סעדיה כתב:משוש דורים כתב:אך אחר שהתקרב להנהגת הציבור בסוף שנותיו של הרב שך זצ"ל הפך את צורתו ואף נלחם בהם
צ"ע שהרי מובא בפורום באשכול אחר
viewtopic.php?t=4470
שתלמידו כלבבו היה ר"מ בזילברמן.
הוא היה שם ר"מ כמקום עבודה, אך מעולם לא השתייך לקהילתם.
סעדיה כתב:משוש דורים כתב:אך אחר שהתקרב להנהגת הציבור בסוף שנותיו של הרב שך זצ"ל הפך את צורתו ואף נלחם בהם
צ"ע שהרי מובא בפורום באשכול אחר
viewtopic.php?t=4470
שתלמידו כלבבו היה ר"מ בזילברמן.
נוטר הכרמים כתב:הצלחתי להתחיל לרשום את זכרונות ותיאורים, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה הקשה.
קו ירוק כתב:אין באמת 'אופי חסידי' אלא חינוך חסידי. 'אופי חסידי' הינו בס"ה ביטוי מושאל. וברור שאינו קשור מאום להגר"ש.
זה שהיה לו לב חם זה נכון (לא יודע אם יותר מאביו זצ"ל כי לא הכרתיו).
הוא לא למד 'קנאות' ולא 'סולידיות'. לא מדוד זה ולא מדוד אחר. הוא קיבל מגדולי הדור הקודם שעשאוהו בית קיבול, ודובר ע"ז כבר באשכול. וזה בית המדרש של 'בני הנביאים' שהוא זכה לינוק ממנו, ולהעביר הלאה.
ואגב, קנאותו של הגר"ש אין לה דבר עם הקנאות של חוגי הקנאים בירושלים שמתבדלים ממוסדות המדינה ורואים בה כובש זר, ואף הוא עצמו התאונן וגיחך ע"ז שעמי הארץ כינוהו 'קנאי'. קנאותו היא אותה קנאות המוכרת של הרב שך שמוכרת מהרב מבריסק ומהחזו"א (לאופקי ממי שסבור שהחזו"א לא היה קנאי - עקב היותו הולך בין משעולי בני הישוב החדש, שאת תפקידו בארץ ישראל ראה בהשפעה עליהם).
אגב גם הלב החם שלו מזכיר את הרב שך בעל האופי הכללי הזה.
ש.י. רובין כתב:אני פעם שמעתי משמו שהזילברמנים הרי הם הברסלבים של הגר"אניקים.
גן הירק כתב:ר' יצחק שלמה בקנאותו לא היה מסוגל לעמוד בנוכחות הגרי"א וינטרויב זצ"ל בשל ה'חשד' כי הגרי"א מערב חסידות בתורת הרז!
בתוך הגולה כתב:גן הירק כתב:ר' יצחק שלמה בקנאותו לא היה מסוגל לעמוד בנוכחות הגרי"א וינטרויב זצ"ל בשל ה'חשד' כי הגרי"א מערב חסידות בתורת הרז!
הטורא שגבה בין רי"ש לריא"ו מקורו ביחס לקול התור בפרט וגאולה בדרך הטבע ככלל. (רי"ש כינה את ריא"ו 'הגבאי של ההתנגדות לענין הזה'). ושמא הא והא גרמא ליה.
(כמה כוחו של אשכול זה שחביות חומרי נפץ תלוים בו והוא עדיין קיים...)
ש.י. רובין כתב:מענין לענין באותו ענין. מישהו יודע מה היתה דעתו לגבי תכלת ק"ק?
בן ירושלים כתב:ש.י. רובין כתב:מענין לענין באותו ענין. מישהו יודע מה היתה דעתו לגבי תכלת ק"ק?
כשהרב טבגר יצא עם מאמרו בענין התכלת (והזילברמנים ואחרים השתכנעו ממנו) הגיע לגר"ש. ר' שמואל אמר לו שהנושא חשוב וראוי לדיון . לכן הוא שכנע את הרב בוקסבוים לפרסמו במוריה. מאידך הוא עצמו סרב בתוקף להכנס לנושא, אמנם קצת בדק עם טבגר אם שולט בענין ואם הזכיר איזה גר"א בענין.
דומני שהסביר שכל זמן שלא בירר הנושא הוא יכול לסמוך על הגדולים שקבעו שא"צ תכלת בזה"ז. אם יברר את הענין יצטרך לנהוג לפי מסקנתו
איש הגבעה כתב:בן ירושלים כתב:ש.י. רובין כתב:מענין לענין באותו ענין. מישהו יודע מה היתה דעתו לגבי תכלת ק"ק?
כשהרב טבגר יצא עם מאמרו בענין התכלת (והזילברמנים ואחרים השתכנעו ממנו) הגיע לגר"ש. ר' שמואל אמר לו שהנושא חשוב וראוי לדיון . לכן הוא שכנע את הרב בוקסבוים לפרסמו במוריה. מאידך הוא עצמו סרב בתוקף להכנס לנושא, אמנם קצת בדק עם טבגר אם שולט בענין ואם הזכיר איזה גר"א בענין.
דומני שהסביר שכל זמן שלא בירר הנושא הוא יכול לסמוך על הגדולים שקבעו שא"צ תכלת בזה"ז. אם יברר את הענין יצטרך לנהוג לפי מסקנתו
אני יודע שאברך אחד שלמד הסוגיא ויצא לו שצריך ללבוש תכלת, אבל אשתו לא הסכימה שילבש אפילו בצנעה, ואמרה לו שישאל את פי מרן זצ"ל ואשר יאמר תקבל, והסכים לו מרן שילבש בצנעה, ואכן הוא לובש בצנעה.
איש הגבעה כתב:בן ירושלים כתב:ש.י. רובין כתב:מענין לענין באותו ענין. מישהו יודע מה היתה דעתו לגבי תכלת ק"ק?
כשהרב טבגר יצא עם מאמרו בענין התכלת (והזילברמנים ואחרים השתכנעו ממנו) הגיע לגר"ש. ר' שמואל אמר לו שהנושא חשוב וראוי לדיון . לכן הוא שכנע את הרב בוקסבוים לפרסמו במוריה. מאידך הוא עצמו סרב בתוקף להכנס לנושא, אמנם קצת בדק עם טבגר אם שולט בענין ואם הזכיר איזה גר"א בענין.
דומני שהסביר שכל זמן שלא בירר הנושא הוא יכול לסמוך על הגדולים שקבעו שא"צ תכלת בזה"ז. אם יברר את הענין יצטרך לנהוג לפי מסקנתו
אני יודע שאברך אחד שלמד הסוגיא ויצא לו שצריך ללבוש תכלת, אבל אשתו לא הסכימה שילבש אפילו בצנעה, ואמרה לו שישאל את פי מרן זצ"ל ואשר יאמר תקבל, והסכים לו מרן שילבש בצנעה, ואכן הוא לובש בצנעה.
נעמן כתב:(פעם בחתונת אחד מבחירי הישיבה, שאביו שהתקרב לחסידות ובעיקר לברסלב, ניסה לנגן את ניגון ה'ד' בבות' בחופה, והגר"ש הפסיק את השירה,
אמנם ייתכן מאד שזה היה כחינוך לבחור, שלא יסחף בדרך אביו)
אוצר החכמה כתב:
אבל עדיין אני חושב שלב האבן העיר הערה שיש לה מקום וכדאי לא להקל ראש להשתמש בביטוי כזה אלא לומר שהיה בו מידתו של מי שפקדו אלוקי הרוחות על העדה ומסתמא לזה בעצם היתה כוונתך.
אוצר החכמה כתב:זה היה קו ירוק והוא התכוון לרש"י שהבאתי למעלה על אלקי הרוחות. באיש אשר רוח בו רש"י אומר כאשר שאלת וכוונתו לד"ה שהבאתי.
אראל כתב:היום יערך הספד מר על פטירת הגר"ש זצ"ל
בוויליאמסבורג ניו יארק ארה"ב
יקשרו עליו הספד וקינה, הג"ר שמואל שלעזינגער, האדמו"ר מסאטמאר שליט"א, והג"ר מלכיאל קוטלר שליט"א ועוד כמה רבנים חשובים
נעמן כתב:לגבי החסידות; מסופר שבילדותו אהב מאד את הנוסח בביה"כ חסידים, והיה מתפלל שם בשבת, ואביו זצ"ל לא אהב זאת, וציווהו שיתפלל עמו בהגר"א, אבל על עניית קדושת 'כתר' לא רצה הילד לוותר, והיה מספיק לרוץ ל'חסידים' מייד בסוף העמידה של מוסף, וחוזר אחרי ה'כתר' ואביו עוד עומד בתפילה...
נוטר הכרמים כתב:אני כבר כמעט מתפתה להעתיק לפה את רשימותיי הבוסריות, לבינתיים כתבתי כ15 עמ' פוליו, לאחר שהאשכול כאן סר ותפל. יש כאן הכל: זילברמן, תכלת, ציונות, ר' שלמה זלמן, קדושת כתר, ובעצם כלום. היטפלות נקדנית לטעות גסה שלי, אכן במקום אלקי הרוחות 'איש אשר רוח בו'.
באמת יישר כח על התמונות היפות מאוד במהלך האשכול ועל המסמכים הבודדים.
סליחה אם מישהו נפגע.
נוטר הכרמים כתב:אני כבר כמעט מתפתה להעתיק לפה את רשימותיי הבוסריות, לבינתיים כתבתי כ15 עמ' פוליו, לאחר שהאשכול כאן סר ותפל. יש כאן הכל: זילברמן, תכלת, ציונות, ר' שלמה זלמן, קדושת כתר, ובעצם כלום. היטפלות נקדנית לטעות גסה שלי, אכן במקום אלקי הרוחות 'איש אשר רוח בו'.
באמת יישר כח על התמונות היפות מאוד במהלך האשכול ועל המסמכים הבודדים.
כדאי שתבינו, מדובר פה בת"ח הכי גדול בדור, לפי דעת הגר"ד לנדו שליט"א, ואישיות מרתקת הרבה יותר מאשר הדיונים האינסופיים האלו.
סליחה אם מישהו נפגע.
גן הירק כתב:בתוך הגולה כתב:הטורא שגבה בין רי"ש לריא"ו מקורו ביחס לקול התור בפרט וגאולה בדרך הטבע ככלל. (רי"ש כינה את ריא"ו 'הגבאי של ההתנגדות לענין הזה').
'גאולה בדרך הטבע', או 'גאולה ע"י הרצל'?
כלומר: האם הנידון הוא גאולה בדרך הטבע או שמא הנידון בגאולה ע"י רשעים?
ש. ספראי כתב:נעמן כתב:לגבי החסידות; מסופר שבילדותו אהב מאד את הנוסח בביה"כ חסידים, והיה מתפלל שם בשבת, ואביו זצ"ל לא אהב זאת, וציווהו שיתפלל עמו בהגר"א, אבל על עניית קדושת 'כתר' לא רצה הילד לוותר, והיה מספיק לרוץ ל'חסידים' מייד בסוף העמידה של מוסף, וחוזר אחרי ה'כתר' ואביו עוד עומד בתפילה...
הגר"ש דבילצקי כותב כך במכתב על סבז"ק רבי אפרים שמואל פפרמן לרנר זצ"ל, שייסד את ביהכנ"ס הגר"א דשערי חסד, שלאחר התפילה היה הולך לשמוע קדושת כתר ב'חסידים' הסמוך.
דודי צח כתב:ובכן, הוא בנו הבכור של הרב שלמה זלמן אוירבך, אולי הדמות האחרונה המוסכמת על כל גוני היהדות האורתודוקסית בישראל. איש אהוב על הבריות ואוהב הארץ, שנחשב במשך שנים לחוליה מחברת בין הציונות הדתית לחרדים. הביוגרפיה שכתב עליו שמחה רז, שפרסם ספרים גם על הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, הרב גץ והרב אריה לוין, נקראת 'התורה המשמחת'. קנאות וקיצוניות בוודאי לא היו שם.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 417 אורחים