האם יש אביון אמיתי כהיום?

[עובדיה חן]

בהלכה מוגדר אביון היינו שאין לו כל מחסרו ו,השאלה היא כהיום ,לכאורה אין מצב שאדם אין לו מה לאכול ומת מרעב, מאידך עם אנו מחשיבים שאין לו כל מחסרו באופן מורחב דהיינו שאין לו כל מחסרו אפילו לחיתון ילדים וכו ואין לו בכלל חובות ומשכנתא ותמיד נמצא בעודף ,נמצא שכמעט רוב הציבור נחשב אביונים וצ"ע

[קו ירוק]

ובכן מה ?

[בברכה המשולשת]

מן הסתם בשביל מתנות לאביונים כחומרה לחשוש דדווקא אביון ממש

[צורב מתחיל]

פעם פגשתי גבאי צדקה נאמן הממונה על קופה שאינה באזור שלי, ושאלתי אותו האם באמת יש כאלו שזה כפשוטו לקיים סעודת פורים? (הוספתי לו שבין כך אינני מהתורמים וא"כ אינו מפסיד בזה כסף). וסיפר לי שכיון שהוא ידוע כממונה על הצדקה אינו מחלק בעצמו את הכסף אלא שולח אחרים כדי שלא יהי' אי נעימות למקבלים. באותה השנה לא הסתדרו עם שליח לאחד המקבלים והוא נאלץ ללכת בעצמו, אחרי שהתחפש כדבעי באופן שלא יהי' מוכר הלך לאותו הבית ודפק שם ולא פתחו לו את הדלת ומהבית שמע צרחות של ילד והיסטריה, העיז פניו (שהרי אף אחד לא מזהה אותו) ופתח הדלת וראה בית ריק שמלבד מפה לבנה לא הי' שם דבר וילד שמרוב כאב על זה שאין שום פורים בבית הגיע לקריסה נפשית וניסה לעשות שפטים באביו רח"ל. (והסביר שלא ידעו שהמצב גרוע כ"כ).

אני מקוה שאין הרבה מקרים כאלו, ועם כל זה אני כותב כי לפעמים שומעים דיבורים שהיום אין עניים אמיתיים או עניים גמורים וזה יוצר רפיון בכל מצות הצדקה.

[אראל]

מעשה באחד שנסער לביהמ"ד בקולות וצעקות הצילו! הצילו!, מה קרה? שואלים אותו מכל הצדדים
אינכם רואים? חמש דובים ומלתעות פיהם פעורות רדפו אחרי השיגוני פצועני והרגוני הריגה שיש בו ממש, הצילו! גיוואלד!
שואלים אותו, כיצד יתכן שהדובים טרפו אותך והרגוך, והלא בא הרוג ברגליו ואתה עומד בריא אולם חי בפנינו
עונה ואומר: אם לזאת יקרא חיים, אמור נא מה זה מיתה??

הנמשל...
ישנם בני אדם שלמראה עינים אכן אולי יש להם מה לאכול בסעודת פורים, אבל המצב אצלם רחוק מאוד מלהיות כ"כ איי איי איי,
וכי לזאת יקרא 'סעודת פורים'?.....

[עבד הזמן]

הגרשז"א כ' שאדם ש אין לו צרכי קיום בסיסיים נחשב כאביון הו"ד בהליכות שלמה

[ארזי ביתר]

ביודעי ומכירי קאמינא. עד כמה שזה לא נשמע אמיתי, יש אנשים שאין אצלם בבית מה לאכול. כפשוטו. וליתר דיוק, לפעמים יש להם מה לאכול.

אברך שהגיע לשבת אחים בבית חבירו בליל שב"ק, ולאחר הסיום שאל בבושה את המארח, אם יוכל לקחת את שאריות הקוגל לביתו, לפי שאין כל דבר מאכל בביתו לסעודת צפרא דשבתא [הוא סיפר שבסעודת ליל שבת, התחלקו הוא וזוגתו וארבעת ילדיהם, ב-3 פרוסות לחם וקופסת טונה!]. זה נקרא שיש מה לאכול?

וזו רק דוגמא. עוד כמה וכמה סיפורים מעין אלו שמעתי. לדאבוננו.


אגב, בעקבות אותו סיפור הקמנו מערך ענק בקהילה: רוב חברי הקהילה קיבלו ע"ע להוסיף בקניה השבועית דבר מאכל מסוים [כל אחד לפי יכולותיו] מתוך סל מזון שפרסמנו. דברי המאכל נאספים מידי שבוע ע"י מתנדבים ומונחים מאחורי דלתות כמה משפחות, במארזי משלוח של הרשתות המקומיות.

[אראל]

שייך כאן, יהודי מדקדק בהידור לקיים מצות מתנות לאביונים
https://www.jumbomail.me/en/Downloads.a ... 3838673D3D

[עובדיה חן]

לסיכום ניתן למצואכהיום אביון אמיתי ומהודר.

[נהר שלום]

מעשה בעיירה אחת שלא נמצאו בה עניים, טרחו וחפשו ולא מצאו.
בבין השמשות של מוצאי פורים נכנס לבה"כ בריצה אחד המדקדים וקורא בקול גדול "מצאתי מצאתי! זכיתי לקיים מתנות לאביונים".
כולם קפצו לשמוע מיהו האביון, אולם המדקדק סירב לגלות, "הרי אני צריך שישאר אביון גם לשנה הבאה".

[עפר תחת רגליכם]

הסיפורים נוגעים ללב ממש. אך אני שואל. האם הבית (הריק) שלהם הוא שלהם? אם כן - יש להם רכוש של הרבה רבבות עד מעל מליון שקלים! האם לזה ייקרא אביון? האם רשאים הם לקחת מתנות לאביונים? ימכרו את ביתם וישכרו.
התלבטתי רבות בעניין ולא מצאתי לזה התייחסות.
פורים שמח!

[בברכה המשולשת]

הסיפורים נוגעים ללב ממש. אך אני שואל. האם הבית (הריק) שלהם הוא שלהם? אם כן - יש להם רכוש של הרבה רבבות עד מעל מליון שקלים! האם לזה ייקרא אביון? האם רשאים הם לקחת מתנות לאביונים? ימכרו את ביתם וישכרו.
התלבטתי רבות בעניין ולא מצאתי לזה התייחסות.
פורים שמח!

יש בדיוק על זה תשובה בשבט הלוי (לגבי צדקה), שאין הוא מחוייב למכור. ולמיטב זכרוני יש חולקים (הראויים לחלוק)

[עושה חדשות]

עי' תשובות והנהגות כרך ב סימן שנב.