ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' מרץ 03, 2018 7:34 pm

כת"י רבי שפטיה הלוי סגל זצ"ל
השבוע לפנינו כת"י של רבי שפטיה הלוי סגל, גאון מופלא, שהיה תלמידו של הגרב"ד ליבוביץ, וכל גדולי ירושלים העריצו את גדלותו, עד שהמליצו שר"ת של שפטיה סגל - זהו ש"ס, מכיוון שהיה ש"ס מהלך, כאשר הכל היה שגור על לשונו. [וכל גדלותו ותפארתו הלא הם כתובים בהקדמת הספר אמרי רבי שפטיה].
מצורף קובץ פידיאף של כל המכתב בכת"י, עם שינויים קלים מהנדפס.
בשנת תשס"ד הודפס מכתב זה לרבי יוסף רבי, בספר אמרי רבי שפטיה סי' יא [מצו"ב].

חבר פורום אוצר החכמה

ההוא דאמר כתב:כת"י רבי שפטיה הלוי סגל זצ"ל
בשנת תשס"ד הודפס מכתב זה
מצורף קובץ פידיאף של כל המכתב בכת"י, עם שינויים קלים מהנדפס.

לא הבנתי מה המטרה של פרסום הכת"י כאן

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' מרץ 10, 2018 7:08 pm

כת"י של רבי יצחק אלחנן ספקטור - אב"ד קובנא, בעל שו"ת נחל יצחק ועוד
שבוע טוב!
לפנינו כתי"ק של רבי יצחק אלחנן ספקטור גאב"ד קובנא.
מכתב לרבי חיים ברלין, בענין שמות בגיטין.
במרוצת השנים, נדפס המכתב במאסף הר המור [חלק ט'], מצו"ב.
האתגר: כמה מילים, לא הצליחו עורכי הר המור לפצח, אולי אתה תצליח. [נראה שצריך לפתוח את האנשי שם סי' צ', ועל פי דבריו נוכל להשלים].

פייביש אופטובסקי

אודות תגלית-מכתב-תקיף-לא-ידוע-ממרן-החזון-איש-בפולמוס-אודות-קו-התאריך.
נראה כי לנכון הוגדר מכתב זה כתגלית, משום שני חידושים שבו - מבחינתי,
עד עתה ידעתי כי שימת אסיפת הרב הרצוג ללעג נעשתה ע"י המקנאים לכבודו של החזו"א, ואילו כאן מבורר שהדבר נעשה על ידי החזון איש בעצמו.
עד עתה סברתי שתשובתו של החזו"א בחודש סיון אודות השבת היתה תקפה בקרב בני התורה גם ליום הכיפורים מבלי שיצטרך לחזור על פסקו לענין יום הכיפורים ביחוד, אלא שהגיע המכתב האנונימי הידוע לגבי יום כיפור 'לרבנים מישקובסקי, אלתר, הרצוג, סולוויצ'יק, פינקל, מלצר' – כלשון המכתב – ובגין כך נתגלגל הדבר והתחילו לדון שנית בענין זה, ואז נתן החזו"א את פסקו בשנית. ואילו כאן מבורר שעוד לפני המכתב האנונימי הידוע הגיע לחזו"א מכתב שאלה ביחוד אודות יום כיפור.
אודה למי אשר יוכל להשיג ולהעלות עותק ממכתב זה מבלי המשבצת באמצעו.
מצורף קובץ וורד ובו פיענוח המכתב כפי יכולתי (לפי שורות המכתב)

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ב' מרץ 12, 2018 2:39 pm

ראיתי מקופיא תיקונים קלים:
בחודש אלול ש"ז [שנה זו] ולא ש"א
נראה שכתוב ע"א יוה"כ [על אודות] ולא ע"ד יוה"כ.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מרץ 12, 2018 3:40 pm

כמדומני, שתמצא פרטים רבים נוספים, בנוגע לפרשיית קו התאריך והחזו"א, ויתכן דברים שנוגעים במישרין למכתב זה.
בספר גנזים ושו"ת חזו"א, שיצא לאור בשנים האחרונות.

פייביש אופטובסקי

יישר כח הרב אותה אבקש.

לפי זכרוני, החידוש השני שבמכתב זה לא היה ידוע אצל עורך שו"ת גנזים וכתבים.

יש גם לברר מעתה האם המברק הידוע 'אחים יקרים אכלו כו' וצומו כו' ואל תחושו לשום דבר' הוא תשובה לשאלה בפעם הראשונה או השניה.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ב' מרץ 12, 2018 6:29 pm

פייביש אופטובסקי כתב:יישר כח הרב אותה אבקש.

לפי זכרוני, החידוש השני שבמכתב זה לא היה ידוע אצל עורך שו"ת גנזים וכתבים.

יש גם לברר מעתה האם המברק הידוע 'אחים יקרים אכלו כו' וצומו כו' ואל תחושו לשום דבר' הוא תשובה לשאלה בפעם הראשונה או השניה.

כמובן שבשנייה.
הרי נשלח בבהילותלעצור אותם מלצום ברביעי

פייביש אופטובסקי

לא נראה שיש כל מקור מוסמך לתאריך שליחת המברק הנזכר. עם זאת אכן ניכרת בו רוח של בהילות ונסיון הדיפה. אשר זה מתאים להיות מכתב שני.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ב' מרץ 12, 2018 9:27 pm

מקור "מוסמך" איני יודע מהו
אבל לפי הידוע הוא הוא נוסח המברק שהגריז סירב לחתום עליו
ואחת מהסיבות מהחשש שהמברק יגיע לאחר שכבר החלו לצום ברביעי.
לפי פאר הדור החזוא עצמו חשש לזה והזדרז לשגר המברק בלי שהמתין לתשובה מירושלים

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ב' מרץ 12, 2018 9:38 pm

viewtopic.php?t=5536&start=80#p47303

עי המצוטט מהאיש וחזונו שהמברק נשלח בערב יוכ

פייביש אופטובסקי

מקור מוסמך -מבחינתי- במקרה זה הוא תאריך על גבי המכתב עצמו. או עדות מבעלי זיכרון בדוגמת רבי חיים קרייזוירט ורבי פנחס הירשפרונג, כמו גם יומן אישי מא' הפליטים שכתב בעת ההתרחשות.

וראה שיעורי רבינו משולם דוד הלוי חלק דרוש ואגדה עמוד תט, ובגנזים ותשובות חזון איש חלק שלישי עמוד שע"א - מאמר מאת רבי אברהם יהושע סולוויצ'יק - ובשניהם מבורר שהמברק הקצר 'אחים יקרים כו'' נשלח זמן לפני יום כיפור, וכי חששו של הרב מבריסק שיגיע המברק בין רביעי לחמישי הוא על מכתב נוסף שביקש החזו"א לשלוח יחד עם חתימתו של הרב מבריסק. עיי"ש (וסלח לי שאין לי הכח להעלות סריקה).

פייביש.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ג' מרץ 13, 2018 4:07 pm

פאר הדור מצטט מהאיש וחזונו

מתוך הנחה שאיש לא שיקר בכוונת מכוון בשאלת זמני המברק והמכתב, יש לשקול מיהו זה שהתבלבל.

פייביש אופטובסקי

אולי נבקש מאחראי הפורום להזיז ההתכתבות האחרונה לאשכול המתאים לענין קו התאריך כדי לא להפריע את רצף נושא אשכול. זה.

כן אבקש שוב אם יש ביד מי מן החברים להשיג עותק מכתב החזו"א מבלי המשבצת הקוטעת - אנא יעלה אותה לנו.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מרץ 18, 2018 2:03 pm

כת"י הגאון רבי יעקב קנטרוביץ זצ"ל
הפעם לפנינו, מכתב תשובה שהשיב רבי יעקב קנטרוביץ לבעל נזר הקודש,
רבי יעקב קנטרוביץ היה דודו של הגר"מ פיינשטין זצ"ל, וישנם התכתבויות רבות ביניהם, חיבר את שב שמעתתא עם צילותא דשמעתתא, וכן נדפס ממנו חידושי הגר"י ג"ח, לאחרונה יצא שו"ת דברי מלכים מדברי תורתו. ואפיריון נמטיה להרה"ג שלמה ליפשיץ שליט"א, על כל טירחתו בכתביו.
באחת הסכמות שכתב רבי משה פיינשטיין לספריו שי"ל לאחר פטירתו, התבטא וז"ל, "והנה דודי הגאון הגדול מוהר"ר יעקב קאנטראוויץ זצ"ל שהיה איש התורה מימי ילדותו עד יומו האחרון בכל דרכיו ובכל מעשיו וכמעט שלא יצא מד' אמות של הלכה כי היה שקדן גדול בכל ימיו וכמעם שלא פסק פומיה מגירסא וכל למודו היה בעיון גדול והיה בקי נפלא בכל הש"ס ומפרשיו ובכל חלקי הטור והש"ע עם נו"כ אשר בכל ענין שהיו מדברים עמו היתה בקיאותו כמו שהיה לומד אותו ענין באותו יום והיה מחדש גדול ובעל הוראה אמתי כאשר אני מכיר אותו כל הימים ובכמה ענינים עמוקים לפלפולא ולמעשה באתי עמו בכתובים ושימש בקדש בארבע קהלות חשובות ביוראפ ובסוף ימיו באמעריקא וכפי גדולתו היתה ענותנותו היתירה כעין מדרגת ונחנו מה כידוע זה לכל מכיריו וידידיו הרבנים מילדותו ומזקנתו וכו'".
בשנים האחרונות נדפס מכתב זה, במהדורה החדשה של צילותא דשמעתתא, הוספות סוף הספר.
מצו"ב, המכתב השלם בכת"י, וכן הנדפס בצילותא דשמעתתא.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' מרץ 25, 2018 10:19 pm

ערבי פסחים,
תשובה של הגאון הרוגו'צובי, להרב זוין שהועתקה על ידו.
להמשך כת"י, מופנה הקורא הנכבד, לקישור המצורף.
viewtopic.php?f=19&t=32534&start=80#p440835
אולם עתה אני מצרף, פיענוח של התשובה עם הערותי. [היה זה קודם, שגיליתי שתשובה זו נדפסה בצ"פ החדשות ומלפנים בדבריהם זכרונם].

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 01, 2018 12:43 am

מועדים לשמחה,
מצו"ב סיפור מטלטל שפורסם במוסף חג הפסח תשע"ח, בעיתון משפחה.
על הקדוש יוסף דב ויסמן, וחירותו הרוחנית המפליאה.
מפליאים דרכי ההשגחה, כמה חיזוק גרם הקדוש בחייו ובמותו, וארבעים שנה לאחר עלייתו במעלות קדושים וטהורים.
חג שמח.

עבד הזמן · הודעהעל ידי **עבד הזמן** » א' אפריל 01, 2018 7:34 am

ההוא דאמר כתב:מועדים לשמחה,
מצו"ב סיפור מטלטל שפורסם במוסף חג הפסח תשע"ח, בעיתון משפחה.
על הקדוש יוסף דב ויסמן, וחירותו הרוחנית המפליאה.
מפליאים דרכי ההשגחה, כמה חיזוק גרם הקדוש בחייו ובמותו, וארבעים שנה לאחר עלייתו במעלות קדושים וטהורים.
חג שמח.

יש רגליים לדבר שאפשר שיש אמת בסיפור ולא כשאר הסיפורים המובאים בעיתונים תמידים כסידרן הואיל ואביו של הכותב למד בועד עם הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 01, 2018 4:43 pm

עבד הזמן כתב:יש רגליים לדבר שאפשר שיש אמת בסיפור ולא כשאר הסיפורים המובאים בעיתונים תמידים כסידרן הואיל ואביו של הכותב למד בועד עם הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד.

נראה שהוא היה בנוסף חבר קרוב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' אפריל 02, 2018 8:49 am

מועדים לשמחה,
במסגרת עריכת ספר הזיכרון, לזכרו של הק' יוסף דב ויסמן הי"ד - תלמיד ישיבת חברון
אנו זקוקים, לחידו"ת של ראש הישיבה הרש"ז ברוידא זצ"ל, או כתבי תלמידים מוסמכים. וכמובן דברים שלא באו בנדפס.
[בלא להלאות את הקוראים, התברר שהחומר שהיה בידינו מהגרש"ז, נדפס לאחרונה].
ניתן לפנות באישי.
בברכת יישר כח, וזכות הרבים תעמוד לכם בזה ובבא.

הסתדרנו ב"ה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' אפריל 08, 2018 10:54 pm

כתי"ק של רבי שמחה זעליג ריגר הי"ד - ראש בתי ההוראה בבריסק.
תשובה מעניינת בענין היתר בעל שלא ילדה אשתו והמסתעף.
התשובה נדפסה לאחרונה בספר כאיל תערוג [עובדות מגדולי ישראל, בסוף הספר קובץ מד"ת של הגרש"ז ריגר].
לפנינו כתב היד.
כמו כן, מצו"ב המכתב המלא בפידיאף.
וכן פיענוח של רוב המוחלט של התשובה.

אגב, יש תח"י תשובה אחרת מהגרש"ז ריגר, שם בנוסף לחתימתו מו"ץ דבריסק, מתווסף חותם הבד"צ.

אויצר_ניק · הודעהעל ידי **אויצר_ניק** » ג' אפריל 10, 2018 1:12 am

ההוא דאמר כתב:
עבד הזמן כתב:יש רגליים לדבר שאפשר שיש אמת בסיפור ולא כשאר הסיפורים המובאים בעיתונים תמידים כסידרן הואיל ואביו של הכותב למד בועד עם הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד.

נראה שהוא היה בנוסף חבר קרוב.

בכתבה הנפרדת שהובאה לעיל מעיתון משפחה (ח' באדר), מובא הסיפור מפי הרב יהודה ברייטקופף בעצמו
ונאמר שם מפורשות שהבחור הצעיר שקירב הקדוש הי''ד הוא להבחל''ח הג''ר דוד יוסף שליט''א

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ג' אפריל 10, 2018 3:24 am

ציטוט מהסיפור מהעיתון משפחה מער"פ:
לפני חודש מלאו 40 שנה לעקידתו של הקדוש יוסף דב וייסמן הי”ד. ליבו של אביו האומלל לא עמד בטרגדיה הנוראה. הוא נפטר מצער ועוגמת נפש, שנה אחרי בנו ונקבר בסמוך אליו בהר הזיתים. על מצבתו ביקש לכתוב: “ליד בני יחידי אשר אהבתי – אשכבה ואישן, ויחדיו, נחכה לקול שופרו של משיח”…

צ"ל 5 שנים.

https://mountofolives.co.il/he/deceased ... %9E%D7%9F/

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' אפריל 17, 2018 3:34 pm

כת"י רבי דוד בהר"ן
לפנינו מכתב מעניין מרבי דוד בהר"ן, בענין מידות ושיעורי תורה לרבי יקותיאל קושלבסקי רב דזכרון יעקב.
הצדיק המופלא הירושלמי, שהעידו עליו שמכל תנועה ממנו אפשר ללמוד את דיני השו"ע ודקדוק המצוות.
היה חברותא של רבי שלמה אלישיב בעל הלשם.
רבי שריה דבליצקי שליט"א כותב עליו, "הגאון הצדיק הלזה שהיה יליד ירושלים וחי בה כל ימיו ואשר אני זכיתי להכירו ולהתפלל אתו כמה שנים, היה בזמנו לשם דבר בירושלים ובארץ ישראל כמפליא ביותר בדקדוק הלכה בכל פרטי פרטיה ובקיומה למעשה, ושימש כאמור כשולחן ערוך חי".
על דרך זה כתב רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, שכאשר ראהו מסב בסעודה, יכל ללמוד ממנו את כל דיני השו"ע בהלכות סעודה.
בהסכמה לספר ארח דוד שיצא לאור מד"ת, כותב רבי חיים קניבסקי שליט"א: "גם אני מצטרף שהכרתי את הגאון הנ"ל זצ"ל שהי' מגדולי הדור".
מכתב זה נדפס במרוצת השנים, בהר המור, ובספר ארח דוד שיצא לאור מד"ת, והוסיפו למכתב ציצים ופרחים.
מצו"ב, המכתב שנדפס בארח דוד.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ה' אפריל 19, 2018 9:48 am

אויצר_ניק כתב:
ההוא דאמר כתב:
עבד הזמן כתב:יש רגליים לדבר שאפשר שיש אמת בסיפור ולא כשאר הסיפורים המובאים בעיתונים תמידים כסידרן הואיל ואביו של הכותב למד בועד עם הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד.

נראה שהוא היה בנוסף חבר קרוב.

בכתבה הנפרדת שהובאה לעיל מעיתון משפחה (ח' באדר), מובא הסיפור מפי הרב יהודה ברייטקופף בעצמו
ונאמר שם מפורשות שהבחור הצעיר שקירב הקדוש הי''ד הוא להבחל''ח הג''ר דוד יוסף שליט''א

א"כ מסתמא תחילת החיבור ביניהם היה זה שהגיעו מאותה ישי"ק. שהרי הקדוש הי"ד נשאר קשור ומחובר לישי"ק דאור ישראל [ולהגר"י ניימן] כל השנים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' אפריל 25, 2018 12:26 am

כתי"ק מרנא החזון אי"ש זי"ע
הפעם לפנינו כת"י של מרן החזון אי"ש, המכתב נמסר לידי אבינו ז"ל מהג"ר שמרייהו גריינמן זצ"ל,
לפני כעשור המכתב המפוענח פורסם, בקובץ צוהר - אהל ברוך. רצ"ב

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ג' מאי 01, 2018 3:09 pm

כת"י רבי מאיר אריק מח"ס טל תורה, מנחת פיתים, מנחת קנאות ועוד
רבי מאיר אריק שהיה מגאוני הדעת בדור דעה ודבר שפתיים אך למחסור.
המכתב לפנינו הינו מתקופת חייו המאוחרת, כשחזר לאחר מלחמת העולם הראשונה בשובו לפולין והיה לרבה האחרון של טארנוב [טארנא].
נפטר בסוכתו בליל ט"ו תשרי תרפ"ו לאחר שקידש על היין.

המכתב שלפנינו, נדפס בשו"ת אמרי יושר [ח"ב סי' מט, מצו"ב].
כמו כן, המכתב המלא מונה 4 עמודים, ומצורף בקובץ פידיאף להורדה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ה' מאי 10, 2018 1:22 am

העתקה מכתב ידו של הגרנ"ט
הפעם לפנינו העתקה מכתב ידו של הגרנ"ט, אולי לא מדובר בבשורה של ממש, כי גוף הדברים כבר נתפרסמו בחידושי הגרנ"ט הישנים [ב"מ עה], אולם חידוש לדורות יש בדבר, מאחר שעתה הוברר כי מדובר בהעתקה מכתב יד של הגרנ"ט עצמו, ולא בכתבי תלמידים, כפי שבנוי רוב ספר חידושי הגרנ"ט.
דבר זה נודע מתוך רשימות של אחד מגדולי תלמידיו, שכותב בסיום הדברים "ע"כ מכ"י הגרנ"ט שליט"א". [יש להדגיש, שבנוגע לשיעורים ששמע כותב הוא משיעורי הגרנ"ט]
ואפריון נמטיה להרב הרע במיעוטו [ואולי: "הטוב ברובו" יותר נכון], על כל עזרתו למפעל ספרי הזיכרון.
בהזדמנות זאת אעלה תהייה ואולי הת"ח דכאן יהיו בעזרתי, על רשימה אחרת של אותו תלמיד [שהינו בר סמכא], כתב, נעתק מכת"י הנכתב י"ד אדר תרפ"ד ראדין. .
אמנם לאמור באתר "מכלול", נמצא שהגרנ"ט חזר לראדין רק בתרפ"ה, היכן הטעות?

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' מאי 18, 2018 3:16 pm

רבי יוסף זוסמונוביץ זצ"ל אב"ד וילוקמירר
ערב מתן תורה,
פרסום נדיר הרואה כאן אור לראשונה, מתוך ספר ההדרנים בכת"י [חיבת הקודש] שחיבר הרב זוסמונוביץ, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל ר"י כנסת ישראל - סלבודקה. לפנינו ההדרן על מסכת זבחים.
הכת"י הינו מגנזי משפחת הרב מרדכי סאוויצקי זצ"ל, ובאדיבות ידידינו מעורכי ספר הזיכרון הבה"ח ר' יוסף סאוויצקי.
בתוך ספר ההדרנים הוא כותב לכבוד רב מסוים אליו הוא מייעד את הספר, אני כשלעצמי לא הצלחתי לפענח מיהו אותו רב.
שנזכה כולנו לקבלת התורה מאהבה ובשמחה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מאי 21, 2018 2:51 pm

יישר כח עצום,
להרב חיי נר, על עזרתו החשובה.
יהי חלקו עם מזכי הרבים להגדיל תורה ולהאדירה, מתוך ששון ושמחה כל הימים.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' מאי 21, 2018 3:03 pm

ב' מכתבים מרבי אלחנן וסרמן הי"ד
קיבלנו מהרב חיי נר ב' מכתבים מהגרא"ו לרש"י הילמן, המכתבים הובאו בארכיון המדינה, מחוקים במקצת.
אולם המכתבים המלאים הובאו במוריה ולאחר מכן באור אלחנן [סורסקי], כאשר הם במלואם.
מצו"ב.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מאי 30, 2018 2:12 pm

המקובל רבי יהודה זרחיה סגל זצ"ל,

הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד, 1924 – ט' באדר תשס"א, 4 במרץ 2001) היה רב ומקובל, כיהן כרבה של שכונת קריית שלום בתל אביב במשך כחמישים שנה.
נולד בירושלים לרב שפטיה (שעפטל) סגל, מצאצאי השל"ה ותלמיד הרב מאיר שמחה כהן, ולחנה-עלקא, בת הרב יעקב מנדלבוים. אבי סבתו הוא הרב בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאי החיד"א. בינקותו עברו הוריו לגור בנווה שלום שביפו. למד בתלמוד תורה שערי תורה ביפו. בהיותו כבן שמונה נפטר סבו הרב יעקב מנדלבוים בירושלים, והוא היה בין שלושת מספידי. בבחרותו למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם היה מתלמידי הרב שך ובמשך תקופה אף לן עמו בחדרו. באותה תקופה היה בקשר עם החזון איש, אשר כינהו "ארי בין אריות". זכה בפרס משרד הדתות (תשי"ב, 1952) שחולק ל-18 "עילויי הישיבות".

בשנת תשי"ג (1953), בהיותו בן 29, התמנה לרבה של שכונת קריית שלום בדרום תל אביב. היה פעיל בתחומי הדת בשכונתו והרבה במסירת שיעורים תורניים בבתי הכנסת באזור. כמו כן עסק בקבלה ובספרי חסידות. נחשב בעל כוח ברכה ויוחסו לו מופתים. היה מקורב לרבנים מכל החוגים. במשך עשרות שנים פרסם מאמרים תורניים והגותיים בבמות רבות, ובהם בעיתון "שערים".

נפטר בלי בנים, בט' באדר תשס"א, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. [מהויקי'].

מצורף מכתב ששלח לאבינו ז"ל, שיא"צ הראשון שלו הוא למחר י"ז סיון. תנצב"ה.
הפיענוח נמצא בחוברת זיכרון המופיעה בהודעה הבאה.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ד' מאי 30, 2018 2:20 pm

חוברת זיכרון 'יאר יצחק' - לרגל היא"צ של אבינו מורינו, נלב"ע י"ז סיון תשע"ז
במסגרת אסיפת ספרי הזיכרון,
הוצאנו ליום זיכרון של אבינו, עורך הספר, חוברת עם מעט גנוזות לחובבי התורה [גנוזות אלו, מן הסתם לא יפורסמו בספר].
נודה מאוד למוקירי זכרו, אם ילמדו בימים אלו בחידושי תורתו המופיעים בספר בשער 'יאר יצחק', וכן במכתבי התורה בשער 'הליכות יצחק'.
ויה"ר שימליצו טוב בעד כל הלומדים, הוא ורעהו י"ד ויסמן הי"ד.
תנצב"ה, ויהי זכרו ברוך.
ברצוני לציין, כי ישנה מהדורה דיגטלית מתוקנת יותר, העלתי אותה בתחילת אשכול ספר הזיכרון, מצו"ב הקישור הרצוי.
viewtopic.php?f=7&t=38342#p429819

: יאר יצחק עמוד שער.png (185.36 KiB) נצפה 19390 פעמים

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מאי 30, 2018 6:49 pm

ידידנו האהוב, הבן המסור. הרה"ג המופלג רבי ---- שליט"א, 'ההוא דאמר'.

עוד לא נטו צללי ערבו של י"ז סיון, טרם תשקע החמה, כבר שמתי עיוני ונתתי לבי בחוברת, מעטת הכמות ורבת האיכות.

ניכרים דברי אמת במה ש'בריות אומרות עליו'. כנה, אמיתי, מרגש. כשקראתי, לא פסקתי מלהיזכר בדיבורים ב'ניחום' לפני שנה תמימה. אהבת תורה ולומדיה ואהבת הבריות. צניעות, דומיה, קבלת יסורים באהבה. אמת וערכיות.

לא זכיתי להכירו, זצ"ל, אך כאשר רואים את הפירות המשובחים, ניתן ללמוד מהם על השורשים העמוקים והאיתנים.

יה"ר שיהיה מליץ יושר על כל המשפחה, שימלא ד' כל משאלות לבבכם לטובה, ובכלל זה, שתזכו במהרה לברך על המוגמר בהוצאת ספר הזיכרון המיוחל ברוב פאר והדר.

הכו"ח, מלא בהערכה, לכתיבותיך המגוונות ולדמותך בה אנו זוכים לפגוש לאחרונה,

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ש' יוני 02, 2018 10:17 pm

כת"י רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל - ראב"ד ירושלים
שבוע טוב,
לפנינו מכתב חדש של הגרז"ר בענגיס, בעל הלפלגות ראובן בגדרי נזירות.
המכתב פוענח ונדפס עם מקבילות בחוברת יאר יצחק לע"נ א"מ שיצאה לאור כעת [הזכויות שמורות].
ניתן להורידה בקישור המצורף.
viewtopic.php?f=7&t=38342&start=50#p460625

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יוני 10, 2018 3:50 pm

כת"י רבי מרדכי סאויצקי זצ"ל - גאב"ד בוסטון - העילוי מלידא
לרגל היא"צ של הגאון רבי מרדכי ב"ר יוסף סאוויצקי זצ"ל
מובא בזאת מחידושי תורתו.
היה מתלמידי הסבא קדישא הח"ח בראדין. התכתב רבות עם הגאון הרוגוצ'ובי וקיבל ממנו מדרכי הלימוד.
נודע למשגב, בשליטתו בכל חדרי תורה ובהתמדתו המופלגת, כאשר רבים מגדולי התורה בדורו נשאו ונתנו עימו בכתב ובע"פ.
לדוגמא בעלמא, סיפר אחד מתלמידי ישיבת ראדין, כי כאשר הלכו בני הישיבה לסעוד ליבם בחדר האוכל, היה נשמע קול ניגונו הערב של רבי מרדכי, מהיכל בית המדרש, כאשר הוא עדיין שוקד על תלמודו משוש ליבו.
נסמך לרבנות ע"י הג"ר חנוך העניך אייגיש, הג"ר מאיר מאיראוויץ מנובאהרדוק, והג"ר חיים עוזר גרודזענסקי.
נלב"ע כ"ז סיון תשנ"א.
ת.נ.צ.ב.ה.
ראה אודותיו ברשימת העילויים בפורום:
viewtopic.php?f=19&t=3600&p=86529&hilit=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%90#p86529

מצו"ב הפיענוח.
נמסר ופוענח ע"י נכדו ה"ה יוסף סאוויצקי מחברי מערכת ספר הזיכרון. [בפיענוח יש את התשובה השלמה של הגרמ"ס]

יוסף סאוויצקי

ראה בהקדמה לספר בריכת ירושלים שכותב הג"ר מרדכי סאוויצקי זצ"ל. וז"ל. והנני מוצא חובה לנפשי לשום זכרון בספר לזה שמימיו אני שותה והוא הי׳ המשפיע העיקרי עלי בדרך לימודי ה"ה אדמו"ר רבן של כל ישראל מרן יוסף ראזין זצוק"ל בעל צפנת פענח שאם כי לא זיתי להכירו פא"פ למדתי ממנו מתוך קשרי מכתבים שהעמדתי עמו בתדירות והוא גם הוא אמצני לתלמיד. כח השפעתו לא נערך כראוי בעוד בחיים חייתו וגם תלמידי הישיבות ותופשי התורה לא ידעוהו שחשבוהו רק לבקי יוצא מן הכלל ולא העריכו את נועם הגיונו וניתוחו לחלק בין הדבקים בדרך עיון זך וברור ולא עשו לדרך לימודו מהלכים בתוך כותלי הישיבות ואנא כד הוינא טליא מיום שהכרתיו מפי הכתב בחודש אדר תרפ"ט לא זזתי ממנו והעמידני בקרן אורה בנתיבות התורה בדרכי החידוש בהגיון וניתוח להפריד הדבקים בהשקפה ראשונה ורחוקים זה מזה בעומק הדעת נר"ו לחיי העולם הבא.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יוני 17, 2018 12:13 am

כת"י רבי אהרן כהן זצ"ל - מראשי ישיבת חברון
רבי אהרן כהן, היה חתנו של הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת חברון,
נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, בכח החידוש המופלג, ובמערכות חידו"ת אותם שידד בגבורה ובעוז. ורוב גדלו ותוקפו הלא הם כתובים בסדרת בית אהרן על הש"ס.
רבי ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל מעיד: "ועובדא ידענא מרבי אהרן כהן ז"ל ראש ישיבת חברון, אשר שאל פעם את מרן החזו"א ז"ל, איך מתפטרים מתאות האכילה. וידוע שהגאון הנ"ל לא היה אוכל כמעט, והיה רזה כמקל, וכנראה הרגיש שעדיין לא התפטר ממנה. וענהו החזו"א ז"ל, דברור לו דבעל הקצוה"ח ז"ל לא מצא טעם במאכל גשמי, בהיותו נהנה עריבות רוחנית של תורה" [ספר שהכל ברא לכבודו].
היה מקורב לחזו"א [וראה עוד בספר קדוש ישראל, משא ומתן בינו לחזו"א].

כת"י זה לא ראה אור הדפוס עד לאחרונה, במסגרת ספר הזיכרון בחוברת 'יאר יצחק', הניתנת להורדה בקישור המצו"ב.
viewtopic.php?f=7&t=38342&start=50#p460625

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יוני 24, 2018 12:48 am

כת"י בעל הבנין שלמה - רבי שלמה כץ זצ"ל - דומ"ץ דוילנא
בוצין מקטפיה ידיע, אצרף שני סיפורים על אהבת התורה שניחון בה, א' בימי עלומיו, ציווהו הרופאים שלא יאמץ את ראשו בלימוד התורה, מאחר שנחלש והדבר מהווה לו סכנה. השיב, דאם לא ילמד הרי זה מיתה, ואם ילמד גם ימות, עדיף למות מתוך לימוד תורה, מאשר מביטולה. [ויל"ע לדינא על סיפור זה, המובא בהקדמת בנין שלמה ח"א].
ב' באותם הימים ספר רבינו ירוחם היה יקר המציאות, ורבי שלמה רכשו, כאשר ישב בבית המדרש, הודיעו לו כי גנבים ביקרו בביתו, תיכף ומיד רץ לביתו, ובדק בארון הספרים, משמצא כי הספר רבינו ירוחם, מונח במקומו, פנה ואמר, לא גנבו כלום.

השאלה שלפנינו, שלח בעל הבנין שלמה, לרבי דוד מקארלין - בעל השאילת דוד.

כת"י זה נמסר בשעתו ע"י הגר"מ סאוויצקי זצ"ל, ופורסם בשו"ת בנין שלמה [ח"ב] מצו"ב.
מפורסם באדיבות משפחת סאוויצקי הרוממה. ותשו"ח לה"ה יוסף סאוויצקי - חבר מערכת ספר הזיכרון.

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ו' יוני 29, 2018 1:25 am

בקשה:
במסגרת ספר הזיכרון, אנחנו זקוקים להשלמת יריעת ראשי ישיבת חברון.
לחידו"ת שלא נדפסו -
מרבי יחזקאל סרנא זצ"ל
ורבי משה חברוני זצ"ל - בעל המשאת משה.

אודה על העברת החומרים באישי.
הסתדרנו ב"ה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר