתית אלא לעבוד את הבורא. במסגרת הזאת כל אחד ממלא את חלקו והחלק אינו קל וכל מצוות התורה זה ייעודן ולא לתת לאנשים מעמד או עמדה.
אפולוגטיקה במיטבה (או במירעה), ובכל מקרה זו בוודאי היתממות לגלגל עיניים ולשאול: מה הבעיה? ברור שיש פה בעיות גדולות שאת חלקן ציינו הרב דרומי והרב החושב, ואפשר להוסיף עליהן עוד כהנה וכהנה (פסול אשה לעדות הוא דוגמא מובהקת לכך), ועכשיו אתה יכול לבוא ולכתוב איזה הסברים שאתה רוצה, ומי שמוכן לקבל את זה - שיהיה לו לבריאות, אני רק ציינתי שאנשים רבים מתקשים לקבל את כל הטיעונים הללו מבית מדרשו של הרב וולף, ולצערי הרב נראה שאין הסברים טובים יותר.
אתה מודיע מראש שכל הסבר שיוסבר לא יקובל עליך. ואחרי שסתמת את האוזניים אתה עוד מודיע שאין הסברים טובים יותר.ארי שבחבורה כתב:ועכשיו אתה יכול לבוא ולכתוב איזה הסברים שאתה רוצה, ומי שמוכן לקבל את זה - שיהיה לו לבריאות, אני רק ציינתי שאנשים רבים מתקשים לקבל את כל הטיעונים הללו מבית מדרשו של הרב וולף, ולצערי הרב נראה שאין הסברים טובים יותר.
על כעין זה אמרו רז"ל מינות נזרקה בו.בן מיכאל כתב:האמת שקושיות אלו הינן על התורה שבעל פה ולא על התורה שבכתב
אוצר החכמה כתב:יפה. אז מה יש לנו כאן.
שאתה לא מבין מה שאני מבין. וכל מה שאתה יכול לומר על דברי זה כינויי גנאי.
תמימות, התממות, אפלוגטיקה במירעה.
אפילו לא להסביר למה זה לא נכון. שיהיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 313 אורחים