דינים שלא מופיעים במסכת המקורית

[רוצה ללמוד]

ישנם דינים רבים שאינם מופיעים כלל במסכתא המיועדת לענינים אלו אלא במסכת אחרת

לדוגמא

מאיזה גיל שוחטים על קטן קרבן פסח, מבואר בסוכה מב: לת"ק יכול לאכול כזית צלי ולר"י יכול לברר אכילה, ובפסחים לא מדובר כלל מזה כמדומני

הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתותיו מופיע ביומא יט: ובברכות ליתא דין זה

אשמח לדוגמאות נוספות מחכמי בית מדרש דנא

[יין המשמח]

הרמב"ם רצה לחבר כזה חיבור - ראה באגרתו לרבי פנחס הדיין

[יתר10]

כבר היה כאן אשכול בנידון זה, ושם כמדומה נטען עוד יותר -עם דוגמאות- שבד"כ הנקודה המרכזית של המסכת נידונה דוקא במסכת אחרת

[אמסטרדם]

כבר היה כאן אשכול בנידון זה, ושם כמדומה נטען עוד יותר -עם דוגמאות- שבד"כ הנקודה המרכזית של המסכת נידונה דוקא במסכת אחרת

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=3096&hilit=#p22910
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=3096&p=157121&hilit#p157121

[איש_ספר]

בקישור שהביא כאן הרב אמ"ד, העלתי חלק מבוחן שעשה הגרח"ק, יעו"ש. בעבר הכנתי את הבוחן כולו להדפסה בקובץ תורני, ולשם כך כתבתי פתיחה קטנה זו.
לבסוף התברר שצריך לקבל רשות של חכ"א שליט"א, ומשלא ניתנה, אין לי אלא לפרסם את פתיחת הדברים כאן...:
----------

'גליא מסכת'

אמר שלמה המלך בחכמתו : הָיְתָה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ודרשו עלה בירושלמי : תני בשם ר' נחמיה היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה, דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר. ופירשה הרב המאירי : ר"ל שהדברים נקשרים זה בזה וצריכין להעזר מראש הספר לסופו ומסופו לראשו מספר לספר ומחכמה לחכמה.

עניות דברי תורה וחסרונן במקום אחד, היא מן הדברים שמנה רבינו הרמב"ם בתועלת חיבורו משנה תורה, בה הניף ידו הגדולה לקבץ כל הנפזרים אשר יחדיו יהיו תמים, וכמוש"כ באיגרתו לר' פנחס הדיין1 : '...יהיו באותו הפרק הלכות פסוקות מעשרה מקומות או יותר מן התלמוד והירושלמי ומן הברייתות, שאיני מהלך לא על סדר התלמוד ולא על סדר המשנה, אלא כל ענין וענין מקבץ כל הדינין שנאמר בכל מקום שהן, עד שלא יהיו הלכות אותו ענין מפוזרות ומפורדות בין המקומות, וזו היתה סוף מגמתי בזה החיבור...'2 .

עוד הוסיף שם הרמב"ם והעיד אודות מעשה שאירע לו, בו נתעלמה ממנו לפי שעה מקורה של הלכה אחת שקבע בספרו, לפי שלא נמצאת במסכת השייכת לה. וזה לשונו שם:

'בא אלי הדיין החסיד וקונטרס מן החיבור בידו יש בו הלכות רוצח מספר נזיקין, והראה לי הלכה אחת אמר לי, קרא זו, קראתי אותה, אמרתי לו מה ספק יש בזו, אמר לי באי זה מקום נאמרו דברים אלו, אמרתי לו במקומן, או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני הרוצח, אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה, ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו, הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי, תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו, הנח עתה עד שאזכור מקומן, הוא יצא ואני זכרתי, שלחתי שליח והחזרתיו והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרת יבמות אגב גררא, תמה והלך3 .

וכבר מצינו שנהגו גאוני ארץ לעמוד על אבן הבוחן בשאלות מעין אלו, לחדד התלמידים להרבות ולהעצים קנינם בכולי תלמודא. כן העיד הגרש"ז אויערבך על הגאון בעל אור שמח זצ"ל, שנבחן ע"י חותנו בשאלת הרמב"ם הנזכרת4 , וכן סיפר הגאון ר' חיים קריזווירט זצ"ל, על כי בהיותו נער נבחן בכיו"ב ע"י הגאון מסוקולקה ר' יצחק שוסטר הי"ד .

לפנינו בוחן נפלא חובק זרועות התורה כולה, שנערך ע"י הגאון האדיר רבינו חיים קנייבסקי שליט"א להני זוגא דרבנן שעמדו אצלו בכור הבחינה על תלמודם. ובו שאלות לכל מסכת ומסכת, במידי דמיישך שייכי למסכת, שנתבארו במסכתות אחרות בירושלמי בתוספתא ובמסכתות קטנות בדברי רש"י ותוספות.

הגאון האדיר שליט"א הואיל ליתן את הסכמתו להדפסת הדברים בקובצינו, ליטע ולהאדיר בעיני הלומדים דלעון בלעותא דאורייתא, גודל ענין קנין ידיעת התורה כולה, בהתמדה בחזרה ובשינון ובשקידה. ברכתינו ברכת הדיוט, נתונה לו שיזכה עוד רבות בשנים להאיר עיני ישראל בחיבוריו הנפלאים ומלאו פני תבל תנובתו.

בשולי השאלות באים תשובות שנכתבו בידי הגאון הנפלא דרופתקי דאורייתא דנהירין ליה שבילי דאורייתא, רבי ישראל בונם שרייבר שליט"א ראש כוללי עטרת שלמה בארה"ק ומחבר ספרי נתיב בינה, ברכת הלומדים נתונה לו וזכות הרבים תלויה בו.
------
1. תשו' ואגרות הרמב"ם (ליק) ח"א סי' ק"מ.
2. ועיין שו"ת הרמב"ם סי' תס"ד, בתשובתו לר"ש ן' עלי ראש ישיבת בגדאד, שתמה על מקורו של הרמב"ם במש"כ בפ"ח ה"ב דהשורה חיטים ה"ז תולדת זורע, והשיבו הרמב"ם שהיא גמרא ערוכה בזבחים צ"ד ע"ב.
3. הלכה זו שנתעלם מקורה מהרמב"ם לפי שעה, נתעלמה מאיתנו: יש ששיערו [הג"מ שטראשון בהערתו שבסו"ס נתיבות עולם ווילנא תרי"ט, עמ' 136, זכרון מלך פיעטרקוב תרצ"ה עמ' ז' ועיין גם ברית הלוי, ירושלים תרס"ג, יבמות שם, שהביא כן מגאון אחד זצ"ל] שהיא ההלכה שבהלכות רוצח פ"ב ה"ב: הרוצח בשגגה גולה אלא אם כן מת הנהרג מיד אבל אם חבל בו בשגגה אע"פ שאמדוהו למיתה וחלה ומת אינו גולה שמא הוא קירב את מיתת עצמו או הרוח נכנסה בחבורתו והרגתהו, אפילו שחט בו כל שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה על ידו, לפיכך אם לא פרכס כלל או ששחטו במקום שאין הרוח מנשבת בו כגון בית סתום של שיש הרי זה גולה, וכן כל כיוצא בזה. שהלכה זו אינה לא במכות ולא בסנהדרין אלא ביבמות ק"כ ע"ב. אלא שהלכה זו נמצאת גם בגיטין (וכמו שציין בכס"מ ובמגד"ע שם) דף ע, ב ואיך כתב הרמב"ם שפשפש שם ולא מצא. ויש ששיערו [עיין ברית הלוי שם, וכן מטי בשמיה דהגאון רמ"ש וראה הערה הבאה] שכונתו להלכה שבפ"ז ה"ב: אשה שגלת לעיר מקלט בעלה חייב לזונה ואינו יכול לומר לה שאי מעשה ידיך במזונותיך אלא אם כן היו מספיקין לה. ומקורו בגיטין י"ב ע"א. אלא שלפי"ז נצטרך לשבש דברי הרמב"ם לגמרי שהרי דין זה ליתא ביבמות כלל.
4. עיין ישורון ט"ו עמ' ת"ק.

[צולניק]

מצו"ב חלק מהבוחן שערך הגרח"ק. מתוך מוסף 'לקראת שבת'

[אפרקסתא דעניא]

כל הדין של שלוש פסיעות אחרי התפילה ואופן הכריעות בהם, אינו בברכות כלל, אלא ביומא נג:

[אום אני חומה]

היסוד של 'מלאכת מחשבת אסרה תורה' מופיעה בכ"מ בש"ס, אך לא במסכת שבת.

[מיללער]

בבא בתרא כ: מחלוקת רב ושמואל אי עושין מחיצה ממלח ורבב, רב פפא מחלק בין מלח אסטרוקינות למלח סדומית, ורבה מחדש עושה אדם שני ציבורי מלח ומניח עליהם קורה שהמלח מעמיד את הקורה והקורה מעמדת את המלח.

כל הדיון הזה לא נזכרה במסכתא העיקרית מסכת עירובין, וראה זה לפלא שגם לא נזכרו הדינים ברמב"ם הל' שבת וטוש"ע הל' שבת, ולא עוד אלא שבציוני עין משפט נר מצוה ציינו הפרקים והסימנים בה היו הדינים אלו אמורים להימצא ברמב"ם ושו"ע וסיימו "השמיטו הא דמלח ורבב" עיי"ש

א. האם ניתן לומר שהרמב"ם והטור ואחריהם המחבר סברו שכל הסוגיא אינה נוגע להל' מחיצה שבמבוי אלא לגבי מחיצה לחצוץ בפני הטומאה? (רש"י ורבינו חננאל פירשו הדברים לגבי דין מבוי)

ב. בדר"כ מציינים בעין משפט על דין 'שנשמט' מהרמב"ם ושו"ע?

[מתון]

עי' תוספת שבת או"ח שסב סקי"ג, ושס"ג סקל"ו.

תוספות שבת שסב-יג.pdf

(184.58 KiB) הורד 407 פעמים

תוספת שבת שסגלו.pdf

(179.2 KiB) הורד 378 פעמים

ועיין עוד בערוך השלחן שסב טו וטז

ערוך השלחן שסב-טו.pdf

(87.9 KiB) הורד 402 פעמים

[מיללער]

תודה על המ"מ, שגם הם ראו כן תמהו למה נשמטה דין זה מהפוסקים, והניחו בצ"ע

[ספרים וועלט]

הרמב"ם רצה לחבר כזה חיבור - ראה באגרתו לרבי פנחס הדיין

רצה ואכן חיבר, ויקרא שמו בישראל יד החזקה ומשנה תורה.

[בן אליהו]

ריבית במטבע שמשקלו השתנה. סוגייה בבבא קמא פרק הגוזל
מנגד סוגייה דחמרא דזלוושפט לא שייכת לפרק איזהו נשך
אם שומר יכול לומר הרי שלך לפניך. בבא קמא פרק הנ"ל
ראיית פני הבית לעניין חיוב מעשר בבא מציעא פרק שביעי

[אפרקסתא דעניא]

ראיית פני הבית לעניין חיוב מעשר בבא מציעא פרק שביעי

היכן ה"מסכת המקורית" של זה? הרי אין בבלי על זרעים. הדבר ידוע שבמקומות רבים מביא הש"ס "תנן התם" מזרעים וטהרות שאין עליהם בבלי, ואין זה מעניין האשכול.

[ישורון250]

אי"ס כתב:בקישור שהביא כאן הרב אמ"ד, העלתי חלק מבוחן שעשה הגרח"ק, יעו"ש. בעבר הכנתי את הבוחן כולו להדפסה בקובץ תורני, ולשם כך כתבתי פתיחה קטנה זו.
לבסוף התברר שצריך לקבל רשות של חכ"א שליט"א, ומשלא ניתנה, אין לי אלא לפרסם את פתיחת הדברים כאן...:

האם לא הגיע הזמן להעלות כל הבוחן הנ"ל עם התשובות הנכונות. להגדיל תורה ולהאדירה? כבר עברו כשלוש שנים מאז!
-

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

היסוד של 'מלאכת מחשבת אסרה תורה' מופיעה בכ"מ בש"ס, אך לא במסכת שבת.

לראשונה בש"ס בביצה יג: !!!
(שמעתי מהגאון ר' אשר וייס שליט"א).
או כלשונו: "דין זה לא מופיע בכל מסכת שבת, ולא בכל עירובין, ולא בפסחים וכו' אלא לראשונה בביצה..."

[בן אליהו]

ראיית פני הבית לעניין חיוב מעשר בבא מציעא פרק שביעי

היכן ה"מסכת המקורית" של זה? הרי אין בבלי על זרעים. הדבר ידוע שבמקומות רבים מביא הש"ס "תנן התם" מזרעים וטהרות שאין עליהם בבלי, ואין זה מעניין האשכול.

מסכים להערה

[מיללער]

אפי' למאן דלא דאין דינא דגרמי, אסור לגרום נזק לחבירו.

דין זה לא נזכר במסכת בבא קמא אלא בב"ב כב: (וי"ל כולהו נזיקין חדא מסכתא)

[אמיר כרמי]

מחלוקת ב"ש ובית הלל אי חמץ בככותבת או בכזית, לא נמצא בפסחים ומופיע בריש ביצה.

[שומע]

בלא יחפור יש פרטים בהלכות הטמנה. באלו מציאות יש דין יסודי במכירת נכסים לצורך מזונות אלמנה.

[מיללער]

בלא יחפור יש פרטים בהלכות הטמנה. באלו מציאות יש דין יסודי במכירת נכסים לצורך מזונות אלמנה.

הפרטים בהל' הטמנה שבלא יחפור לא מופיעים במס' שבת? כגון?

[שומע]

שחול לא מחמם אלא דבר חם. הראשונים בשבת משתמשים בסברא הזו. ולהטמין בסלעים,

[מיללער]

הדין שאשה נאמנת לספור שבעה נקיים לעצמה שנלמוד מוספרה לה, לא נזכר בכל מס' נדה ומקורה הוא במס' כתובות עב. אלא שהראשונים סוברים שהברייתא המובא בנדה כ: נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואיבדתיו מקורה גם מהכ' של וספרה לה וכדברי שמואל בכתובות.

מעניין ששם בכתובות לא ציינו בעין משפט הדין בטוש"ע יור"ד קפ"ח ס"ב

[איש טלז]

עיקר דינא דהשבת אבידה דמהני לזה הכרעת קרוב ,והגמ' דנה אם אזלינן בתר הרוב או הקרוב אינו נזכר כלל בב"מ אלא רק בב"ב והדבר אומר דרשני אמאי

[איש_ספר]

בקישור שהביא כאן הרב אמ"ד, העלתי חלק מבוחן שעשה הגרח"ק, יעו"ש. בעבר הכנתי את הבוחן כולו להדפסה בקובץ תורני, ולשם כך כתבתי פתיחה קטנה זו.
לבסוף התברר שצריך לקבל רשות של חכ"א שליט"א, ומשלא ניתנה, אין לי אלא לפרסם את פתיחת הדברים כאן...:
-

עתה נדפס המבחן כולו בספר "הספרים" מדברי הגרח"ק אודות ספרים שהו"ל נכדו ר"ג הוניגסברג שליט"א

[אבקברד]

הרמב"ם רצה לחבר כזה חיבור - ראה באגרתו לרבי פנחס הדיין

רצה ואכן חיבר, ויקרא שמו בישראל יד החזקה ומשנה תורה.

האגרת לר"פ הדיין נכתבה לאחר משנה תורה.
הרמב"ם כותב שם שרוצה לחבר חבור נפרד [שאינו חלק ממשנה תורה אלא נספח לו]
שבו יצויינו מקורות להלכות במשנה תורה שמקורן אינו במסכת המרכזית של הנדון.

ולעצם הנושא האריך הרמב"ן במלחמות ה' למסכת ברכות בדף יב מדפי הריף,
לתת דוגמאות לכך שדברי תורה עניין במקומן [! ולא כפי המורגל: עניין במקום אחד, ודו"ק שכאן נעוץ עיקר החידוש] ועשירין במקום אחר.

[איש_ספר]

הנה המבחן כולו

ברכות
א) איפה צריך להסתכל בזמן ש"ע.
ב) מה מברכין על חזיז.
ג) מה מברכין על שכר שעורין.
ד) קודם שבח ואח"כ שאלת צרכיו או להיפך.
ה) מה יעשה אדם ויחכם
ו) הכניס ידיו לביה"כ אם מותר בד"ת.
ז) למי מותר לפסוע על ראשי עם קדוש.
ח) אם מותר לקרות קה"ת מיושב.
ט) אם מותר להתפלל על מעשי נסים.
י) אם מותר לדבר בין התפלה לתחנון.

פאה
יא) אם יכול לעשות כל שדהו פאה
יב) אם הפקיר נכסיו אחר שהפריש פאה יכול לזכות בפאה.
יג) אם פאה דרבנן ג"כ שיעורו אחד מששים.
יד) אם עומר ע"ג עומר הוי טמון.
טו) גר שקצר שדהו ספק משנתגייר ספק עד שלא נתגייר אם חייב בפאה.
טז) גוי שהפריש פאה אם זה פאה .
יז) אם חצב מפסיק לפאה.
יח) אם שום חייב בפאה.
יט) אם מיני צבעים חייבין בפאה.
כ) אם נוהג פאה בחו"ל.

דמאי
כא) האם גזרו על תערובת דמאי
כב) האם מותר לעשר דמאי בשבת
כג) הלוקח מע"ה לפני גמ"מ האם מעשר דמאי או ודאי
כד) האם מברכין על הפרשת דמאי ומ"ש מיו"ט שני.
כה) למה גזרו בדמאי ולא הלכו אחר הרוב ע"ה מעשרין.
כו) לר"מ דחייש למיעוטא למה אין דמאי דאורייתא.
כז) לקח לאדם ונמלך לבהמה אם חייב בדמאי
כח) האם מע"ש של דמאי שנכנס לירושלים מותר להוציאו ולפדותו
כט) האם פירות הטבולין לדמאי הם מוקצה בשבת
ל) האם ירקות חייבין בדמאי
כלאים
לא) כמה לאוין עובר הזורע כלאים
לב) איך משכח"ל שאדם חורש בבהמה א' ועובר משום כלאים דלא תחרוש
לג) אם בדגים יש איסורי כלאים.
לד) כרך על ידו חבל של צמר וחבל של פשתן אם עובר משום שעטנז
לה) איזה ירק צריך להרחיק ממנו בית רובע
לו) אם קידה מין אילן או מין ירק
לז) אם זורע מין א' בא"י ומין א' סמוך לו בחו"ל אם חייב משום כלאים.
לח) הזורע כלאים בשדה חבירו שלא מדעתו אם נאסר
לט) הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אם לוקה כת מרדות
מ) אם מותר להלביש למת כלאים כדי להספידו

שביעית
מא) אם החורש בשביעית לוקה.
מב) אם פורעין חוב מדמי שביעית
מג) אם בהמה שנקנית מדמי שביעית חייבת בבכורה
מד) אם נוהג בלולב קדושת שביעית
מה) אם מותר לדרוך בשדה חברו בשביעית
מו) למ"ד עבדים כקרקעות האם כותבין פרוזבול אם יש ללוה עבד
מז) אם הנוטע בשביעית חייב לעקור
מח) אם המפסיד פירות שביעית לוקה
מט) אם המקדש אשה בפירות שביעית מקודשת.
נ) מתי מותר לאכול בשביעית פירות שאינן גמורים

תרומות
נא) אם מותר לתרום מתאנים שחורות על הלבנות
נב) אם תשלומי תרומה משתלמין לפי מדה או לפי דמים
נג) הלוקח מגוי שדה בסוריא משהביא שליש אם התוס' חייב בתרומה.
נד) אם חייב להביא התרומה מגורן לעיר
נה) אם אפשר להפריש תרומה במחשבה
נו) התורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה או לא.
נז) ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות אם חייב בתרומה
נח) המקדש את האשה מעכשיו ולאחר ל' אם אוכלת בתרומה.
נט) התורם פרי ונמצא בתוכו מר אם החלק שאינו מר חלה עליו התרומה
ס) אם שמרים של תרומה מותרין לזרים

מעשרות
סא) אם לוי' שזינתה מותרת במעשר
סב) אם תבלין חייבין במעשר
סג) אם עץ הגדל בבית חייב במעשר
סד) אם גידולי מעשר ראשון מותר להאכיל לבהמה
סה) פרי שאין ראוי לאכילה אא"כ ימתקו ע"י האור אם חייב במעשר
סו) אם בת ישראל הנשואה ללוי נותנין לה מעשר
סז) אם בת לוי הנשואה לישראל ומת בעלה חוזרת לבית אבי' לקבל מעשר
סח) אם אח נאמן להעיד על אחיו שהוא לוי לתת לו מעשר.
סט) מי אסור לו לאכול מעשר
ע) אם כהן יכול ליטול מעשר

מעשר שני
עא) בהמת מע"ש שהקדישה לשלמים כשהוא פודה כמה חומשין מוסיף
עב) מע"ש שפדאו ולא נתן חומש אם מעכב.
עג) למ"ד מע"ש ממון הדיוט הוא דוקא בירושלים או אפי' בגבולין.
עד) חילל את החומש של מע"ש אם צריך להוסיף חומש על החומש.
עה) אם עיסת מע"ש חייב בחלה
עו) לקח שור לחרישה ממעות מע"ש מה יעשה בו
עז) אם מותר ליקח מדמי מע"ש כמהין ופטריות
עח) מה הדין של גידולי מע"ש
עט) אם מותר לשקול כסף כנגד מע"ש לחלל עליהן מע"ש אחר
פ) כיצד מחללין מע"ש שאין בו ש"פ

חלה
פא) אם מעשה אילפס חייב בחלה
פב) לחם העשוי לכותח אם חייב בחלה
פג) אם עשו עיסה מקמח שביעית אם חייב בחלה
פד) אם חלה בזה"ז דרבנן.
פה) אם שבע שכיבשו ושבע שחלקו חייבין בחלה.
פו) מי שראוהו אוכל חלה אם מעלין אותו לכהונה
פז) אם ע"ה חשוד על החלה
פח) גר שנתגייר והיתה לו עיסה וספק אם נעשית משנתגייר אם חייב בחלה.
פט) אם חלת חו"ל מותרת לכהן טמא
צ) אם חלת חו"ל שהביאוה לא"י מותרת לאכול עם הזר על השלחן

ערלה
צא) אם ערלה נוהגת בחו"ל.
צב) אם ערלה מותרת בהנאה.
צג) אם עצי ערלה אסורין בהנאה
צד) אם קליפות ערלה אסורין בהנאה.
צה) אם פלפלין חייבין בערלה
צו) תנור שהסיקוהו בערלה אם מותר לאפות בו
צז) איזה כרם חייב בערלה כל שנותיו
צח) אם שביעית נוהג בכרם רבעי
צט) האם קליפין אסורין ברבעי
ק) למ"ד כרם רבעי האם צריך דוקא ה' גפנים ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב

בכורים
קא) האם בכורים חובת הגוף או חובת קרקע
קב) כיצד מכניסין ספק בכורים למקדש שמא הוא חולין בעזרה
קג) למה בספק מביאין ולא קורין מה בכך שיקרא פסוקים.
קד) האם בעל מביא בכורים מנכסי אשתו.
קה) האם הזורע בתוך ט"ז אמה של חברו יכול להביא מזה בכורים
קו) האם הקונה פירות מן השוק מביא מהם בכורים
קז) האם עציץ נקוב חייב בביכורים
קח) הביא ביכורים מתמרים שבהרים אם קידשו
קט) האם אפשר להביא ביכורים בעצרת עצמו
קי) האם כהן יכול לאכול ביכורים קודם קריאת הפרשה

שבת
קיא) המבשל לחולה בשבת אם מותר לבריא לאכול ממנו.
קיב) הנוטע בשבת אם חייב לעקור
קיג) המבשל בשבת עד כמה יתבשל ויהא חייב
קיד) המבשל בחמי טבריא בשבת אם חייב
קטו) זרק מצודה להעלות דגים והעלה דגים ותינוק אם חייב.
קטז) זרק פשתן למים בשבת אם חייב
קיז) אם מותר לקבוע סעודה בע"ש
קיח) עין שמרדה אם מותר לכוחלה בשבת
קיט) החושש בגרונו אם נותנין לו סם בתוך פיו בשבת
קכ) מתי מותר לכתוב ע"י גוי בשבת

עירובין
קכא) מבוי שלא נשתתפו בו אם מותר לטלטל בו כלים ששבתו בתוכו
קכב) למי מותר לצאת חוץ לתחום בשבת (חוץ מפיקו"נ)
קכג) אם מערבין בלחמניות
קכד) אם תחומין אסורין ביוה"כ.
קכה) אם משתתפין שיתופי מבואות בפירות דמאי
קכו) אם מותר לטלטל בעובי הפתח
קכז) בית שאין בו ד' על ד' אם מניחין בו עירוב או שיתוף.
קכח) מתי מותר לטלטל בחצר שדופן א' פרוץ במלואו
קכט) אם מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוי' הוי מחיצה
קל) מחיצה שעומדת ברוח אם מהני.

פסחים
קלא) אם התבואה והקמחין והבצקות מצטרפין זה לזה לענין חמץ בפסח
קלב) כובא דארעא אם יוצאין בו ידי מצה בפסח
קלג) אם בחלוט אדם יוצא ידי חובתו במצה
קלד) בשר פסח שלא הוצלה אם חייבין עליו משום טומאה.
קלה) אם צריך לבצוע בפסח על הפרוסה או על השלמה.
קלו) פסח ששחטו לשם תודה אם צריך להביא עמו לחם.
קלז) אם מצאו כבש קודם פסח בל' יום אם אפשר להקריבו לפסח
קלח) למה מותר להחמיץ תרומה סמוך לפסח ואין חוששין שמביא לבית הפסול
קלט) אם שחטו פסח לשם שלמים לפני זמנו אם כשר
קמ) אם פסח שני דוחה את השבת ואת הטומאה

שקלים
קמא) אם אפשר לתת שקלים בשוה כסף.
קמב) אם הביאו קרבנות ציבור משקלים של שנה שעברה אם יצא
קמג) מי שפטור משקלים אם יכול ליתן ולמסור לצבור.
קמד) השומר את השקלים וטוען שנאבד באונס אם חייב שבועה.
קמה) ר"ח אדר שחל בשבת מתי מושיבין השלחנות לשקלים
קמו) מה עושין עם הקלבון
קמז) האחים שחלקו במקצת נכסים אם חייבין בקלבון
קמח) כמה עלו כל השקלים שנתנו ישראל במדבר כל שנה
קמט) למ"ד שכהנים אין שוקלין אם הלויים שוקלין
קנ) אם יש לנשים כפרה בקרבנות צבור כיון שאין שוקלין

יומא
קנא) איך מערבין ביוה"כ הא לא חזי לאכילה.
קנב) אם יש איסור תחומין ביוה"כ
קנג) אם יש איסור הוצאה ביוה"כ.
קנד) אם יש איסור מוקצה ביוה"כ
קנה) עשה מלאכה בשבת שחל ביו"כ אם חייב שתים.
קנו) פר ושעיר של יו"כ שהזה מדמן על הבדים והוציאן להיכל והכניסן אם נפסלין
קנז) אם עלתה לו יבלת באצבע אם יכול לטבול היבלת בדם ולהזות בה
קנח) אם שיריים הפנימיים מעכבין
קנט) מהו לצאת באנפיליא של עור ביו"כ
קס) הבא על אשתו ביו"כ אם הולד יהא רשע

סוכה
קסא) אשרה שביטלה לולבו מהו למצוה.
קסב) אם ניסך המים בלילה לפני תמיד של שחר דיום א' אם כשר
קסג) אם ערבה שהיו זוקפין בצד המזבח מותר ליהנות ממנה
קסד) אם הי' בסוכה ושלחנו בבית דאסרו חכמים לעשות אם קיים מצוה דאורייתא.
קסה) קטן היודע לנענע אם אביו חייב ליקח לו לולב או יכול לצאת בלולבו של אביו
קסו) מעין שהשתחוה לו אם מימיו כשרין לניסוך המים
קסז) מקצת סכך בתוך עשרים ומקצתה למעלה מכ' אם כשרה
קסח) אמות סוכה באמה בת ה' או בת ו' ואם שוחקות או עצבות
קסט) העמיד את חברו דופן לסוכה מהו
קע)יש שיעור למים של ניסוך או לא

ביצה
קעא) אם כיבוי הותרה ביו"ט שלא לצורך אוכל נפש
קעב) המערב עירוב תבשילין לחברו אם צריך לזכות לו
קעג) שכח יעלה ויבא בברהמ"ז ביו"ט אם חוזר קעד) חי' שניצודה ביו"ט ראשון אם מותר לאכלה ביו"ט שני.
קעה) אם לא בירך שהחיינו ביו"ט ראשון אם יכול לברך בחוה"מ.
קעו) יו"ט שחל באמצע השבוע אם אומר בהבדלה המבדיל בין יום הז' לו' ימי המעשה
קעז) אם מותר להקדיש החגיגה ביו"ט
קעח) אם מותר לשחוט כוי ביו"ט
קעט) אם מדאורייתא אסור לבשל מיו"ט לחול מה מועיל עירוב תבשילין.
קפ) מילה שלא בזמנה אם דוחה יו"ט שני של ר"ה

ראש השנה
קפא) טומטום ואנדרוגינוס אם מותר להן לתקוע ביו"ט מספק
קפב) המשתחוה לבהמה קרני' מהו לשופר.
קפג) אם מותר לעשות רפואות ביו"ט שני של ר"ה
קפד) כמה שיעור שופר
קפה) אם אפוטרופוס של יתומים לוקח להם שופר.
קפו) אם תוקעין בשופר כשהיו מקדשין את החודש
קפז) אם קטן שהגיע לחינוך חייב לשמוע תקיעת שופר
קפח) אם תקיעה ותרועה מצוה אחת או ב' מצות
קפט) אם תוקעין ביו"ט שני
קצ) למ"ד אין כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת איך בטלו תקיעה בשבת.
.

תענית
קצא) בן סורר ומורה שאכל בתענית צבור אם נעשה בסו"מ.
קצב) השרוי בתענית מהו לטעום את התבשיל.
קצג) אם מותר לעשות מלאכה בט"ב
קצד) אם מותר לשרות מפה בעט"ב ולמחר להעבירו על פניו
קצה) חענית חלום אם מותר ללותו ולפרוע יום אחר.
קצו) ט"ב שחל בערב שבת אם משלים התענית
קצז) אם ביה"ש של ט"ב מותר באכילה
קצח) אם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בט"ב
קצט) כמה קרואים קורין בתענית ציבור
ר) אם מותר לעשות מלאכה בט"ב

מגילה
רא) מהו להפסיק במגילה ולענות שלום מפני הכבוד.
רב) אם אשה מוציאה את האנשים במגילה
רג) (א"ה נדצ"ל: מנין) שדרך לאכול בשר בפורים
רד) הי' עובר אחורי ביהכ"נ ושמע קול מגילה אם יצא.
רה) אם מותר לשנות מעות פורים למצוה אחרת.
רו) אם יוצאין באדם אחד משלוח מנות ומתנות לאביונים
רז) אם מותר להתענות בפורים ביום שלפניהן ואחריהן
רח) שכח על הנסים בבר(ה)מ"ז אם חוזר
רט) כיצד כותבין בשטר באדר שני
רי) אם צריך לומר ארור המן וארורים בניו וחרבונה זכור לטוב

מועד קטן
ריא) אם איסור מלאכה בחוה"מ דאורייתא.
ריב) אם נוהג שמחה בחוה"מ.
ריג) אם העושה מלאכה בחוה"מ במזיד יש לו חלק לעוה"ב
ריד) אם עולי רגלים מותרין לתקן מנעליהן בחוה"מ.
רטו) אם מותר להוסיף מים בחוה"מ ללולב שעומד בתוך כד של מים
רטז) אם מותר ללקוט עצים מן המחובר בחוה"מ [יש בזה סתירה בין ב' גמרות ]
קיז) אם מותר להוציא הזבל שבחצר בחוה"מ
קיח) אם מושיבין תרנגולת על הביצים בחוה"מ
ריט) הקוצץ בהרתו בכונה אם מטמאין אותו בחה"מ
רכ) אם מותר להרוג מחויב מיתה בחוה"מ

חגיגה
רכא) אם חייב לאכול שלמי שמחה כל יום מחוה"מ או פ"א ברגל
רכב) אם נשים חייבות בשמחה.
רכג) אם נשים חייבות בהקהל
רכד) מי שנמצא רחוק מירושלים אם חייב לבא להקריב חגיגה
רכה) אם קרבן חגיגה דוחה שבת וטומאה
רכו) אם בבנין שילה הי' מצוה לעלות לרגל
רכז) אם חייבין לבא מחו"ל לעלות לרגל.
רכח) אם חגיגה טעונה נסכים
רכט) אם חייב להביא קרבן ראי' וחגיגה כל יום מחוה"מ או פ"א ברגל
רל) הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה יוצא או לא.


יבמות
רלא) יבם שהוציא שם רע על נשואי אחיו אם חייב ק' סלע.
רלב) אם קינא ליבמתו ונסתרה אם שותה מים המרים
רלג) קב הקיטע אם אשה חולצת בו.
רלד) המיבם את יבמתו אם חוזר מעורכי המלחמה.
רלה) אם היבמה הולכת אחר היבם לחליצה או הוא הולך
רלו) סנדל שנפסקה אחת מאזניו אם כשר לחליצה
רלז) אם הבעל מפר נדרי שומרת יבם
רלח) אם מותר לצאת לחו"ל ליבם את יבמתו
רלט) שומרת יבם שמתה מי קוברה
רמ) גירשה מהיום ולאחר מיתה אם מתיבמת

כתובות
רמא) חייבי לאוין יש להם כתובה
רמב) אם היא מודה שזינתה אם יש לה כתובה
רמג) אשת כהן שנאנסה אם יש לה כתובה.
רמד) שניות לעריות אם יש להן כתובה
רמה) האשה שנשאת בטעות ואח"כ בא בעלה יש לבני' מראשון כתובת בנין דכרין
רמו) כנסה בגט קרח אם יש לה כתובה
רמז) חרשת יש לה כתובה או לא.
רמח) עד מתי יכול לטעון טענת בתולים
רמט) הערב לאשה בכתובתה אם חייב לשלם.
רנ) המקדיש נכסיו וגירש אשתו אם יכולה לגבות כתובתה מההקדש

נדרים
רנא) הנודר מן האור אם מותר באורן של כוכבים.
רנב) הנודר מן האדום אם מותר באור החמה.
רנג) הנודר הנאה מבנים אם מותר בבני בנים
רנד) הנשאל לחכם צריך לפרט את הנדר.
רנה) המודר הנאה ממעין מהו לטבול בו טבילה של מצוה
רנו) הנודר ממי פרת מהו בשאר מימות
רנז) המודר מחברו מהו להזות עליו מי חטאת
רנח) הנודר מבני העיר כמה ידור שם ויהא בכלל בני העיר
רנט) קטנה שנשואי' מדרבנן אם בעלה מיפר נדרי'
רס) הנודר מן הפת מהו בפת אורז

נזיר
רסא) הריני נזיר אם לא אגלה משפחות אם מותר לו לגלות משפחות.
רסב) הריני נזיר ואגלח ממעות מעשר מה דינו.
רסג) הריני נזיר שאגלח בבית חוניו מה דינו
רסד) האומר לא אפטר מן העולם עד שיהא נזיר אם הוא נזיר מיד
רסה) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה ולא נטמאה והפרישה בהמתה מה מקריבה
רסו) אם האב מיפר נזירות בתו.
רסז) אם מאחר תגלחתו אם עובר בלאו
רסח) הריני נזיר הריני נזיר נזיר פ"א או ב"פ
רסט) הריני נזיר ביום שבן דוד בא אם מותר לשתות יין בשבת
ער) אם נזיר מותר לאכול ענבים שלקו לפני הבאת שליש

סוטה
רעא) אם משקין את הגיורת ואת המשוחררת.
ערב) אם עבד נאמן לומר שנטמאת
רעג) מותר מנחת סוטה מה יעשה בהן
רעד) נתן כזית לבונה ע"ג משהו מנחה אם פסל
ערה) מתי משקין את הסוטה
רעו) אם מותר להשקות סוטה בלילה.
רעז) אם קינא מב' אנשים ונסתרה אם יכול להביא מנחה א'
רעח) נתן על מנחת סוטה לבונה וחשב חוץ לזמנו ואח"כ ליקט הלבונה אם פסולה
רעט) אם מנחת סוטה טעונה הגשה.
רפ) אם משקין סוטה בחוה"מ

גיטין
רפא) גט שזמנו כתוב בשבת או ביו"כ אם כשר.
רפב) אם כותבין גט בחוה"מ.
רפג) אם כותבין גט לאיש כשאין אשתו עמו
רפד) אם כהן שנשא פסולה לכהונה אם יכול לעבוד עבודה קודם שגירשה.
רפה) מצא גט בשוק למי יחזיר
רפו) המגרש את אשתו אם מותרת לדור עמו במבוי
רפז) אם מותר להחזיר גרושתו שנתארסה לאחר
רפח) הנותן ב' פרוטות לאשה ואמר לה בא' התקדשי מיד ובא' לאחר שאג(ר)שך
רפט) האומר ביתי נתגרשה אם נאמן
רצ) מגורשת ואינה מגורשת אם מציאתה לבעלה

קדושין
רצא) אם מותר לכתחילה לקדש אשה מפירות שביעית
רצב) אם מקדשין את האשה במעשר בהמה ובבכור
רצג) המקדש את האשה בחמץ נוקשה בפסח.
רצד) אם מותר לקדש בחליפי איסורי הנאה.
רצה) ארוסה שמתה אם יש לה כתובה
רצו) קידשה בגוים הרוגים.
רצז) קידשה בפרש עגלי ע"ז
רחצ) אם מקדשין בביכורים
רצט) אנסוהו וקידש מהו
ש) יש יד לקדושין או לא

בבא קמא
שא) שור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים מה עושין להם.
שב) בשר שור הנסקל שנתערב ברוב אם אוסר
שג) ולד שור הנסקל מהו
שד) פרש שור הנסקל מהו
שה) שור הנסקל מן הנשרפין או מן הנקברין.
שו) שור הנסקל שנתערב ברוב מהו להקריבו
שז) גנב מהקדש אם חייב כפל
שח) אם גנב קרקע ועבדים אם חייב כפל
שט) אם בשר שור הנסקל מטמא טומאת אוכלין.
שי) הגונב פטר חמור של חברו אם משלם כפל

בבא מציעא
שיא) אם מצא מטלית שיש בה שלש על שלש באשפה אם חייב בהשבת אבדה
שיב) איזהו ת"ח שמחזירין לו אבדה בטביעות עין (אם אין מכירין אותו ).

שיג) ספק גוי ספק ישראל אם צריך להחזיר לו אבדה.
שיד) אם יש דיני שמירה על העבדים
שטו) שומר שכר שאירעו אונס אם נשבע וגובה שכרו
שטז) אם יש דיני שמירה בכסף צדקה.
שיז) המחזיר אבדה והלה טוען שמצא יותר אם נשבע
שיח) אם נתן לו פרוטה כדי שירחיב לו זמן פרעון ההלואה אם יש בזה רבית
שיט) אם יש איסור רבית בקרקע
שכ) אם יש רבית בפחות מש"פ

בבא בתרא
שכא) אם גוי יורש את אביו.
שכב) אם אחיו ממזר יורש אותו.
שכג) גר שנתגיירו בניו עמו אם יורשין אותו
שכד) אם אחיו משפחה יורש אותו.
שכה) המוכר לחברו עול כמה צריך להיות ארכו
שכו) המוכר לחברו שעוה יכול ליתן לו פסולת של דבש או צריך לתקנם
שכז) המוכר לחברו קורת בית הבד אם צריך להיות גבו טרוף
שחכ) המוכר לחברו שפלה אם צריך שיהיו בה שקמים
שכט) המוכר לחברו ספינה כמה גודלה
של) אם מכר לו חמור שזנבו ארוך אם הוא מקח טעות או לא

סנהדרין
שלא) אם מכסין הדם בעפר עיר הנדחת.
שלב) אם צפורי עיר הנדחת כשרין למצורע.
שלג) אם ערבה של עיר הנדחת כשרה ללולב
שלד) בגדי הצדיקים אם נאסרין בעיר הנדחת (יש בזה סתירה)
שלה) אם ירושלים נעשית עיר הנדחת
שלו) עיר הנדחת שהוזמו עדי' אם היא הפקר
שלז) אם סריס נידון בבן סורר ומורה
שלח) אם טומטום שנקרע ונמצא זכר נידון בבסו"מ.
שלט) אם עיר שאין בה זקנים נעשה בה בסו"מ
שמ) אם בירושלים נעשה בה בסו"מ

מכות
שמא) אם הקפת כל הראש שמה הקפה
שמב) אם לאשה צמח זקן אם מותרת להקיפו.
שמג) אם כהן מצורע יכול לגלח זקנו
שדמ) אם כתב גט בכתובת קעקע שאסור מדא(ו)רי(י)תא אי הוי גט.
שמה) אם נשים מצוות בלא יקרחו
שמו) אם עדים זוממין נפסלין משעת העדות או משעת הזמה.
שמז) אם אשה גולה לערי מקלט.
שמח) אם יש מלקות וממון אם לוקה או משלם
שמט) אם לוקין על לאו שבכללות
שנ) אם לוקין על לאו דלא תלך רכיל

שבועות
שנא) החייב שבועת היסת אם הי' חשוד אם שכנגדו נשבע ונוטל.
שנב) אם בשבועה דרבנן אמרי' מתוך שא"י לשבע משלם
שנג) אם נדר שוא אסור כמו שבועת שוא
שנד) אם מותר לרמות את חברו ולומר דברים שנראין כעין שבועה ואינה שבועה
שנה) אם מותר לשבע בדרך גוזמא
שנו) ממון המחייבו כפל פוטרו מחומש או שבועה המחייבתו כפל פוטרו מחומש.
שנז) הגוזל את אביו ונשבע לו ומת כיצד ישלם
שנח) מי מביא קרבן על הזדון כשגגה.
שנט) הי' חייב לחברו שבועה וא' נשבעתי ועדים מעידין שלא נשבע וחזר ואמר אח"כ נשבעתי נא(מן)
שס) הי' חייב לו שבועה וא"ל דור לי בחיי ראשך והפטר אם יכול לחזור בו

עבודה זרה
שסא) אם הנהנה מע"ז לוקה
שסב) ע"ז פחותה מכזית אם מטמאה.
שסג) אפר של ע"ז אם מותר.
שסד) גחלת ושלהבת של ע"ז אם מותר
שסה) ספק ע"ז וספק ספיקה מהו
שסו) סכין של ע"ז אם מותר לחתוך בה.
שסז) השתחוה לחצי דלעת אם חצי האחר נאסר
שסח) אם מותר לשאול בשלום גוי ביום אידו
שסט) המשתחוה לע"ז בלא פישוט ידים ורגלים אם חייב
שע) אם מותר לבנות אכסדראות של עץ בעזרה

עדיות
שעא) זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעי' ואבטליון והודו לו
שעב) מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכרי' ומלאכי
שעג) שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא.
שעד) על מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים.
שעה) בפיס שאינו חקוק טהור ועליו ישב חגי הנביא
שעו) העיד ר' ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה במקומינו מפשיטין את המתה ומלבישין את החי'.
שעז) העיד ר' אושיעא בנו של ר"י הבשם משום ר"ט על הגלודה שפסולה.
שעח) העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי משום ר' נתן
שעט) אני מעיד לכם על שתי משפחות גדולות שהיו בירושלים
שפ) שלש נביאים עלו עמהן מן הגולה א' שהעיד על המזבח כו'

אבות ומס' קטנות
שפא) עשינו עצמינו כעורכי הדיינים.
שפב) מתי מותר לשתות בפעם אחת
שפג) מתי המגרש את האשה מן האירוסין לא ידור עמה במבוי.
שפד) כמה יקצר אדם כשמדבר עם אשה
שפה) האוכל אצל חברו האם קונה את המאכל
שפו) מתי מותר לזרוק את האוכל.
שפז) מתי מותר לפרר את האוכל
שפח) מתי מותר לישן ובגדיו תחת מראשותיו
שפט) מתי מותר לרחוץ רגליו זו ע"ג זו
שצ) מתי מותר לשתות ממים ששתה כלב

הוריות
שצא) פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז אם נשרפות
שצב) הורו ב"ד ששקעה חמה ולבסוף זרחה אם חיבין.
שצג) הורוה ב"ד להנשא וזינתה אם חייבת.
שצד) הורו על האשה שמת בעלה ואח"כ בא בעלה אם חייבת קרבן.
שצה) פרים ושעירים הנשרפין אם האוכלן עובר בל"ת
שצו) פרים ושעירים הנשרפין שהזה מהן והוציאן וחזר והכניסן אם נפסלין
שצז) פרים ושעירים הנשרפין עד מתי מועלין בהן
שצח) פרים ושעירים הנשרפין אם מפגלין בהן
שצט) פרים ושעירים הנשרפין שנפסלו היכן שורפין אותן


זבחים
תא) אין בונין מזבח ע"ג חלל כמה אויר נקרא חלל
תב) שחט זבח לשם מנחה מהו
תג) אם פיגול פוסל בשתי הלחם ולחם הפנים
תד) אם פיגול פוסל בחפינת הקטרת ובחתיית גחלים
תה) אם ניסוך המים כשר בלילה
תו) אם הולכה כשרה בשמאל
תז) אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן אם כשירין.
תח) אם חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלו בנוב וגבעון
תט) אברי נחירה שהכניסו ישראל לארץ אם מותרין.
תי) נסכים הבאין בפ"ע בלילה אם נפסלין בעמוד השחר

מנחות
תיא) אם חייבין על מנחת כהנים משום נותר
תיב) לחמי תודה שלא הורמו אם חייבין עליהן משום טומאה.
תיג) קמצה זר ועלתה לגבי מזבח אם תרד
תיד) אם יש קידוש בכלי שרת במנחה שבבמה
תטו) הקדיש מנחה מן התרומה אם קדשה
תטז) אם אונן יכול להקריב מנחה
תיז) אם מותר לזרוע בשמיטה בשביל להקריב העומר
תיח) מנחה שישראל וכהן שותפין בה אם נאכלת.
תיט) אם צריך להביא מנחה בכלי כסף וזהב
תכ) הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא ש(י)אור אם יוצא.
תכא) חי' שנשחטה בעזרה אם מותר לאוכלה
תכב) איזו מין בהמה אסור לשחוט ביו"ט.
תכג) אם מותר לאכול מבהמה לפני שבדקוה מטרפות
תכד) השוחט את הבהמה ומצא בה ברי' שיש לה ב' גבין וב' שדראות אם מותרת באכילה
תכה) אדם במעי בהמה אם מותר באכילה.
תכו) אם גיד הנשה מותר בהנאה.
תכז) אם דם האדם חייבין עליו משום דם
תכח) אם כוי נלקח בכסף מעשר שני
תכט) אם מותר לאכול חֵלֶב של שור הבר
תל) עז שילדה מין רחל אם חייבת בראש(י)ת הגז

בכורות
תלא) טומטום שנקרע ונמצא זכר אם נוטל פי שנים.
תלב) אם מצוה להקדיש בכור.
תלג) אם מביאין בכורות מחו"ל לא"י
תלד) נולד לו ב' טלאים א' בא' של אדר א' וא' בא' באדר ב' איזה מהם עלתה לו שנה קודם
תלה) אם הבכור נפסל משנה לחברתה.
תלו) זר שאכל מבכור על איזה לאו לוקה
תלז) אם מותר להקדיש הבכור לקדושה אחרת לפני שנולד
תלח) נתן בפדיון הבן מתנה ע"מ להחזיר אם מהני ואם מותר
תלט) אם מועיל בפדה"ב שהכהן אומר לדידי שוה לי ה' סלעים
תמ) אם אשה חייבת לפדות את בנה

ערכין
תמא) קטן שהגיע לעונת נדרים אם מעריך.
תמב) המפריש לערכו ולא אמר עלי אם חייב באחריותו.
תמג) למ"ד גוי מעריך מה הדין אם הגוי קטן
תמד) המקדיש עבדו אם מועלין בשערו.
תמה) המקדיש ידי עבדו מה יעשה העבד
תמו) המתפיס תמימים לבדק הבית מה דינם
תמז) המקדיש נכסיו סתם מה עושין עם בהמות התמימות
תחמ) הקדיש אבר לדמיו אם פשטה קדושה בכולה
תטמ) בית שאין בו דע"ד אם נחלט בבתי ערי חומה
תנ) המוכר בית בבתי ערי חומה אם נגאל בקרובים

תמורה
תנא) פר יוה"כ אם עושה תמורה
תנב) תמורת בכור אם נפדית
תנג) תמורת בכור אם נשקל בליטרא
תנד) קדשים שקדם מומן להקדשן אם עושין תמורה.
תנה) אילו של אהרן אם עושה תמורה
תנו) תמורת הפסח אם קריבה.
תנז) קדם הקדשן למומן ונפדו אם תמורתן קר(י)בה
תנח) השוחט לשם תמורה מהו.
תנט) האומר בהמה זו תמורה ולא אמר תמורת זבח
תס) אם פסח שני עושה תמורה

כריתות
תסא) על איזה עברה קטן מביא קרבן
תסב) על איזה עברה שוגג לוקה.
תסג) איזה חיוב מיתה יש על אכילה
תסד) איזה חיוב מיתה יש על דיבור
תסה) איזה מלקות יש על דיבור
תסו) אכל בשר אבל לא בלע אלא בין השינים אם אסור לשתות חלב אחריהן
תסז) אם הבשר שבין השינים מצטרף לכזית איסור.
תסח) מתי מאכל ומשקה מצטרפין לחייב עליהן
תסט) אכל חצי זית איסור והקיאו וחזר ואכלו
תע) לעס מוקצה בשבת אם מותר לבולען

מעילה
תעא) אם מועלין בגחלת של הקדש ובשלהבת
תעב) אם מועלין בפרה אדומה
תעג) אם מועלין באפר חטאת.
תעד) אם מועלין במוראה ונוצה של עוף
תעה) הפריש חטאת על החלב והביאה על הדם אם מעל
תעו) השולח שקלו ביד חברו והפרישו עבור עצמו אם מעל
תעז) היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש וא(ח)"כ נטל לאוכלה אם מעל.
תעח) שמרים של הקדש מתי מותר ליהנות מהן
תעט) כתנות כהונה שבלו אם מועלין בהן.
תפ) מתי מועלין בריח

תמיד
תפא) עד איזה שעה מקריבין את התמיד של שחר.
תב) מתי זמן תחלת הקרבת תמיד של שחר
תפג) אם גדי כשר לתמיד.
תפד) מה מותר להקריב אחר תמיד של בין הערבים
תפה) לא הקריבו כבש בבקר אם אפשר להקריב בין הערבים.
תפו) הקדים קרבן לתמיד של שחר או איחרן לתמיד של בין הערבים אם נפסלין
תפז) אם בלילה נקרא קודם תמיד של שחר
תחפ) לא הי' להם תמיד של שחר ונזדמן להם בן בקר אם יקריבוהו
תפט) האם מקריבין בר"ה שעיר של ר"ח
תצ) מתי זמן שחיטת תמיד של בין הערבים

מדות
תצא) כל מידות ביהמ"ק היו באמה בת חמשה או באמה בת ששה.
תצב) לאן היו יורדין כל יין הנסכים
תצג) היכן היו כל המוראה ונוצה שזרקו
תצד) להיכן זרקו מוראה ונוצה
תצה) כמה אמות אפשר להגדיל את המזבח
תצו) כמה אורך הגזירין שנתנו על המזבח
תצז) אם הי' אמה כליא עורב בבית ראשון.
תצח) כמה קטן אפשר לעשות המזבח
תצט) אם מותר להניף ברזל על האבנים חוץ לעזרה
תק) אם הי' שמיר בבית שני.


קנים
תקא) אם עופות קרבו בבמה
תקב) אם בן נח יכול להקריב תרנגול
תקג) אם חטאת העוף שמתו בעלי' מתה
תקד) אם חטאת העוף כשרה שלא לשמה.
תקה) אם עולת העוף כולה נקרבת
תקו) אם שהי' פוסל בחטאת העוף.
תקז) אם מיצוי חטאת העוף מעכב.
תקח) מתי זר כשר למליקה
תקט) אשה שהביאה קן ואמרה לזיבת אם מקריבין א' חטאת וא' עולה
תקי) מי היה ממונה על הקינים בביהמ"ק

כלים
תקיא) גולמי כלי עצם אם מקבל טומאה.
תקיב) ריחיים של פלפלין כמה כלים מטמאין בה.
תקיג) אם קב הקיטע מקבל טומאה.
תקיד) אם עגלה של קטן מטמא מדרס.
תקטו) אם קנה של זיתים מקבל טומאה.
תקטז) אם מסכה של פורים שמלבישין על הפנים מק"ט.
תקיז) אם מקל של זקנים מק"ט.
תקיח) אם תנור שמחובר לקרקע מק"ט.
תקיט) משמיע קול בכלי מתכ(ו)ת אם מק"ט.
תקכ) אם בירית וכבלים מק"ט.

אהלות
תקכא) אם אדני השדה מטמא באהל.
תקכב) אם גוי מטמא באהל
תקכג) אם חצי זית במגע וחצי זית באהל מצטרפין
תקכד) אם מלא תרווד רקב מטמא במגע
תקכה) אם שערו העומד ליגזז נעשה גלגלין .
תקכו) מלא תרווד רקב שנפל לתוכו עפר כל שהוא אם טמא.
תקכז) אבר מן המת שאין עליו בשר כראוי אם מטמא
תקכח) אם אפשר לכהן לנפח בית הפרס ולילך
תקכט) אם כותי נאמן על בית הפרס
תקל) אם קטן שהגדיל נאמן על בית הפרס

נגעים
תקלא) אם כהן שאינו בקי בנגעים רואה את הנגעים.
תקלב) אם בית שאין בו דע"ד מטמא בנגעים.
תקלג) אם יציע מטמא בנגעים
תקלד) אם בית שסככו בזרעים מטמא בנגעים.
תקלה) אם כהן גדול מטמא בנגעים
תקלו) אם מלך מטמא בנגעים
תקלז) נגע שנולד מאחורי הבית אם מטמא
תקלח) אם אבן המנוגעת מטמאה משכב ומושב
תקלט) אשה שצמח שערות בזקנה אם מטמא בנתק
תקמ) כפת הרגל אם מטמא בנגעים

פרה
תקמא) אם מותר לקנות פרה אדומה מן הגוי.
תקמב) אם פרה קדשי מזבח או קדשי בד"ה
תקמג) אם כל עבודה פוסל בפרה
תקמד) האם שחיטת פרה כשרה בזר
תקמה) כמה אורך השער השחור שפוסל בה
תקמו) אם נדה אפשר להזות עלי' והיא טהורה
תקמז) אם פרה אדומה מטמאה טומאת אוכלין.
תקמח) האם מותר לשרוף שתי פרות כאחת
תקמט) נשחטה בהמה אחרת עמה בלי כונה אם כשרה
תקנ) אם נטל שכר לקדש מי חטאת אם כשר.

טהרות
תקנא) האם כותי מטמא כעם הארץ.
תקנב) האם ספק טומאה ברה”ר טהור אפי היכא דליכא חזקת טהרה
תקנג) אם על ספק ספיקא ברה"י שורפין את התרומה
תקנד) האם עם הארץ מטמא בהיסט.
תקנה) האם העזרה דינה כרה"ר או כרה"י.
תקנו) האם רה"י שיש בה ג' אנשים דינה כרה"ר
תקנז) האם יש שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקודש
תקנח) האם אוכל מטמא אוכל
תקנט) איך יכול להיות ידים ראשון לטומאה
תקס) האם ספק טומאה ברה"ר יש לטבול לכתחלה

מקואות
תקסא) תלוש ולבסוף חיברו אם פוסל את המקוה
תקסב) אם מי צבע פוסל את המקוה בג' לוגין .
תקסג) אם שכר פוסל את המקוה בג' לוגין
תקסד) חבית של מים שנפלה לים הגדול אם אפשר לטבול שם.
תקסה) שאובה שהמשיכוה כולה אם כשרה.
תקסו) ג' לוג מים שאובין שנפלו למקוה מד' וה' כלים
תקסז) מקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם אם עלתה לו טבילה
תקסח) אם מותר להטביל כלי בתוך כלי
תקסט) חציו נפלו עליו ט' קבין מים שאובין וחציו טבל במים שאובין אם טמא
תקע) אם טופח להטפיח חיבור לענין מקואות

נדה
תקעא) אם נדה מטמאה לאברים.
תקעב אם בימי ליבונה צריך הרחקה.
תקעג) אם נדה מותר לה לשמש את בעלה בכל הדברים.
תקעד) שליא שיצתה מקצתה ביום א' ומקצתה ביום ב' ממתי מונין לה.
תקעה) אם חופת נדה קונה
תקעו) אם היבם בא עלי' בנדותה אם קונה
תקעז) אם מה"ת צריך לבדוק לפני הטבילה אם אין בה חציצה
תקעח) אם טבילת נדה מועיל גם לטבילת גרות.
תקעט) נדה שנאנסה וטבלה אי מהני
תקפ) כלה שפירסה נדה אם מותרת להתיחד עם החתן

מכשירין
תקפא) דם שנתערב מאליו במי גשמים אם מכשיר
תקפב) אם דם נבלות מכשיר
תקפג) מי גשמים שחישב עליהן להדיח את האיצטרבולין מהו שיכשיר.
תקפד) חשב שיפלו על דבר תלוש ולבסוף חיברו
תקפה) אם ציר חגבים טמאים מכשיר.
תקפו) הבוצר לגת אם הוכשר.
תקפז) אם כלי טמא מכשיר את המשקין שבתוכו להכשיר
תקפח) אם פירות שלא הוכשרו ככלים שלא נגמר מלאכתן
תקפט) אם יש יד להכשר
תקצ) אם מחשבת חיבור שמה מחשבה

זבים
תקצא) זב שטבל ביום ז' וראה זיבה בו ביום אם מטמא למפרע כלי חרס בהיסט
תקצב) אם טבול יום דזב ומחוסר כפורים דזב כזב דמי
תקצג) זב שראה ג' ראיות בליל ח' לספירה אם טמא
תקצד) אם דם קושי סותר בזיבה.
תקצה) אם ימי לידה עולין בספירת זיבתה.
תקצו) אם קובעת לה וסת בימי זיבתה
תקצז) נדה שמצאה טמאה ובים הז' ולאחר מכאן מצאה טמאה אם זבה ודאי
תקצח) אם זבה טובלת ביום או בלילה
תקצט) אם זבה מביאה קרבן א' על זיבות הרבה.
תר) למה אין זבה מברכת על הספירה.


טבול יום
תרא) אם טבול יום פוסל בפרה
תרב) אם ספק טבול יום פוסל את התרומה
תרג) אם טבול יום מותר לאכול מע"ש.
תרד) אם טבו"י מטומאה דאורייתא מותר ג"כ בפרה
תרה) אם טבו"י של טומאה היוצא מגופו יכול לאכול פסח הבא בטומאה
תרו) אם טבו"י כראשון או כשני לגבי קדשים.
תרז) אם טבו"י מטמא חולין שנעשו על טהרת הקדש
תרח) אם טומאה דרבנן צריכה הערב שמש.
תרט) אם טבו"י עושה משקה לראשון
תרי) מה יותר חמור טבו"י או ידים

ידים
תריא) ספק ידים טמאות אם מטמאין.
תריב) נטמאה אחת מידיו אם השני' טהורה
תריג) אם נוטלין ידים לחצאין.
תריד) אם נוטלין לידים בחמין שהיד סולדת בהן
תרטו) נטל ידיו בלי כונה אם טהורות
תרטז) אם נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס או להיפך.
תריז) אם כלי חרס כשר לנטילת ידים
תריח) אם טיט הנרוק משלים לרביעית לנט"י
תריט) אם צריך להגבי' ידיו בנט"י
תרכ) אם אפשר ליטול ידים ביבחושין אדומים

עוקצין
תרכא) אם שלישי לטומאה נגע ביד האוכל של תרומה אם פסלו
תרכב) אם יש יד לפחות מכזית.
תרכג) אם הבוצר לגת יש לו ידות
תרכד) אם יש שומר ע"ג שומר.
תרכה) קליפת החטין והשעורין אם מצטרפת.
תרכו) הקוצר לסכך אם יש לו ידות
תרכז) עוקץ דלעת טפח הוא דוקא בדלעת יונית או בכל דלעת
תרכח) אוכל פרוד אם מצטרף
תרכט) נולדו בדגים סימני טרפה אם מק"ט
תרל) עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עומסו וכי אפשר לומר כן והכתיב שמים בזרת תיכן

הדרן עלך
ר"ח אדר תשס"ב

[כהן]

יש"כ
אפשר לקבל גם את התשובות מהגר"ב שרייבר

[עושה חדשות]

יש"כ.
אפשר לקבל גם את התשובות מהגר"ב שרייבר?

גא"מ. אם לא באריכות, אז לפחות את המ"מ לתשובות.

[פלתי]

ספק נזירות להקל. מופיע במשנה טהרות וליתא במסכת נזיר.

[פלוריש]

ידידי הרב יעקב מתלון, שלח לי תשובות שכתב למבחנו של הגרח"ק על בבא בתרא, סנהדרין ומכות:

בבא בתרא
שכא) אם גוי יורש את אביו. | כן | קידושין יז:
שכב) אם אחיו ממזר יורש אותו. | כן | יבמות כב:
שכג) גר שנתגיירו בניו עמו אם יורשין אותו | לא | קידושין יז:
שכד) אם אחיו משפחה יורש אותו. | לא | יבמות כב:
שכה) המוכר לחברו עול כמה צריך להיות ארכו | טפח | סוטה מו.
שכו) המוכר לחברו שעוה יכול ליתן לו פסולת של דבש או צריך לתקנם | פסולת הדבש | שבת כ:
שכז) המוכר לחברו קורת בית הבד אם צריך להיות גבו טרוף | כן | נדרים כה.
שחכ) המוכר לחברו שפלה אם צריך שיהיו בה שקמים | כן, לרשב"ג | פסחים נג.
שכט) המוכר לחברו ספינה כמה גודלה | מכילה 30 כור | ב"מ פ:
של) אם מכר לו חמור שזנבו ארוך אם הוא מקח טעות או לא | כן | חולין ס.
סנהדרין
שלא) אם מכסין הדם בעפר עיר הנדחת. | כן, ובאפר מחלוקת | חולין פט.
שלב) אם צפורי עיר הנדחת כשרין למצורע. |לא, אפילו השחוטה (רנב"י; מ"טהורות") | חולין קמ.
שלג) אם ערבה של עיר הנדחת כשרה ללולב | לא | סוכה לג:
שלד) בגדי הצדיקים אם נאסרין בעיר הנדחת (יש בזה סתירה) | כאן קיב. מפורש שלא, וברש"י בערכין (ז:) ובכרתות (כד.) משמע שכּן, עי' מרגליות הים (נראה שרב כיוון לאחרונים שסוברים שיש בזה מחלוקת הסוגיות - שיח יצחק, מנחת חינוך)
שלה) אם ירושלים נעשית עיר הנדחת | לא | כאן קיב: [ולר' יהודה כן, ע"פ יומא יב.]
שלו) עיר הנדחת שהוזמו עדיה אם היא הפקר | כן | כרתות כד. (ריש לקיש)
שלז) אם סריס נידון בבן סורר ומורה | לא | יבמות פ.
שלח) אם טומטום שנקרע ונמצא זכר נידון בבסו"מ. | לא | ב"ב קכו:
שלט) אם עיר שאין בה זקנים נעשה בה בסו"מ | מחלוקת | מכות יא:
שמ) אם בירושלים נעשה בה בסו"מ | לרבי נתן לא | תוספתא נגעים ו, ב; אדר"נ לה
מכות
שמא) אם הקפת כל הראש שמה הקפה | כן | נזיר נח. ועוד; מלבד תנא אחד שם כט.
שמב) אם לאשה צמח זקן אם מותרת להקיפו. | כן | קידושין כט. לה:
שמג) אם כהן מצורע יכול לגלח זקנו | כן | נזיר מ: נח. יבמות ה.
שדמ) אם כתב גט בכתובת קעקע שאסור מדא(ו)רי(י)תא אי הוי גט. | גיטין כ:?
שמה) אם נשים מצוות בלא יקרחו | לדעת איסי אינן מצֻוות ב"לא תשימו קרחה" | קידושין לה:
שמו) אם עדים זוממין נפסלין משעת העדות או משעת הזמה. | מחלוקת אביי ורבא ולהלכה משעת עדות | ב"ק עב: סנהדרין כז.
שמז) אם אשה גולה לערי מקלט. | כן | גיטין יב.
שמח) אם יש מלקות וממון אם לוקה או משלם | משלם, ויש בזה מחלוקת | כתובות רפ"ג (ומוזכר במכות בדף טז.)
שמט) אם לוקין על לאו שבכללות | לא (ואפשר שיש חולק) | סנהדרין סג. פסחים כד. מא: נזיר לח: ב"מ קטו: מנחות נח:
שנ) אם לוקין על לאו דלא תלך רכיל | יש דעה שכּן | כתובות מו.

[בר מן דין]

כבר היה כאן אשכול בנידון זה, ושם כמדומה נטען עוד יותר -עם דוגמאות- שבד"כ הנקודה המרכזית של המסכת נידונה דוקא במסכת אחרת

איפה האשכול ההוא?
יש לי דוגמא טובה לכך: עיקר עניין חוה"מ ומקורו נידון בחגיגה יט.

[אליעזר בלוי]

מלאכת מחשבת אסרה תורה
אינו מופיע בשבת

[מיללער]

מלאכת מחשבת אסרה תורה
אינו מופיע בשבת

viewtopic.php?p=339276#p339276

[זנב לאריות]

כמדומני שמרן הגרח"ש זצוק"ל היה מביא את הגמ' של חמץ מפקיע מידי שעבוד שלא מופיע בפסחים.

[הרע במיעוטו]

הלכות סת"ם וציצית במנחות במקום בברכות (וביותר קטן - גם דין מאה ברכות בכל יום הוא במנחות שם)

[ספרים וועלט]

המוציא שלהבת בשבת, חייב או פטור?

[פלתי]

חכם עוקר הנדר מעיקרו כמדומה ליתא בנדרים אלא רק בכתובות

[אפרקסתא דעניא]

המוציא שלהבת בשבת, חייב או פטור?

אכן, הגמרות על כך בברכות ובביצה, אך זו תוספתא בשבת.

[אבי'ב]

שאלה קיד, האם חייב על בישול בחמי טבריא בשבת - לכאורה מפורש בשבת מ: שפטור אלא שחייב מכת מרדות.