מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 21, 2018 11:50 am

לא זכיתי להימנות מתלמידי הגר"ש זצ"ל, אך לפני כעשרים שנה שאלתי אותו שאלה מעניינת ואציג אותה כאן:

בדירה שהיתה בבעלות משפחתי גרה בשכירות בחורה אמריקאית, שלאחר תקופה מסוימת בארץ קצת "התקלקלה". חוץ מהתנהגותה הכללית הדבר בא לידי ביטוי גם בהתנהלותה בשכירות הדירה. היא היתה מאחרת תשלומי שכירות, לא שילמה את חובותיה לחברת חשמל ועוד, גרמה נזקים לדירה, עשתה רעש שהפריע לשכנים, ועוד.
לאחר תקופה שלא שילמה את השכירות, אמרה שיש בידה להעביר תשלום. סוכם שהיא תביא את הכסף לקרוב משפחה שגר בקרבת מקום, אולם התברר שבאותו בוקר בו אמרה שיש לה לשלם הקרוב לא היה בבית, והיא אמרה שאחר כך היא כבר יוצאת לטיול עם חבר מחוץ לעיר, ולכן סוכם שהיא תניח את המעטפה עם התשלום בתיבת הדואר של הקרוב.
כשחזר אותו קרוב בצהריים לביתו חיפש בתיבת הדואר ולא מצא כל מעטפה, ולכן הבין שהבחורה בסוף לא שילמה. אולם כשהבחורה התבקשה לשלם היא הכחישה את הטענה שלא שילמה וטענה שהיא שמה את המעטפה בתיבת הדואר וכנראה המעטפה נגנבה אחר כך, ולה אין כבר אחריות על כך.
טענתה היתה מופרכת למדי היות ומעולם לא נגנב לפני כן דבר מהתיבה, וכמו כן לא נראו כל סימני פריצה על התיבה (שהיתה נעולה), ומה הסיכויים שבדיוק באותן שעות ספורות שעברו מאז הניחה לטענתה את המעטפה בתיבה עד שבעל הבית חזר ולא מצא שם כל מעטפה נגנבה המעטפה. הדברים היו ניכרים שהיא מצאה וניצלה הזדמנות לדלג על התשלום על ידי שתטען שהניחה אותו בתיבת הדואר ואי אפשר יהיה להכחישה בווודאות.

באותה תקופה הייתי בחור צעיר בישיבה בירושלים, ולא ידעתי למי ניתן לפנות עם שאלה כזו. על דעת עצמי ניגשתי לישיבה הקדושה מעלות התורה, התפללתי מנחה ואחרי התפילה ניגשתי אל הגר"ש, סיפרתי לו בקצרה את המקרה הנ"ל ושאלתי לפסיקתו.
הגר"ש הרהר זמן קצר מאד בדברים, וענה שיש לעשות פשרה, והיא תשלם חצי מהתשלום. [אני ידעתי שאף אחד מהצדדים לא יהיה מאושר מפסיקה זו, ולכן דומני שלא העברתי אותה הלאה, ואיני זוכר כיצד הדברים הסתיימו]. אציין שהגר"ש היה מאד לבבי, שאל לשמי ולשם אבי זצ"ל, ואמר לי שהכיר את אבי משנות לימודיו בישיבה כשהיה בא לדבר אתו בלימוד.

האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ד' מרץ 21, 2018 12:57 pm

סעדיה כתב:ד"ת שלו בענינא דיומא נדפסו בהגש"פ 'פתחי אברהם' עמ' ה' והלאה.

רצו"ב

&.PDF: פתחי אברהם; (982.43 KiB) הורד 442 פעמים

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ד' מרץ 21, 2018 1:17 pm

בענין חינוך קטן ביותר לאכילת מצה כבר הלכו בו הנמושות.
ראיתי בקיצור הל' פסח (ספטימוס) שהביא כל השיטות בענין.

אם לדקדק בלשונו של הר' יחיאל מאיר, אזי אחר שגמר בדעתו להאכיל את תינוקו מצה זירז אותו הגר"ש להכין מצה הראויה לתינוק [ולא שהגר"ש זירזו על עצם הענין שתינוק צריך לאכול מצה].

נעמן · הודעהעל ידי **נעמן** » ד' מרץ 21, 2018 1:39 pm

מאמר הספד של אחד מחשובי הכותבים ב'קדושת ציון', ממכרי, וקרוב למרן ז"ל שנים.

: Screenshot_2018-03-21-13-34-46.png (1.75 MiB) נצפה 14992 פעמים

: Screenshot_2018-03-21-13-34-58.png (1.8 MiB) נצפה 14992 פעמים

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' מרץ 21, 2018 2:07 pm

דעת_האברך כתב:האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

למה זה לא דומה למי ששלח חפץ ביד חרש שוטה וקטן.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 21, 2018 2:27 pm

שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

איזה ביטויים עוצמתיים במאמר המובא כאן מעלון קדושת ציון. מדהים.
המקוריים יודעים לכתוב, או שהיודעים לכתוב הם מקוריים?

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 21, 2018 2:37 pm

תוכן כתב:
דעת_האברך כתב:האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

למה זה לא דומה למי ששלח חפץ ביד חרש שוטה וקטן.

לא הבנתי מה הדמיון?

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ד' מרץ 21, 2018 3:04 pm

תוכן כתב:
דעת_האברך כתב:האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

קצת תמוה הלא היא נאמנת לומר פרעתי דמסתמא לא מיירי בהיה להם שטר וכן מיירי אחר זמן הפרעון ולכה"פ נאמנת במיגו ששילמה בידים ממש ואולי נחשב כמיגו נגד אנן סהדי שהת"ד הייתה נעולה וללא סימני פריצה

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ד' מרץ 21, 2018 4:04 pm

יחזקאל ר כתב:
תוכן כתב:
דעת_האברך כתב:האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

קצת תמוה הלא היא נאמנת לומר פרעתי דמסתמא לא מיירי בהיה להם שטר וכן מיירי אחר זמן הפרעון ולכה"פ נאמנת במיגו ששילמה בידים ממש ואולי נחשב כמיגו נגד אנן סהדי שהת"ד הייתה נעולה וללא סימני פריצה

האם חוזה שכירות לא נחשב כשטר אחד גדול שכל פעם פורעים אותו במקצת, ואם כן אדרבה היא צריכה לברר על ידי שובר?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' מרץ 21, 2018 4:41 pm

דעת_האברך כתב:
תוכן כתב:
דעת_האברך כתב:האמת שעיקר מה שרציתי היה לדעת האם יש מקור בגמרא או בפוסקים למקרה דומה, בו סוכם שאדם יניח חפץ במקום מסוים והחפץ לא נמצא שם, האם יכול לטעון שהוא שם את החפץ באותו מקום ואחר כך החפץ נגנב. עד היום עדיין לא מצאתי מקור מפורש לנידון.

למה זה לא דומה למי ששלח חפץ ביד חרש שוטה וקטן.

לא הבנתי מה הדמיון?

כשכתבתי מה שכתבתי חשבתי כך: אסור להחזיר אבידה וכיוצא ביד חרש שוטה וקטן. מיהו אם בעל האבידה אומר שאפשר להחזיר, ואח"כ זה נעבד בדרך, השולח פטור, כי הוא פעל לפי דעת המשלח. וה"ה כאן, אם הסכימו שהוא יכול להניח החפץ שם, ואח"כ זה לא נמצא, הוא לא אחראי שהניח את זה במקום לא שמור. אבל עכשיו אני מבין שאתה שואל, האם המשלח יכול לטעון ששלח את האבידה ביד חשו"ק אם אין לו עדים על כך, וה"ה כאן, האם יכול להניח את זה במקום שאינו משתמר, אם אין לו עדים שאכן כך עשה. איני יודע התשובה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' מרץ 21, 2018 5:13 pm

נוטר הכרמים כתב:שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

הרב נחום סטפנסקי הוא מח"ס 'ועלהו לא יבול' על ר' שלמה זלמן.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ד' מרץ 21, 2018 5:39 pm

יחזקאל ר כתב:
נחשב כמיגו נגד אנן סהדי שהת"ד הייתה נעולה וללא סימני פריצה

ערבך ערבא צריך. כדי שיחשב מיגו צריך עדים שהתיבה אכן היתה נעולה.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' מרץ 21, 2018 5:59 pm

לייטנר כתב:
נוטר הכרמים כתב:שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

הרב נחום סטפנסקי הוא מח"ס 'ועלהו לא יבול' על ר' שלמה זלמן.

לפי זה צריך עיון מה שנכתב כבר באשכול בזה"ל:

הגרא"ד אויערבאך אב"ד טבריה, ה' ירפאהו, במכתב התנגדותו המפורסם לספר "ועלהו לא יבול" כתב לאפיין את אישיותו של אביהם הגדול מרנא הגרש"ז זי"ע ש"היה דרכו להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' מרץ 21, 2018 6:13 pm

לייטנר כתב:
נוטר הכרמים כתב:שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

הרב נחום סטפנסקי הוא מח"ס 'ועלהו לא יבול' על ר' שלמה זלמן.

מודעי ר' נחום סטפנסקי המדובר לא כתב שום מאמר על הגר"ש . הוא כמעט לא הכיר אותו מלבד אי אילו שיחות ספורות.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' מרץ 21, 2018 6:15 pm

בן ירושלים כתב:
לייטנר כתב:
נוטר הכרמים כתב:שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

הרב נחום סטפנסקי הוא מח"ס 'ועלהו לא יבול' על ר' שלמה זלמן.

מודעי ר' נחום סטפנסקי המדובר לא כתב שום מאמר על הגר"ש . הוא כמעט לא הכיר אותו מלבד אי אילו שיחות ספורות.

אני מנחש שמדובר בעירוב פרשיות בלבד.

אפרקסתא דעניא

דעת_האברך כתב:
האם חוזה שכירות לא נחשב כשטר אחד גדול שכל פעם פורעים אותו במקצת, ואם כן אדרבה היא צריכה לברר על ידי שובר?

בגמרא ב"מ קג. מבואר ששטר שכירות לא נועד לגוביינא, ולכן אין חסרונו של שובר ריעותא לטענת פרעתי. עם זאת, אינני יודע מה נפסק בשו"ע בעניין זה.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' מרץ 21, 2018 6:49 pm

דודי צח כתב:
לייטנר כתב:
נוטר הכרמים כתב:שיבחו באזניי איזה מאמר על רבינו זצוק"ל של א' בשם הרב סטנפסקי. ידוע למישהו?

הרב נחום סטפנסקי הוא מח"ס 'ועלהו לא יבול' על ר' שלמה זלמן.

לפי זה צריך עיון מה שנכתב כבר באשכול בזה"ל:

הגרא"ד אויערבאך אב"ד טבריה, ה' ירפאהו, במכתב התנגדותו המפורסם לספר "ועלהו לא יבול" כתב לאפיין את אישיותו של אביהם הגדול מרנא הגרש"ז זי"ע ש"היה דרכו להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".

תכונה זו היתה מהמאפיינים גם של הגר"ש. הוא ידע להלך כנגד רוחו של כל אדם. גם בדברים שעמד עליהם יכול היה לתת הרגשה טובה לכל אחד לפי ענינו. בזה באופן כללי מתיחדת המשפחה כולה.
עוד נקודה דומה : גם כשהתשובות על שנשאל היו ברורות, בדרך כלל הוא לא כפה דעתו בגדר קבלו דעתי, אלא ענה בעדינות , ומי שרצה שלא לשמוע יכול היה להאחז ולעשות כרצונו כיון שענה בעדינות.
בעבר הרחוק בררתי אצלו על שידוך כלשהוא. הוא "לא בדיוק מכיר", "הזכרון שלו זה מלפני הרבה שנים" . שאלתי ישירות : "לגשת או לא לגשת לשידוך"? "כבר אמרתי לך ברור שלא" השיב.
בהיותי אברך הציעו לי תפקיד שקרץ מאד מבחינת המשכורת והתנאים הנלוים. פניתי לגר"ש להתיעץ עמו. הוא הקדים שכיון שמדובר בפרנסה קשה לו לענות כי עושים הרבה דברים בשביל פרנסה, אבל המשיך לנתח את ההצעה ודעתו נטתה לשלילה.
אחרי שבועות כשפנו שוב וההצעה היתה יותר קונקרטית ומפתה , פניתי אליו שוב. ושוב הוא חזר על הקושי לשלול את הדבר בגלל דוחק הפרנסה. ושוב ניתח באריכות הענין, וברר עוד פרטים על המצב הכלכלי וכו'. לבסוף אמר :" אני מצפה ממי שהוא ידיד שלי שלא יכנס לכזה דבר". עומד אברך די צעיר, וגאון הגאונים (שהרבה פעמים לא עמדתי על שיחו ושיגו) "ידיד" שלו. וגם אז לא אוסר, לא מתקיף אלא "מצפה".

