לכבוד ולתפארת בני בבל היה משכן קבר יחזקאל בתוכם. רבינו יוסף חיים ייחד דברים לתיאור וסיפור קבר הנביא, מוצאותיו ומבואותיו, בקונטרס מיוחד הנקרא 'מראות יחזקאל' (הנדפס בסו"ס עוד יוסף חי, ירושלים תר"ע), ואגב כך הוסיף לספר אודות שאר קברי הצדיקים הידועים בבבל. והא לך מעט מדברי קדשו:
'מערת אדונינו יחזקאל הנביא ע"ה זיע"א אינה עשויה בידי שמים כמערות הנמצאים בארץ ישראל, כי ארץ זו אינה ארץ הרים וגבעות כדי שימצא בה מערות בידי שמים, על כן מערה הנזכרת היא עשויה בידי אדם שחפרו בארץ מרתף עמוק, ושמה למטה קברו את הצדיק זיע"א, ובנו על קברו מצבה, ועשו לאותו מרתף כותלים בבנין אבנים, ובנו עליהם כיפה גבוהה והיא גם כן בנין אבנים, ועל שטח החיצון של הכיפה עשו מצבה, מכוונת בארכה ורחבה, כמו המצבה התחתונה, וזו המצבה העליונה עומדת למעלה כנגד המצבה התחתונה בכיוון ממש, כדי שהאיש המשתטח על העליונה נחשב לו כאילו נשתטח על מצבה התחתונה שעומדת על קברו ממש שהיא קרובה לגוף הצדיק הקדוש זיע"א.
ועל המקום הזה שבו המצבה העליונה עשו בנין מפואר בכותלים גבוהים ותקרה של אבנים בנויה עליהם, והבנין עשוי בסדר יפה ונאה, מעשה ידי אומן מבית ומחוץ, וכל האנשים והנשים נכנסין לתוך מקום הבנין הזה, ודורסים על שטח החיצון של הכיפה שהוא קרקע של זה המקום, ומרוצף באבנים צבועים שקורין כאש"י, ונגשים אצל המצבה העליונה לנשקה מארבע רוחותיה, בהיותה מלובשת בתיבה של עץ ומעוטפת בבגד חשוב שקורין קב'ה, וגם תוחבין בארבע זויות המצבה ארבעה דגלים שקורין כיר"ק.
ובספר הגאון הלבוש ז"ל בהלכות תפילין סי' ל"ד, אחר שזכר שם מחלוקת בסדר כתיבת הפרשיות של התפילין, שיש בזה אחר סדר רש"י ז"ל ואחר סדר ר"ת ז"ל, כתב: כו"ע נוהגין כרש"י, ועוד ששלחו כתב מן ארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא, ומצאו שם תפילין ישנים מאד והיו כסדר רש"י, עכ"ל. מדברים אלו נראה שהכיפה התחתונה שדורסין העולם עליה אשר המצבה העליונה בנויה עליה, נפלה ונראית המצבה התחתונה אשר בקרקע המרתף ששם הוא קבר הצדיק הנביא ממש, ומצאו התפילין ההוא שם למטה, וכפי הנראה תפילין הנז' נפלו מן הפועלים שהיו עוסקין שם מקדם קדמתא...'~ .
תיאור מפורט רשם ר"ד ששון ('מסע בבל' עמ' קנ"ח), אחר שביקר בקבר בשנת תר"ע, ואלה מקצת דבריו: 'הבנין המפואר של הקבר עתיק מאוד, בנוי מאבנים גדולות, ואומרים שהוא מלאכת המלך יהויכין וכו'. מדת התיבה גדולה מאוד וכו', מכוסה בפרוכת מרוקמת אשר שלח דוד ששון מבומבאי. סמוך למצבה יש חדר מקומר, אשר בו יש קברים של חמשה גאונים, ארבעה בשורה אחת והחמישי על הצד. יש עוד חדר קטן שבו חלון עם שבכה וידוע בשם מערת אליהו. מהחצר נכנסים לחדר אחר, אשר בו קבור צאלח מנחם דניאל, בין קברות שני צדיקים אשר בלי ספק היו גם הם גאונים'~.
]זאת השירה, ממחצב הנעם מורה, עשיתיה בקבר יחזקאל אדונינו הנביא עליו השלום .
קבר נביא האמת אשריו ואשריך
שלום לחיליך ושלום מעבדיך.
אתה כגוף רק יחזקאל הוא לבד נפשך
או את בשחק ובן בוזי מאוריך.
יומם בני איש ישחרוך ולילה
יתדפקו מלאכי אל על שעריך.
כי השכינה שכנה לך עדי נתנה
ספה בספך והדרה בהדריך...
בדיעבד כתב:מעניין, שבשנים אחרונות חפרו בסביבות מדבר יהודה וים המלח, וגילו כמה קיצוצי תפילין מתקופת תקומת בן כוזיבא,[השווה לפ' הניזקין: "מ' סאה קיצוצי תפילין של הרוגי ביתר"!] מהן מתאימים (בקירוב) לשיטת רש"י ומהן לרבינו תם.
עיין מאמרו של הרב שלמה גורן בספרו תורת המועדים (נמצא באוצר, כמובן).
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161841&
חרט כתב:מסופר על אחד מתלמידי החזו"א, שבישרוהו כי מהמקוואות שנחשפו במצדה (או במקום אחר כיו"ב), הוכח כי מידת האמה משתווה לזו שהעלה החזו"א.
להפתעתם - לא גילה הלה שום התרגשות.
לתמיהת תלמידיו, אמר: לא נביא ראיה בעד, ממקום שבו לא נקבל הוכחה נגד!
ספר מקיף על הבא"ח וחכמי בבל בתקופתו אשר עתיד לראות אור בקרוב.בדיעבד כתב:אגב, איש ספר, מאין ציטטת את המאמר הלז?
אדג כתב:מי יאמר שהגודל היחסי בין הציפה (בשר הזית) והגרעין נשאר זהה? אולי נשתנו הדברים בימי קדם? ועוד, מי יאמר שאותו זית המצוי ונמצא בחפירות הוא אותו זית בינוני שאודותיו דיברו חז"ל, ושמא נעלם אותו זן מן הארץ ואבד שמו?
"ולכך נתנה לנו התורה שיעור בבצים ובפירות [...] לפי שהבצים והפרות נמצאים בכל מקום, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידין להתפזר בין האומות, ומשקלן ומדתן שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהן בימי חכמי א"י אין נשמרין להם [...] ונשתנו כל אלו המדות שהן מזמן קרוב, וכ"ש מדורות הראשונים שאין ידועים מדותיהם כלל, ולכן תלו חכמים השיעור בפירות ובבצים שהם קיימין כל עת ואין משתנים" (תשובות הגאונים - מוסאפיה, סי' צ"ה)
תוך כדי דיבור כתב:אתה רצית לומר שהפירות וכו' בזמן חז"ל בא"י היו גדולים בהרבה מאשר היום
תוך כדי דיבור כתב:מכוח דבר זה שהנחת שחייב להיות מוסכם הקשית על "החוקרים", ובעצם על מה שהוא בעיקר היגיון פשוט (מה שאין כן הטענה שאולי דווקא הזית הבינוני נעלם מן הארץ כלא היה)
תוך כדי דיבור כתב:על זה הבאתי דברים מפורשים מרב האי גאון שלא היה שינוי כזה.
תוך כדי דיבור כתב:לגבי השיעורים אין לי הפנאי לעיין כעת אבל זכורני שכבר היו שנקטו שיעורים קטנים כאלה ובוודאי שהרב ליאור אינו ראשון בזה.
אדג כתב:ומה עשה החזו"א עם אותם דברים מפורשים? איך ביאר ה'שיעורי תורה' את קביעת הכזית ל28 סמ"ק עם הזית המצוי בשוק. איני יודע.
ברזלי כתב:הרשב"א במשמה"ב כתב שכזית "קטן הרבה" מרבע ביצה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 6271710625 ולא כפי המשתמע מהתשובה שצוטטה לעיל
ברזלי כתב:. וכעין דבריו הוא בריטב"א שבת עו: הנדמ"ח http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 6271716734 שם מבואר שגרוגרת (שהיא כשליש ביצה) שיעורה כמה זיתים.
אם בדקדוקי לשונות עסקינן, אזי כה היא לשונו: "שהרי יש בחתיכה עשר רביעיות שהן חמש עשר בצים שהן הרבה מששים זתים". הלשון מגומגם לכל רואה, שהיה הרי צריך לומר: שהן 'יותר' או 'רבות'.
אדג כתב:בריש ברכות איתא שעל אחד ומחצה שייך לומר לשון רבים. וא"כ נכון הוא שאין להגיה כמה לשניים, אלא כוונתו אחד ומעט, והוא רבע ביצה. כך אפשר לדחוק.
אני מודע לדוחק שבדברים, אך בעוד שאני מנסה ליישב ולמעט במחלוקות, ולהתאים בין דעות הראשונים, נראה שיש נטייה להרבות מחלוקת בישראל.
אני מקבל ומודה שלדברי הרב ליאור יש סיעתא ותמך בראשונים, החולקים וסוברים שאין מידת כזית שונה ממידת הזית שאנו מכירים כיום.
מה שהפריע לי, והוא גם נושא הדיון, לפחות ע"פ הכותרת...) האם מדע הארכיאולוגיה מסוגל לשנות הלכה. הרב ליאור הסתמך בצורה חד משמעית על מציאת גרעיני הזית והמסקנות העולות מכך, בלא להכניס לתוך מערך השיקולים את האפשרות הסבירה (וע"ז ניתן להתווכח), שהארכיאולוג טועה, ודברי הגמ' הם כפשוטם.
אני מודע שלרב ליאור יש צידוד בולט מדברי רה"ג, ועוד ראשונים וכו', אך חשוב לזכור שדברי המדע (לפחות במקרה זה) אינם ברי, וניתנים לדחייה וערעור.
זה הכל, כמדומני.
איש_ספר כתב:לכותרת האשכול, ראה מכתבו של הרב שריה דבליצקי שפורסם בתחומין ח"א עמ' 128.
לעיל, רמז מי שרמז, שרבותינו בעלי התוספות פסקו על סמך סברא בלבד ולא מתוך ידיעה. הדבר הזכיר לי דברי פוקר אחד שאמר לי בעבר שרש"י פירש מה שפירש, בגלל שלא הכיר את א"י, או שהרמב"ן כתב שעכו שבצפון ועכו שבמזרח חד הם, לא ידע שעכו לחוף ימים תשכון. לאנשים כגון אלה אני מאחל הצלחה ונמנע מלדון. התורה לא היותה עיסוק משני בחיי רבותינו, ופסיקת ההלכות לא נעשו כלאחר יד, והרוצה לטעות - יטעה).
ברזלי כתב:
ואגב אחרון, דראל, מיהו אותו אחד מגדולי הפוסקים? האם אכן ניתן להוכיח בצורה ברורה שלא היו זיתים מצויים באשכנז? קצת סמך לדבר מדברי הראבי"ה בברכות, שאין אנו בקיאים בשיעור כזית. מצד שני המהרש"ל (בדור אחר במקום אחר, ובכל זאת, במקום שלא גדלים זיתים) כן מקשה מזיתים שהיו לפניו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 520 אורחים