רבינו החת"ס ואור החיים הק'

[בבלי77]

שמעתי מג"א שליט"א שהתעורר האם רבינו החת"ס זצ"ל מזכיר לספר אור החיים הק'? (ושאר ספריו פר"ת וכו'), ואם לא מה טעמו של דבר, ולא מסתבר שלא ראה ולא שמע על ספר זה, והרי ספר אוה"ח נדפס בארצות אשכנז כמה וכמה פעמים, ואם כיבד החת"ס למרן החיד"א "נא להודיעני מה דעת הברכי יוסף", וגם כיבד לתלמיד החיד"א ויצא ללוותו, כ"ש, לרבו הוא האוה"ח.

[חזון-איש'ניק]

למה אתה חושב כך?

מסכת בבא בתרא

Screenshot 2018-03-13 16.16.19.png (390.52 KiB) נצפה 7357 פעמים

[בבלי77]

יפה כתבת, אבל עכשיו תסתער התמיה במשנה תוקף ספר פר"ת הח"ס מזכיר, ואת ספרו הגדול והמפורסם אוה"ח אינו מזכיר, אתמהא ואתמהא.

[בקרו טלה]

חתם סופר בבא מציעא דף סח עמוד ב
איכא בצים מוזרות. פרש"י וכן תוס' דשרי' באכיל' רצו בזה דאי הוה אסור באכילה הא קי"ל דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים ונהי דלבעלי' מותר משום דנזדמנה לו מ"מ לא הותר לתנו לישראל אחר בשכר טרחתו דלהשני לא הוה נזדמנו מש"ה הוצרכו לומר דמותר באכילה וזה דלא כפר"ח י"ד סי' קי"ז דתי' על ק' תי"ט במס' שביעית שהק' אש"ס פ"ק דבכורות דבעי למילף היתר חָלב מעשרה חריצי חלב לשר האלף ודחי הש"ס דלמא לסחורה והק' תי"ט הא אי אסור באכילה אסור נמי בסחורה ותי' פר"ח דלמא נזדמנו לו ע"ש וליתא דנהי דלישי אבי דוד נזדמנו והותר למוכרם לגוי אבל מי התירם לשר האלף לקבלם במתנה דהרי לו לא נזדמנו ובעיקר ק' תי"ט נראה דמותר לעשות סחורה בדם דהרי אתקש למים כמבואר רפכ"ש וכן מצאתי עתה בס' פרי תואר וא"כ ה"ה לאמה"ח דאתקש לדם כמבואר שם כ"ב ב' וא"כ אפי' אי חָלב אסור מה"ת או משום דדם נעכר ונעשה חלב או משום דיצא מן החי מ"מ מותר לעשות בו סחורה ולק"מ מש"ס בכורות וכי פריך הש"ס התם ולחזקי' למאי הלכתא אתקש הומ"ל להיתר סחורה ואכמ"ל בזה ושם בארה [עי' לעיל י"ב א']:

[בסדר]

חת"ס עירובין

[אראל]

מה שבסוגריים זה הוספת ציון ומ"מ מהמו"ל לא מכתי"ק החת"ס!
[החת"ס מביא מזוהר, והמציין ציין מראה מקום לד' האוה"ח, שלא מצא בזוהר]

[בקרו טלה]

חתם סופר מסכת שבת דף עח עמוד א
והמוציא קשר מוכסין חייב, מ"ש תוס' דמיירי בקלף נראה קצת דוחק אבל רמב"ם כתב מוציא קשר מוכסים חייב שצריך לו לעולם פי' אפי' אחר שכבר הראהו למוכס חייב מפני שצריך לומר גברא דמוכס אנא א"כ א"ש דנקט קשר מוכס, שוב מצאתי כן בס' חפץ ה':
דף עח עמוד ב
ושטר פרוע אם יש בלובן שלו וכו', דברי מהרש"א תמוהים, ודברי ש"ג סביב הרי"ף יותר תמוהים, והפשוט דברייתא מיירי בשניכר בהשטר שהוא פרוע כגון שכ' שובר על גבי השטר עצמו וליכא למיחש למידי ויכול לצור על פי צלוחית משו"ה חייב כשיעור לצור, וקרוב לזה כ' בספר חפץ ה'.

[אראל]

והפלא הוא על ספרו אור החיים עה"ת שכבר נדפס בדפוס ראשון בשנת תק"ב!, ולא הביאו בשום מקום

[בתוך הגולה]

האם בנו וממלא מקומו מרנא הכת"ס מביא דברים מספר אור החיים? (בדקתי עכשיו בחלק השו"ת בפרויקט השו"ת ול"מ. אלא שמזה אין כ"כ ראיה כמובן ויל"ע בדרשותיו)

אני שואל זאת כי הכת"ס בתש' או"ח סו"ס קלו מביא הסבר מדוע סבר ראובן שיש הצלה ליוסף בהשלכתו לבור שנחשים ועקרבים בו לפי שהם אינם מזיקים מבלי גזירת השי"ת משא"כ אדם שהוא בעל בחירה. והנה דברים אלו ידועים מכבר בשם האוה"ח (וכבר הילכו בכך נמושות) אמנם בכת"ס מביא זאת בשם הרמב"ן שם. וכבר העיר ע"כ בשו"ת יביע אומר ח"ו חו"מ סי' ד.

[קראקובער]

שמעתי מג"א שליט"א שהתעורר האם רבינו החת"ס זצ"ל מזכיר לספר אור החיים הק'? (ושאר ספריו פר"ת וכו'), ואם לא מה טעמו של דבר, ולא מסתבר שלא ראה ולא שמע על ספר זה, והרי ספר אוה"ח נדפס בארצות אשכנז כמה וכמה פעמים, ואם כיבד החת"ס למרן החיד"א "נא להודיעני מה דעת הברכי יוסף", וגם כיבד לתלמיד החיד"א ויצא ללוותו, כ"ש, לרבו הוא האוה"ח.

אתה יוצא מנקודת הנחה שהאור החיים היה נחשב אצלו כמו שהוא היה נחשב אצל תלמידי הבעש"ט שאתה עוד מתמיה למה הוא לא מביא אותו עם ובלי קל וחומר.

[טברייני]

בענין זה,

הגמרא בחולין ה: אומרת שהעורבים הביאו לאליהו בשר מבי טבחי דאחאב.

ושואל החתם סופר (שם) כיצד הותר לאליהו לאכול מבשר זה ומה עם גזל?

ותירץ, שכיון שאליהו ברח מחמת האיום של אחאב ואיזבל, לכן היה חובתם לפרנסו ואין בכך גזל.

ושואל בחפץ ה' (שם) מדוע זימן ה' לאליהו דוקא מבי טבחי דאחאב ולא משולחנו של יהושפט וכדו'.

ותירץ בשם החברים, על דרך הוא עשה והוא ישא.

ונראה שהחתם סופר לא ראה את דברי החפץ ה' הנ"ל, שאלמלי כן היה לו להזכירו.

[אראל]

שמעתי מג"א שליט"א שהתעורר האם רבינו החת"ס זצ"ל מזכיר לספר אור החיים הק'? (ושאר ספריו פר"ת וכו'), ואם לא מה טעמו של דבר, ולא מסתבר שלא ראה ולא שמע על ספר זה, והרי ספר אוה"ח נדפס בארצות אשכנז כמה וכמה פעמים, ואם כיבד החת"ס למרן החיד"א "נא להודיעני מה דעת הברכי יוסף", וגם כיבד לתלמיד החיד"א ויצא ללוותו, כ"ש, לרבו הוא האוה"ח.

אתה יוצא מנקודת הנחה שהאור החיים היה נחשב אצלו כמו שהוא היה נחשב אצל תלמידי הבעש"ט שאתה עוד מתמיה למה הוא לא מביא אותו עם ובלי קל וחומר.

זה לכאורה התירוץ האמיתי
הבעש"ט הק' היה זה שגילה רוממות נשמת האוה"ח הק', מה שלא נגלה למרנא החת"ס זי"ע, ומי יבא בסוד קדושים
ובאמת יש לעשות סך הכל, מי מבני דורו של החת"ס מרבה להביא מספר אוה"ח הק'?

[ליבא לתיובתא]

לכל קורא תולדות האוה"ח בעיון, ועובר על כתבי יד ממנו ומבני דורו, עולה ההבנה הבאה:
רבינו שהה בשלשה מרכזים גדולים גדולים שהיו באותה תקופה
מרוקו - מרכז התורה של צפון אפריקה. ושם - בערים חשובות כרבאט מקנס ופאס.
איטליה - מרכז הספר והמסחר בבלקן.
א"י - מרכז התורה של העולם כולו.

בשני המקומות האחרונים דרך כוכבו של רבינו, גם ללא גילוי רוממות נשמתו ע"י הבעש"ט.
גילויו של הבעש"ט הביא רק לזה שרמת ההגות בספריו, ובפרט לזה שעה"ת, תגדל לרמה של ספר
יסוד כשל אחד מהראשונים.

לגבי מרוקו לכאו' צ"ב. כי עם כל הכבוד לזה שעברו דו"ד בינו לכמה יהודים על שררת ביהכנ"ס,
וחכמי פאס פסקו שלא לטובתו, וכן סבל ממיסי המלך ואיבד את כל הון חמיו [רמב"ע בן דודו של אביו]
שירש ונותר בע"ח גדול וכו', עדיין הרי היה צריך לנחול כבוד מלכים ולהזכר בציטוטי חכמי התקופה.
אבל למביני מדע בתקופה ההיא במרוקו, הדבר פשוט, כי היו אז חכמים גדולים למאות ובפרט
היושבים בפאס ובראשם מהר"ר יהודה בן עטאר ז"ל. וחכם בגילו, אף שכבר הדפיס ספר חפץ ה'
עוד בהיותו במרוקו, עדיין לא סגי לו בזה.

באיטליה, המשופעת בגבירים [אותם היה צריך רבינו להפריש מגילוח בתער וכדו'] ופחות בחכמים,
מובן מיד מדוע בלט והזדקר כדמות מיוחדת, דמות דרשנית וקבלית מחד, המרביצה תורה בנועם ובמתיקות לבני העיר גדולים כקטנים, ובעלת שיעור עצום בנגלה ובפסיקה. שם, אחר שנתלקטו סביבו לצורך הקמת ישיבה ועלייה לארץ ונעשה הד לעניין, עלה לא"י כשהוא כבר ראש ישיבה ומרביץ תורה מוכר, ונתקבל בה בכבוד.

השמועות על היותו "ראש ישיבה" בישיבת רשב"א בפאס קצת תמוהות ולוקות בחסר.

רבי אליהו הצרפתי מגדולי פאס, הנחשב לתלמידו בפי כמה מן הביבליוגרפים, בכתב ידו עהש"ס שעדיין לא ראה אור, מכנהו בכינוי "החכם הנז'" וכדו', דבר הרחוק מלהכתב על רב, גם כותב משפטים דומים ל"ושרי ליה מאריה דשקר..." [הדברים הכתובים לפני מתוך הכת"י לא ברורים לי כעת דים].

מנגד חכם במרוקו שחי בדורו ובן גילו, ושמו ר' אהרן אזולאי ממראכש, כותב כ20-30 שנה אחר פטירתו בכתב ידו את המשפט הבא:

ואנכי הצעיר לבית אבי, ראיתי להשיב על דברי הרב ז"ל, ואף שאיני כדאי לחלוק עליו כי יודע אני בעצמי שהקטן שבתלמידיו קטנו עבה ממתני, אך תורה היא וללמוד אני צריך, ובכה"ג אין חולקין כבוד לרב, שזה ידמה לננס הרוכב על גבי ענק

ואלו תוארים לא פשוטים כלל וכלל

[איש_ספר]

איטליה - מרכז הספר והמסחר בבלקן.

?

[ליבא לתיובתא]

איטליה - מרכז הספר והמסחר בבלקן.

?

מתוך ויקי: מדינות שכל שטחן ממוקם בחבל הבלקן הן: אלבניה, בולגריה, בוסניה-הרצגובינה, קוסובו, מקדוניה ומונטנגרו.

המדינות שנמצאות חלקית בחבל הבלקן הן: קרואטיה, יוון, איטליה, רומניה, סרביה, סלובניה וטורקיה.

על כן נהוג רבות בין החוקרים העוסקים ביהדות טורקיה יוון איטליה, לכרוך אותם יחד בשם בלקן,
וכמובן מרכז הספר של ג' מדינות אלו היה באיטליה.

[קראקובער]

אתה יוצא מנקודת הנחה שהאור החיים היה נחשב אצלו כמו שהוא היה נחשב אצל תלמידי הבעש"ט שאתה עוד מתמיה למה הוא לא מביא אותו עם ובלי קל וחומר.

זה לכאורה התירוץ האמיתי
הבעש"ט הק' היה זה שגילה רוממות נשמת האוה"ח הק', מה שלא נגלה למרנא החת"ס זי"ע, ומי יבא בסוד קדושים
ובאמת יש לעשות סך הכל, מי מבני דורו של החת"ס מרבה להביא מספר אוה"ח הק'?

כל מי שקצת מכיר את ספריו מבין שפסקים בסגנון 'מי שלא מאמין שספרי אוה"ח נכתבו ברוה"ק הוא אפיקורוס' היו מופרכים ומגוחכים אצלו.

[לב חכם]

כל מי שקצת מכיר את ספריו מבין שפסקים בסגנון 'מי שלא מאמין שספרי אוה"ח נכתבו ברוה"ק הוא אפיקורוס' היו מופרכים ומגוחכים אצלו.

משפט זה נכתב - ככל הנראה - בהיבט שטחי מצומצם בעומק פירושו של המלות, ולפי הגדרתו העכשווית של 'רוח הקודש'. ומתוך הנחה, שדברים כאלו לא יכלו לצאת אלא מפי גדולי החסידות.

אולם, לא רחוקים הם כל כך מתיבות "סוף דבר ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית" (קובץ אגרות חזו"א ח"ב איגרת מ"א).

והרי דברים מפי תלמיד תלמידיו של מרן החת"ס הנשפע רבות מבית מדרשם, "אם אינו מאמין על בעל משנה ברורה שחיבור ספרו ברוה״ק וכיון לאמיתה של תורה, הרי השוחט הזה הוא אפיקורוס וכפר בעיקר" (שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' ק"ס).

ומה בינה לבין 'דעת תורה' הליטאית?

[קראקובער]

דבריו דברי נביאות ואולי אתה מאמין שספר משנה הלכות גם כן נכתב ברוה"ק...

דברי החזו"א רחוקים מזה ומה גם שהוא חולק עליו בלי סוף.

לגבי דעת תורה הליטאית כבר הלכו בו הנמושות בפורום.

[חזון-איש'ניק]

אם איננו טועה, הד"ח לא כתב שהמלמד שאמר שהאוה"ח לא נכתב עפ"י רוה"ק הוא אפיקורס, אלא שאינו ראוי להיות מלמד.
ואם אכן כתב כן, יתכן הוא רק אם המלמד אמר זאת בצורה של זלזול, ונכנס בגדר המבזה ת"ח שהוא אפיקורס לכל דבר.

[נחלי אפרסמון]

עיין ד"ח יו"ד סימן ק"ה שכתב להדיא שהוי אפיקורוס.ולא משמע שדוקא אם אמר בזלזול.

[אביגדור דרור]

בעניין תשובת הד"ח, יש לציין ב נקודות:
א.הד"ח כותב שלא רק האוחה"ק אלא 'כל מחבר אפי' בדורינו אם הוא ראוי לכך חיבר ספרו ברוה"ק, היינו שהסכים בחכמתו לאמתה של תורה וכו'',
ב.כותב שזה כפירה בעיקר רוה"ק, ולועג על דברי הש"ס בב"ב יב 'מיום שחרב וכו'.