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 21, 2018 7:12 pm

מילתי אמורה ב'מילין זעירין' אודות מה שנתן עסק הבכורה ללימוד העיון בסוגיות הש"ס ואביזרייהו, והתנה הקדמת העסק בהם ועשייתו עיקר לעיסוק בדברי אגדה ומחשבה בכבשונו של עולם. השקפתו זו כמין שחר נגלית מבין חרכי ההסכמות. שנים לדוגמא, ויש עוד.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 21, 2018 7:22 pm

עוד הסכמה מעניינת מאוד

זקני דרום · הודעהעל ידי **זקני דרום** » ד' מרץ 21, 2018 8:07 pm

יצא והאר עיננו עם דברים מרבינו זיע"א
אם מישהו יוכל להעלות
בהקשר להסכמות האם היה נותן רק לקרובים או למכרים או לכל אחד שבא עם ספר ונהנה ממנו

שומע ומשמיע · הודעהעל ידי **שומע ומשמיע** » ד' מרץ 21, 2018 8:14 pm

מה שמעניין מאד בהסכמה האחרונה היא שנשמע שהיה לו תועלת מה'פשר-חזון' הראשון, אכן כן?
אני בזמנו התפעלתי מזה מאד בתור ידיד מזמן הישיבה של הרהמ"ח הנ"ל, [אשר יכל להיות נכד של ר שמואל].

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' מרץ 21, 2018 8:23 pm

זקני דרום כתב:בהקשר להסכמות האם היה נותן רק לקרובים או למכרים או לכל אחד שבא עם ספר ונהנה ממנו

viewtopic.php?p=440819#p440819

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ד' מרץ 21, 2018 10:40 pm

פלתי כתב:
יחזקאל ר כתב:
נחשב כמיגו נגד אנן סהדי שהת"ד הייתה נעולה וללא סימני פריצה

ערבך ערבא צריך. כדי שיחשב מיגו צריך עדים שהתיבה אכן היתה נעולה.

כבוד הרה"ג רבנו פלתי אחר המחילה מכבודך לא הבנתי שיחתך דהמיגו יש לה בעצם זכותה לומר פרעתי ללא קשר למעשה של התיבה ואדרבה כתבתי בהפך דהסיבה היחידה שאולי לא נאמינה במיגו הוא מכיון שבפועל טוענת שהניחה בתיבה ועינינו רואות (לפי משמעות המעשה) שהתיבה אינה פרוצה וכדו' א"כ אפשר דטענתה נחשבת נגד אנן סהדי

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ד' מרץ 21, 2018 10:43 pm

אפרקסתא דעניא כתב:
דעת_האברך כתב:

בגמרא ב"מ קג. מבואר ששטר שכירות לא נועד לגוביינא, ולכן אין חסרונו של שובר ריעותא לטענת פרעתי. עם זאת, אינני יודע מה נפסק בשו"ע בעניין זה.

בוודאי כך נפסק בשו"ע סימן שי"ז ס"א עיי"ש

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' מרץ 21, 2018 11:00 pm

שמעתי אתמול (עם שמות הנוגעים בענין):
לפני כמה שנים, ראש כולל נקלע לקשיים בגלל קיצוץ התקציבים ותכנן לקצץ באברכים. יום אחד קיבל טלפון שהגר"ש מבקש שיכנס אליו . ההיכרות ביניהם היתה שטחית למדי. כשהגיע, ר' שמואל פנה ואמר ששמע שעומד לקצץ במספר האברכים, ואדרבה צריך להוסיף אברכים. הגר"ש אמר לו שיוכל להביא אליו גבירים, ולקבל מכתבים ממנו וכדומה.וכך הוי בכל מה שאפשר לעזור הוא קבל תמיכה וסיוע מהגר"ש.
אחד הגבירים שלו רצה לארגן דינר והבטיח שאם הגר"ש יגיע לדינר בחו"ל הוא תורם 3 מליון דולר. הגר"ש סרב כי מעולם לא יצא מארץ ישראל אך בקש שינסה להביא הגביר אליו. ואכן אחרי כמה שבועות הגיע הגביר ונכנס לגר"ש. הוא ניסה לשכנע בחשיבות ההגעה של הגר"ש לדינר והבטיח עולם ומלואו. הגר"ש טפח על שכמו בחיוך ואמר : עכשיו תוציא צ'ק ותכתוב אותו כאן. וכך הוי ...

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ד' מרץ 21, 2018 11:36 pm

יחזקאל ר כתב:כבוד הרה"ג רבנו פלתי אחר המחילה מכבודך לא הבנתי שיחתך דהמיגו יש לה בעצם זכותה לומר פרעתי ללא קשר למעשה של התיבה ואדרבה כתבתי בהפך דהסיבה היחידה שאולי לא נאמינה במיגו הוא מכיון שבפועל טוענת שהניחה בתיבה ועינינו רואות (לפי משמעות המעשה) שהתיבה אינה פרוצה וכדו' א"כ אפשר דטענתה נחשבת נגד אנן סהדי

אכן ט"ס נפל בדברי בחפזי. וצ"ל "כדי שיחשב אנן סהדי". ורצוני לומר שאין אנן סהדי שהתיבה היתה סגורה.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 22, 2018 12:44 am

כתב לי אחד מחו"ר אתרא הדין

שמעתי שסוגית קו התאריך, לא כ"כ הייתה מהסוגיות הקלות לגר"ש, ולא חש לכבודו, וביקש מהאברך הצעיר שיבוא לביתו כדי ללבן את הסוגיא ביחד.

אכן כן, היה זה בשנים האחרונות ממש, למדו בצוותא, ולילה אחד נתאחרו עד שאין השיירות מצויות, והזמינו לו מונית... החברותא של רבינו העיד שלמד עמו ממש מן ההתחלה את כל הסוגיא בר"ה והבעה"מ וכו' במשך כמה חדשים. אהה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב את התורה בוז יבוזו לו, ואף הוא בן בוזי, שביזה עצמו על דברי תורה. בן פוטי - שפיטם והשביע נפשו בעמקי סוגיות, וככל שגדל הקושי וכאילו נסתם חזון, כך גברה התשוקה ויגדל הצמאון. איה שוקל ואיה סופר לצור תעודה ולחתום התקופה, כי אמנם לא הניח אחריו כמותו, ואף שלא בדומה לו. וכבר הגדיר הענין השוקל בפלס מילותיו תלמידו הגדול, אשר 'ליבו כלב הארי' [לשון רבינו בהסכמתו] בעל נתיבות שלום וארחות שבת שליט"א כי אם רבינו היה כמספר 10 אזי מי שהניח אחריו הם לא 9 ו8 אלא 3 ו2.

,

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מרץ 22, 2018 3:24 am

קבלתי מידיד. בחתונת רבי יעקב בהגרמ"מ קארפ. תשס"ד.

: הגרש.jpg (207.45 KiB) נצפה 14061 פעמים

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » ה' מרץ 22, 2018 10:08 am

בחתונת תלמידו הרב יצחק גולדשטיין

: FB_IMG_1521631243156.jpg (229.75 KiB) נצפה 13796 פעמים

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 22, 2018 11:52 am

לשמיעת עובדות והנהגות והליכות עולם, רובם מפי תלמידים ומקורבים, עדויות מכלי ראשון, קו 'עמוד האש', 0772266662

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ה' מרץ 22, 2018 12:36 pm

לא היה לי שייכות אליו, אבל בשנים האחרונות נתוודעתי לדבר מופלא אצלו זצ"ל, היו לי כמה וכמה חברים שמשום מה הקב"ה סיבב שהם נמשכו לצד של עץ, אף שלא למדו אצלו ולא למדו בישיבות של תלמידיו, וכיון שכן הם נאלצו להפרד מרבותיהם הראשונים שהלכו בדרכי הגראי"ל זצ"ל, ואף שהם לא היו תלמידיו של הגר"ש כלל עד לאותה תקופה, הם נדבקו אליו כדבק תלמיד אל רבו באופן מפעים, והוא קירבם אליו ונתן להם יחס כאל תלמידיו המובהקים שלמדו אצלו כל השנים, הם התייעצו עמו על כל צעד ושעל משמעותיים, ובעיני היה הדבר לפלא איך שהוא קירבם ושמע הכל, ואיך שהם קיבלו אותו לרב, ללא שהיה להם היכרות עמו קודם לכן. הוא פשוט לקח על עצמו את כל צאן מרעיתו ונתן יחס אישי לכל אחד ואחד.
שנזכה לביא"ג בב"א.

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ה' מרץ 22, 2018 1:06 pm

פלתי כתב:
יחזקאל ר כתב:כבוד הרה"ג רבנו פלתי אחר המחילה מכבודך לא הבנתי שיחתך דהמיגו יש לה בעצם זכותה לומר פרעתי ללא קשר למעשה של התיבה ואדרבה כתבתי בהפך דהסיבה היחידה שאולי לא נאמינה במיגו הוא מכיון שבפועל טוענת שהניחה בתיבה ועינינו רואות (לפי משמעות המעשה) שהתיבה אינה פרוצה וכדו' א"כ אפשר דטענתה נחשבת נגד אנן סהדי

אכן ט"ס נפל בדברי בחפזי. וצ"ל "כדי שיחשב אנן סהדי". ורצוני לומר שאין אנן סהדי שהתיבה היתה סגורה.

מקובל עלי
ומתחלה בטוח הייתי שלא ירדתי לסוף דעתך הרמה

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ה' מרץ 22, 2018 2:52 pm

הספד מהגר"מ גרוס שליט"א

צעיר_התלמידים

אברהם כתב:אני מכבד את עצמי להיות הראשון להחזיר האשכול למסלולו -

לעיל בזכרונותיו של הרב מאיר סיפר שבהיות בנו בן שנה אמר לרבינו שבנו אוכל כבר כזית פת תוכדא"פ ורבינו אמר לו שבאמת צריך להכין לו מצה רכה שיוכל הילד לאכול וכו'.

והוא חידוש אצלי משני טעמים:

א) שצריך לעשות עצות ופתרונות איך יהיה הילד מסוגל לקיים המצוה. ולפי"ז הוא הדין שצריך להכין עבורו לולב קטן בשיעור מצומצם מאד כדי שיוכל לנענע בו וכו'. ובפשטות הוא שכל שאינו מסוגל לקיים המצוה בדרך הרגילה אין חיוב לחנכו בזה.

ב) שתינוק שאינו מבדיל בין מצה לחמץ, נחשב שהוא יכול לקיים המצוה. והרי אפילו למ"ד אין צריכות כוונה מ"מ צריך המקיים לדעת שהוא אוכל מצה ולא חמץ, ואל"ה הוי מתעסק גמור ולא עשה כלום. (הכל לפי זכרוני, וצריך לבדוק אחרי).

הטיעון השני שלך הוא המסתבר או לפחות משהו קרוב.
הטיעון הראשון שלך לא מובן בכלל, הרי כל מה שהרי"מ טען זה שמצה רגילה אמורה להיות רכה, ומה שהאשכנזים החליטו להנהיג לייצר מצות קשות לא אמור להגדיר את הקטן כאינו יכול לאכול כזית.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' מרץ 22, 2018 7:19 pm

צעיר_התלמידים כתב:
אברהם כתב:אני מכבד את עצמי להיות הראשון להחזיר האשכול למסלולו -

לעיל בזכרונותיו של הרב מאיר סיפר שבהיות בנו בן שנה אמר לרבינו שבנו אוכל כבר כזית פת תוכדא"פ ורבינו אמר לו שבאמת צריך להכין לו מצה רכה שיוכל הילד לאכול וכו'.

והוא חידוש אצלי משני טעמים:

א) שצריך לעשות עצות ופתרונות איך יהיה הילד מסוגל לקיים המצוה. ולפי"ז הוא הדין שצריך להכין עבורו לולב קטן בשיעור מצומצם מאד כדי שיוכל לנענע בו וכו'. ובפשטות הוא שכל שאינו מסוגל לקיים המצוה בדרך הרגילה אין חיוב לחנכו בזה.

ב) שתינוק שאינו מבדיל בין מצה לחמץ, נחשב שהוא יכול לקיים המצוה. והרי אפילו למ"ד אין צריכות כוונה מ"מ צריך המקיים לדעת שהוא אוכל מצה ולא חמץ, ואל"ה הוי מתעסק גמור ולא עשה כלום. (הכל לפי זכרוני, וצריך לבדוק אחרי).

הטיעון השני שלך הוא המסתבר או לפחות משהו קרוב.
הטיעון הראשון שלך לא מובן בכלל, הרי כל מה שהרי"מ טען זה שמצה רגילה אמורה להיות רכה, ומה שהאשכנזים החליטו להנהיג לייצר מצות קשות לא אמור להגדיר את הקטן כאינו יכול לאכול כזית.

על זה הבאתי דוגמא ברורה מלולב שלנו שאורכו גדול בהרבה משיעור לולב מצומצם, ואפילו הכי לא מצאנו שחותכים את הלולב בשביל שיוכל הקטן לנענע בו. [הרי ברור ששיעור נענוע בלולב מצומצם ד' טפחים איננו שווה לגיל נענוע לולב שראשו בשמי שמיים כדרכנו...] והיינו שלא מוטל על האב לעשות כל טצדקי על מנת שיוכל בנו לקיים המצוה, אלא כל שבאופן הרגיל אצלו איננו יכול ליתן לו לולבו לנענע בו אינו חייב יותר מזה.
והרי גם גבי לולב עיקרו בצורה מצומצמת, ורק העולם נהגו לקחת גדול יותר (אמנם עי' מג"א הלכות חנוכה שיש בזה הידור מצוה ואכמ"ל)

מבקש דעת · הודעהעל ידי **מבקש דעת** » ה' מרץ 22, 2018 9:58 pm

בהספד על הרבנית הביא הגר"ש בשם (כמדומני) הרב מנחם מהורודנא ששכר האשה שמאפשרת לבעלה ללמוד יותר גדול משכר האיש,
מישהו יודע מקור הדברים.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 22, 2018 10:13 pm

מתוך ההספד:

בוודאי שיש לה הרבה זכויות, מאד הרבה זכויות, כמה פעמים היא שאלה אותי אם יש לה חלק בלימוד, - היא רצתה - וזה הרי לא ספק כלל שיש לה חלק בלימוד, ישנו מכתב מאדם גדול דומני ששמו ר' מנחם מן מהורודנא, שכותב אודות הנשים שמוסרות נפשן כדי שבעליהם יעמלו בתורה, ועורך שם חשבון, שבסופו של דבר יוצא הוא במסקנא, שעיקר שכר הלימוד הוא של האשה, ורק מיעוט, מעט מעט כמעט בשביל הבעל, ואולי כתב כך מרוב עניוות, אבל.. הוי... יכול אני לומר בביטחה שחלקך בתורה הוא רב וגדול, אולם מבקש אני בקשה, מבקש אני מאת אישתי הצדקנית: .. רוצה אני גם חלק בכך, רוצה אני גם חלק במעט תורה שלמדתי, בהרבצת תורה מעט שהרבצתי - אינני מזלזל בכך, שלך זה וודאי - אולם מבקש אני שתתני לי מזה ג"כ קצת, זו את שהשרשת לי שצריכים תמיד ללמוד, ובודאי שלהבא הקב"ה יתן בי כח, הלא דרגתך היתה גדולה וגבוהה, מאד גדולה, אני מקוה שאוכל לקבל על עצמי להמשיך.

נעמן · הודעהעל ידי **נעמן** » ה' מרץ 22, 2018 10:44 pm

מבקש דעת כתב:בהספד על הרבנית הביא הגר"ש בשם (כמדומני) הרב מנחם מהורודנא ששכר האשה שמאפשרת לבעלה ללמוד יותר גדול משכר האיש,
מישהו יודע מקור הדברים.

אחד המדרשים (אולי בגמרא עצמה), מצייר את דין השמים בין ישכר לזבולון, שבתחילה השכר כולו לזבולון, ורק אחרי רחמים יש שכר גם לישכר.
אמנם זה קשור יותר לכלל סוגיית הסכמי ישכר וזבולון, ופחות לאישה ואיש.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ה' מרץ 22, 2018 11:03 pm

נעמן כתב:אחד המדרשים (אולי בגמרא עצמה), מצייר את דין השמים בין ישכר לזבולון, שבתחילה השכר כולו לזבולון, ורק אחרי רחמים יש שכר גם לישכר.

זה מדרש קצת מאוחר- ש"י עגנון בספר אלו ואלו

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ו' מרץ 23, 2018 12:23 am

שמשון כתב:אני נושא עימי זכרון ילדות שחקוק בליבי, יותר משלושים שנה לא הבנתי את פשר הדבר, רק בלויה כששמעתי את ר"י פטרוף אומר "מתרפקת על דודה" ירד לי האסימון.
ילד מילדי שערי חסד הייתי, למדתי בחיידר חסידי, שם אהבו הילדים להתלוצץ מההברה הליטאית ולחקות זקנים ליטאים.
הדבר היה אי שם בשנת תשמ"ו או תשמ"ז, לא יודע בדיוק מתי, באחד מימי בין הזמנים דחודש ניסן, לפני פסח, עליתי להגר"א שול למעלה, בית המדרש היה ריק לחלוטין, הבחורים של "מעלות" היו שרויים בבין הזמנים, ובני השכונה בנקיונות של פסח אולי. אבל בספסל ממול הכניסה, מקומו הקבוע של ר' שמואל, היכן שהיינו רואים אותו לומד יומם ולילה ללא הפסק, ישב ר' שמואל ושפשפף את ברכיו והתנענע במרץ כשהוא לומד בקולי קולות.
אולי בגלל ההברה הליטאית, וכדי שיהיה לי חומר לחיקוי עבור חברי לכיתה התבוננתי בלימודו, ואני שומע אותו לומר בקול גדול ובניגון שחבל שאני לא יכול לנגן לכם אותו כאן את המשנה בפסחים: "ואלו עוברים בפסח, כותח הבבלי ושכר המדי, וחומץ האדומי וזיתום המצרי"
איזה ניגון נעים, איזה התלהבות, כדי שאוכל לחקות אז שיננתי לעצמי, "ואלו עייברים בפסח, (בהגייה הליטאית), כותח הבבלי ושכר המדי, וחיימץ האדומי וזיתום המצרי".
זה היה אי שם בבוקר.
חזרתי הביתה, כעבור כמה שעות אני עולה שוב להגר"א שול למעלה, בית המדרש ריק, ור' שמואל יושב ומתנועע משפשפף בידיו בברכיו באותה תנוחה ובאותו ניגון: "ואלו עייברים בפסח, כותח הבבלי ושכר המדי, וחומץ האדומי וזיתום המצרי".
כעבור כמה שעות לקראת הערב, אני עולה שוב להגר"א שול ור' שמואל באותה תנוחה, באותו נענוע, ו... באותה משנה ובאותו ניגון: "ואלו עייברין בפסח, כותח הבבלי ושכר המדי, וחמץ האדומי וזיתום המצרי, וזומן של צבעים ועמילן של טבחים...
"ואלו עייברים בפסח, כותח הבבלי ושכר המדי, וחומץ האדומי וזיתום המצרי"
מרוב תמהון על המחזה איך שר' שמואל יושב שעות על גבי שעות ולומד את אותה משנה, נחרת בי אותו מחזה ואינו נשכח ממני, אני רואה אותו עכשיו מול עיני, ויכול לנגן לכם את הניגון: כותח הבבלי ושכר המדי, וחומץ האדומי וזיתום המצרי.
למעלה משלושים שנה שאני נושא את הזכרון הזה כזכרון ילדות בלתי נשכח, מבלי להבין מה הפשט בזה.
ממתי שמענו שלומדים משנה אחת בניגון שעות על גבי שעות?
אבל כששמעתי את ר' פטרוף אומר בלויה: "מתרפקת על דודה" "מתרפקת על דודה" איך שאהב לומר את המילים אמר אביי אמר אביי, אז נפל לי האסימון והבנתי את פשר הזכרון הילדות הרחוק והחקוק בליבי.
אח"כ שמעתי שהגאון מוילנא יש סיפור שלמד משנה אחת כל הלילה מרוב חביבות למילות המשנה.

יש לציין למעשה דומה שראיתי אודות אדונינו החתם סופר, כפי שסיפרו גדולי הונגריה:

"פעם אחת היה עובר אורח נוטה ללון בבית הגה"ק רבינו משה סופר זי"ע, ולן בביתו לינה אחת, ויהי בחצי הלילה והקיץ האיש משנתו ושומע באזנו איך שמרן החת"ס שונה ופומיה אינו פוסק מגירסא, והוא מחזר פעמים הרבה את לשון הגמרא "אמר אביי" כאיש הצועק בקול דממה דקה, ולשונו היה כלשון האשכנזים שאומרים אות פ"א תחת הבי"ת, וכה היה מחזר הרבה פעמים ואומר "אמר אפיי! אמר אפיי!... ומדי שמעו זאת אחזתו פחד ומורא גדול, שהרגיש כאילו אביי בעצמו עומד שמה בעת ההיא..."

מעניין שגם בעובדא ההיא 'תפס' את השומע ההגייה 'המשונה' של החת"ס, וכך נחרת הדבר בזכרונו...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר