בן א"י מצטער על שאינו מחויב ביו"ט שני?

[עזריאל ברגר]

לא ענית על החלק הראשון שרואים שאין קשר לקדושת ארץ ישראל.

א. מהריטב"א רואים שיש קשר.
ב. אכן הקשר הוא לא מוחלט, ואולי באמת בתקופה ההיא היתה מעלה מסוימת למקומו של בית הדין הגדול על פני ארץ ישראל.

[קראקובער]

לא ענית על החלק הראשון שרואים שאין קשר לקדושת ארץ ישראל.

א. מהריטב"א רואים שיש קשר.
ב. אכן הקשר הוא לא מוחלט, ואולי באמת בתקופה ההיא היתה מעלה מסוימת למקומו של בית הדין הגדול על פני ארץ ישראל.

בריטב"א כתוב שלא גזרו בא"י כיון שהשלוחין הגיעו לרוב המקומות ותו לא מידי.

אתה טוען שהיו הארות גדולות בחוץ לארץ כשבית דין הגדול היו שם?! נו נו, אין משיבין על ווארטים.

על רב ספרא כתוב בגמרא שהוא החמיר לא לעשות מלאכה מפני המחלוקת בישוב אבל לא במדבר אבל לחפש 'היתר' לעשות סדר שני תמוה ביותר.

(זה תמיד נחמד לשמוע ווארטים על קדושת הארץ אבל בל נערבב את זה עם פשט ומקומו במדור אספקלריה)

[זיל בתר רובא]

אני לא מאמין שאדמורים צדיקים ויראי שמים היה להם השקפה רפורמית כזאת שהם יודעים יותר טוב מהתורה מה צריך לעשות. ולכן אני לא מאמין לכל הסיפורים האלה שכתובים כאן.

[דרומי]

משפטים כאלה לא תמיד יש להם אחיזה במציאות. יש הרבה הפתעות בחיים...

[אפרקסתא דעניא]

בשפתי חיים כתב, כמדומני בשם הרב דסלר וייתכן יותר קדמונים, שכיוון שאנו בגלות ובמצב רוחני לא טוב, סובבו משמים שיהיה ר"ה יומיים, כדי שיהיה דינא קשיא ודינא רפיא. הוא כותב שגם בזמן שקידשו ע"פ הראיה, כאשר ראה הקב"ה שזקוקים גם לדינא רפיא, עיכב את העדים ונסתובב שיהיה אלול מעובר ור"ה יומיים.

[קראקובער]

ואלו שהיו בבית הוועד היה להם שנה יותר קשה?

[אפרקסתא דעניא]

הדין הוא על כלל ישראל, ובפרט ה"דינא רפיא". בנוסף, באופן טבעי יושבי ירושלים, ולא רק אלו שהיו בבית הוועד, היו יותר מזוככים.

[סגי נהור]

כיוון שאנו בגלות ובמצב רוחני לא טוב, סובבו משמים שיהיה ר"ה יומיים, כדי שיהיה דינא קשיא ודינא רפיא.

דינא קשיא ודינא רפיא זה סתם ווארטים. מה אתה לוקח ברצינות?

זהר ח"ג קנב, א:

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכולא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאיתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר, חשיבו דהאי לבושא גופא, וחשיבו דגופא נשמתא. כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה, האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בהאי לבושא דאיהו סיפור דאורייתא, ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות האי לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלין בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות האי לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא, דאיהו עיקרא דכולא אורייתא ממש, ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא.

[קראקובער]

כנראה שנעלמם ממך לשעה גם החלק הזה בירושלמי כמו שהעיר באישי אחד מחכמי הפורום:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג הלכה ט
מודין חכמים לר' יודה בשני ימים טובים של ראש השנה שהן מתקנת נביאים הראשונים. ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן [שיר השירים א ו] בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת


והחילוק מובן מאוד כאשר דנים ברובד של העניינים.
בראש השנה - זו היא הצורה המתוקנת ומיועדת לנו מלכתחילה מצד התורה - שהרי גם לאלו שגרים בארץ אי אפשר לדעת אם הגיעו העדים.
מה שאין כן בשאר ימים טובים, שבמצב של 'לכתחילה' לא היו מגיעים לזה.

[חזן הכנסת]

כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אני אישי מצטער על זה כבר שש שנים מאז באתי להשתקע פה באר"י.

ולעיקר העניין איני מבין הלא כל השפע הרוחני שמקבלים בחו"ל בשני הימים מקבלים בא"י ביום אחד.

הלואי.

אני חושב שיש כאן בעיה
בדרך הטבע כל שהחג ארוך יותר הרי הוא מדולל יותר, (ראה חילוק שבין חנוכה לפורים או אפילו ל"ג בעומר וחנוכה)
הימים טובים בחו"ל נדללו מחמת אורכם והם הפכו להיות כמעט כמו שבת רגילה, עם החילוק המזערי שזה יום וזה יומיים.
בני חו"ל לא יכלו להאריך בסעודת יום טוב מאחר שהוא ערב יום טוב שני, וכשהגיע יו"ט שני אין שייך לעשות את הטפל יותר מן העיקר.
כשעלינו מן הגולה לקחנו את החג המדולל הזה והורדנו ממנו את חציו ולא נשארנו בכלום.
חוץ מזה באו המחמירים ומצצו ללא רחם את הלשד האחרון שנשאר בו. הורידו את המערבית ואת ה"וידבר משה" ואת היוצרות ואת הקרובות ואת ה"שאותך לבדך", ואפילו ברכת כהנים אבד את ייחודיותו.
החג הגדול של בני א"י הפך להיות ל"ג בעומר...
אני חושב שהגיע הזמן שבני א"י יירתמו לחזק שמחת חגי ה' וכמו שכתבו בני מערבא לבני בבל: אנחנו עושים יום אחד כדין תורה

[בברכה המשולשת]

חוץ מזה באו המחמירים ומצצו ללא רחם את הלשד האחרון שנשאר בו. הורידו את המערבית ואת ה"וידבר משה" ואת היוצרות ואת הקרובות ואת ה"שאותך לבדך", ואפילו ברכת כהנים אבד את ייחודיותו.
החג הגדול של בני א"י הפך להיות ל"ג בעומר שבו יש מצות שמחה למעלה מדרך הטבע כידוע מהקדמונים...
אני חושב שהגיע הזמן שבני א"י יירתמו לחזק שמחת חגי ה' וכמו שכתבו בני מערבא לבני בבל: אנחנו עושים יום אחד כדין תורה

מדין תורה"ק ברכת כהנים כל יום, ברוך ה'.

[ונתנו ידידים]

כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אני אישי מצטער על זה כבר שש שנים מאז באתי להשתקע פה באר"י.

ולעיקר העניין איני מבין הלא כל השפע הרוחני שמקבלים בחו"ל בשני הימים מקבלים בא"י ביום אחד.

הלואי.

כנראה שאתה מבין גדול בשפע רוחני ואתה פשוט מרגיש שחסר לך את השפע הזה, אמנם אם אתה מצטער על החסר ואינו שלם אתך ישיבת אר"י אולי באמת כדאי שתחזור למקום שבאת ולא תוציא לעז על ישיבת אר"י. ואני אישי מאז שבאתי ב"ה לחונן את עפר הארץ כתושב ולא כגר לעולם לא הרגשי חסר באי הנהגת יו"ט שני אמנם אין בזה ראי' של כלום כי איני מתיימר לומר שזכיתי לה'דעת' של קדושת היו"ט ולא להדעת של קדושת אר"י, והרה"ק הבת עין עד שגר כאן כמה שנים עדיין הי' חסר לו בהרגשת קדושת אר"י לפי מדרגתו כמפורסם המעשה הידוע ומה אענה אבתרי'.
ומעולם לא הי' אצל הצדיקים הרגשות כאלו כי ודאי שקדושת אר"י משלים הרבה לקדושת יו"ט, וזהו חוץ מהטענה של הרב אוצה"ח, ואם יש איזשהו ראי' מהסיפור עם המנחת אלעזר הרי זה משום שעדיין לא הי' מבני אר"י ולא קנה מעלה זו בשלימות ולכן לא הי' רוצה להחסיר מקדושת יו"ט שני כלום, אמנם ודאי צדקו הכותביד דלעיל דשם מיירי שהי' נוהג בצנעה יו"ט שני ולא רצה לבלבל את עצמו בהנהגת וקדושת היו"ט, ונראה לי שגם האמרי חיים הי' להיפך שאי הנהגת יו"ט שני הי' מבלבלו בחו"ל ולכן רצה היתר להיות לרגע מבני חו"ל , וגם שהרי כיון שהי' יושב על אדמה טמאה בההיא שעתא הי' חסר לו קצת מקדושת אר"י ורצה להמשיך קדושת יו"ט

[אוצר החכמה]

חוץ מזה באו המחמירים ומצצו ללא רחם את הלשד האחרון שנשאר בו. הורידו את המערבית ואת ה"וידבר משה" ואת היוצרות ואת הקרובות ואת ה"שאותך לבדך", ואפילו ברכת כהנים אבד את ייחודיותו.
החג הגדול של בני א"י הפך להיות ל"ג בעומר שבו יש מצות שמחה למעלה מדרך הטבע כידוע מהקדמונים...
אני חושב שהגיע הזמן שבני א"י יירתמו לחזק שמחת חגי ה' וכמו שכתבו בני מערבא לבני בבל: אנחנו עושים יום אחד כדין תורה

מדין תורה"ק ברכת כהנים כל יום, ברוך ה'.

גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת. איך זה שהמתלוננים כאן בפורום על חסרון השפע לא מרגישים את השפע הגדול הזה של ברכת כהנים בכל יום?

