לחשים שבגמרא

[דניאל]

מפני מה אין בלחשים וסגולות שבגמרא משום כישוף (לא דרכי האמורי)? בזכרוני שיש על זה דברים מפורשים. אודה למ"מ וגם לסברות.

[אוצר החכמה]

כוונתך לר"ן סוף במה אשה?

[דניאל]

הר"ן בסוף במ"א מדבר על דרכי האמורי. אני שואל על כישוף.

[בברכה המשולשת]

קשור לסוגיית שואלים/אין שואלין בשרי שמן ובשרי בוהן, ולדברי הרא"ש בזה ולהערת הרדב"ז בזה

[דניאל]

כוונת מר לנידון אם שאלה בשדים מקרי כישוף? למה זה קשור?

[בברכה המשולשת]

כוונת מר לנידון אם שאלה בשדים מקרי כישוף? למה זה קשור?

כי יש בדברי הרדב"ז דיון על הגדרת כישוף

[דניאל]

טוב, השאלה למה קוראים 'קשור'.
אני לא מצאתי ברדב"ז שם תשובה לשאלתי אם כת"ר הצליח להפיק משם מענה אל נא ימנע טוב.

[מה שנכון נכון]

ע"ע רשב"א א, תיג.

[בברכה המשולשת]

טוב, השאלה למה קוראים 'קשור'.
אני לא מצאתי ברדב"ז שם תשובה לשאלתי אם כת"ר הצליח להפיק משם מענה אל נא ימנע טוב.

התכוונתי לקשור באופן כללי. סליחה אם גרמתי טרחה לכתר"ה

[יאיר]

מפני מה אין בלחשים וסגולות שבגמרא משום כישוף (לא דרכי האמורי)? בזכרוני שיש על זה דברים מפורשים. אודה למ"מ וגם לסברות.

כישוף נעשה ע"י שדים או כוחות טומאה אחרים ואילו הלחשים בגמ' כנראה נעשים ע"י כוחות הקדושה אך לכה"פ ודאי לא ע"י כוחות טומאה ודו"ק וד"ל וק"ל. (אא"כ כבודו שואל כשיטת הרמב"ם שאז אולי ק"ק).

[דניאל]

ואילו הלחשים בגמ' כנראה נעשים ע"י כוחות הקדושה אך לכה"פ ודאי לא ע"י כוחות טומאה ודו"ק וד"ל וק"ל.

אתה נוגע בבעיה שמפריעה לי.
הלחשים בגמרא אינם שמות הקודש אלא צ"ל לפי דבריך שחז"ל ידעו שלחש מסויים זה פועל בכוחות "הטובים" ולחשים אחרים עובדים דרך הס"א? משהו כאן דחוק לי. לשיטתך אם אני מוצא עכשיו איזה כישוף עתיק יומין זה רק ספק איסור כי אולי הוא עובד דרך הקדושה ולא דרך הטומאה?
קשה לי להתווכח על משהו שאני לא מבין בו כלום אבל משהו לא נשמע לי כ"כ נכון.

[יאיר]

זה שכישוף נעשה ע"י טומאה זה א"א להתווכח,
זה שחז"ל לא כתבו לחשים שנעשים ע"י טומאה זה גם א"א להתווכח

מה נשאר?
(נשאר רק להבין מהם בדיוק לחשים אלו)

[דניאל]

זה שכישוף נעשה ע"י טומאה זה א"א להתווכח,
זה שחז"ל לא כתבו לחשים שנעשים ע"י טומאה זה גם א"א להתווכח

מה נשאר?
(נשאר רק להבין מהם בדיוק לחשים אלו)

נשאר לעכל את הרעיון הקשה לעיכול שיש כשפים טובים המותרים ויש כשפים רעים האסורים ואין חילוק ביניהם אלא שזה ידוע ליודעים שעושה פעולתו ע"י כוחות הטוב וזה עושה פעולתו ע"י כוחות השחור.
אני חוזר על השאלה שלי. מגיע לפנינו איזה מכשף גוי ומלמד כישוף שלפי טענתו הוא בכוחות הטהרה, יכול להיות שהכישוף הזה מותר?
והרבנים המורים לקוסמים לגלות קסם אחד כדי להראות לילדים שהם עושים בזריזות ידים, יכלו גם להורות להם שיגידו שהקסמים שלהם הם לא בכוחות הטומאה ולכן אין בהם בעיה?

[החושב]

בפשטות היה נראה שאדם שאומר מילים מסוימות ללא שום כוונה והכנה וכמעשה קוף בעלמא, לא מסתבר כלל שיצליח להפעיל כח כזה או אחר. וממילא אין זה כישוף.
מהרשב"א בתשובה שציינו לעיל (תי"ג או תי"ד) לפי מה שזכור לי משמע שאין כלל צד כזה לחשוש לכל מעשה מוזר שאולי זה כישוף. כישוף זה כנראה משהו כזה, שמי שעושה את זה יודע בדיוק שזה כישוף. אבל כל שאר הדברים, לחשים, ומעשים משונים - זה סוגיא של דרכי אמורי.

[דניאל]

בפשטות היה נראה שאדם שאומר מילים מסוימות ללא שום כוונה והכנה וכמעשה קוף בעלמא, לא מסתבר כלל שיצליח להפעיל כח כזה או אחר. וממילא אין זה כישוף.

רטין אמגושא ולא ידע מאי קאמר (סוטה כב.)
הרשב"א בתשובה לא יצא לי ברור כ"כ, וגם ממנו עצמו נראה שלא נחה דעתו בנושא הזה. אך אין הזמ"ג כעת לפרט.