אזהרה מהרב מאזוז שליט"א

משה ובני ישראל

האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' ספטמבר 25, 2016 10:55 pm

לא דק, שאינם מחליפים אלא אומרים גם הע' כמו א', וכיון שכן הרגילות אצלם לית לן בה.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » א' ספטמבר 25, 2016 11:15 pm

וכנ"ל ראיתי ב"ועלהו לא יבול" שהגרש"ז אוירבך אמר שאין צורך לספרדים לקרוא את שם אדנות כקריאת האשכנזים. וקשה להגיד שהם עושים שלא כהוגן. (כמו שכזכור לי הורה הסטייפלר כדי שלא ישמע כמו אדנַי עם פתח תחת הנון דהיינו "אדונים שלי").
כמובן שבספר יש הרבה שאלות בסגנון של חלק ניכר מהשאלות ששואלים את הגרח"ק. אך התשובות - הם תשובות של הרב שלמה זלמן.

ישראל אליהו

גם מי שבד"כ לא מקפיד, מ"מ בענייני 'סימנא 'מילתא' ראוי להקפיד.
[וכעין שהקפידו לומר "ותכנס אתה לחיים", ולא "ואתה תכנס"..]

אחד מעיר

איתן מושבך!
ברור שמי שמורה לספרדים לשנות מה שנהגו מקדמת דנה אינו אלא מהמתמיהים
הם יאמרו לך שגם אם יש הבדל בין קמץ רחב לפתח
קמץ רחב אינו O לטיני
ולכן מעדיפים להשאר בשלהם

אבל גם האשכנזים מודים שהע' נשתכחה מהם, אלא שאינם רואים צורך לקבל מסורת מעדות אחרות ולחדשה
ולכן אולי במקום שיש חשש חירוף או קללה יש להזהר.
אני מכיר חזן שקורא החותּך חיים בת' דגושה שלא יראה חוסך מונע.

כח הטענה

אחד מעיר כתב:אבל גם האשכנזים מודים שהע' נשתכחה מהם, אלא שאינם רואים צורך לקבל מסורת מעדות אחרות ולחדשה
ולכן אולי במקום שיש חשש חירוף או קללה יש להזהר.

לא ידוע לי שיש מי שמתווכח על הגיית העי"ן ומצחיק לקרוא לזה "קבלת מסורת מעדות אחרות". הסיבה שהאשכנזים אינם מקפידים על זה היא שהם קוראים כדרך רגילותם ואף במקום חשש חירוף אין לחוש כמ"ש רבי לר"ש בנו שיאמר לר"ח (מגילה כ"ד ע"ב ועיי"ש בתוס' שהיה יכול לקרוא חי"ת ע"י טורח ואעפ"כ משמע שלא היה מקפיד).

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ג' אוקטובר 04, 2016 10:39 pm

יש לי כמה חברים אשכנזים שמתפללים במבטא שנשמע לי כמשהו תוניסאי (או קצת תימני, כמובן, בלי ג'ימל הערבית. אלא עם "רימל".).

יש ספר חמוד בנושא ההגייה הנכונה: קשט אמרי אמת. (לא קראתי את כל הספר).
הוא קיצור של ספרו היותר ארוך של מחבר "שפת אמת - שפתי כהן".
היה לי די מצחיק לקרוא את ההסכמה של הרב קאפח לספר הנ"ל.

נ.ב. הנה צילום הכריכה הלקוח מפה:
http://www.wslibrary.net/sifria/he/dikd ... kohen.html

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ו' אוקטובר 28, 2016 2:57 pm

הספר הזה חשוב מאוד!
גם ספרו הארוך יותר.
יש בדבריו דברים שאפשר להתווכח עליהם
אבל חשוב מאוד לקרוא את דבריו

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ג' נובמבר 01, 2016 2:34 pm

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

האשכנזים אמנם אינם מבטאים את הא' והע' כהספרדים בהדגשה יתירה בגלל השפות האירו' שאין אצלם מבטא זה כהשפות השמיות, אבל כל אחד ישים לב שגם אשכנזי שאומר ע' הרי הוא מרגיש קצת את גרונו, ולכן תמיד יש חילוק בין א' לע' וז"ב.

חיים ושלו'

פרי יהושע כתב:
משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

האשכנזים אמנם אינם מבטאים את הא' והע' כהספרדים בהדגשה יתירה בגלל השפות האירו' שאין אצלם מבטא זה כהשפות השמיות, אבל כל אחד ישים לב שגם אשכנזי שאומר ע' הרי הוא מרגיש קצת את גרונו, ולכן תמיד יש חילוק בין א' לע' וז"ב.

אני כבר אשכנזי כמה שנים ומעולם לא שמתי לב לכך...

פרי יהושע

חיים ושלו' כתב:
פרי יהושע כתב:
משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

האשכנזים אמנם אינם מבטאים את הא' והע' כהספרדים בהדגשה יתירה בגלל השפות האירו' שאין אצלם מבטא זה כהשפות השמיות, אבל כל אחד ישים לב שגם אשכנזי שאומר ע' הרי הוא מרגיש קצת את גרונו, ולכן תמיד יש חילוק בין א' לע' וז"ב.

אני כבר אשכנזי כמה שנים ומעולם לא שמתי לב לכך...

תאמר לעצמך את האות עין, ותשים לב שאתה מרגיש מעט את הגרון אפי' אם אתה מתאמץ להתבטא באשכנזית, תנסה בבקשה!!

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' נובמבר 02, 2016 5:33 pm

בתפילות - העיקר הלב. והקב"ה מלבד מה שמכיר גם את המבטא של ברואיו האשכנזיים, גם מבין מה מקפלים מלות התפילה, ומה הם כוונות הלב.

ולפיכך כשאנו מתפללים שהקב"ה ירפא את יוסף בן שמעון, או שלומדים לעילוי נשמתו - ויש אלף יוסף בן שמעון, הקב"ה יודע למי אנוכי מתכוין.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' נובמבר 09, 2016 2:17 am

דודי צח כתב:בתפילות - העיקר הלב. והקב"ה מלבד מה שמכיר גם את המבטא של ברואיו האשכנזיים, גם מבין מה מקפלים מלות התפילה, ומה הם כוונות הלב.

ולפיכך כשאנו מתפללים שהקב"ה ירפא את יוסף בן שמעון, או שלומדים לעילוי נשמתו - ויש אלף יוסף בן שמעון, הקב"ה יודע למי אנוכי מתכוין.

ראב"ע (קהלת ה א) כתב:ואחרים אמרו (ע"פ סנה' קו,ב): רחמנא ליבא בעי - אם כן, למה נצטרך לדבר? כי הוא יודע תעלומות לב! והלא תיקנו הקדמונים לאמר בצום כיפור (ראה תחינה לשליח ציבור במוסף של ר"ה): 'היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל ואל יכשלו בלשונם'

הא לחמא עניא

משה ובני ישראל כתב:האשכנזים שינם מבטאים כראוי ע' וא' יכולים להפוך ח"ו את משמעות הסימנים שישמע ח"ו שיקרעו לפניך זכויותינו ושתקרא רוע גזר דינינו. ע"כ יש ליזהר.
(אי אפשר עדיין להוריד את השיעור של אתמול מאתר "קול ברמה")

לא זו רק עצם החלפת אות א' באות ה' וכן להיפך, ג"כ יש לחשוש, אך ע"ז כבר נאמר במדרש שיר השירים [איני זוכר כעת הלשון המדויק אלא תוכן הדברים] עה"פ ודגלו עלי אהבה, אל תיקרי ודגלו אלא ולגלוגו עלי אהבה, שאפי' אומרים באופן לא תקין ג"כ עלי אהבה.
וזהו לימוד זכות לכל ההגיות והמבטאים הלא נכונים שאומרים.
איזהו עבודה שבלב - זהו תפילה.
תנוח דעת המתפללים.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' אוגוסט 29, 2017 9:48 pm

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב על פסוק ד

אמר ר' אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואייבת אמר הקדוש ברוך הוא ודילוגו עלי אהבה, אמר ר' יששכר תינוק שקורא למשה משה לאהרן אהרן לעפרן עפרן אמר הקדוש ברוך הוא וליגלוגו עלי אהבה

בהגהות אשרי (שבת פרק ו) מבואר שהמדרש מיירי באופן שאינו יכול ללמוד. והובא בתרומת הדשן (פסקים וכתבים קפא), המובא בדרישה (או"ח קמב).

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' אוגוסט 30, 2017 4:43 pm

דודי צח כתב:בתפילות - העיקר הלב. והקב"ה מלבד מה שמכיר גם את המבטא של ברואיו האשכנזיים, גם מבין מה מקפלים מלות התפילה, ומה הם כוונות הלב.

ולפיכך כשאנו מתפללים שהקב"ה ירפא את יוסף בן שמעון, או שלומדים לעילוי נשמתו - ויש אלף יוסף בן שמעון, הקב"ה יודע למי אנוכי מתכוין.

צ"ל בתפילה שם האם ולא שם האב. כמובן שזו הערה צדדית ולא לעצם האשכול.
הערה קצת פחות צדדית: כשמתפללים לרפואת פלוני - לא יקרה שום אסון אם פלוני נוסף באותו שם יירפא, אבל כשבהגייה משתמע היפך הכוונה המקורית זה כבר יכול להיות ותר בעייתי

האמת והשלום

פרי יהושע כתב:תאמר לעצמך את האות עין, ותשים לב שאתה מרגיש מעט את הגרון אפי' אם אתה מתאמץ להתבטא באשכנזית, תנסה בבקשה!!

כונתי מאז שאני הייתי לילד קטן וחזרנו בבית בתשובה והתחלתי להתפלל כמנהגנו ועד היום הזה כמעט ולא ראיתי מעדתנו שמבטלים את הע' באופן גורף אלא תמיד יש איזה הרגשה של העמקה בקול כשמנסים לבטא את האות עין וכדבריך

חוקר ודורש

אחד מעיר כתב:איתן מושבך!
ברור שמי שמורה לספרדים לשנות מה שנהגו מקדמת דנה אינו אלא מהמתמיהים
הם יאמרו לך שגם אם יש הבדל בין קמץ רחב לפתח
קמץ רחב אינו O לטיני
ולכן מעדיפים להשאר בשלהם

אבל גם האשכנזים מודים שהע' נשתכחה מהם, אלא שאינם רואים צורך לקבל מסורת מעדות אחרות ולחדשה
ולכן אולי במקום שיש חשש חירוף או קללה יש להזהר.
אני מכיר חזן שקורא החותּך חיים בת' דגושה שלא יראה חוסך מונע.

א"כ היום הרת עולם הוא ג"כ מבטא היום הרת בת' דגושה?

ישראל אליהו

חוקר ודורש כתב:א"כ היום הרת עולם הוא ג"כ מבטא היום הרת בת' דגושה?

לא כ"כ את ההתנפלות על "היום הרת עולם".
הלא במבטא אשכנזי יש הבדל בין 'היום הרס עולם' שבזה הה"א בקמץ, לבין 'היום הרת עולם' שהה"א בחטף פתח.

שפל ברך · הודעהעל ידי **שפל ברך** » ו' ספטמבר 01, 2017 1:00 am

אם במסורת האשכנזית לאות ע' עסקינן, עדיין יש בינינו אשכנזים ששומעים מהם שרידים למסורת הקדומה שהאות עי"ן נהגית במבטא הקרוב לאות נ' (זה, אגב, גם המקור לעיוות 'יענקי' או 'יענקל' לשם 'יעקב') אלא שהעיצור נהגה באמצעות מקום עמוק יותר בלשון (קרוב יותר לאזור שממנו מופקת הע' הספרדית).
ב'אשל אברהם' (בוטשאש, אולי מישהו יתנדב לעשות חיפוש ולמצוא מקור מדוייק) הביא שהיו שדיברו בשבת על עסקים וכדי 'שלא להכשל' באיסור ממצוא חפציך - היו אומרים 'בלי נדר שבת'... הוא מסביר זאת בהשערה שלו - כי במקור היו אומרים 'בלי העדר שבת' (צ"ע, לכאורה מתאים יותר 'בהעדר שבת') ובמהלך השנים זה השתבש עקב הדמיון של האות ע' לאות נ'!

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ד' ספטמבר 27, 2017 3:25 am

שפל ברך כתב:אם במסורת האשכנזית לאות ע' עסקינן, עדיין יש בינינו אשכנזים ששומעים מהם שרידים למסורת הקדומה שהאות עי"ן נהגית במבטא הקרוב לאות נ' (זה, אגב, גם המקור לעיוות 'יענקי' או 'יענקל' לשם 'יעקב') אלא שהעיצור נהגה באמצעות מקום עמוק יותר בלשון (קרוב יותר לאזור שממנו מופקת הע' הספרדית).
ב'אשל אברהם' (בוטשאש, אולי מישהו יתנדב לעשות חיפוש ולמצוא מקור מדוייק) הביא שהיו שדיברו בשבת על עסקים וכדי 'שלא להכשל' באיסור ממצוא חפציך - היו אומרים 'בלי נדר שבת'... הוא מסביר זאת בהשערה שלו - כי במקור היו אומרים 'בלי העדר שבת' (צ"ע, לכאורה מתאים יותר 'בהעדר שבת') ובמהלך השנים זה השתבש עקב הדמיון של האות ע' לאות נ'!

אני עוד שמעתי אנשים גדולים שברצותם לדקדק באותיותה של קריאת שמע היו אומרים משהו שנשמע כמו "שְמַענג ישראל".

אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' ספטמבר 27, 2017 7:55 am

ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

ועל דרך זה אומרים, שפעם שמע אחד מיוצאי תימן חסיד האומר "ועוזו בשחקים" (הנשמע כמו 'ועיזו בשחקים'), וצעק לו: מאיפה הגיעה העז לשחקים? המתין החסיד עד שהגיע התימני לאותו פסוק בתחלתו "תנו עוז לאלקים" (ובהגייה התימנית שוה החולם לצירי), אמר לו: אה, אתם הבאתם לשם...

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ד' ספטמבר 27, 2017 9:05 am

איש גלילי כתב:
ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

ועל דרך זה אומרים, שפעם שמע אחד מיוצאי תימן חסיד האומר "ועוזו בשחקים" (הנשמע כמו 'ועיזו בשחקים'), וצעק לו: מאיפה הגיעה העז לשחקים? המתין החסיד עד שהגיע התימני לאותו פסוק בתחלתו "תנו עוז לאלקים" (ובהגייה התימנית שוה החולם לצירי), אמר לו: אה, אתם הבאתם לשם...

הסיפור במקורו הוא על פולני וליטאי (לפי המבטא הליטאי המקורי), ואין צורך ליצור מפגש ורשה-צנעא.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ד' ספטמבר 27, 2017 10:21 am

איש גלילי כתב:
ברמן כתב:אגב, פעם לגלג אחד מעדות המזרח, מאיפה הגיעה אות הנון ל"יענקב". ענה לו אחד השומעים מהיכן שהגיע אות הגימל למגרב... (מקור השם מגרב בערבית, הוא מהמילה מערב בלשון הקודש).

