השפעת הפסק על הטבע

מראה המקום

האם מישהו מכיר מקור לסיפור אודות אדם שחלה במחלה מסוימת והרב המליץ לו לעלות לא"י כי שם יקבל את הוראות השו"ע שפוסק שכה"ג אינו טריפה .

בחיפושי אחר זה מצאתי כמה גירסאות שהרב הוא הגר"ח מולז'ין ,הרש"ש , החזו"א .

אודה למי שיורה לי מקור נאמן להנ"ל

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ג' אפריל 29, 2014 1:10 am

מעין זה כתב מרן החזו"א בקונטרס השיעורים שלו. וז"ל:
"ונראה דשורש הלכה נאמרה לפי דעתו של רואה ואם בעיניו שאין כאן י' טפחיםהרי היא כשרה
מן הדין... אבל הכרעת שיעור טריפה הפרטית נתנה לחכם ומה שנראה לו זה הוא שורש
ההלכה שנאמרה למ"מ ועל תנאי זה הוזהרנו... ואפשר דחייה תלויה בהוראת החכם אם היתה
ההוראה בחייה, כדאמר בירושלמי פ"ק דכתובות ה"ב אקרא וגו' בת ג' שנים ויום אחד ונמלכו בי"ד
ועיברו את השנה בתוליה חוזרין.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ג' אפריל 29, 2014 11:05 am

גלאגוזים כתב:מעין זה כתב מרן החזו"א בקונטרס השיעורים שלו. וז"ל:
"ונראה דשורש הלכה נאמרה לפי דעתו של רואה ואם בעיניו שאין כאן י' טפחיםהרי היא כשרה
מן הדין... אבל הכרעת שיעור טריפה הפרטית נתנה לחכם ומה שנראה לו זה הוא שורש
ההלכה שנאמרה למ"מ ועל תנאי זה הוזהרנו... ואפשר דחייה תלויה בהוראת החכם אם היתה
ההוראה בחייה, כדאמר בירושלמי פ"ק דכתובות ה"ב אקרא וגו' בת ג' שנים ויום אחד ונמלכו בי"ד
ועיברו את השנה בתוליה חוזרין.

לא דמי כלל, דאם פסק הרב בהלכות טריפות ונפק"מ לדינא, שוב גם במציאות הבהמה לא תמות, אבל לגבי אדם שאין משמעות דינית לפסיקתו, בפשוטו לא יועיל כדבר הזה.

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ג' אפריל 29, 2014 12:45 pm

גם באדם יש נפק"מ אם הוא טריפה.

מחולת המחנים

סגן אלוף כתב:
גלאגוזים כתב:מעין זה כתב מרן החזו"א בקונטרס השיעורים שלו. וז"ל:
"ונראה דשורש הלכה נאמרה לפי דעתו של רואה ואם בעיניו שאין כאן י' טפחיםהרי היא כשרה
מן הדין... אבל הכרעת שיעור טריפה הפרטית נתנה לחכם ומה שנראה לו זה הוא שורש
ההלכה שנאמרה למ"מ ועל תנאי זה הוזהרנו... ואפשר דחייה תלויה בהוראת החכם אם היתה
ההוראה בחייה, כדאמר בירושלמי פ"ק דכתובות ה"ב אקרא וגו' בת ג' שנים ויום אחד ונמלכו בי"ד
ועיברו את השנה בתוליה חוזרין.

לא דמי כלל, דאם פסק הרב בהלכות טריפות ונפק"מ לדינא, שוב גם במציאות הבהמה לא תמות, אבל לגבי אדם שאין משמעות דינית לפסיקתו, בפשוטו לא יועיל כדבר הזה.

הרב סגן במח"כ לא הבנתי את דבריך, הרי מתוך דברי החזו"א מתבאר שההלכה קובעת את המציאות גם אצל האדם, וכמו שהביא מבת ג' שנים ויום אחד שבתוליה חוזרין.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ג' אפריל 29, 2014 4:42 pm

מחולת המחנים כתב:הרב סגן במח"כ לא הבנתי את דבריך, הרי מתוך דברי החזו"א מתבאר שההלכה קובעת את המציאות גם אצל האדם, וכמו שהביא מבת ג' שנים ויום אחד שבתוליה חוזרין.

אינו מובן מה אינו מובן.
בענין בת ג' שנים חז"ל פסקו את עיבור השנה לענין כל דיניו והלכותיו, ולכן כיון שחל בדיני התורה עיבור השנה, גם כלפי המציאות בתוליה חוזרים, אבל רב שיבוא לפניו ספק טריפה ואין שום משמעות בדין לטריפתו אין כח ביד הרב לפסוק שאינו טריפה ולשנות את המציאות מצד עצמה.
[ודרך אגב ההוכחה מבתוליה חוזרים אינה שייכת לכאן ולכן כתב החזו"א אפשר, ששם היא עשייה ודאית של עיבור והדין משנה את המציאות, משא"כ בספיקות אין הכרח שפסיקת החכם גם אם היא טעות משנה את המציאות וז"פ].

פולישער · הודעהעל ידי **פולישער** » ב' מאי 12, 2014 11:32 am

מעי"ז מסופר על אברך שנכנס אצל הלב שמחה מגור וביקש על אשתו שתלד זכר. ואמר שעל פי דברי הירושלמי עדיין ניתן לפעול לשינוי.
והבטיחו הל"ש באם יקבע שיעור בדף היומי ירושלמי. וכן הווה. והדבר מוכר וידוע בחצר גור.

מלח הארץ · הודעהעל ידי **מלח הארץ** » ד' מאי 14, 2014 9:37 pm

מעולם לא הבנתי את דברי הירושלמי הללו, שהרי חזרת הבתולים אינה משהו שקורה בדיוק בגיל 3 שהרי תלוי בכל נערה כפי מצב בגרותה הגופנית, רק קבעו חכמים שיעור ממוצע של גיל שלוש כמו הרבה שיעורים ע"ז הדרך כגון בן תשע ראוי לביאה, ובן יג שמביא ב' שערות, ובת יב וחצי שמביאה סימני בגרות וכיו"ב. שכמובן נראה בחוש שלא יתכן שיהיה שווה ממש בכל אדם, שכל אחד גדילתו הגופנית ש'ונה משל רעהו.

פולישער כתב:מעי"ז מסופר על אברך שנכנס אצל הלב שמחה מגור וביקש על אשתו שתלד זכר. ואמר שעל פי דברי הירושלמי עדיין ניתן לפעול לשינוי.
והבטיחו הל"ש באם יקבע שיעור בדף היומי ירושלמי. וכן הווה. והדבר מוכר וידוע בחצר גור.

איזה ירושלמי ?? הלוא משנה מפורשת היא שתפילת שוא היא.

בברכה המשולשת

א. יש מחלוקת תוספות ורא"ש (בתחילת פרק בסו"מ) על הגילאים הנ"ל אם הם הלל"מ או שהם על-פי רוב.
ב. בירושלמי על המשנה נאמר באפשר לשנות בתפילה עד הלידה

שמח · הודעהעל ידי **שמח** » ה' מאי 15, 2014 10:00 am

הש"ך בהלכות נדה פוסק שעונה סתם לכל הנשים הכוונה ליום החודש לפי התאריך העברי, דהיינו שאם ב"ד החליטו שמעברין את החודש, אז כל הנשים משתנה מועד ראייתם בהתאם לזה. וזה לשונו:
ש"ך יורה דעה סימן קפט ס"ק יג: כך קובעת בימי החודש - כתב הרא"ה בספר ב"ה שם לא לקידוש החודש ולתקיעת שופר שלנו אלא למולד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע חודש על פי הראיה אבל הרשב"א במ"ה כתב דודאי שיפורא גרים והכל לימות החודש מלא וחסר לחדשים ולשנים מעוברות לפי תיקוני ב"ד שכל מה שב"ד שלמטה עושים ב"ד שלמעלה מסכימי' עמהם דכתיב אשר תקראו אותם אשר תקראו אתם במועדם ואף בחידושי הגוף כן וכמו שדרשו ז"ל בלאל גומר עלי קטנה בת ג' שנים ויום א' שנבעלה אין בתוליה חוזרים נמנו ב"ד ועבר השנה בתולי' חוזרים הוי לאל גומר עלי עכ"ל והוא בירושלמי פרק הנודר מן המבושל הלכה י"ג בשם ר' אבין וכ"כ הרא"ש פרק האשה דבשפורא תליא מילתא והכי אמרינן בס"פ בנות כותים דף ל"ח ע"א דשיפורא גרים וכן הוא באגודה שם וכ"כ בתשובת ר"י מינץ סימן ט' ע"ש שהאריך וכן משמע פשט דברי הט"ו והפוסקים ועיין בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סימן י"ז:

צופר הנעמתי · הודעהעל ידי **צופר הנעמתי** » ה' מאי 15, 2014 1:33 pm

שמח כתב:הש"ך בהלכות נדה פוסק שעונה סתם לכל הנשים הכוונה ליום החודש לפי התאריך העברי, דהיינו שאם ב"ד החליטו שמעברין את החודש, אז כל הנשים משתנה מועד ראייתם בהתאם לזה. וזה לשונו:
ש"ך יורה דעה סימן קפט ס"ק יג: כך קובעת בימי החודש - כתב הרא"ה בספר ב"ה שם לא לקידוש החודש ולתקיעת שופר שלנו אלא למולד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע חודש על פי הראיה אבל הרשב"א במ"ה כתב דודאי שיפורא גרים והכל לימות החודש מלא וחסר לחדשים ולשנים מעוברות לפי תיקוני ב"ד שכל מה שב"ד שלמטה עושים ב"ד שלמעלה מסכימי' עמהם דכתיב אשר תקראו אותם אשר תקראו אתם במועדם ואף בחידושי הגוף כן וכמו שדרשו ז"ל בלאל גומר עלי קטנה בת ג' שנים ויום א' שנבעלה אין בתוליה חוזרים נמנו ב"ד ועבר השנה בתולי' חוזרים הוי לאל גומר עלי עכ"ל והוא בירושלמי פרק הנודר מן המבושל הלכה י"ג בשם ר' אבין וכ"כ הרא"ש פרק האשה דבשפורא תליא מילתא והכי אמרינן בס"פ בנות כותים דף ל"ח ע"א דשיפורא גרים וכן הוא באגודה שם וכ"כ בתשובת ר"י מינץ סימן ט' ע"ש שהאריך וכן משמע פשט דברי הט"ו והפוסקים ועיין בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סימן י"ז:

וז"ל הכו"פ שם (סוף סקט"ו) על הדברי הש"ך הנ"ל:

: כופ.png (50.13 KiB) נצפה 11262 פעמים

מה שנכון נכון

שו"ת חתם סופר חלק ג (אבן העזר א) סימן ו

ודבריו תמוהים מאוד דז"ל רא"ה בבד"ה על מה שכ' תורת הבי' שם בשם ראב"ד דיני וסת החדש ושזה תלוי' בר"ח הן מלא הן חסר ע"ז כ' הרא"ה וז"ל אבל אמ"ו רבנו משה ז"ל יש לו בזה קושי' גדולה המבטלת כל זה שא"א שיהי' הוסתת נתלין בקדוש החדש שאין השופר שתוקעין בו ולא קדוש שלנו שמקדשי' אותו גורם וא"א לומר שלוסת כזה יתחדש דבר בגופה עכ"ל. והנה אם נניח דברי רמב"ן כפשוטן שהוא מכחיש ח"ו שיהי' הטבע משועבד לתורה ודלא כדרשה דלאל גומר עלי. מ"מ יודה עכ"פ שע"י גלגלי רקיע ישתנו הטבעי' וע"י מולד הלבנה ישתנו והשתא נהי דשיפורא לא יגרום מ"מ אם תכנס יום א' בחדש השביעי אחר המוליד ה"ל ז' חדשי' שלמי' וא"כ מה הרעיש העולם בעצי ארזי' בזה. אבל אמת יורה דרכו כי צע"ג איך יחלוק רמב"ן על שני התלמודי' דבירושלמי מפורש לאל גומר עלי שהכל תלוי בחדוש ב"ד...

אבל נראה דמודה רמב"ן בכל אלו הדברים שהמה כלל מונח כגון בת ג' שנים ויום א' בתולי' חוזרי' ובן י"ג מבי' ב' שערות וכל כיוצא באלו הטבע משועבדת לתורה ומשתנת בנס ע"י עיבור ב"ד משא"כ וסתות בודאי אי הי' וסת כל הנשים שוות בתחלת החדש או בסופם או ביום ידוע הי' לנו לומר שתנהג ע"פי שיפורא אך הא אין שתי נשים שוות בווסת ואשה בעצמה אין כל ימיה שווי' וא"כ מה"ת להתלות בתקיעו' שופר של ב"ד ומה צורך לנס הזה וזה פשוט ומובן וגם בפליתי לנדה ראיתי בזה דברים שאינם נראים.

ועוד אני אומר אפי' אם יחלוק אדם על הנס הזה האמור בירושלמי היינו כמ"ש שם שבתולה נבעלה והי' בת ג' שנים ויום א' כבר ואח"כ נמלך ב"ד לעבר השנה יחזרו בתולי' אח"כ שהוא נס נפלא וקשה לומר שהתורה תסמוך דיני' על ניסי'. אבל בזה"ז שכל שנותינו וחדשינו מקודשי' ועומדי' מימי הלל האחרון אע"ג שכמה פעמים מאוחר או מוקדם יום ר"ח למולד הלבנה ודחינן ר"ה מיומו ע"י ד' דחיות מ"מ מתחלה נוסדה הטבע על כך ואין צורך לנס והוא מובן לכל מאמין.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 6:04 am

בברכה המשולשת כתב:א. יש מחלוקת תוספות ורא"ש (בתחילת פרק בסו"מ) על הגילאים הנ"ל אם הם הלל"מ או שהם על-פי רוב.
ב. בירושלמי על המשנה נאמר באפשר לשנות בתפילה עד הלידה

הרא"ש כנראה כוונתך לשו"ת הרא"ש שזהו מכלל השיעורים שניתנו בהלמ"מ, אבל אין משם ראיה שיתכן שכוונתו לעצם הבאת ב' שערות ועצם הבגרות הטבעית וכן לגבי בת ג' ובן ט' אבל לענין שומא בעלמא תוך י"ג - וע"כ כעי"ז לגבי שאר שיעורים - אי"ז עסקו של הרא"ש
ודברי התוס' שהביא בריש בסו"מ אינם שייכים כלל שכל מה שכתבו זהו שבנים כסימנים אף כלפי בן [ולא רק כלפי בת כמבואר ביבמות דף י"ב],
ולפי פשוטו גדלות שלא נודעת בסימנים אין לה שם גדלות כלל כדמוכח מסריס שחל גדלותו למפרע ולא בירור, וכוונת הירו' היתה לשאול שבבת ג' כבר נודע הגדלות והיאך תעקר

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 6:07 am

צופר הנעמתי כתב:
שמח כתב:הש"ך בהלכות נדה פוסק שעונה סתם לכל הנשים הכוונה ליום החודש לפי התאריך העברי, דהיינו שאם ב"ד החליטו שמעברין את החודש, אז כל הנשים משתנה מועד ראייתם בהתאם לזה. וזה לשונו:
ש"ך יורה דעה סימן קפט ס"ק יג: כך קובעת בימי החודש - כתב הרא"ה בספר ב"ה שם לא לקידוש החודש ולתקיעת שופר שלנו אלא למולד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע חודש על פי הראיה אבל הרשב"א במ"ה כתב דודאי שיפורא גרים והכל לימות החודש מלא וחסר לחדשים ולשנים מעוברות לפי תיקוני ב"ד שכל מה שב"ד שלמטה עושים ב"ד שלמעלה מסכימי' עמהם דכתיב אשר תקראו אותם אשר תקראו אתם במועדם ואף בחידושי הגוף כן וכמו שדרשו ז"ל בלאל גומר עלי קטנה בת ג' שנים ויום א' שנבעלה אין בתוליה חוזרים נמנו ב"ד ועבר השנה בתולי' חוזרים הוי לאל גומר עלי עכ"ל והוא בירושלמי פרק הנודר מן המבושל הלכה י"ג בשם ר' אבין וכ"כ הרא"ש פרק האשה דבשפורא תליא מילתא והכי אמרינן בס"פ בנות כותים דף ל"ח ע"א דשיפורא גרים וכן הוא באגודה שם וכ"כ בתשובת ר"י מינץ סימן ט' ע"ש שהאריך וכן משמע פשט דברי הט"ו והפוסקים ועיין בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סימן י"ז:

וז"ל הכו"פ שם (סוף סקט"ו) על הדברי הש"ך הנ"ל:
כופ.png

ודברי הפליתי תמוהים, והרי עדיפא מינה מצינו שט' חדשי העיבור שיפורא קא גרים בנידה דף ל"ח ופסקה הרמ"א בשם מהר"י מינץ שאשה שילדה לחמש ירחים וב' ימים [אם ב' הימים האלו הם מב' חדשים כגון נשאת בל' תשרי וילדה א' ניסן] מייחסים הולד לבעל.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מאי 16, 2014 6:42 am

למה זה קושיה על דבריו הלא גם זה מילתא דלא שכיחא?

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 6:48 am

אוצר החכמה כתב:למה זה קושיה על דבריו הלא גם זה מילתא דלא שכיחא?

מה זה משנה אם שכיחא או לא, מבואר בגמרא שאפילו היריון שהוא מאורע שאין לו קשר לדת בשום אופן תלוי בחדשי שנת הההלכה, מה שזה לא שכיחא זהו משום שבדר"כ איננה יולדת למקוטעים כל כך ולא שבדרך כלל ההיריון לא תלוי בחדשים ההלכתיים שאין בזה טעם לומר שלפעמים כן ולפעמים לא, וכן מבואר בגמ' בנדה דבכל היריון קושי של חדש האחרון לא מטמא בין אם ילדה למקוטעין כאלו בין אם לאו
והאמת שהרמב"ן עצמו לכאורה לא מפרש כך את הסוגיא דדף ל"ח אבל היא נפסקה להלכה
ועאכו"כ שי"ל כן לגבי וסתות

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מאי 16, 2014 6:56 am

אבל הכו"פ בעצמו זה היתה טענתו, שאם לפעמים יזדמן שהקב"ה ישנה בגלל ב"ד זה ייתכן ואת זה הוא מקבל, אבל שבכל חודש וחודש יהיה דבר המצוי בכל העולם תלוי בקידוש החודש זה לא מסתבר.
אתה יכול לחלוק על טענתו, אבל מה הקושיה מעוד מקום שמתאים לטענתו?

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 7:02 am

אוצר החכמה כתב:אבל הכו"פ בעצמו זה היתה טענתו, שאם לפעמים יזדמן שהקב"ה ישנה בגלל ב"ד זה ייתכן ואת זה הוא מקבל, אבל שבכל חודש וחודש יהיה דבר המצוי בכל העולם תלוי בקידוש החודש זה לא מסתבר.
אתה יכול לחלוק על טענתו, אבל מה הקושיה מעוד מקום שמתאים לטענתו?

א. הבאתי ראיה מדם קושי, אא"כ תאמר שכשיש קושי אז הקב"ה משנה את הטבע מה שאין לו טעם ומובן
ב. טענת הפליתי הוא שמצד עצמה גיל ג' שנים ויום א' לא תלוי בחדשי ההלכה אלא שכשההלכה עוקרת את זמן השנה הרגיל גם הטבע משתנה איתה, אבל אם אנו דנים מקצת חדש ככולו בעיבור אזי המכוון בזה הוא שהיריון מצד עצמו תלוי בחדשי ההלכה ולא שכשנכנסת להריון באמצע החדש אז משנה הקב"ה את הטבע מה שאין לו תחילת מובן
ולענ"ד שם הוא חידוש יותר מוסתות שוסת הרי הכל מודים שהיא תלויה בזמן ערך חדש משא"כ עיבור אין טעם לתלותו בט' חדשים יותר מ270 יום

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ה' ינואר 07, 2016 2:28 pm

האם יש למישהו מידע מה המציאות כיום לענין חזרת בתולים?

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ה' ינואר 07, 2016 2:53 pm

כמו המציאות בב' שערות.

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ה' ינואר 07, 2016 7:58 pm

מראה המקום כתב:האם מישהו מכיר מקור לסיפור אודות אדם שחלה במחלה מסוימת והרב המליץ לו לעלות לא"י כי שם יקבל את הוראות השו"ע שפוסק שכה"ג אינו טריפה .

בחיפושי אחר זה מצאתי כמה גירסאות שהרב הוא הגר"ח מולז'ין ,הרש"ש , החזו"א .

אודה למי שיורה לי מקור נאמן להנ"ל

הנה ממה שקיבלתי בזמנו, מתוך הנרשם מהתוועדות של א' ממשפיעי חב"ד בדור הקודם, הרה"ח ר' פרץ מאצ'קין ז"ל. ודומני ברור שבחיפוש באוצר בשמות הללו - התוצאות יביאוהו במקורות קדומים יותר (כי שמעתי הסיפור ככר כמ"פ במסגרות שונות, אלא שכאן הבאתי מתוך הנכתב כבר) :

ר' יוסף דריִבּנעֶס הי' לו מחלה אשר – בבהמה – הרמ"א 'יטריף', והב"י 'יכשיר'. והלך לארץ ישראל, מפני ששם [שיטת] ב"י הוא 'מרא דאתרא'. ושלח להרשנ"ז [האדמו"ר מקאפוסט] בן הצ"צ דליאדי, "איִך פאַרֹשטיֵי ניִט ווִי איִר לעֶבּט איִן חו"ל!?". ויאמר לו [הרשנ"ז] במכתב, "מיִר לעֶבּ'ן מיִט 'שבת'. וההסביר – ד'ארץ ישראל' מקבל מ'יצירה', וחו"ל מ'עשיה'". ויאמר לו [הרשנ"ז, כהמשך], "ד'שבת' גם בחו"ל הוא [עליית] 'עשיה' ל'יצירה'".

ומן הראוי להוסיף כדלהלן: ר' יוסף הנז' ה"ה הר"ר אלי' יוסף ריבלין מעיר דריבין, מגדולי חסידי חב"ד בתקופות אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. מח"ס אהלי יוסף (על הל' קידוש השם ווסתות). עלה ארצה בפועל בשנת תרי"ז. וכעת ראיתי מסופר במק"א (שאמנם לא הובא מפורט כאן לעיל) שאחרי ש"הסביר" כנ"ל לעצמו - קיבל אישור מאדמו"ר הצמח צדק לעלות ארצה. קבע את מגוריו בירושלים עיה"ק, שם חי עוד עשרים שנה, ואפילו הי' נוסע משם לרבו הצמח צדק ברוסי' הלבנה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' פברואר 13, 2017 12:23 pm

פולישער כתב:מעי"ז מסופר על אברך שנכנס אצל הלב שמחה מגור וביקש על אשתו שתלד זכר. ואמר שעל פי דברי הירושלמי עדיין ניתן לפעול לשינוי.
והבטיחו הל"ש באם יקבע שיעור בדף היומי ירושלמי. וכן הווה. והדבר מוכר וידוע בחצר גור.

אין ספק שהסיפור ידוע ומוכר בחצר.....

אבל האם ראו באולטראסונד שמודבר בבת אולי זה היה מלכתחילה בן?!

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ב' פברואר 13, 2017 1:29 pm

בסוף המבוא של רמב"ם חזק התעסק המחבר במעשה זה (או בסיפור דומה). כמדומה שהביא שם חילופי מכתבים בין הרבי מחב"ד והרב ריבקין (בנו של הרב משה דובער ריבקין ראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק) בעניין זה.

עפר לרגלם · הודעהעל ידי **עפר לרגלם** » ב' פברואר 13, 2017 7:34 pm

מעודי לא הבנתי ה'ראיה' שהביאו מהירושלמי שהדין משנה את המציאות.
בירושלמי מבואר דבר אחד שבגיל שלוש אפס אפס הבתולים מפסיקים לחזור.
את הגיל הרי בוודאי משנה עיבור השנה, שהרי הגיל תלוי בתאריך והתאריך נתון לקביעת בי"ד [אותו דבר לעניין דברי הש"ך שווסתות משתנות ע"י עיבור החודש, שהרי תולים את הווסת לפי התאריך].
ואם יש תמיהה בדברי הירושלמי זה על עצם הקביעה שבגיל שלוש במדויק הבתולים כבר לא חוזרים, כשבפשטות היה נראה שזה ככל מידות חכמים שנקבע עפ"י רוב [כמבואר ברשב"א ריש חזקת].
משאי"כ כאשר יש אדם חולה שהחולי מביא מיתה, מה אכפת לי אם הגדרתו ההלכתית היא טריפה או לא, סוכ"ס המציאות היא אחת.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' פברואר 13, 2017 11:45 pm

לולי הש"ך אפשר להבין הירושלמי "שבדין" בתוליה חוזרים ולא במציאות וכמו שהעירו פה שזה משהו אינדיבידואלי הגע בעצמך אם בתוליה נשרו רגע לפני השקיעה הם יחזרו ואם זה 20 דקות אחרי כבר לא יחזרו?!

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' פברואר 14, 2017 7:25 am

בברכה המשולשת כתב:ב. בירושלמי על המשנה נאמר באפשר לשנות בתפילה עד הלידה

וכ"ה במדרש תנחומא ויצא.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' פברואר 14, 2017 3:50 pm

ראה בסוף שו"ת שאגת אריה, הוצאת מכון חתם סופר, ירושלים תשל"א, תולדות המחבר (מאת רמ"מ ישר), עמ' שכ"ז, שהשאג"א פסק להכשיר בסירכא בריאה עם מכה בדופן כהבית יוסף דלא כהרמ"א, וכך הנהיג בהיותו בוולוז'ין וכדעתו נהגו שם כל הימים, וראה שם בהערה ב' סיפור על תושב המקום שסבל ממחלת הריאה, ורצה לצאת מהעיר ולגור במקום אחר, ונתראה אליו אביו בחלום והזהיר אותו שלא יצא מהעיר, כי רק בוולוז'ין הוא יכול לחיות כי נוהגים בה כהשאג"א, אבל אם יצא למקום אחר שמטריפין כדעת הרמ"א הוא לא יוכל לחיות, עיי"ש.

: שאגת אריה1.png (103.16 KiB) נצפה 10435 פעמים

: שאגת אריה2.png (33.97 KiB) נצפה 10435 פעמים

וראה ס' "דובר שלום" (מיכלזון), על מהר"ש מבעלז, עמ' 17, אות ל"ב.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... eid=P0009L
וכן כתב בספרו "אהל אלימלך" עמ' 103, בהערה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=100
וראה ס' "זקני שארית ישראל" (רוזנפלד), זכרון קדושים ס"ק כ"ד, עמ' כ"א ועמ' כ"ב.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... id=CM0011B
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... id=CM0012A
[וע"ע ס' "ברכת אברהם" עה"ת (לרבי אברהם מרדכי אלברט), חלק ה', עמ' ק"ד, שכותב שרק בצפת נחשב הבית יוסף מרא דאתרא, וכבר מפורסם על חולה ריאה שנצטוה מרב שלו בפולין לעלות לגור בצפת, עיי"ש].

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ג' פברואר 14, 2017 3:58 pm

עוד בענין השפעת פסק ההלכה על הטבע. בקרב החסידים נמצא כזה (שיח שרפי קודש, ראקוץ):

הרבי מקאצק אמר על הרמב"ם התמוה שכתב שאין מצוי שדים, דקשה דבגמ' נמצא כמה מעשיות משדים! ועוד קשה, דהרמב"ם בעצמו כתב דטעם הקרבנות הוא משום דעכו"ם מקריבים לשעירים ולשדים כמו שנאמר ולא יזבחו עוד לשעירים, ולכן צוה שישראל יקריבו להקב"ה והה"ק מקאצק תירץ, דבאמת עד שפסק כן הרמב"ם, היו בנמצא שדים, רק אחר שפסק כן הרמב"ם, פסקו הכי בשמים וממילא עתה אין באמת בנמצא שדים.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' פברואר 19, 2017 10:11 pm

ראה בעלון "לקראת שבת מלכתא", (בהוצאת "דרשו"), של שבוע שעבר, פרשת יתרו תשע"ז, עמ' 14, בשם ראש ישיבת צאנז, סיפור שהגאון האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל כתב תשובה ארוכה להכשיר שאילה סבוכה בהלכות טריפות, כדי להמשיך רפואה על יהודי שחלה באותה מחלה, עיי"ש.
http://www.dirshu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7 ... %A2%D7%96/
וכן ראה ס' "לפיד האש" ח"ב עמ' תשי"ח כעין זה.