[פולסברג]

שאלו לאדמו''ר א' שעלה לארה''ק, האם אינך מצטער על שאין לך יו''ט שני מעתה?

ענה להם ואמר בחכמתו: חשוב לפני יום א' של חול בארץ ישראל, מכל היו''ט שני שבחוץ לארץ!

[לארץ ולדרים]

י-ה יושיענו מעצת מרגלים

[עץ הזית]

ואף העדיפו למתקן למקריא בא"י בחוהמ"פ 'במדברא' - בפרשת פסח מדבר ובפרשת פסח שני שאינו קשור ליו"ט דפסח, ולא את פרשת כל הבכור.

לא "תיקנו" כך בארץ ישראל, אלא שלמעשה התקבל בארץ ישראל בתקופת הראשונים לקרוא כסדר שנתקן והונהג בבבל, וקריאת היום האחרון נדחית חוץ מ"וזאת הברכה" שאין דוחין אותו מפני שהוא חלק מסדר קריאת התורה הכללי ולפיכך דחו גם שם את "כל הבכור".
אבל בסדר הקריאות שנתקן לצורך ארץ ישראל (ונהג כאן עד מסעי הצלב) אמנם קראו "במדברא" אבל לא קראו "פסל לך" (או -בשבת- "ראה אתה אומר אלי") אלא "שמור את חודש האביב" (או -בשבת- "עשר תעשר").
ואציין את סדר הקריאות למנהג ארץ ישראל הקדום וכנגדו את הסדר למנהג בבל שכבר התקבל גם בארץ:
למנהג אר"י: שור או כשב, כי תבואו, זאת חוקת, במדבר, שמור, אם כסף, ויהי בשלח.
למנהג בבל: משכו, שור או כשב, קדש לי, אם כסף, פסל לך, במדבר, ויהי בשלח, כל הבכור.
היינו שביו"ט ראשון קראו בארץ "שור או כשב" כדין המשנה, אלא שבבבל שיו"ט ראשון יומיים קראו זאת רק ביום השני והנהיגו קריאה אחרת ליום הראשון.
וביום השני קראו בארץ "כי תבואו" שהוא עניין היום, והוא כלול בתוך הקריאה שקוראים באותו היום בחו"ל, אלא שכיון שזה חוה"מ אין עניין להאריך ולקרוא את כל פרשת המועדות.
וביום השלישי זו אותה הקריאה אלא שבני ארץ ישראל מתחילים אותה קצת קודם (ובני בבל אינם מתחילים כבני ארץ ישראל מכיון שכבר קראו זאת ביו"ט ראשון בסוף "משכו").
וקריאות היום הרביעי והשישי מוחלפות בין ארץ ישראל ובבל (כנראה טעם מנהג בבל כדי שיהיו קריאות חוה"מ כסדרן בתורה, ואולי הסיבה שבני אר"י לא עשו כך זה מפני שבלאו הכי הוצרכו לקרוא בא' דחוה"מ ב"כי תבואו" שהוא עניין היום וכיון שזה כבר לא כל קריאות חוה"מ כסדרן בתורה אז לא ראו סיבה לעשות כך בנשאר, אך עדיין צריך סיבה מדוע סידרו כך.
וביום החמישי (וכשחלה שבת ביום אחר מחוה"מ אז אז) קראו בארץ ישראל "שמור את חודש האביב" (בשבת התחילו "עשר תעשר") אך בבבל שקריאה זו כבר נקבעה (מדין "פרשת מועדות") ליום טוב אחרון קראו "פסל לך" (בשבת מתחילים "ראה אתה אומר אלי").

[אוצר בלוס]

קראתי פעם איזה ספר על אחד מנכדי הדברי חיים שעלה לארץ ועשה טיש ביו"ט שני ואיש לא הגיע לטיש, ולא היה יכול לעמוד בזה
בלי יו"ט שני, חזר לאירופה ונספה בשואה. ה"י.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דרשות חתם סופר

אוצר החכמה_602603.jpg (334.64 KiB) נצפה 4727 פעמים

[באר בשדה]

שאלו לאדמו''ר א' שעלה לארה''ק, האם אינך מצטער על שאין לך יו''ט שני מעתה?

ענה להם ואמר בחכמתו: חשוב לפני יום א' של חול בארץ ישראל, מכל היו''ט שני שבחוץ לארץ!

viewtopic.php?f=27&t=33042#p362811

קראתי פעם איזה ספר על אחד מנכדי הדברי חיים שעלה לארץ ועשה טיש ביו"ט שני ואיש לא הגיע לטיש, ולא היה יכול לעמוד בזה
בלי יו"ט שני, חזר לאירופה ונספה בשואה. ה"י.

נראה הכונה לר"א מאושפצין הי"ד. ראה שו"ת אבני אש סי' טו.

[מוטוש]

מתוך הספר שבעים שנות מלכות.
על האדמו"ר הקודם מבוהוש: