מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רבנים-משוררים

מאסף לדברי שירה ופרוזה באספקלריה של תורה וברוחם של חכמים. מן המקור ומן הכתובים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16052
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ספטמבר 05, 2017 1:00 am

פרנקל תאומים כתב:מנהלה המיתולוגי של פוניבז' הרב משה פורטמן ז"ל הו"ל ספר שירים, ובאמתחתי כמה מהם.

הספר באוצר ונקרא: זכור.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי מיללער » ג' ספטמבר 05, 2017 4:08 am

ממרן החתם סופר יש כמה שירים שמקובל שכתבם בין יוהכ"פ לסוכות

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי אליסף » ד' ספטמבר 06, 2017 6:33 am

ר' י"ד אפשטיין מח"ס מוסר ההלכה כתב ספר שירים שלא נדפס
הקדמה לספר מידידו הרב וולבה פורסמה בספר אגרות וכתבים ממרן המשגיח

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי גביר » ד' ספטמבר 06, 2017 8:14 am

הראי"ה קוק חיבר לא מעט שירים, כונסו [כנראה לא כולם] בספר אורות הראי"ה - https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?154995&
על הראי"ה קוק כמשורר בעיני עצמו יעויין - רן שריד [עורך] חדריו, רמת גן תשס"ח עמ' סג.
ויעויין גם באתרא קדישא הדין - viewtopic.php?f=62&t=35987

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' ספטמבר 06, 2017 2:38 pm

נזכרתי כעת. היה בן עליה מופלא מקורב מאוד לרבינו הסטייפלער ושמו רבי יצחק אריאל זצ"ל נלב"ע בדמי ימיו
נדפס ממנו ספר גבורת יצחק, ושם קובץ שירים מרגשים, ערגת כיסופים של נפש טהורה המבקשת קרבת אלוקים.
כמו"כ ישנו ספר האדם בעולמו על הבחור המופלא קרלינסקי מישי' תפרח שהיה בן עליה מיוחד ונדיר, ושם נדפסו שירים רבים משלו. גם הם מהסוג הנ"ל.
ואם מדברים על רבנים משוררים איך אפשר שלא להזכיר את רבינו הרמח"ל הקדוש שכתב מחזאות - לישרים תהילה - מעשה שמשון ועוד.

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי גביר » ד' ספטמבר 06, 2017 2:59 pm

שייף נפיק כתב:ואם מדברים על רבנים משוררים איך אפשר שלא להזכיר את רבינו הרמח"ל הקדוש שכתב מחזאות - לישרים תהילה - מעשה שמשון ועוד.
רבנו הרמח"ל אינו רבותא, שכן חכמי איטליה, גם האשכנזים כרמח"ל, היו כולם רגילים בכך, לא פחות, וכנראה יותר, מחכמי המזרח וצפון אפריקה. לימוד כתיבת שירים היה אף חלק מתכנית הלימודים הרגילה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' ספטמבר 06, 2017 3:13 pm

גביר כתב:גם האשכנזים כרמח"ל

כמדומני שזו רק השערת שד"ל באגרותיו שתוקפה כשאר השערותיו. וראה ויקיפדיה ערך משפחת לוצאטו (ונקוט פלגא משם בידך).

ישראליק
הודעות: 2115
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי ישראליק » ד' ספטמבר 06, 2017 3:21 pm

ר' נפתלי כ"ץ זי"ע - בעל סמיכת חכמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' נובמבר 19, 2017 6:47 pm

בספר יערות דבש מהגה"ק הרבי רבי יהונתן אייבשיץ זיע"א [שהו"ל הרב וידובסקי, מנוקד 2 כרכים] מביא שם כמה שירים שחיבר האי קדוש.

היכלי שן
הודעות: 167
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: רבנים-משוררים באירופה של המאה ה-19/20

הודעהעל ידי היכלי שן » ה' נובמבר 30, 2017 10:17 am

מחולת המחנים כתב:היה גם בדורנו האחרון אחד מגדולי תלמידיו של מרנא החזון איש, ה"ה הגאון רבי משה יהושע לאנדא זצ"ל, ת"ח עצום בעל מח"ס ישועת משה, שנודע בשיריו הנוגעים עד חדרי בטן, וכדוגמא שירו על הצניעות בו הוא מפאר ומרומם את דומתה של בת ישראל הכשרה הנוהגת בצניעות.

בני ירושלים היו מתפארים בו באומרם "זהו הביאליק שלנו", אמנם במרוצת השנים חדל מלכתוב שירים.
סח לי אחד ממקרורביו הנאמנים כי בשנותיו המאוחרות (נלב"ע סה"כ בהיותו בן ששים שנה) הזכיר לפניו אודות שיריו, הפטיר ר' משה יהושע "לאז אפ, חטאת נעורים".

אמנם בשנתו האחרונה בשנת תשל"ט בערך, כאשר כבר היה חולה מדוכא בגופו ונסע לארה"ב, שם שהה באכסניא אצל ניצול שואה שסיפר לו על צרותיו ותלאותיו הנוראיים שעבר במחנות ההשמדה, או אז כתב ר' משה יהושע בדם לבו שיר באידיש הנוגע עד לעמקי הנפש, בו הוא מביע צער וכאב על הקדושים והטהורים שעלו בסערה השמימה בימי האימה ע"י המרצחים הגרמנים, ושלח את שירו לפרסום בשבועון "דאס אידישע ליכט".

יש עוד להאריך הרבה על דמות טמירה זו, ודי בזה כעת.


מפורסם שיר זה שכתב (אומרים שזה על הגר"ש אוירבך שליט"א)

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' נובמבר 30, 2017 2:35 pm

איזה שיר??!

מחולת המחנים
הודעות: 3272
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' נובמבר 30, 2017 3:19 pm

יש ספר יפה של יוסף פונד - ילקוט רעים חרדים : שירת משוררים אגודאיים צעירים בארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.

רבי משה יהושע לנדא היה מפרסם את שיריו גם בעתון 'קול ישראל', (אינני זוכר תחת איזה שם, אולי בן לוי).
יתר פרטים על האיש וגדלותו ניתן לשאול את חתנו יבדל"א רבי יעקב סירוטה, מראשי קהילת פרושים.

אבישי פרי
הודעות: 51
הצטרף: ב' מרץ 20, 2017 10:58 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי אבישי פרי » ש' פברואר 24, 2018 9:23 pm

מישהו מכיר שירים לפורים שנכתבו על ידי גדולי ישראל?

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' פברואר 25, 2018 12:32 am

התפרסם איזה גרמן ששורר הגרש"י בורשטין זצ"ל. ולא עיינתי בו.
קחנו מהעלון.
גם התפרסם ממנו בעבר שיר מופלא על פסח.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי לייטנר » א' פברואר 25, 2018 4:52 pm

אבישי פרי כתב:מישהו מכיר שירים לפורים שנכתבו על ידי גדולי ישראל?

כוונתך, מלבד שירים כשל ריה"ל 'מי כמוך ומי אל כמוך'?

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי אליסף » ד' פברואר 28, 2018 7:27 am

לייטנר כתב:
אבישי פרי כתב:מישהו מכיר שירים לפורים שנכתבו על ידי גדולי ישראל?

כוונתך, מלבד שירים כשל ריה"ל 'מי כמוך ומי אל כמוך'?

מי שיעלה לכאן את השיר הזה של ריה"ל, אכיר לו טובה. חפשתיו ולא מצאתיו.
אם אפשר, עוד לפני פורים י"ד...

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' פברואר 28, 2018 8:05 am

אליסף כתב:מי שיעלה לכאן את השיר הזה של ריה"ל, אכיר לו טובה. חפשתיו ולא מצאתיו.
אם אפשר, עוד לפני פורים י"ד...

מי כמוך ואין כמוך / ר' יהודה הלוי

מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ

אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל
אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל
כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל
וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ

בִּימֵי חָרְפִּי מִקַּדְמוֹנָי
בִּי דִּבֵּר רוּחַ ה'
וְהַיּוֹם אִם גֵּרְשׁוּנִי עֲוֹנָי
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ

גְּמָלַנִי מֵאָז טוֹבוֹת
גְּלוּיוֹת יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת
גַּם אִם יִהְיוּ הַצָּרוֹת קְרוֹבוֹת
אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ

דְּמֵי מִתְקוֹמְמַי אַזֶּה
דִּגְלִי אָרִים כִּדְבַר כָּל חוֹזֶה
הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה
קִוִּינוּ לוֹ

הַיּוֹם אַבִּיעָה חִידוֹת
הָיוּ מִנִּי קֶדֶם עֲתִידוֹת
נִפְלָא בָם הַמֵּבִין צְפוּנֵי סוֹדוֹת
יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
מֶלֶךְ הֻקָם עָל כִּבְרוֹשׁ
נִשָּׂא וָרָם עַל כָּל קָצִין וָרֹאשׁ
וַה' הֵנִיחַ לוֹ

זִמֵּן בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ
לְהַרְאוֹת לְכָל עֲבָדָיו תְּכוּנָתוֹ
וְאַבְנֵי נֶזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ
וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ

חֵלֶק לְכָל בְּנֵי שׁוּשָׁן נָתַן
וְהִקְדִּישׁ קְרוּאָיו כְּחָתָן
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתָן
אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ

טָעַם עֲשׂוֹת רְצוֹן כָּל אִישׁ וְיִצְרוֹ
וְאֵין אֹנֵס לְאִישׁ יַיִן עֲבָרוֹ
וְלָתֵת לְכָל שׁוֹאֵל דֵּי מַחְסֹרוֹ
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ

יַחַד אֻסְּפוּ כָּל הַנִּדְרָשִׁים
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים
וּמִשְׁתֵּה הַנָּשִׁים כָּאֲנָשִׁים
שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ

כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן
אָמַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת יְפַת הָעָיִן
וַתְּמָאֵן בִּדְבָרוֹ לֵאמֹר אָיִן
הֵעֵזָּה פָנֶיהָ וַתֹּאמֶר לוֹ

לַקְּרוֹבִים אֵלָיו הַיּוֹשְׁבִים עֲלֵי כָן
שָׁאַל וַיִּעָצֵהוּ מְמוּכָן
הוּא הָמָן לְפֻרְעָנוּת מוּכָן
לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ

מֹעֲצוֹתָיו כַּדָּת נְתוּנוֹת
הָיוּ לְעַמִּי רְפוּאוֹת צְפוּנוֹת
כִּי לוּלֵא אִגְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת
גַּם פְּלֵטָה לֹא הָיְתָה לּוֹ

נוֹעַץ לִקְרֹא לְכָל הֲמוֹנָיו
לְהָבִיא כָל יְפַת תֹּאַר לְפָנָיו
וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו
מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לוֹ

סַנְסַן לְיָאִיר הֵאִיר וְזָרַח
יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח
טֶרֶם מַכָּה צִיץ רְפוּאָה פָרָח
כִּי הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ

עִמּוֹ נֶאֶמְנָה הֲדַסָּה תַמָּה
הִיא אֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ בָּרָה כַּחַמָּה
וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ
לְקָחָהּ מָרְדְּכַי לוֹ

פָּגְעָה חֵן וַתֵּלֶךְ וַהֲלוֹם
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ גִּזְרַת יַהֲלוֹם
וּמָרְדְכַי צִוָּה לָהּ לְכִי לְשָׁלוֹם
כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ

צֶדֶק לָבְשָׁה בְּמַמְלַכְתָּהּ
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר עַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ
וְהַמֶּלֶךְ אֲהֵבָהּ וַיֶּרֶב תִּפְאַרְתָּהּ
כִּי מֵה' הָיְתָה לּוֹ

קֶשֶׁב רַב קָשַׁב צְרוֹר הַמֹּר
מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הַקְּבוּעִים לִשְׁמֹר
וְהִנָּם חוֹשְׁבִים עַל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר
הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ

רָחֲשָׁה אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר
בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְנִכְתַּב בַּסֵּפֶר
בֻּקַּשׁ וְנִמְצָא לִפְנֵי צְבִי עֹפֶר
כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ

שְׁנֵיהֶם נִתְלוּ עַל הָעֵץ
כִּי שָׁמַע מָרְדְּכַי לְשׁוֹנָם בְּהִוָּעֵץ
נַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ סַם הַמָּוֶת רוֹעֵץ
אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ

תְּשׁוּעָה זֹאת צְפוּנָה לְדוֹר אַחֲרוֹן
נִכְתְּבָה עַל סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן
לִהְיוֹת לוֹ מִן הַמֶּלֶךְ תַּגְמוּל וְיִתְרוֹן
כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ


ב.
אַחַר כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן הֵרִים
וַיְנַשְּׂאֵהוּ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים
וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ

נִמְנַע מָרְדְּכַי מִסְּגֹד לָרָשָׁע
נִין עֲמָלֵק אֲשֶׁר מִבֶּטֶן פָּשַׁע
וְזֶה הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע
לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ

יוֹם כָּרְעוּ לוֹ כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ
וּמָרְדְּכַי בְּתֻמּוֹ הוֹלֵךְ
בִּקֵּשׁ לְחַרְחֵר רִיב עַל עַם דַּל וָהֵלֶךְ
עוֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ

יָעַץ תַּחְבּוּלוֹת כְּשִׂכִּים בְּצִדּוֹ
וַיִּבֶז בְּעֵינָיו בִּגְאוֹן חֶמְדּוֹ
לִשְׁלוֹחַ יָד בְּמָרְדְּכַי לְבַדּוֹ
בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ

הִרְבָּה כֶסֶף וְזָהָב לִבְלִי חֹק
וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ זֶה עֵת לִשְׂחֹק
וַיָּבֵא עֵצוֹת מֵרָחוֹק
לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹא לוֹ

וַיַּפֵּל פּוּר וְיָדוֹ בַגּוֹרָל הָדָה
וַיַּרְא כִּי בַאֲדָר מֵת אֲבִי הַתְּעוּדָה
וְלֹא זָכַר כִּי הִיא עֵת הַלֵּידָה
חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבוֹאוּ לוֹ

דֹּב אוֹרֵב יְעָצוּהוּ רַעְיוֹנָיו
וַיִּשְׁאַל שְׁאֵלָה מֵאֲדוֹנָיו
וְגַם הוּא שִׁנֵּי אֲרָיוֹת שִׁנָּיו
וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ

הֵן עָם אָחוֹר נָזוֹרוּ
וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת וְדָתְךָ בַּל יִנְצֹרוּ
רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ
קָמָה אֵין לוֹ

הֲכִינוֹתִי כֶסֶף לִגְנָזֶיךָ יַעַל
לְאַבֵּד זֶה הַגּוֹי הַנִּגְעָל
כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל
וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ

לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ אֹסֶף
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶסֶף
וְנֶפֶשׁ אַכֶּה לְכָל בֵּית יוֹסֵף
פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ

וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ יְהִי לְךָ קִנְיָנֶךָ
וְזֹאת טַבַּעְתִּי עַל יַד יְמִינֶךָ
וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ
וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ

יָצָא וְסוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ נִקְרָאוּ
וַיִּכְתְּבוּ כְּכָל אֲשֶׁר הוֹרָהוּ
וְאֶל כָּל עַם וָעָם רוֹכְבִים יָצָאוּ
שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ

הָיָה דְבָרוֹ נָחוּץ לֵאמֹר
כֶּרֶם חֶמֶר בְּיוֹם אֶחָד לִזְמֹר
בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָחֵל וְגָמֹר
לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ

קָרַע מָרְדְּכַי בְּגָדָיו לִפְנֵי אֵל
וַיִּצְעַק מַר עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל
הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל
אִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ

טָרֹף טֹרַף שְׁאָר הֲמוֹנָי
מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב לְמוֹנָי
וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים הֲלֹא ה'
זוּ חָטָאנוּ לוֹ

נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר הִגִּידוּהָ דָּבָר
שָׁמַעְנוּ צְעָקָה כַּיְּעֵנִים בַּמִּדְבָּר
וּמָרְדְּכַי בִּלְבוּשׁ שַׂק עָבַר
לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ

בְּגָדִים שָׁלְחָה לְהַלְבִּישׁוֹ
וְלֹא קִבֵּל מִמְּרִירוּת נַפְשׁוֹ
וַתִּשְׁלַח לַהֲתָךְ לְחָקְרוֹ וּלְדָרְשׁוֹ
לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ

רוּחוֹ הוֹצִיא לַהֲתָךְ וְחִוָּה
וּפָרָשַׁת הַכֶּסֶף לְפָנָיו שִׁוָּה
וְהַפַּתְשֶׁגֶן שָׁלַח וְעַל אֶסְתֵּר צִוָּה
לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ

בִּתְשׁוּבָתָהּ אָמְרָה לַהֲשִׁיבוֹ
דַּע כִּי בֶן מָוֶת אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא וְיָבוֹא
לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט זְהָבוֹ
בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ

יַקִּיר כְּשָׁמְעוֹ דִבְרֵי הֲדַסָּה
זָעַק אֲהָהּ כִּי אֵין מְנוּסָה
זַעַף ה' אֶשָּׂא
כִּי חָטָאתִי לוֹ

שָׁלַח לָהּ לֵאמֹר אַל תְּדַמִּי
לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל לְאֻמִּי
כִּי אַתְּ תֹּאבְדִי וְאוּלָם עַמִּי
אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ

מִמָּקוֹם אַחֵר יִשְׁלַח שְׁלוֹמָיו
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו
עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ

וַתַּעֲנֵהוּ לֵךְ כְּנוֹס כָּל חוֹכֵי פִדְיוֹם
וְצוּמוּ עָלַי שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם
וְרַחֲמִים בַּקְּשׁוּ מֵאֵל נוֹרָא וְאָיוֹם
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ

אֵל נִדְרָשׁ בְּכָל לֵב יִדְרְשֶׁנּוּ
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל עַם יִקְרָאֶנּוּ
וַיֹּאמֶר עוֹד זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ
עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ

לָבְשָׁה חֵן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתֵּלֶךְ
וַתִּיקַר עַד מְאֹד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ
וַיִּבֶז בְּכָל אֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ
וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ

הַיָּפָה בַנָּשִׁים נֶטַע נַעֲמָן
מַה שְּׁאֵלָתֵךְ כִּי הַכֹּל מְזֻמָּן
וַתֹּאמֶר יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן
אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ

לְמָחָר קְרָאָתָם לְסוֹד נִכְמָס
וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְנֶעֱלָס
וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס
וְרוֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ

וַיָּבֵא אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ
וַיְּסַפֵּר לָהֶם כְּבוֹדוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ
וּגְזֵרָה עוֹמֶדֶת לְעֻמָּתוֹ
הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹא לוֹ

יְעָצוּהוּ עֲשׂוֹת עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים
לִתְלוֹת עָלָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
וּלְהָכִינוֹ כְּחֶפְצוֹ מִכָּל חָרָשִׁים
חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ

ג
אֱלֹהִים עֵדֶר צֹאנוֹ בִּקֵּר
וַתִּדַּד שְׁנַת הַמֶּלֶךְ עַד יְהִי חוֹקֵר
בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְהָיָה בֹקֶר
וְיוֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ

בְּמָצְאוֹ דְּבַר מָרְדְּכַי מְפֹרָשׁ
מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה דָּרַשׁ
וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא פֹרַשׁ
מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ

גִּלָּה אֹזֶן הָמָן בִּדְבָרוֹ
מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ
וַיַּעַן וַיִּנָּקֵשׁ בְּמַאֲמָרוֹ
פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ

דִּבֵּר לַעֲדוֹתוֹ בַּעֲדָיֵי מְלָכִים
וְלָלֶכֶת לְפָנָיו אֶחָד מֵהַנְּסִיכִים
וְלִבּוֹ בְּמַחֲשָׁבָיו הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים
וְאֵין נֹגַהּ לוֹ

הֱשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ כֵּן דִּבַּרְתָּ
עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי כְּכָל אֲשֶׁר אָמַרְתָּ
כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ אַתָּה חָרַצְתָּ
כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ

וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ
וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ
וַיִּוָּעֲדוּ אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ
לָבֹא לָנוּד לוֹ

זֶרַע יְשֻׁרוּן זָכְרוּ נְבוֹנָיו
אִם יֵשׁ מָרְדְּכַי אֶחָד מִבָּנָיו
אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו
לֹא תוּכַל לוֹ

חֲכָמָיו עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ
וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִבְהִילוּהוּ לַהֲקִימוֹ
וְלֹא רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ
ה' יִשְׂחַק לוֹ

טֶרֶם כְּלוֹת מִשְׁתֵּה הַיַּיִן
אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל יְפַת הָעַיִן
שַׁאֲלִי כִּי הַכֹּל לְנֶגְדֵּךְ כְּאַיִן
וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ

יִנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְאֵלָתִי
וְעַמִּי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁתִי
כִּי נִמְכַּרְנוּ לְצוֹרֵר לְהַכְרִיתִי
תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ

כִּי מַה חֶפְצִי אַחַר זֶה הַצַּעַר
וּכְלֵי הַקְּרָב שׁוֹת שָׁתוּ הַשַּׁעַר
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר
וְטֶרֶף אֵין לוֹ

לָהּ אָמַר מִי הוּא זֶה מִכָּל אֲנָשַׁי
וְאֵי זֶה הוּא מִכָּל מִגְרָשַׁי
אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי
אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ

מִהֲרָה לַעֲנוֹתוֹ הָמָן זֶה הָרָע
אֲשֶׁר פְּרָעוֹת בְּגוֹי צַדִּיק פָּרָע
אוֹי לָרָשָׁע רַע
כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ

נִמְלָא חֵמָה וְקָם אֶל גַּנּוֹ
וּבְשׁוּבוֹ רָאָהוּ נוֹפֵל עַל כַּנּוֹ
יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ
וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ

סָרִיס אֶחָד גִּלָּה חַטָּאתוֹ
הֵן עֵץ עָשָׂה לְמָרְדְּכַי בְּבֵיתוֹ
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ
עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ

עָמְדָה אֶסְתֵּר לְבַקֵּשׁ עַל עַמָּהּ
לְהָשִׁיב סִפְרֵי הָאַף וְהַחֵמָה
כִּי נִחַם ה' עַל מַכָּה עֲצוּמָה
וָשָׁב וְרָפָא לוֹ

פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לִהְיוֹת הַיְּהוּדִים
לַהֲרֹג בְּשׂוֹנְאֵיהֶם עֲתִידִים
כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדְּכַי עַל הַמּוֹרְדִים
וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ

צֻוָּה מָרְדְּכַי עַל עַם לֹא אַלְמָן
מוֹשִׁיעַ וָרָב נָגִיד וְנֶאֱמָן
וְהָפְקַד עַל בֵּית הָמָן
וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ

קִדַּשְׁתִּי לְצוֹרְרִי מִזְבֵּחַ
וְאָכִין לְבָנָיו מַטְבֵּחַ
בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם הַמְרַצֵּחַ
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ

רִצַּצְתִּי פַּרְשַׁנְדָּתָא דַּלְפוֹן אַסְפָּתָא
פּוֹרָתָא אֲדַלְיָא אֲרִידָתָא
פַּרְמַשְׁתָּא אֲרִיסַי אֲרִידַי וַיְזָתָא
וְגַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ

שָׁלַלְתִּי שֹׁלְלַי וְאָרִיעַ רֵעַ
כִּי עָלָה מִשְּׁאֹל אֶבְיוֹן גֹּוֵעַ
וַיְמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ
וְיָתוֹם וְלֹא עוֹזֵר לוֹ

תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן
וְלִבְנֵי בָנִים תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן
וְכָל הַמַּזְכִּיר אֹתָהּ יָרוֹן
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ


ד
אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ
וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ
וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ
וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ

נִסֵּי אֵל מֵאָז נְשָׂאוּנִי
וּבְנִבְכֵי הַיָּם הֶעֱבִירוּנִי
וְלָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסְּרוּנִי
דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ

יוֹם צֵאת פַּרְעֹה אַחֲרַי
לִטְרֹף כְּאַרְיֵה עֲדָרַי
נִצְּבוּ כַחוֹמָה מֵימֵי מִשְׁבָּרַי
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ

יָצָא צָר אַחֲרֵי עַם קְדוֹשׁוֹ
וַיִּשְׁלַח צוּר עֲנָנוֹ לְהַפְרִישׁוֹ
לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ
לְהַצִּיל לוֹ

הֶעֱבִירוֹ בַיַּבָּשָׁה וְצָרָיו הֶחֱרִיד
בֵּינוֹ וּבֵין רוֹדְפָיו הִפְרִיד
וּלְתַחְתִּיּוֹת מְצוּלָה אוֹתָם הוֹרִיד
חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ

וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ
נִטְבַּע פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ
כִּי הַיָּם הִכְבִּיד מַרְכְּבוֹת גְּאוֹנוֹ
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ

דַּהֲרוֹת אַבִּירִים בְּאַדִּירִים נָפְלוּ
וְכַעוֹפֶרֶת בְּמַיִם רַבִּים צָלְלוּ
וְדוֹרְשֵׁי ה' שְׁמוֹ יְהַלְלוּ
בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ

הֶרְאָנוּ יָדוֹ הַנִּפְלָאָה
עַל שְׂפַת הַיָּם נוֹרָאָה
אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה
בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ

דְּגָלִים עָבְרוּ בַיַּבָּשָׁה
וְלִפְנֵיהֶם אֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה
אָז שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי אליסף » ד' פברואר 28, 2018 9:41 pm

תודה רבה

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' מרץ 08, 2018 5:48 pm

אבישי פרי כתב:מישהו מכיר שירים לפורים שנכתבו על ידי גדולי ישראל?

הגאון המפורסם רבי דוד שיק זצ"ל אבד"ק טאקאיי שבהונגריה [בן דורו ובן דודו של המהר"ם שיק] חיבר כמה שירים על יום הפורים.
נמצא אצל צאצאיו.
איני יודע אם כבר נדפס בספרים.

הולך בטל
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 9:12 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הולך בטל » ה' מרץ 08, 2018 6:07 pm

אדמו''ר מסקולען זי''ע, חוץ מהניגונים הרבים שחיבר על פסוקי תהילים וזמירות שב''ק,
יש ממנו כמה ניגונים, חרוזים באידיש, חיברם ברוח אותן הימים כשרוח הקומיניסטים היה בגדול,
לקרב ילדי ישראל לתורה ומצוות.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' מרץ 11, 2018 9:49 am

הולך בטל כתב:אדמו''ר מסקולען זי''ע, חוץ מהניגונים הרבים שחיבר על פסוקי תהילים וזמירות שב''ק,
יש ממנו כמה ניגונים, חרוזים באידיש, חיברם ברוח אותן הימים כשרוח הקומיניסטים היה בגדול,
לקרב ילדי ישראל לתורה ומצוות.

מוכר??

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' מרץ 12, 2018 10:58 pm

פיוטים.
הבבא סאלי ובנו רבי מאיר זיע"א.

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי גביר » ג' מרץ 13, 2018 10:45 am

כמדומה שאצל חכמי המערב, כשאר גדולי הספרדים, אינו חידוש. אמנם יש לציין שבספר שהוציא נכדו בן בתו של הרב עובדיה [הרב עובדיה, כידוע, לא היה מערבי, אלא מזרחי, בבלי, אולם נראה שלעניין זה אין הבדל] על אודות סבו [איני זוכר כרגע את שם הספר, ואיני זוכר אלא שהמחבר הוא בן בתו של הרב ] מספר שהרב עובדיה בצעירותו חיבר פיוט, אמנם כשהנכד שאל אותו על נסיבות החיבור הוא הגיב במשהו כמו 'היה שיר, היה וזהו' ומהדברים הכתובים שם עולה שלגבי עצמו ראה בחיבור פיוטים מעין ביטול תורה, למרות שהיה בקיא בפיוטים ובוודאי היה מודע למקומם במסורת העדות הספרדיות.

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי גביר » ד' מרץ 14, 2018 11:13 am

מאמר על אודות זיקתו של הרב עובדיה לעולם הפיוט :
מתוך:
http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/son ... D7%9C.aspx

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מגדולי חכמי המזרח היה. וכדרכם של חכמי המזרח שעם עיסוקם בהלכה תלמוד הגות ופלפול לא הניחו ידם משירה ופיוט, אף הוא פייטן וחזן היה משחר נעוריו עד ימי זקנותו. ממשפחת פייטנים היה. אביו חכם יעקב עובדיה זצ"ל היה צורף ידוע בבגדד ובעל שבחות (כינוי לפייטן מוביל בפי יהודי בבל) לעת הצורך. בחג שמחת תורה ידעו כולם כי חכם יעקב הוא ראש וראשון הפייטנים והמשמחים. ובמיוחד חזקה הייתה לו בהקפות על הפיוט "גלה גלה זיו הודי וכבוד מלכותך גלה". חורז היה את השיר ופזמונו מעלה מטה, לצדדים, ישר והפוך, פנים ואחור, בתנועה מסחררת ומלאת הומור חן ושמחה ומדביק בחדוותו את כל הסובבים שהחרו החזיקו אחריו בזהירות שמא יתבלבלו. כך דבק בו הכינוי "חכם יעקב גלה". אמרו חכמי ירושלים שבזכות שמחתו של חכם יעקב גלה בשמחתה של תורה זכה לבן שהאיר וגילה את זיווה.

הבן, חכם עובדיה, היה דבוק לאביו וסומך על ידו בתפילות בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד חכם צדקה חוצ'ין לעדת הבבלים בשכונת גאולה בירושלים. התפילות והמנגינות היו בנוסח יהודי בגדד. הנער הצעיר היה בקיא בהן היטב. בהיותו בן 17 פרש חכם עובדיה מהמניין הבגדדי והחל להתפלל בנוסח הספרדי ירושלמי.

בשנת תרפ"ט (1929) בהיותו כבן 9 הגיע לירושלים הפייטן חיים שאול עבוד. עבוד החל ללמד פיוטים וחזנות חינם לילדי ירושלים וביניהם לתלמידי "מדרש פורת יוסף". אחד ממחברותיו של הרב מאותה התקופה נושאת את הכותרת "שיר ושבחה שירים ופזמונים חדשים שלמדנו מפי ח' חיים שאול עבוד נר"ו" הניגונים היו מלחני השירה הערבית מצרית ולקוחים מהסרטים של אום כולתום ומוחמד עבד אל ווהאב. יצירות אלו לקחו שבי את צעירי ירושלים. לימים יכתוב הרב תשובה הלכתית מפורטת ומנומקת כדרכו להכשיר את הנוהג שבהשאלת לחני שירה ערבית "ולסדר עליהם קדיש וקדושה הפלא ופלא" בהמליצו את הפסוק: על "ערבים" בתוכה תלינו כינורותינו (שו"ת יביע אומר חלק ה סימן ו).

הרב כתב בנערותו מספר פיוטים. הנה אחד מן הפיוטים שחיבר בהיותו בן 18 (הודפס על ידי החזן יוסף יחזקאל ז"ל בספר שירה ורינה ירושלים תשכ"ו 1966 סימן קיז)

רעיה אגאלך, שובי אהלך, סתרך ואורך למעוני, אוציאך לרויה.

לך קויתי ה' רועי. חמול נא וחיש להרגיעי. מגיני וקרן ישעי.

גואלי שלח. וחובי סלח.

משגבי עיני צופיה

בך נגיל ונשמחה. ונסו יגון ואנחה. נשב בהשקט ובבטחה.

קרית מלך רב. אור הנערב.

משגבי שלח אליה

יה פדה נא לעם אביון. בנה המקדש והאפריון. נכון יהיה בהר ציון.

השב העטרה. כתר תפארה.

משגבי לעם עובד יה



Your browser does not support the audio element.


הרב עובדיה יוסף בצעירותו שר פיוטים

השפעתו של הרב עובדיה על התפתחות עולם החזנות והפיוט הספרדי היתה מכריעה לאין ערוך. במקרים רבים הוא קבע את הנוסח והמנגינה. לדוגמא: לא רבים יודעים כי הנוסח הספרדי ירושלמי של הסליחות קבל את צורתו הנוכחית על פי המנגינות שבחר הרב עובדיה לבצע בעצרותיו הרבות בימי הסליחות. ומכיוון שהרב אהב לבצע את הנוסח המצרי לתפילת "כמו שהודעת לעניו מקדם" ואת הנוסח החלבי לבקשת "מחי ומסי" נהפכו הם נחלת הכלל והם קרויים היום "ספרדי ירושלמי". זכורני שבבית הורי בשנות השמונים הקלטת היחידה של הסליחות מתחילה ועד סוף בביצוע חזן וקהל, הייתה בביצועו של הרב עובדיה יוסף.

הרב התעניין בכל ימיו במצב שירת הפיוטים המזרחית בארץ והיה שומר על קשר עם גדולי הפייטנים שאף הם השיבו לו אהבה על אהבתו. הם ראו בהופעותיהם לפני הרב זכות גדולה, וחלקם אף חיברו פיוטים לכבודו. לפני כחמש עשרה שנה לקחני חזן הבית שלו בן דודתי משה חבושה להופעה בפני הרב. נדהמתי מעוצמת ההקשבה וההתמסרות של הרב בכל חושיו לניגון. מדי פעם היה קורא כלפי משה ואומר: "משה ידבר והא-להים יעננו בקול". יותר מאוחר כרב קהילה הייתי נכנס כפעם בפעם לשאול אותו בענייני הלכה, ברוב הפעמים אחר שהיה עונה לי על שאלתי היה דן עמי בעניין מוזיקלי פיוטי. מדי פעם בשיעוריו היה מפציר בתלמידיו שומעי לקחו ומבקש מהם שישכימו עם בניהם לשירת הבקשות והיה מספר שבצעירותו היה הולך לשירת הבקשות בכל ערב שבת כארבע שעות. לחוששים מפני ביטול הזמן היה פוסק שאין זה נחשב לביטול תורה, אדרבה, זהו קיומה של תורה מתוך שמחה של מצווה. בשנת תשל"ג, בשבת שהתמנה לראשון לציון הגיע הרב לבית הכנסת עדס שבשכונת נחלאות וביצע את הפיוט "אלי בא זמן נשמח ונגיל" תוך הדגשה חוזרת ונשנית באלתור על המילים "בכתר תורה הכתירני". כל פעולותיו אלו חברו יחדיו לתופעה מדהימה שאנו חווים כיום, אלפי בחורי ישיבה חרדים ספרדים שמגלים בקיאות רבה בשירה הערבית והמזרחית. הרב היה מאזין למוחמד עבד אל ווהאב ולאום כולת'ום, ליוסלה רוזנבלט ולסייד דרוויש. ערב אחד בחודש אדר התכנסנו מספר חזנים בביתו לערב מחווה לחזן הישיש חיים הכהן. הרב בתוך דרשתו אמר בהלצה: חכמי הקבלה מונים ארבע עולמות, אצילות בריאה יצירה עשייה. עולם האצילות זו השירה של עבד אל ווהאב, למטה ממנו עולם הבריאה של אום כולת'ום. עולם היצירה של עבד אלחלים חאפז, ועולם העשייה של פריד אל אטראש. בראיון לאל ג'זירה גילה הרב את העדפותיו המוזיקליות ואמר "עבד אל ווהאב עולה על כולם". פעם אמר לי מרן זצ"ל בגילוי לב בביטוי שמשתמשים בו לתיאור גדול בתורה "עבד אל ווהאב הוא גדול האחרונים". לא פעם כשהיה הרב מעמיק בכתיבת פסק הלכה ארוך ומפולפל היה מפעיל את הטייפ, המנגינה מתנגנת והפסק נכתב במשך השעות. תורה שהיא נגינה.

גם את בני ביתו חינך הרב על אהבת הפיוט. זכורני ששרנו לו בסוכתו כמה פיוטים ישנים וראיתי את בניו ובנותיו משתתפים ועונים בפזמונים. לתמיהתי השיבה לי בתו הגדולה הגברת עדינה בר שלום "אלו מנגינות שאבא שר איתנו כל שבת עוד מלפני ששים שנה".

בכל ערב שירה שהתקיים בביתו הרב היה מחליט בעצמו אילו שירים יבוצעו. והכול לפי סדר מוזיקלי הפותח בדרך כלל במקאם ראשט. כאמור, הרב בצעירותו נטש את הסגנון הבבלי של משפחתו ונמשך לסגנון המצרי והחלבי. סגירת מעגל מרגשת הייתה לי לפני חצי שנה בהופעה האחרונה שהתקיימה בביתו בראש חודש ניסן התשע"ג. פניתי אל הרב בתחילת הערב והתקבלתי בחמימות רבה. שאלתיו: מה כבודו רוצה לשמוע? במה נתחיל? ענה לי: בפיוט "אמת אתה חתננו". אמרתי לו בפליאה: זה פיוט בבלי? אמר לי: גם אני בבלי. וכך, ערב שלם על פי בקשתו שרתי פיוטים מהמסורת הבבלית ונוכחתי לראות את כוח זכרונו העצום. חרזתי מפיוטיו של רבי ישראל נג'ארה ורבי יהודה הלוי עם פיוטי הבן איש חי ומשוררים בבליים ואת כל הבתים הרב שר עמי בעל פה והראה בידיו ובעיניו פרשנות לטקסטים בהבעות תחנונים ובקשה. הסובבים אמרו לי: החזרת את הרב לנעוריו.


Media Type: 2 Media Id: 171

Radio: אמת אתה חתננו / בבל / נאוה / שלמה מועלם ודוד חבה

בשנת תשע"א נקראנו כמה מלחינים על ידי אתר הזמנה לפיוט להלחין מפיוטי מחזור ארם צובא.



תן זמירות עמי-תהליך הפקת התקליטור

לכשיצא הדיסק הענקנו עותק ממנו למרן זצ"ל וזה מה שכתבתי בהקדשה:

בס"ד ירושלים י סיון שנת אמת מארץ (תשע"ב) לפ"ק

מוגש מוקטר לכבוד הוד קדושת מרן נזר עטרת תפארת ישראל

כש"ת ח"ר (=כבוד שם תפארתו, חכם רבי) עובדיה יוסף יחשל"א. (יחי שמו לעד אמן)

יקח נא את ברכתנו אשר הובאת לו מקטן מעריציו ברגשי כבוד והדר

לחנים חדשים מן החדש המקודש יקרים מזהב ומפז

לפיוטים שנדפסו במחזור אר"צ רבה בשנת ה"א רפז

כה דברי עבדו המשתחווה אפיים

ואל מול הדר"ג (=הדרת גאונו) שבעתיים

ע"ה דוד מנחם ס"ט (עבד ה'. סופו טוב)



זכרו יתנגן בליבנו לעד.



הרב דוד מנחם הוא רב קהילת משכן יוסף ושכונת רסקו בירושלים. פייטן מוזיקאי ומלחין. מהפייטנים שהופיעו לפני מרן

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מרץ 14, 2018 1:26 pm

ס"ט
סינא טינא/ספרדי טהור.
ולא כמו שפתחו הר"ת. סופו טוב.
וז"פ.

הולך בטל
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 9:12 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הולך בטל » ד' מרץ 14, 2018 6:53 pm

שייף נפיק כתב:ס"ט
סינא טינא/ספרדי טהור.
ולא כמו שפתחו הר"ת. סופו טוב.
וז"פ.


שמעתי מאדם חשוב שהיה פעם אצל רבי עובדי',
ואמר לו שהפענוח הוא סיפא טוב!
כנראה שאלו ואלו אמת מדברים...

אספקלריא
הודעות: 494
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי אספקלריא » ב' מרץ 19, 2018 10:59 pm

כבר האריכו להוכיח שס"ט פירושו: סיפיה טב.
(והמפרש ספרדי טהור טועה)
ראה
viewtopic.php?f=7&t=26966&p=275481&hilit=#p275481

[היה על זה אשכול ישן
viewtopic.php?f=7&t=6891&p=357628&hilit=#p60951
והנכון הוא סיפיה טב]

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אוגוסט 30, 2018 5:47 pm

הא לחמא עניא כתב:
הולך בטל כתב:אדמו''ר מסקולען זי''ע, חוץ מהניגונים הרבים שחיבר על פסוקי תהילים וזמירות שב''ק,
יש ממנו כמה ניגונים, חרוזים באידיש, חיברם ברוח אותן הימים כשרוח הקומיניסטים היה בגדול,
לקרב ילדי ישראל לתורה ומצוות.

מוכר??

מפורסם הניגון "דער שבת קדש קומט". אני אישית אינני מכיר עוד שיר שהוא חיבר.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' אוגוסט 30, 2018 6:29 pm

איש גלילי כתב:
הא לחמא עניא כתב:
הולך בטל כתב:אדמו''ר מסקולען זי''ע, חוץ מהניגונים הרבים שחיבר על פסוקי תהילים וזמירות שב''ק,
יש ממנו כמה ניגונים, חרוזים באידיש, חיברם ברוח אותן הימים כשרוח הקומיניסטים היה בגדול,
לקרב ילדי ישראל לתורה ומצוות.

מוכר??

מפורסם הניגון "דער שבת קדש קומט". אני אישית אינני מכיר עוד שיר שהוא חיבר.

מה הם המילים??? כי לא מוכר לי שיר זה.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' אוגוסט 30, 2018 6:52 pm

בעזרת ה' בהזדמנות אעלה את כולו בלי נדר (אני צריך להקליד אותו בשביל זה). בינתיים אסתפק בקישור זה (שיר מספר 4).

י. אברהם
הודעות: 2992
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' אוגוסט 30, 2018 9:18 pm

איש גלילי כתב:בעזרת ה' בהזדמנות אעלה את כולו בלי נדר (אני צריך להקליד אותו בשביל זה). בינתיים אסתפק בקישור זה (שיר מספר 4).

viewtopic.php?f=62&t=41835

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוגוסט 30, 2018 10:54 pm

לאשכול רבניות משוררות יש לצרף את הרבנית מריבניץ ז"ל, שכתבה כמה שירים יפים מאוד בלשון אשכנז.

בן אליהו
הודעות: 1029
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי בן אליהו » ה' אוגוסט 30, 2018 11:59 pm

מרן הגאון רבי שלמה עמר כותב פיוטים ושירים

ע. ראם
הודעות: 12
הצטרף: ד' ספטמבר 12, 2018 5:54 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי ע. ראם » ה' ספטמבר 20, 2018 1:38 pm

הספר ׳׳מהררי נמרים׳׳ בהוצאת זכרון אהרן (ב׳׳כ) קיבץ כמה מאות שירים מגדולי ישראל שבאשכנז.
המלבי׳׳ם כתב שיר נפלא מאד, בצורת מחזה, הנקרא ׳׳משל ומליצה׳׳, קול משאו יעורר בענין יראת ה׳ היא אוצר החכמה (והמתבונן יראה כי מכוון הרבה כנגד המשכילים). נדמ׳׳ח בסו׳׳ס ארצות החיים דיליה.

שמשון
הודעות: 299
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שמשון » ג' ספטמבר 25, 2018 7:06 pm

אחד מגדולי המשוררים בכל הדורות הוא מרן הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א ראש ישיבת סלבודקה.
מי ששם לב, אפילו דיבור פשוט שלו הוא בגדר שיר, וכל אימת שהוא מדבר ברבים (בפעמים הבודדות) הרי הוא בעצם משורר.
בכרך החדש על רמ"מ שולזינגר יש איגרת מדהימה שכל מילה היא פיוט

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי לייטנר » ד' ספטמבר 26, 2018 1:27 am

שמשון כתב:אחד מגדולי המשוררים בכל הדורות הוא מרן הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א ראש ישיבת סלבודקה.
מי ששם לב, אפילו דיבור פשוט שלו הוא בגדר שיר, וכל אימת שהוא מדבר ברבים (בפעמים הבודדות) הרי הוא בעצם משורר.
בכרך החדש על רמ"מ שולזינגר יש איגרת מדהימה שכל מילה היא פיוט


הטעימנו נא טעימה קלה

שמשון
הודעות: 299
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שמשון » ד' ספטמבר 26, 2018 1:22 pm

הנה, טעימה קלה על קצה המזלג

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' ספטמבר 26, 2018 1:34 pm

במחילה, מליצות מקובלות ותו לא.

שמשון
הודעות: 299
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי שמשון » ד' ספטמבר 26, 2018 1:40 pm

אל תדון מטעימה קלה על כל הענין

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבנים-משוררים

הודעהעל ידי לייטנר » ד' ספטמבר 26, 2018 3:43 pm

כיון שאתה כתבת שכל דיבור פשוט אצלו הוא בגדר שיר, ואתה בחרת את הטעימה, ההגנה המסתייגת הנ"ל קצת לא לעניין.


חזור אל “אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים