בעל קורא כתב:התשובה האמיתית היא משום שזה רק פעם אחת בשנה לכן קל יותר להיזהר בזה, וכיון שאפשר בקלות להיזהר בזה וזה לא דורש השכמה יומיומית לכן אנשים מהדרים בזה בקלות יותר.
זכור לי גם שכתוב באיזה מספרי האחרונים (לא זוכר איזה) שישראל זריזים יותר במצוות נדירות מאשר במצוות תדירות משום חביבותן של המצוות הנדירות.
וברור שמבחינה אמיתית קריאת שמע חמור יותר והיא מצווה דאורייתא לעומת סוף זמן אכילת חמץ שהוא דרבנן.
כשמרן הגר"נ קרליץ שליט"א הוכתר לרבה של שכונת רמת אהרן אמר בדרשתו שהנה בסוף זמן אכילת חמץ שהיא דרבנן כולם זהירים בזמן המג"א, ובסוף זמן קריאת שמע שהיא דאורייתא יש שאינם נזהרים בזמן מג"א, וזה תמוה.
ואכן על פי דבריו אלו בבית הכנסת צא"י ברמת אהרן אין מניינים אחר סוזק"ש מג"א.
(ואמר גם סברא נוספת לגבי סוק"ש הגר"א, שבשלוש כתות הפסח נשחט, וכולם שוחטים בזמן ועל פי דין, ויותר מזה שחייבים להיות חלק מהאנשים שישחטו בכת שלישית, ובכל זאת כת שלישית נקראת כת עצלנית, כיון שראוי לכל אחד להקדים ולהזדרז במצוות, וכ"ש לגבי סוזק"ש שיש ג"כ שלושה זמנים - כותיקין, סוזק"ש מג"א, סוזק"ש הגר"א, וזה אף גרוע הרבה יותר מג' כתות שבשחיטת הפסח, כיון ששם ודאי כולם יוצאים ידי חובה, ובק"ש יש דעות רבות שרק כותיקין מצוה מן המובחר ואח"כ בדיעבד בלבד, ולאחר סוזק"ש מג"א יש סוברים שעבר זמן המצווה לגמרי, ועוד שבק"ש אפשר גם שכולם יקראו לפני סוזק"ש הגר"א, וא"כ ודאי שהקוראים לפי זמן הגר"א דומים לכת עצלנית).
בעל קורא כתב:התשובה האמיתית היא משום שזה רק פעם אחת בשנה לכן קל יותר להיזהר בזה, וכיון שאפשר בקלות להיזהר בזה וזה לא דורש השכמה יומיומית לכן אנשים מהדרים בזה בקלות יותר.
זכור לי גם שכתוב באיזה מספרי האחרונים (לא זוכר איזה) שישראל זריזים יותר במצוות נדירות מאשר במצוות תדירות משום חביבותן של המצוות הנדירות.
וברור שמבחינה אמיתית קריאת שמע חמור יותר והיא מצווה דאורייתא לעומת סוף זמן אכילת חמץ שהוא דרבנן.
כשמרן הגר"נ קרליץ שליט"א הוכתר לרבה של שכונת רמת אהרן אמר בדרשתו שהנה בסוף זמן אכילת חמץ שהיא דרבנן כולם זהירים בזמן המג"א, ובסוף זמן קריאת שמע שהיא דאורייתא יש שאינם נזהרים בזמן מג"א, וזה תמוה.
ואכן על פי דבריו אלו בבית הכנסת צא"י ברמת אהרן אין מניינים אחר סוזק"ש מג"א.
(ואמר גם סברא נוספת לגבי סוק"ש הגר"א, שבשלוש כתות הפסח נשחט, וכולם שוחטים בזמן ועל פי דין, ויותר מזה שחייבים להיות חלק מהאנשים שישחטו בכת שלישית, ובכל זאת כת שלישית נקראת כת עצלנית, כיון שראוי לכל אחד להקדים ולהזדרז במצוות, וכ"ש לגבי סוזק"ש שיש ג"כ שלושה זמנים - כותיקין, סוזק"ש מג"א, סוזק"ש הגר"א, וזה אף גרוע הרבה יותר מג' כתות שבשחיטת הפסח, כיון ששם ודאי כולם יוצאים ידי חובה, ובק"ש יש דעות רבות שרק כותיקין מצוה מן המובחר ואח"כ בדיעבד בלבד, ולאחר סוזק"ש מג"א יש סוברים שעבר זמן המצווה לגמרי, ועוד שבק"ש אפשר גם שכולם יקראו לפני סוזק"ש הגר"א, וא"כ ודאי שהקוראים לפי זמן הגר"א דומים לכת עצלנית).
קו ירוק כתב:כמובן א"א לומר על הגרי"ז שמפאת שזה פ"א בשנה הזדרז בזה.. רק הוא אחז שהמג"א זה לא שיטה להלכה אחרי שנקטו ברור כהגר"א. וכבר סיפר הגרב"ד פוברסקי שליט"א שבבואו אצל הגרי"ז התעניין מדוע מתפללים שחרית בפוניב'ז כהמג"א, והפטיר שזה מצד קביעת סדרי הישיבה והלימוד ולא מצד מג"א (אף שאליבא דאמת כן הקפידו על מג"א בחילופי העונות)
וגם תמיהת הגרנ"ק אין לה מקום (אלא שמסתמא אמר זאת מצד תוכחה לעצלנים המאחרים קום, וזה מה שציטטת בשמו שכת אחרונה נקראת כת עצלנים), שהרי בפסח עם ישראל קדושים נהגו בסלסולי חומרא בגלל חומר אכילה וב"י וב"י, אף בדברים רחוקים - מעין משמרת, ולכן לא תראה מהפוסקים מזחיחים את הנמנעים מלאכול שרויה אף שאין לזה מקור.
ובלדרמן בחיי חיותו של הסטייפלער כן עשו מנינים לפי ק"ש של הגר"א, עוד קודם היותו של הגר"נ קרליץ לרב.
ולדבריך עת עצלנים הם אלו הקוראים כמג"א שהוא סוף הזמן..
אבי'ב כתב:האם בכלל [גם לגבי סוזק"ש] אין לתמוה על המחמירים כזמן המג"א כשאינם מקפידים על זמן ר"ת גם בענייני דאורייתא? שהרי לכאורה זמן המג"א הוא מעלוה"ש עד צאת הכוכבים דר"ת
עזריאל ברגר כתב:ולהעיר שלשיטת הכס"מ גם סוזק"ש דרבנן.
וכמעט שלא מצאתי מי שחולק עליו בפירוש.
(אחרי היגיעה מצאתי רמז בסידורו של בעל התניא)
בעל קורא כתב:כשמרן הגר"נ קרליץ שליט"א הוכתר לרבה של שכונת רמת אהרן אמר בדרשתו שהנה בסוף זמן אכילת חמץ שהיא דרבנן כולם זהירים בזמן המג"א, ובסוף זמן קריאת שמע שהיא דאורייתא יש שאינם נזהרים בזמן מג"א, וזה תמוה.
ואכן על פי דבריו אלו בבית הכנסת צא"י ברמת אהרן אין מניינים אחר סוזק"ש מג"א.
(ואמר גם סברא נוספת לגבי סוק"ש הגר"א, שבשלוש כתות הפסח נשחט, וכולם שוחטים בזמן ועל פי דין, ויותר מזה שחייבים להיות חלק מהאנשים שישחטו בכת שלישית, ובכל זאת כת שלישית נקראת כת עצלנית, כיון שראוי לכל אחד להקדים ולהזדרז במצוות, וכ"ש לגבי סוזק"ש שיש ג"כ שלושה זמנים - כותיקין, סוזק"ש מג"א, סוזק"ש הגר"א, וזה אף גרוע הרבה יותר מג' כתות שבשחיטת הפסח, כיון ששם ודאי כולם יוצאים ידי חובה, ובק"ש יש דעות רבות שרק כותיקין מצוה מן המובחר ואח"כ בדיעבד בלבד, ולאחר סוזק"ש מג"א יש סוברים שעבר זמן המצווה לגמרי, ועוד שבק"ש אפשר גם שכולם יקראו לפני סוזק"ש הגר"א, וא"כ ודאי שהקוראים לפי זמן הגר"א דומים לכת עצלנית).
אבי'ב כתב:האם בכלל [גם לגבי סוזק"ש] אין לתמוה על המחמירים כזמן המג"א כשאינם מקפידים על זמן ר"ת גם בענייני דאורייתא? שהרי לכאורה זמן המג"א הוא מעלוה"ש עד צאת הכוכבים דר"ת
מלבב כתב:
אבל מה שלא מחמירים במוצ״ש כר״ת שאין בזה ממש קושי, זה תמוה ביותר ואין דוגמא לדבר להקל באיסור כרת וסקילה נגד עשרים וחמש ראשונים ונגד פסק המחבר והרמ״א ונגד מנהג כל קהילות אשכנז מאז ומעולם, וכמה מגוחך הדבר שלא מטלטלים במקום שיש ערוב שחוששים לשיטות שגם בלי ששים ריבוא דינו כרשות הרבים, אע״פ שיש הרבה צירופים להקל, שאין הרחובות מפולשים, ויש אומרים שאין מקום הרכבים מצטרפים לרשות הרבים, ומנהג ישראל מעולם היה להקל כשיטת הסוברים שצריך ששים ריבוא, ומצד שני מקילים נגד שיטת רוב המכריע של הראשונים ונגד פסק המחבר והרמא והמשנה ברורה.
משולש כתב:מלבב כתב:
אבל מה שלא מחמירים במוצ״ש כר״ת שאין בזה ממש קושי, זה תמוה ביותר ואין דוגמא לדבר להקל באיסור כרת וסקילה נגד עשרים וחמש ראשונים ונגד פסק המחבר והרמ״א ונגד מנהג כל קהילות אשכנז מאז ומעולם, וכמה מגוחך הדבר שלא מטלטלים במקום שיש ערוב שחוששים לשיטות שגם בלי ששים ריבוא דינו כרשות הרבים, אע״פ שיש הרבה צירופים להקל, שאין הרחובות מפולשים, ויש אומרים שאין מקום הרכבים מצטרפים לרשות הרבים, ומנהג ישראל מעולם היה להקל כשיטת הסוברים שצריך ששים ריבוא, ומצד שני מקילים נגד שיטת רוב המכריע של הראשונים ונגד פסק המחבר והרמא והמשנה ברורה.
"פעם שיגר האדמו"ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים בעל 'דברי יואל' (תרמ"ז-תשל"ט) את דיין קהילתו רבי ישראל שמעון פוזן, לשעבר אב"ד שופרון, להפציר ברב ברויאר להנהיג בקהילתו, 'קהל עדת ישורון' בניו יורק, את זמן רבינו תם המאוחר בצאת השבת, בנימוק שבשמירת שבת דאורייתא אין לסמוך על דעת מקילים. רי"ש פוזן היה יליד פראנקפורט שדבק בשיטת החסידות, והרב ברויאר זכר היטב את אביו, הדיין הותיק של 'קהל עדת ישורון' בפפד"מ, רבי גרשון פוזן (תרי"ג-תרצ"ג), והיה איפוא בין רי"ש פוזן ורי"ל ברויאר קשר משמעותי רב-יומין, שנתן פתח לתקותו של האדמו"ר מסאטמאר, שהרב ברויאר יאות לקבל את דברי חבר נעוריו הרב פוזן. כאשר סיים רבי שמעון ישראל פוזן לשטוח את דבריו על נכונות דעתו של רבנו תם ועל החובה לציית דווקא להוראתו, אמר לו הרב ברויאר נחרצות: "לפי דבריך היה אביך מחלל שבת!" (מפי בתו תחי' של הרב ברויאר, שנכחה באותו מעמד)".
ציטוט מהקדמת שמ"א חלק ד' עמ' 24
מלבב כתב:אבי'ב כתב:האם בכלל [גם לגבי סוזק"ש] אין לתמוה על המחמירים כזמן המג"א כשאינם מקפידים על זמן ר"ת גם בענייני דאורייתא? שהרי לכאורה זמן המג"א הוא מעלוה"ש עד צאת הכוכבים דר"ת
ברור שהטעם שלא מחמירים כרוב הראשונים וכמנהג כל ישראל מאז ומקדם הוא אך ורק בגלל הקושי, אבל מה שלא מחמירים במוצ״ש כר״ת שאין בזה ממש קושי, זה תמוה ביותר ואין דוגמא לדבר להקל באיסור כרת וסקילה נגד עשרים וחמש ראשונים ונגד פסק המחבר והרמ״א ונגד מנהג כל קהילות אשכנז מאז ומעולם, וכמה מגוחך הדבר שלא מטלטלים במקום שיש ערוב שחוששים לשיטות שגם בלי ששים ריבוא דינו כרשות הרבים, אע״פ שיש הרבה צירופים להקל, שאין הרחובות מפולשים, ויש אומרים שאין מקום הרכבים מצטרפים לרשות הרבים, ומנהג ישראל מעולם היה להקל כשיטת הסוברים שצריך ששים ריבוא, ומצד שני מקילים נגד שיטת רוב המכריע של הראשונים ונגד פסק המחבר והרמא והמשנה ברורה.
קו ירוק כתב:מלבב כתב:אבי'ב כתב:האם בכלל [גם לגבי סוזק"ש] אין לתמוה על המחמירים כזמן המג"א כשאינם מקפידים על זמן ר"ת גם בענייני דאורייתא? שהרי לכאורה זמן המג"א הוא מעלוה"ש עד צאת הכוכבים דר"ת
ברור שהטעם שלא מחמירים כרוב הראשונים וכמנהג כל ישראל מאז ומקדם הוא אך ורק בגלל הקושי, אבל מה שלא מחמירים במוצ״ש כר״ת שאין בזה ממש קושי, זה תמוה ביותר ואין דוגמא לדבר להקל באיסור כרת וסקילה נגד עשרים וחמש ראשונים ונגד פסק המחבר והרמ״א ונגד מנהג כל קהילות אשכנז מאז ומעולם, וכמה מגוחך הדבר שלא מטלטלים במקום שיש ערוב שחוששים לשיטות שגם בלי ששים ריבוא דינו כרשות הרבים, אע״פ שיש הרבה צירופים להקל, שאין הרחובות מפולשים, ויש אומרים שאין מקום הרכבים מצטרפים לרשות הרבים, ומנהג ישראל מעולם היה להקל כשיטת הסוברים שצריך ששים ריבוא, ומצד שני מקילים נגד שיטת רוב המכריע של הראשונים ונגד פסק המחבר והרמא והמשנה ברורה.
viewtopic.php?f=17&t=5781&start=160#p393760
ובכל האשכול שם
יוסף משה כתב:אולי תפרט לנו באיזה מידת חושך אבותינו ורוב כלל ישראל נהגו להוציא את השבת.
יוסף משה כתב:אז אתה רוצה שנחמיר לא לפי המנהג (בטעות, לדעתך) בפועל (כי לא מצאנו אפילו אחת מהקהילות הגדולות באשכנז ופולין והונגריה שנהגה לפי מידת חושך כפי שיוצא משיטת ר"ת שדיבר על ד' מיל בא"י ובבל) אלא לפי איך שהיו צריכים לנהוג אם היו יודעים וכו'. או שיש גזירת הכתוב ש"צאת הכוכבים" זה 72 דק' בכל מקום בלי קשר למה שנראה בפועל ומשום מה לא היו צריכים להוסיף כמה דקות לתוספת שבת.
למרות שאני גם מסתייג מההבנה של רי"ג ווייס בשיטת ר"ת, לכ' הצדק אתו בנקודה הזאת, וכפי שכתב בהקדמה לספרו:
"גם כבר ראו רבים ממחברי זמנינו שלא יתכן שיהיה הזמן שבין השקיעה באופק לבין צאת הכוכבים שוה בכל העולם ובכל זמן, וכמו שכבר כתב הגר"א בביאורו לאורח חיים סי' רס"א. ומקצת מחכמי זמנינו התחכמו והחליטו ש72- או 90 דקות אחר השקיעה באופק הוא הזמן בירושלים ביום תקופת ניסן ותשרי, וחישבו כמה מעלות נמצאת אז השמש מתחת לאופק, ולפי זה עשו לוחות לכל העולם ולכל הזמנים על פי חשבון כמה זמן לוקח לשמש להגיע לעומק זה בכל מקום ומקום. כל זה היה טוב ויפה אילו נמצאה איזו קהילה שבה נוהגים כך. אבל להמציא מנהג שאיש לפניהם לא נהג כך ולא ידעו עליו כל הנוהגים בהמתנת 72 או 90 דקות, לא רק שהוא רחוק מאד מהדעת, אלא שגם לא הועילו דבר לכוונתם, שהרי כל כולם לא התכוונו אלא לתרץ איזה מנהג, ואם אין מי שנוהג כך, מה הועילו בחשבונותיהם?"
יוסף משה כתב:איך אתה רוצה שיחמירו? ד' מיל במעלות?
תמיהתך והסברך תמוהים, כי כל השאלה היא איך בדאורייתא מקילים ובדרבנן מחמירים, ומה הואלת בזה שהבאת רשימת פוסקים שאומרים להחמיר, הרי בזה הגדלת התמיהה איך מקילים בק"ש.
ולדעתי עיקר הענין הוא, שאם סוף זמן ק"ש לא היה מצוה יומיומית אלא מצוה של פעם בשנה מי לא היה מחמיר בה, רק כיון שמצויה יום יום ויש בה נפ"מ משמעותית, נכנסו החכמים לחקור ולברר ולסמוך על שיטת הגר"א לקולא, אמנם במצוה לא שכיחה כזו כמצות חמץ שהיא פעם בשנה חוזרים כולם לקבל דברי המ"ב בפשיטות ולחשוש להמון השיטות המחמירות.
מלבב כתב:יוסף משה כתב:איך אתה רוצה שיחמירו? ד' מיל במעלות?
לדעתי במעלות, אבל וודאי לא לפני ד' מיל.
אז בטח תטען שזה לא היה המנהג, אז כבר עניתי על זה.
ידידיה כתב:מלבב כתב:יוסף משה כתב:איך אתה רוצה שיחמירו? ד' מיל במעלות?
לדעתי במעלות, אבל וודאי לא לפני ד' מיל.
אז בטח תטען שזה לא היה המנהג, אז כבר עניתי על זה.
ראה באשכול הנ"ל מתחילתו.
viewtopic.php?f=17&t=5781#p49014
מלבב כתב:לכן אין מקום לסמוך על מנהג בטעות, ועכ״פ למחמירים גדולים וודאי שלא מתאים לסמוך על כזה דבר שאין דרך אחר להסביר אותו רק שהיה טעות,
משולש כתב:מלבב כתב:לכן אין מקום לסמוך על מנהג בטעות, ועכ״פ למחמירים גדולים וודאי שלא מתאים לסמוך על כזה דבר שאין דרך אחר להסביר אותו רק שהיה טעות,
כמה טוב שאחרי מאות שנים שחיינו בטעות, אנחנו ואבותינו וכל רבותינו, סוף סוף הגעת אתה והארת את עינינו. איך לא שמנו לב עד עכשיו שהמנהג שלנו הוא טעות.
אולי תלמד אותנו במה עוד רבותינו גדולי הדורות "רימו את עצמם"??
משולש כתב:אם יש לך את הסמכות לקבוע על גדולי הפוסקים מי טועה ומי צודק, מי אני שאתערב בשיקוליך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים