הערות על ספר "דחזיתיה לר' מאיר"

[זנב לאריות]

כמה הערות [מתוך הרבה מאוד !!!] שמצאתי בספר

א. הנה בחלק א' עמוד 258

WIN_20180305_20_20_59_Pro.jpg (996.89 KiB) נצפה 13442 פעמים

א"כ מבואר שס"ל להגר"מ זצ"ל שהגרש"ש דרך לימודו הוא ע"ד הגר"ח [ ואני לא נכנס לגופו של עניין אם הוא נכון]
והנה בעמוד הסמוך עמוד 259

WIN_20180305_20_21_16_Pro.jpg (919.99 KiB) נצפה 13442 פעמים

מופיע שסיפר הגר"מ שכידוע דרך הגרש"ש היתה שונה מהגר"ח . . . אתמהה. . . או בל' המחבר במק"א "בינו נא זאת"

ב. באותו עמוד המצו"ב 259 יש מעשה מאוד מתמיה שממש קשה לי להבנה, שהגר"ח פשוט "יורד" על אחיו הגדול של הגרש"ש שהסיבה שהוא יצא בעל מכולת ולא רה"י כמו אחיו זה בגלל שהוא לא הסתובב אצלו, וגם בזמנו העיר לו על כך. לא ברור לי מה מטרת ההונאת דברים וגרימת צער ליהודי בעל מכולת שלא זכה להיות גדול בתורה כאחיו.

ג. מתוך הספר עמוד 261

WIN_20180305_20_21_55_Pro.jpg (888.32 KiB) נצפה 13442 פעמים

כאן זה מסוג הסיפורים, שיתכן שהם מאוד מיוחדים אבל חסר לנו פרטים כדי להעריך את הסיפור, דהיינו כמה אברכים היו בישיבתו של הגר"מ אם 30 ומעלה זה באמת "מעשה" מיוחד אבל אם 4-6 זה מקבל צורה אחר .
וסופו של הקטע מאוד תמוה בעיניי, למה אם פעם אחת לא הייתה הסייעתא דשמיא הרגילה, זה באשמת האברכים אולי באשמת מי שהוא אחר.

המשך יבוא בל"נ, אשמח לתגובות.

[עמקן]

מצד הסתירה בהערכתו לדרכו הלימוד של ר' שמעון, אפשר ליישב. שר' שמעון תפס דרכו של ר' חיים, עד שהוא היה יכול לדבר עם ר' חיים ע"פ דרכו ור' חיים התפעל ממנו, אע"פ שהוא בעצמו בחר ללמוד בדרך שונה.

[ההוא דאמר]

במקום לטפול עוון חטא ואשמה, על אדם שלא שוחחת עימו ישירות על כך, ושמעת את תגובתו.
מן הראוי לציין, את המובא בספר כמוצא שלל רב [חנוכה], עדויות מפורטות [המעיין יחזה שם את מקורי הדברים], כי זקן אחד פגש את רבי חיים מבריסק ברכבת, ודיבר עימו על חידושו המפורסם והנודע בשערים, בעניין שמן נס שאינו כשמן זית, והדברים עתיקין.
אמר לו הגר"ח: שהוא לא אמר חידוש זה!?
והדברים מתמיהין.
ומביא שם מקורות נאמנים, כי אצל הגר"ח מבריסק, כאשר שינו במשהו מצורת ואמירת הדברים, מבחינתו נחשב שהוא לא אמר זאת, הגם שעל גוף החידוש אין חולק שהינו מבית היוצר של הגר"ח.
ואם כן יתכן שהוא הדין והוא הדרך, אצל ממשיכי שושלת בריסק [לולי דבריו של מרן האבי עזרי], יתכן שהגם שנאמר מפיהם הדבר, מכל מקום כאשר הכותב שינה ולו במעט, נחשב הדבר כאילו לא הם אומרים.
והדן את חבירו לכף זכות...

[קראקובער]

על סתירות במשנה ברורה עוד יש ויכוח אם שייך להקשות אבל על ביכל של עיתונאי/יח''צ"ן/סופר?!

הערה אגבית- לא פעם הוא מביא תמונה נדירה שזה בסך הכול תמונה מוגדלת מתוך תמונה ידועה ולא על עצמו יצא ללמד וכו"

[דנני]

..

[זנב לאריות]

לתגובות באשכול זה אין ריח יהודי. לא מדובר כאן באיזה עול שהמחבר עשה לאי מי מהקוראים כאן ולמה להנות מלהשמיץ ברבים !
מה יקרה אם אשכול זה ימחק???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

שים לב בהודעתי בפתיחת האשכול, הבאתי תמיהות על דברים הכתובים בספר, וזה לגיטימי, ולא שום דבר על גופו של כותב, ולא זאת כוונתי מצידי שרובוט יכתוב ספר, אני ידון על גופם של דברים, ואשמח לשמוע תגובות על זה.

[זנב לאריות]

על סתירות במשנה ברורה עוד יש ויכוח אם שייך להקשות אבל על ביכל של עיתונאי/יח''צ"ן/סופר?!

הערה אגבית- לא פעם הוא מביא תמונה נדירה שזה בסך הכול תמונה מוגדלת מתוך תמונה ידועה ולא על עצמו יצא ללמד וכו"

לא הבנתי כשיש לך ספר אתה רוצה לדעת את אמינותו ורמתו, אני מראה לך בספר בשני עמודים אחד ליד השני דברים שסותרים במפורש, אתה לומד מזה על הספר.

[אראל]

בחלק ב' עמ' 262 מופיע 'בפרסום ראשון' תמונה חדשה של החפץ חיים!!
מעניין
כהיום עושים פרסום גדול מכל תמונה חדשה שמופיע מהחפץ חיים...

בחלק א' עמ' 333 ראיתי שם מביא סיפור על הגאון רבי ישעי' זילברשטיין בעל מעשי למלך מווייטצען כאילו תמך במזרחי, [כותב שם שהגאון היה מוציא לאור את הירחון תל תלפיות].. והמזרחי התכוננו בכל מרצם לייסד המזרחי בהאונגריה בהשפעתו, אולם ברגע האחרון הגיע מכתבו של מרן הגר"ח וטירפד כל הענין, עיי"ש

הנה הוציא כאן לעז על אחד מגדולי גאוני הונגריה הגאון בעל מעשי למלך זצוק"ל כאילו היה מעודד ומחזיק את המזרחי....., ובאמת הוא היה מן חריפי הלוחמים נגד הציונות והמזרחי, וגופא דעובדא מסתמא הוי עם הרב דוד צבי קצבורג, שהיה העורך הראשי של הירחון הנ"ל, ובשנת תרס"ד התחיל לכתוב מאמרים בשבח הציונות ואח"כ בשבח המזרחי, עד שתקף בו האב"ד דמתא, הגר"י זילברשטיין זי"ע, שיצא במחאה חריפה נגד הציונות וגם נגד המזרחי, והוכרח לפסוק ממאמרים האלה, כל העובדא מסופר ב'ספר המזרחי' עמ' 169

[קראקובער]

הבנתי שחסידי רוזין כועסים על הספר, מישהו יודע יותר פרטים?

[חבר פורום אוצר החכמה]

בחלק ב' עמ' 262 מופיע 'בפרסום ראשון' תמונה חדשה של החפץ חיים!!
מעניין כהיום עושים פרסום גדול מכל תמונה חדשה שמופיע מהחפץ חיים...

הרב "יציב פתגם" העיר באידישע וועלט שהתמונה נדפסה מכבר בס' מאיר עיני ישראל

[הוגה ומעיין]

הבנתי שחסידי רוזין כועסים על הספר, מישהו יודע יותר פרטים?

לא בדיוק, אני חסיד רוז'ין ואינני כועס אלא צוחק.
הוא מביא שהזכירו לפני הגר"מ את הסיפור המפורסם על האדמו"ר מ... שמספרים שראה בקבר האור החיים שם הוי"ה וכו', והוא ביטלו "מאוד" ואמר "איך האב געקענט גוט דער ... ער האט נישט גיזען שם הוי-ה!".
מההמשך עולה שההיכרות המעמיקה היא מהתקופה בה היה בירושלים, והיה הולך למקווה הורנשטיין, ובניגוד לחתנו האהלי יעקב "שהיה רציני והיה עולה אחר כך ללמוד בהתמדה בבית המדרש", אותו לא ראה לנהוג כך, ומכך, בצירוף ידיעה עמוקה במשמעות ראיית שם הוי"ה, הגיעה המסקנה הנ"ל. כיון שיש שתי חוליות לסיפור לפני הגר"מ, אפשר להשאיר אותו נקי ולצחוק על אחת מהן.

[לחיים]

הבנתי שחסידי רוזין כועסים על הספר, מישהו יודע יותר פרטים?

לא בדיוק, אני חסיד רוז'ין ואינני כועס אלא צוחק.
הוא מביא שהזכירו לפני הגר"מ את הסיפור המפורסם על האדמו"ר מ... שמספרים שראה בקבר האור החיים שם הוי"ה וכו', והוא ביטלו "מאוד" ואמר "איך האב געקענט גוט דער ... ער האט נישט גיזען שם הוי-ה!".
מההמשך עולה שההיכרות המעמיקה היא מהתקופה בה היה בירושלים, והיה הולך למקווה הורנשטיין, ובניגוד לחתנו האהלי יעקב "שהיה רציני והיה עולה אחר כך ללמוד בהתמדה בבית המדרש", אותו לא ראה לנהוג כך, ומכך, בצירוף ידיעה עמוקה במשמעות ראיית שם הוי"ה, הגיעה המסקנה הנ"ל. כיון שיש שתי חוליות לסיפור לפני הגר"מ, אפשר להשאיר אותו נקי ולצחוק על אחת מהן.

משל למה הדבר דומה, לאדם שיאמר הכרנו שתי אחים. אחד היה ראש ישיבה גדול ואביו הורהו למסור שיעורים ורב חיליה ואף בנו אחריו ממשיך דרכו, ואחיו לא זכה לכל זה ואפילו לא מקצתיה, שמכאן יהיה ראיה שרק האח "היה רציני" והשני לא.

[חזון-איש'ניק]

כל הספר מלא בוז, על צדיקים וחסידים, עסקנים ואנשי שם.
אני ראיתי שם בוז וחרפה על הרב שטינמן ועל רבי חיים גרינמן. ואלו עוד אנשים שאני זיהיתי את שמם בסיפור.
לך תדע עוד כמה יש שם.

אני מקווה שיחרימו את הספר כפי שעשו כמה עיתונים חשובים, ולא כפי שיתד נאמן פרסמו, בלא שבדקו מה כותב שם.

לא בוז ולא חרפה, אלא שיחות פרטיות בין כותלי הבית, בלי שום כינויי גנאי, אלא ביקורתי, אופייני לבריסק. האם היה אסור לו לבקר?...
אגב, על הרבנים שהוזכרת לא מצאתי שם פילו לא דברי ביקורת.

[אהרון 37]

לא ראיתי שם ביקורת על מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל.

למיטב זכרוני יש שם עובדה אחת שהגר"מ זצ"ל שלח לשאול את ר' חיים על כשרות תרופה מסוימת ומה שהשיב לו.

וכן מוזכר שם, שהייתה שאלה שנשאל הגר"מ זצ"ל, ואמר שזה צריך לשאול יהודים פקחים, ואז אמר, מי יש לנו היום יהודי פקח? עד לא מזמן[משהו בסגנון הלשון הזה, לא זוכר בדיוק] היה לנו את הגר"ח גריינימן זצ"ל, שהיה יהודי פקח, עכשיו גם הוא נפטר.

[חזון-איש'ניק]

נכון, על הגר"ח גריינימן נראה מהספר שהעריץ אותו.


אני חייב לספר, זכיתי להיות כמ"פ אצל הגר"מ זצ"ל, דכירנא כי לפני שהלכתי אצלו פעם ראשונה חשבתי שאפגוש איזה ראש ישיבה... והופתעתי, היה מאיר פנים, מכבד את הבריות, ושומר פיו, גם כשאמר ביקורת זה היה בצינעה, והקפיד מאד שזה לא יתפרסם, ואמרו בלשון נקיה, במשלים והמלצות כדרכו, אבל בלי שום לשון של גנאי וכדומה.

יש בתוך הספר סיפור מבהיל, כי פעם יצא למרפסת ביתו, וממול היתה שם בחורה או אשה שהתנדנדה על נדנדה, הגר"מ הזדעזע ומיד ברח הביתה, ושלח מיד שליח להאשה, ולא להוכיח אותה, אלא לבקש ממנה סליחה אם נפגעה בגלל שברח ממנה.

[מלאעולם]

כל הספר מלא בוז, על צדיקים וחסידים, עסקנים ואנשי שם.
אני ראיתי שם בוז וחרפה על הרב שטינמן ועל רבי חיים גרינמן. ואלו עוד אנשים שאני זיהיתי את שמם בסיפור.
לך תדע עוד כמה יש שם.

אני מקווה שיחרימו את הספר כפי שעשו כמה עיתונים חשובים, ולא כפי שיתד נאמן פרסמו, בלא שבדקו מה כותב שם.

לא בוז ולא חרפה. חיפשתי ואני מחפש למה כוונתך ואיני מוצא בחכי כלום. הדבר היחיד שמצאתי הוא ביקורת. ביקורת עניינית. ממתי אסור לבקר? כולם יודעים שר' מאיר היה בר פלוגתא חריף של הגראי"ל ואם זאת כמדומני שהמחבר השמיט בחכמה הרבה מאד חומר שקשור לזה וד"ל.
לא להביא את דברי ביקורתו של הגר"מ בנושאים כאלו ואחרים זוהי סילוף דמותו.
אגב, על הגר"ח גריינמן דווקא ראיתי שם רק שבחים.

[זקני דרום]

וכבר אמר ר אברהם יהושע דחזיתיה ודלא חזיתיה

[אמרתי אחכמה]

על הנוסעים מירושלים לאומן על ראש השנה:

"אין לי ספק, שכל אחד שנוסע לשם הוא ללא חוט שדרה, אין הוא חי עפ"י השו"ע והרמב"ם..."
(חלק א, עמוד 238)

[גימפעל]

הבנתי שחסידי רוזין כועסים על הספר, מישהו יודע יותר פרטים?

לא בדיוק, אני חסיד רוז'ין ואינני כועס אלא צוחק.
הוא מביא שהזכירו לפני הגר"מ את הסיפור המפורסם על האדמו"ר מ... שמספרים שראה בקבר האור החיים שם הוי"ה וכו', והוא ביטלו "מאוד" ואמר "איך האב געקענט גוט דער ... ער האט נישט גיזען שם הוי-ה!".
מההמשך עולה שההיכרות המעמיקה היא מהתקופה בה היה בירושלים, והיה הולך למקווה הורנשטיין, ובניגוד לחתנו האהלי יעקב "שהיה רציני והיה עולה אחר כך ללמוד בהתמדה בבית המדרש", אותו לא ראה לנהוג כך, ומכך, בצירוף ידיעה עמוקה במשמעות ראיית שם הוי"ה, הגיעה המסקנה הנ"ל. כיון שיש שתי חוליות לסיפור לפני הגר"מ, אפשר להשאיר אותו נקי ולצחוק על אחת מהן.

חלק ב' עמוד 225

[מיללער]

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 3#p1635733
טעות גס בזיהוי תמונה

[עמקן]

טעות גס בזיהוי תמונה

זה אולי טעות בתמונה, אבל המעשה כנראה אמת. אני שמעתי מהרב אורי ויינברג, חתן בנו של הרב גרשון לפידות, שפעם אנשים באו עם טענות לרג"ל על זה שהוא התסתובב אצל הראי"ק. הוא אמר להם, יש לי יותר קושיות עליו ממה שיש לכם. אבל יש לו תירץ טוב, והוציא הארנק שלו והראה אותו.

[בברכה המשולשת]

טעות גס בזיהוי תמונה

זה אולי טעות בתמונה, אבל המעשה כנראה אמת. אני שמעתי מהרב אורי ויינברג, חתן בנו של הרב גרשון לפידות, שפעם אנשים באו עם טענות לרג"ל על זה שהוא התסתובב אצל הראי"ק. הוא אמר להם, יש לי יותר קושיות עליו ממה שיש לכם. אבל יש לו תירץ טוב, והוציא הארנק שלו והראה אותו.

כבר התברר באתרא קדישא הדין שהסיפור הזה לא היה ולא נברא ביחס למרן הראי"ה (ואם היה, זה היה ביחס למרן הגריא"ה הרצוג)

[קראקובער]

כבר התברר באתרא קדישא הדין שהסיפור הזה לא היה ולא נברא ביחס למרן הראי"ה (ואם היה, זה היה ביחס למרן הגריא"ה הרצוג)

בפירוש איתמר או מכללא איתמר? (ג"א שמעתי מר' אורי הנ"ל)

[עמקן]

כבר התברר באתרא קדישא הדין שהסיפור הזה לא היה ולא נברא ביחס למרן הראי"ה (ואם היה, זה היה ביחס למרן הגריא"ה הרצוג)

בפירוש איתמר או מכללא איתמר? (ג"א שמעתי מר' אורי הנ"ל)

אצל חוג המודרניים יש מלחמה קדושה נגד שקרים וסילופים מצד החרדים. אבל האמת והשקר נמדד אצלם ע"פ האיטנרסט שהוא משרת. אם זה לצד המורדרניים זה "אמת לאמיתו" בלי קשר להמינותו, וממילא בכוחו לדחות מה שמשרת צד השני, גם אם זה מוסמך ביותר.
בשקתי מבברכה המשולשת בפרטי לשלוח לי איפה דנו בזה. הוא שלח לי אשכול זה. דבר היחיד בכל האשכול שמצאתי שם בענין הוי התגובה הנ"ל, ושם כתב, "מסופר שהיו קנאים שבאו בטענות על הטעפליקער רב שהיה הולך לרב הרצוג בימי שישי כו'". עוד אחד שלח לי בפרטי, "הסיפור ידוע על הרב מטשעבין והרב הרצוג, וכנראה השערת בברכה המשולשת נכונה".
בקיצור אנחנו שמענו מה ששמענו מנכדו של הרב גרשון לפידות, ואילו הם באים מכח סיפורים, שגם הם אינם יודעים מקורם והמינותם, ודוחים עדותו של נכדו של בעל המעשה שגם אם אין הכרח גמור שהוא ידע ממה הוא מדבר עכ"פ הוי יותר בר סמכא מסיפור בלי שום אבא כלל. אבל מ"מ זה כבר מספיק להם לקבוע האמת והשקר. אילו קנאים היו קובעים עובדות ע"פ בסיס רעוה כזה לא היינו שומעים הסוף.
אגב לא הבנתי למה א"א לומר שכל המעשים אמת.

[מיללער]

טעות גס בזיהוי תמונה

זה אולי טעות בתמונה, אבל המעשה כנראה אמת. .

הדמות הנראה בתמונה הוא רבי מנחם בראדי אב"ד קאלוב בעמח"ס באר מנחם

[בברכה המשולשת]

לגבי הסיפור והמסתעף:

א. למרן הראי"ה זצ"ל לא היה כסף לחלק. (לעצמו סרב לקחת כסף מהאנגלים ומהסוכנות, כמובן, ואילו בשביל אחרים גייס כסף, בעיקר לישיבות ולת"ח פליטים וכדו', וגם זה היה מעט).
ב. הכינוס הידוע היה אצל מרן הגריא"ה הרצוג, ובזה עסק האשכול אליו שלחתי.
ג. יש אשכול אחר בו ביררו היטב למה הסיפור לא יכול היה להיות על מרן הראי"ה מעוד סיבות, אבל לא מצאתי אותו בחיפוש מקופיא.
ד. צר לי על הבוטות בה אנקוט כרגע, אך סבלנותי בזה הגיע לקיצה. גם לו יצוייר שהסיפור שכתבתם היה כפי שכתבתם, אין בו בכדי לפגוע בכבודו של מרן הראי"ה זצ"ל (או של מרן הגריא"ה, לכשתודו שאכן הסיפור היה לגביו) אלא בכבודו של הרב המספר (ואגב, מהכתוב בספר עצמו, הרי שחיציו של הסיפור, לפי הפרטים המופיעים בו, מופנים בכל מקרה למרן הגריא"ה, ולא למרן הראי"ה זצ"ל, שאף אחד מהפרטים הללו, גם אחרי שסובבו ועוותו, לא היו נכונים לגביו). בכל מקרה, את ידיעותי על גדלותם של גדול"י אינני שואב מהסיפורים הבזויים הללו.
ואם תרצו לכתוב שאינני דובר אמת או שאני מגמתי או כל טענה אישית אחרת, הריני לפניכם כאבן שאין לה הופכים, ואתם רשאים לכלות בי את זעמכם.

ולחיתום, אחרי הכל ברצוני לסכם כך:
יברכך ה' וישמרך
יאר ה' פניו אליך ויחנך
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום

והקב"ה יברך את כל חו"ר אתרא קדישא הדין בכל מילי דמיטב ונזכה כולנו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים עם כל עם ישראל, אבכי"ר

[פלגינן]

הברכות של כת"ר מתחילות לקבל משמעות אחרת(?!)

[בברכה המשולשת]

הברכות של כת"ר מתחילות לקבל משמעות אחרת(?!)

לא. כשאני מתחיל להרגיש כעס, אני מנסה להתגבר עליו ע"י שאני מפנה את כוחותי לברכה.

[עמקן]

עוד אחד שלח לי בפרטי, "הסיפור ידוע על הרב מטשעבין והרב הרצוג, וכנראה השערת בברכה המשולשת נכונה".

השולח יש לו טענות שהבאתי רק חצי דבריו. לדעתי המשך דבריו אינו משנה מש"כ, והוא שא"א לדחות דברי אחד המדבר ע"פ ידיע, ע"י סברות וסיפורים בלי אבא. אבל בכל זאת זהו המשך דבריו: "[מה גם שידוע שהרב הרצוג היה מפרנס ת"ח, דבר שלא ידוע על הרב קוק]".

[עמקן]

הברכות של כת"ר מתחילות לקבל משמעות אחרת(?!)

לא. כשאני מתחיל להרגיש כעס, אני מנסה להתגבר עליו ע"י שאני מפנה את כוחותי לברכה.

אם גרמת לך כעס אני מתנצל.
אבל גם סבלונתי פקע מזמן, ממה שנדמה לי כציד מכשפות מצד מאד מסויים, בהטלת אשמה בצד השני בסילופים ושקרים. לא שאני חושב שצד ההוא תמיד צודק, אבל אי דיוקים, ואפילו שקרים גסים, נמצאים בכל צד. ופעמים רבות בדקתי הטענות ומצאתי שבאו להאשים בסילופים וסלפו בעצמם.
בנידון דידן, נכנסתי בראש פתוח. חפשתי הפורום עבור מה שציינת, ולא מצאתי כלום. במקום להעיר את זה ברבים וליתן מקום לפקפוקים על הימנותך כתבי לך בפרטי, ליתן לך הזדמנות לברר דבריך. ופעלתי ע"פ מה ששלחת לי. היית יכול לכתוב שאין לך זמן לחפש עכשיו, והיית ממתין עד שתתפנה. איך אני אמור לדעת שראית טענות יותר חזקות [בהנחה שבאמת ראית] כשאתה בעצמך שלחת לי אשכול הנזכר כמקור דבריך.
כפי שכתבתי אף אחד מהסיפורים בלי אבא יש בהם כדי לפגוע בהימנות סיפורו של ר' אורי וויינבורג. וגם הטענות האחרות על הסתברות יותר שזה היה עם הרב הרצוג אינם כלום. כשיש ספק אפשר לנחש ע"פ מה שנראה הכי מסתבר. אבל כשיודעים צריך פירכה ממש, ולא סברות למה זה מסתבר יותר באופן אחר.
יהיה איך שיהיה, לכל היותר אפשר להעלות השערה ע"פ הטענות הנ"ל שרא"ו טעה בפרטי המעשה. אבל בודאי א"א לומר שנתברר שלא כך היה המעשה. ולכתוב "כבר התברר" ע"פ סברות הנ"ל אינו אלא סילוף.
אני מלמד עליך זכות, שאחר שקבלת סיפורים הנ"ל, היה נדמה לך שבאמת נתברר, כשלא היה הטענות נגד עיניך ולא זכרת הפרטים היטב. אם כי אולי היה ראוי לברר עוד פעם לפני שמטילים דופי במי שהסיפור נכתב כאן בשמו.
ואם תמצא שבאמת נתברר אני מתנצל בכפליים, הגם שאין בי אשמה שלא הבנתי זה מתגובתך.

[מעט דבש]

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=1635733#p1635733
טעות גס בזיהוי תמונה

כאן תמונת ר' גרשון לפידות:
viewtopic.php?p=251279#p251279

[קראקובער]

לא יודע אם כלו לו חציו אבל הוא היה גאון עולם ובביוגרפיה על הרב גרשון לפידות מתואר המפגשים ביניהם שאחד התחיל להגיד תוספת בעל פה והשני התחיל תוספת הבא וכן הלאה על מסכתות שלמות ולא צריך לחדש אני מאמין חדש שכל התורה המצויה בידינו היתה שגורה בפיו כמו שעשו כאן...
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 23#p441623

[בברכה המשולשת]

הברכות של כת"ר מתחילות לקבל משמעות אחרת(?!)

לא. כשאני מתחיל להרגיש כעס, אני מנסה להתגבר עליו ע"י שאני מפנה את כוחותי לברכה.

אם גרמת לך כעס אני מתנצל.
אבל גם סבלונתי פקע מזמן, ממה שנדמה לי כציד מכשפות מצד מאד מסויים, בהטלת אשמה בצד השני בסילופים ושקרים. לא שאני חושב שצד ההוא תמיד צודק, אבל אי דיוקים, ואפילו שקרים גסים, נמצאים בכל צד. ופעמים רבות בדקתי הטענות ומצאתי שבאו להאשים בסילופים וסלפו בעצמם.
בנידון דידן, נכנסתי בראש פתוח. חפשתי הפורום עבור מה שציינת, ולא מצאתי כלום. במקום להעיר את זה ברבים וליתן מקום לפקפוקים על הימנותך כתבי לך בפרטי, ליתן לך הזדמנות לברר דבריך. ופעלתי ע"פ מה ששלחת לי. היית יכול לכתוב שאין לך זמן לחפש עכשיו, והיית ממתין עד שתתפנה. איך אני אמור לדעת שראית טענות יותר חזקות [בהנחה שבאמת ראית] כשאתה בעצמך שלחת לי אשכול הנזכר כמקור דבריך.
כפי שכתבתי אף אחד מהסיפורים בלי אבא יש בהם כדי לפגוע בהימנות סיפורו של ר' אורי וויינבורג. וגם הטענות האחרות על הסתברות יותר שזה היה עם הרב הרצוג אינם כלום. כשיש ספק אפשר לנחש ע"פ מה שנראה הכי מסתבר. אבל כשיודעים צריך פירכה ממש, ולא סברות למה זה מסתבר יותר באופן אחר.
יהיה איך שיהיה, לכל היותר אפשר להעלות השערה ע"פ הטענות הנ"ל שרא"ו טעה בפרטי המעשה. אבל בודאי א"א לומר שנתברר שלא כך היה המעשה. ולכתוב "כבר התברר" ע"פ סברות הנ"ל אינו אלא סילוף.
אני מלמד עליך זכות, שאחר שקבלת סיפורים הנ"ל, היה נדמה לך שבאמת נתברר, כשלא היה הטענות נגד עיניך ולא זכרת הפרטים היטב. אם כי אולי היה ראוי לברר עוד פעם לפני שמטילים דופי במי שהסיפור נכתב כאן בשמו.
ואם תמצא שבאמת נתברר אני מתנצל בכפליים, הגם שאין בי אשמה שלא הבנתי זה מתגובתך.

חשבתי שוב שוב על כל העניין.
לקח לי זמן להבין שכת"ר חשב שהתכוונתי לומר שר' אורי ויינברג שיקר, ח"ו.
ובכן, ח"ו לא עלתה על לבי כלל, כשכתבתי ש-"התברר שהסיפור לא היה ולא נברא" (ואת זה כתבתי על בסיס זכרון ברור שהיה לי שיש אשכול מפורש כזה. עברתי על כו"כ אשכולות וטרם מצאתי, אבל בעז"ה אמצא בקרוב), היה ברור לי במחשבתי שהוא טעה והחליף גברא בגברא (מהסיבות הברורות שמניתי). וכי מדוע אחשוד ביהודי (שלא ידוע לי דבר עליו) שישקר?
אולם, אחרי שהפכתי בדברים במחשבתי בעקבות דברי כת"ר, הגעתי למסקנה שכת"ר צודק שההבנה שכת"ר הבין בדברי, שיש כאן האשמה בשקר, סבירה לא פחות מההבנה שאליה התכוונתי.
לפיכך, עלי להתנצל.
והריני מתנצל בזה לגמרי בפני כת"ר ובפני ר' אורי ויינברג.

[אשרי יושבי ביתך]

[ביקשתי כאן את הספר 'דחזיתיה' להשאלה, וכעת מחקתי את הבקשה, לאחר שעבר זמנה ובטל קרבנה...]

[איש_ספר]

בספר ח"א עמ' 303 יש שם ציטוט ממכתב של הגרי"ז על הדפסת דק"ס בסוף הש"ס "זהו סוף השמדת התורה", המכתב הזה קיים? באגרות הגרי"ז שהוציא הרב מלר אינו. ידוע על פולמוס סביב הדפסת אותו ש"ס שבסופו דק"ס?

[הציטוט 'זהו סוף השמדת התורה' מופיע במכתבו הידוע של הגרי"ז לר"מ קרליץ בענין אחר כידוע]

[יושב_ודורש]

בספר ח"א עמ' 303 יש שם ציטוט ממכתב של הגרי"ז על הדפסת דק"ס בסוף הש"ס "זהו סוף השמדת התורה", המכתב הזה קיים? באגרות הגרי"ז שהוציא הרב מלר אינו. ידוע על פולמוס סביב הדפסת אותו ש"ס שבסופו דק"ס?

[הציטוט 'זהו סוף השמדת התורה' מופיע במכתבו הידוע של הגרי"ז לר"מ קרליץ בענין אחר כידוע]

מעניין שראיתי כעין זה בשיחות שבסוף ספר שיעורי רבינו מאיר הלוי על התורה ויקרא

[איש_ספר]

מעניין מאד. יש"כ!

אם עלה האשכול אוסיף משהו

בעמ' 287 "כאשר טבלו שם כמה אנשים וכו' דן או שמא הם נחשבים כמים שנעשתה בהם מלאכה". ונ"ב: כ"ז טעות, עי' שו"ע או"ח סי' ק"ס ס"ה דאין מלאכה פוסלת לא במי מקוה ולא במי מעין. עוד שם 'פעם בשבת נפלה כפית לתוך מיכל וכו' ודנו שם בבית אם מותר להשתמש במים שבמיכל או שמא נקראים המים כנעשה בהם מלאכה', ג"ז תימה וכמש"כ במ"ב שם ס"ק ח בשם חיי"א שאם נפל כלי למים אין בזה משום נעשה בהם מלאכה, ול"מ חולק. (הסברא היפה שם של הגר"מ שכיון שרק מעט נצרך וכו', מופיעה כבר במהרש"ם אבל חזו"א חולק ואכ"מ).

[במסתרים]

בשיחות שבסוף ספר שיעורי רבינו מאיר הלוי על התורה ויקרא

באמת ס"ל שהדפסת חומש ע"פ אר"צ (או הידיעה שיש חילופים - ועיין רמ"ה אור תורה ומנחת שי, וספר העזרה) היא נגד עיקר הדת שלא תהא מוחלפת או זה סגנון של דיבור?

ומה הרעש על דק"ס יותר מכל שינויי הנוסח (והגהות המפרשים) שנדפסו מכבר על צדי הגמרא?

[גיורא בשמי שמיא]

בשיחות שבסוף ספר שיעורי רבינו מאיר הלוי על התורה ויקרא

באמת ס"ל שהדפסת חומש ע"פ אר"צ (או הידיעה שיש חילופים - ועיין רמ"ה אור תורה ומנחת שי, וספר העזרה) היא נגד עיקר הדת שלא תהא מוחלפת או זה סגנון של דיבור?

ומה הרעש על דק"ס יותר מכל שינויי הנוסח (והגהות המפרשים) שנדפסו מכבר על צדי הגמרא?

א. מסתמא זה סגנון של דיבור, כי אחרת היה צריך להעיר מהיסוד השמיני ולא מיסוד התשיעי. אך בהחלט יכול להיות שס"ל שאותו חומש הוא נגד היסוד התשיעי, באשר הם המציאו תיקונים ע"פ סברא (וכבר נכב"ב, ואין בידי כעת איפה). (אין כוונתי להיכנס לדיון על אותו חומש, רק באתי לברר כוונתו לשיטתו.)

ב. כנראה שהבין מרן שהיה מגמה לקעקע את ה'ש"ס הגלותי' כמו שבזו על כל דברי מסורת אלפי שנות הגלות, ובזו לשמות יהודיים-'גלותיים', וכהנה וכהנה. כך רצו להראות שאנחנו כבר לא באפלת ימי הגלות שלא הצליחו לשמור על 'ש"ס מדוייק' ורק אנחנו, כעת, במדינה 'שלנו', לנו זרח אור האמת. ועד היום ידי אלו שפרקו מעליהם עול גלויות נטויה ל'עדכן' את מערכת ההלכה שיתאים עם 'גאולת ישראל' על 'אדמת ישראל', כמו נוסח התפילה אוניברסלי, ו'תורת ארץ ישראל' וכו'.
כמובן שאין פסול בבירור גירסאות, אם זהו הכוונה הבלעדית (כנראה - וזה ודאי מסיט את הנושא - שהדבר אסור אפילו כאשר המטרה היא ליישב קושיות ותמיהות, ואקצר).

[יוסףב]

א. מסתמא זה סגנון של דיבור, כי אחרת היה צריך להעיר מהיסוד השמיני ולא מיסוד התשיעי. אך בהחלט יכול להיות שס"ל שאותו חומש הוא נגד היסוד התשיעי, באשר הם המציאו תיקונים ע"פ סברא (וכבר נכב"ב, ואין בידי כעת איפה). (אין כוונתי להיכנס לדיון על אותו חומש, רק באתי לברר כוונתו לשיטתו.)

מבלי להתייחס להשאלה האם בנידון דנן זה אמנם רק סגנון של דיבור, נזכרתי במה שמספרים שפעם הזדעזע ר' יואליש מסטמר על שסיפרו לו שהגר"א קוטלר התבטא פעם על הרבי ר' זושא שהיה עם הארץ. והסבירו לר' יואליש שכשהראש ישיבה אומר על מישהו "עם הארץ" זה כמו שהרבי אומר על מישהו "אפיקורס". ונחה דעתו.