מלפנא · הודעהעל ידי **מלפנא** » א' פברואר 19, 2017 11:31 pm

הדברי יחזקאל (שבת קמא) כותב שבפסק הגמרא לאסור אשה בנפל בעלה למים שאין להם סוף.
נוצרה האפשרות להנצל מטביעה ממים שאין להם סוף.
וביאר לפי זה את דברי רבי שאמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' פברואר 27, 2018 10:47 am

יש שרצו לטעון לגבי פרשת זכור בשנה מעוברת שהזיכרון עובד יותר חזק על פי הירושלמי הנ"ל , לא פחות ולא יותר. (לא זוכר איפה ראיתי את זה כנראה שאם זה היה שנה מעוברת עכשיו הייתי זוכר...)

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 27, 2018 10:53 am

אם כי אינו דומה כ"כ, מכל מקום אזכיר כאן את מה שהיה בשנת תש"נ, שהרמ"מ מנדלזון רבה של קוממיות עבר לפני האדמור מחבד והזכיר מוסד גדול הנמצא בקשייים כספיים גדולים. להפתעתו אמר לו האדמור שיכנס שלושה רבנים בתור בית דין ויפסקו הלכה שע"פ דין התורה צריך המוסד שיהיה לו כסף כדי לחנך התלמידים בדרך התורה וכו'. וכן עשו והעלו הפסק על הכתב וב"ה ההמשך טוב... וכבר היו כמה ש'חיקו' הנהגה זו והצליחו אף הם.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' פברואר 27, 2018 11:10 am

הביאו גם בית דין ש"פסקו" שהמשיח חייב להתגלות תיכף ומיד ממש..

סיפרון · הודעהעל ידי **סיפרון** » ד' פברואר 28, 2018 1:25 am

בברכה המשולשת כתב:
ב. בירושלמי על המשנה נאמר באפשר לשנות בתפילה עד הלידה

וכ"ה במדרש תנחומא ויצא.

ראיתי דברים חשובים בזה לגריח"ס שליט"א בס' זכות יצחק ח"א סי' יג ראה שם באריכות

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' פברואר 28, 2018 2:03 am

מפורסם מה שפירשו בהגש"פ 'תשעה ירחי לידה' שהוא מעלת ישראל שקובעים חודשים על פי בי"ד, ואם יקבעו שתשיעי הוא ליולדת יהיה הוולד בן קיימא. ועל פי נדה לח א' דשפורא גרים.
ועיין גם חת"ס לסנהדרין כמדומה יא.
ויש להסמיך השיטמ"ק ב"ק נ' המפורסם שהקב"ה נוהג כפי סברת הצדיקים שבדור, ולכן לא מתה בתו של ר' נחוניא, אף שהדרך הטבע היתה אמורה למות.

מצורפים דברי הגרי"ח סופר בספרו זכות יצחק ח"א סימן י"ג

זכות יצחק חא יג.pdf: (3.06 MiB) הורד 262 פעמים

עושה חדשות

מלח הארץ כתב:מעולם לא הבנתי את דברי הירושלמי הללו, שהרי חזרת הבתולים אינה משהו שקורה בדיוק בגיל 3 שהרי תלוי בכל נערה כפי מצב בגרותה הגופנית, רק קבעו חכמים שיעור ממוצע של גיל שלוש כמו הרבה שיעורים ע"ז הדרך כגון בן תשע ראוי לביאה, ובן יג שמביא ב' שערות, ובת יב וחצי שמביאה סימני בגרות וכיו"ב. שכמובן נראה בחוש שלא יתכן שיהיה שווה ממש בכל אדם, שכל אחד גדילתו הגופנית שונה משל רעהו.

מה שנכון נכון כתב:שו"ת חתם סופר חלק ג (אבן העזר א) סימן ו

עפר לרגלם כתב:מעודי לא הבנתי ה'ראיה' שהביאו מהירושלמי שהדין משנה את המציאות.
בירושלמי מבואר דבר אחד שבגיל שלוש אפס אפס הבתולים מפסיקים לחזור.
את הגיל הרי בוודאי משנה עיבור השנה, שהרי הגיל תלוי בתאריך והתאריך נתון לקביעת בי"ד [אותו דבר לעניין דברי הש"ך שווסתות משתנות ע"י עיבור החודש, שהרי תולים את הווסת לפי התאריך].
ואם יש תמיהה בדברי הירושלמי זה על עצם הקביעה שבגיל שלוש במדויק הבתולים כבר לא חוזרים, כשבפשטות היה נראה שזה ככל מידות חכמים שנקבע עפ"י רוב [כמבואר ברשב"א ריש חזקת].
משאי"כ כאשר יש אדם חולה שהחולי מביא מיתה, מה אכפת לי אם הגדרתו ההלכתית היא טריפה או לא, סוכ"ס המציאות היא אחת.

הוקשה לי ג"כ, מהו המקור שמצאו הקדמונים לבאר דברי הירושלמי שנעשה כאן נס, הרי כל מידות חכמים כך הם. ואטו אם לא היה נעשה נס באמת הדין היה משתנה לפי חודשים מלאים וחסרים ושנים מעוברות וכו', וא"כ לאיזה צורך ייעשה כאן נס.

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » ג' אפריל 02, 2019 3:51 pm

בקו' השבילי לדוד על החת"ס ויישובו ע"י הג"ר דוד קליין בעל בית ארזים בספרו פשיטי דספרא הנספח לאחת מכרכי בית ארזים.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' אפריל 02, 2019 7:07 pm

מראה המקום כתב:האם מישהו מכיר מקור לסיפור אודות אדם שחלה במחלה מסוימת והרב המליץ לו לעלות לא"י כי שם יקבל את הוראות השו"ע שפוסק שכה"ג אינו טריפה .

בחיפושי אחר זה מצאתי כמה גירסאות שהרב הוא הגר"ח מולז'ין ,הרש"ש , החזו"א .

אודה למי שיורה לי מקור נאמן להנ"ל

לפי ר"ת שאדם דאית ליה מזלא שונה מבהמה וגם טריפה יכול לחיות, האם אנשים בטרוייש האריכו ימים יותר?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' ינואר 21, 2020 6:04 pm

עושה חדשות כתב:
מלח הארץ כתב:מעולם לא הבנתי את דברי הירושלמי הללו, שהרי חזרת הבתולים אינה משהו שקורה בדיוק בגיל 3 שהרי תלוי בכל נערה כפי מצב בגרותה הגופנית, רק קבעו חכמים שיעור ממוצע של גיל שלוש כמו הרבה שיעורים ע"ז הדרך כגון בן תשע ראוי לביאה, ובן יג שמביא ב' שערות, ובת יב וחצי שמביאה סימני בגרות וכיו"ב. שכמובן נראה בחוש שלא יתכן שיהיה שווה ממש בכל אדם, שכל אחד גדילתו הגופנית שונה משל רעהו.

מה שנכון נכון כתב:שו"ת חתם סופר חלק ג (אבן העזר א) סימן ו

עפר לרגלם כתב:מעודי לא הבנתי ה'ראיה' שהביאו מהירושלמי שהדין משנה את המציאות.
בירושלמי מבואר דבר אחד שבגיל שלוש אפס אפס הבתולים מפסיקים לחזור.
את הגיל הרי בוודאי משנה עיבור השנה, שהרי הגיל תלוי בתאריך והתאריך נתון לקביעת בי"ד [אותו דבר לעניין דברי הש"ך שווסתות משתנות ע"י עיבור החודש, שהרי תולים את הווסת לפי התאריך].
ואם יש תמיהה בדברי הירושלמי זה על עצם הקביעה שבגיל שלוש במדויק הבתולים כבר לא חוזרים, כשבפשטות היה נראה שזה ככל מידות חכמים שנקבע עפ"י רוב [כמבואר ברשב"א ריש חזקת].
משאי"כ כאשר יש אדם חולה שהחולי מביא מיתה, מה אכפת לי אם הגדרתו ההלכתית היא טריפה או לא, סוכ"ס המציאות היא אחת.

הוקשה לי ג"כ, מהו המקור שמצאו הקדמונים לבאר דברי הירושלמי שנעשה כאן נס, הרי כל מידות חכמים כך הם. ואטו אם לא היה נעשה נס באמת הדין היה משתנה לפי חודשים מלאים וחסרים ושנים מעוברות וכו', וא"כ לאיזה צורך ייעשה כאן נס.

מגיד משנה אישות ב,כא כתב:ובירוש' בנדרים אמרו אמר רבי אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת ג' שנים ויום אחד נמלכו ב''ד לעברו הבתולים חוזרין ואם לאו אין חוזרין ע''כ. (ועוד מבואר שם) וביאור זה הירושלמי הוא שרבי אבין היה אומר שמשפטי התורה אינם כלום כפי שכלנו שהרי בת שלש שנים ויום אחד אם היא אשת איש כגון שקידשה אבי' הבא עליה בחנק ופחות מכאן פטור והטעם לפי שפחות מכאן הבתולים חוזרים ואין ביאתו ביאה וא''כ היאך אפשר שתהיה חזרת הבתולים שהוא דבר טבעי בה תלויה בעיבורו של חדש אלא שהשם יתעלה גזר כך וזהו לאל גומר עלי

פורום אוצר החכמה

מי מחובר