ועל דרך זה אומרים, שפעם שמע אחד מיוצאי תימן חסיד האומר "ועוזו בשחקים" (הנשמע כמו 'ועיזו בשחקים'), וצעק לו: מאיפה הגיעה העז לשחקים? המתין החסיד עד שהגיע התימני לאותו פסוק בתחלתו "תנו עוז לאלקים" (ובהגייה התימנית שוה החולם לצירי), אמר לו: אה, אתם הבאתם לשם...

כבר ידוע המעשה בפולני ששאל את הליטאי: מדוע ישראל ישמח באחיו עֵשיו...??
כמו שנאמר "ישמח ישראל בעושיו"

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ה' ספטמבר 28, 2017 2:42 pm

החולם התימני
כמי שנשמע היום הוא ממש קמץ (אשכנזי ותימני) O לטיני
אצל הזקנים יותר אולי עדיים אפשר לשמוע הרכבת EO
אבל זוכרני ששמעתי עדנים (בני עַדֶן) קוראים משה מֶׂשַה (הסגול והפתח שוים).
וזה נשמע בלי שום מרכיב של O רק E

איש גלילי

אני מכיר כמה תימנים שהוגים את החולם כE ממש.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' פברואר 22, 2018 10:40 am

שפל ברך כתב:אם במסורת האשכנזית לאות ע' עסקינן, עדיין יש בינינו אשכנזים ששומעים מהם שרידים למסורת הקדומה שהאות עי"ן נהגית במבטא הקרוב לאות נ' (זה, אגב, גם המקור לעיוות 'יענקי' או 'יענקל' לשם 'יעקב') אלא שהעיצור נהגה באמצעות מקום עמוק יותר בלשון (קרוב יותר לאזור שממנו מופקת הע' הספרדית).
ב'אשל אברהם' (בוטשאש, אולי מישהו יתנדב לעשות חיפוש ולמצוא מקור מדוייק) הביא שהיו שדיברו בשבת על עסקים וכדי 'שלא להכשל' באיסור ממצוא חפציך - היו אומרים 'בלי נדר שבת'... הוא מסביר זאת בהשערה שלו - כי במקור היו אומרים 'בלי העדר שבת' (צ"ע, לכאורה מתאים יותר 'בהעדר שבת') ובמהלך השנים זה השתבש עקב הדמיון של האות ע' לאות נ'!

עוד הד לע' המקורי נמצא באיות וביטוי של המספר שבע, שבאנגלית הוא seven, וכן בגרמנית sieben, שהעיצור n שבסוף הוא הוא הע' המקורי.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' פברואר 22, 2018 4:06 pm

: אשל אברהם אורח חיים קמב.GIF (10.37 KiB) נצפה 13935 פעמים

: אשל אברהם אורח חיים שז.GIF (18.15 KiB) נצפה 13935 פעמים

מה שנכון נכון

בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' פברואר 23, 2018 4:28 pm

במטה דן לר' דוד ניטו רק קבילת הספרדים והפורטוגזים שנדפס בשנת תע"ד, בחלק הספרדי המילה שמע, היא Semang.

כרמי שלי · הודעהעל ידי **כרמי שלי** » א' פברואר 25, 2018 7:45 am

מסורת מעניינת נוספת בהגיית העי"ן (הגרי"א הענקין זצ"ל - 'דקדוקים בשמות בגיטין וחלופי מבטאים' שבס' עדות לישראל):

: הגרי''א הענקין.JPG (27.83 KiB) נצפה 13821 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 26, 2018 4:13 am

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

והרב מאזוז שליט"א מביאו תמיד כהוכחה להגיית האשכנזים בעיי"ן כהיום הזה. ובעיני פלא הוא.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ד' פברואר 28, 2018 1:26 am

מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

לכאורה אין הכוונה "נג" ממש, אלא הג' הוא רמז לאופן הגיית הנו"ן, היינו נו"ן אחורית כעין שהוגים קודם ג' (במלה "אנגליה" למשל).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' פברואר 28, 2018 4:13 pm

בן ראובן כתב:
מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

לכאורה אין הכוונה "נג" ממש, אלא הג' הוא רמז לאופן הגיית הנו"ן, היינו נו"ן אחורית כעין שהוגים קודם ג' (במלה "אנגליה" למשל).

מסתברא. אך הרב מאזוז, כמדומה, מפרש בזה "אנג" ממש (וכנ"ל).

מה שנכון נכון

בן ראובן כתב:
מה שנכון נכון כתב:בנוהג כצאן יוסף פ' דקדוק כותב ש'צריך' לקרוא את העי'ן =אנג. שמע=שמאנג, למען=למאנגן. "ולא כזה ממש, והספרדים (כוונתו כנראה להולנדים באמ"ד שהזכיר במקו"א) קורין אותה כדינה".

לכאורה אין הכוונה "נג" ממש, אלא הג' הוא רמז לאופן הגיית הנו"ן, היינו נו"ן אחורית כעין שהוגים קודם ג' (במלה "אנגליה" למשל).

וכך נראה מהאמור כאן.

: מנהגי אמשטרדם ד.PNG (59.1 KiB) נצפה 13637 פעמים

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ש' יוני 02, 2018 11:38 pm

סברתי שהמקור להגיית ע' באמצע מילה הוא כעין יי' זה ממקור ליטאי, אבל לפי האשל אברהם משמע שזה היה כך גם בגאליציה, ויל"ע עד היכן פשט.

עדיין נפוץ לשמוע את ההיגוי הזה:
בטח בה לב ביילה...
וחסיד בכל מיישיו...
וחגור נתנה לכנייני...
ואכלת ושבייתה...
וים סוף בקייתה...
ממיימקים קראתיך...
מסכת תיינית...
והיימידנו מלכנו לחיים ולשלום...
בייגלה ובזמן קריב...

ואילו בסוף מילה זה עמוק כמעט כמו מסתיים בנג', כך בשמע, כך באשר נשבע, ועוד.

לבי במערב

בנוגע לכללות האשכול - ראה שו"ע הרב או"ח סי' תקפב ס"ז ואילך. שם סי' תקצא סי"ב.

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ד' אוקטובר 03, 2018 3:42 pm

לא עברתי על כל האשכול, ואיני יודע אם כבר העירו ע"ז
אבל בשונה מהעי"ן שבזה אכן אין להאשכנזים מסורה לדייק ולהבדילו מהאל"ף, לעומת זאת האל"ף (A) והה"א (H) מעולם לא היה דומה אחד לשני, ומדובר בתופעה חדשה מאוד, והתופעה אינו אלא כאן בארץ ישראל, בחו"ל לא שמעתי ולא ראיתי מאן דהו שמבלבל בין שני האותיות האלו.

לבי במערב

בן אדם כתב:בחו"ל לא שמעתי ולא ראיתי מאן דהו שמבלבל בין שני האותיות האלו.

איפה בחו"ל? באיזה שנים?

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ד' אוקטובר 03, 2018 3:53 pm

לבי במערב כתב:
בן אדם כתב:בחו"ל לא שמעתי ולא ראיתי מאן דהו שמבלבל בין שני האותיות האלו.

איפה בחו"ל? באיזה שנים?

אני מדבר מארה"ב, אבל למיטב ידיעתי בכל המקומות כך, גם באנגליה וגם בלגיה וגם בשאר המקומות.
מאז ומעולם, גם היום וגם מחר, לך נא וראה את שלום אחיך ממדינות הים והשיבני דבר.

כנראה שזה בעקבות השפות הערביות והבאים משם, לעומת זאת בשפות הליטיניות כולם, האותיות ה"א ואל"ף אינם דומים כלל ולא קרב זה אל זה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר