מיללער כתב:בשו"ת בנין שלמה סי' י' מביא קושיא מאחיו רבי בצלאל על המשנה דנזיר היה שמואל, א"כ איך טימא עצמו לאגג וציין שהאריך בזה הנו"ב בדרשותיו דורש לציון.
איפה המראה מקום המדויק בדורש לציון?
דורש לציון עמ' 53 בסוה"ע
מיללער כתב:בשו"ת בנין שלמה סי' י' מביא קושיא מאחיו רבי בצלאל על המשנה דנזיר היה שמואל, א"כ איך טימא עצמו לאגג וציין שהאריך בזה הנו"ב בדרשותיו דורש לציון.
איפה המראה מקום המדויק בדורש לציון?
מיללער כתב:והאם יש עוד מי שמתרץ הקושיא הזה?
ידיד הנאמן כתב:שלום וברכה לכל הבקיאים.
אבקש את עזרתכם. האם יש ספר הנקרא "ספר הערות"? שם מסופר על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שעלה לשמים והראה לו המלאך את כל הגזירות שנגזרו על ישראל ומתבטלות בזכת אמן יהא שמיה רבא.
אשמח לכל מקור... וגם על המעשה הנ"ל.
תבורכו.
א"ר ישמעאל אמר לי שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש, ישבתי בחיקו והיה מסתכל ובוכה ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלות עלי, אמרתי לו הדר זיווי מפני מה אתה בוכה? אמר לי ידידי בא ואכניסך בחדרי חדרים ולגנזי גנזין, ונטל את הפנקסים ופתח והראני אגרות כתובות בהן צרות מצרות משונות זו מזו, אמרתי לו הללו למי? אמר לי לישראל. אמרתי לו יכולין ישראל לעמוד באלה? אמר לי למחר בא ואראך צרות משונות מאלה. למחר הכניסני בחדרי חדרים והראני צרות קשות מהראשונות אשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב אשר לשבי לשבי ואשר לביזה לביזה. אמרתי לו הדר זיווי וכי ישראל לבד חטאו? אמר לי בכל יום ויום מתחדשות עליהם גזרות קשות ורעות, וכיון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך אין מניחין אותן לצאת מחדרי חדרים.
מנחם-כהן כתב:מה המקור אצל חז"ל לפתגם 'אינה דומה שמיעה מראיה'? זכור לי שיש גמ' דומה בראש השנה. אבל יש את הביטוי המדויק הזה אצל חכמינו?
מה שנכון נכון כתב:ידיד הנאמן כתב:שלום וברכה לכל הבקיאים.
אבקש את עזרתכם. האם יש ספר הנקרא "ספר הערות"? שם מסופר על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שעלה לשמים והראה לו המלאך את כל הגזירות שנגזרו על ישראל ומתבטלות בזכת אמן יהא שמיה רבא.
אשמח לכל מקור... וגם על המעשה הנ"ל.
תבורכו.
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרה הרוגי מלכותא"ר ישמעאל אמר לי שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש, ישבתי בחיקו והיה מסתכל ובוכה ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלות עלי, אמרתי לו הדר זיווי מפני מה אתה בוכה? אמר לי ידידי בא ואכניסך בחדרי חדרים ולגנזי גנזין, ונטל את הפנקסים ופתח והראני אגרות כתובות בהן צרות מצרות משונות זו מזו, אמרתי לו הללו למי? אמר לי לישראל. אמרתי לו יכולין ישראל לעמוד באלה? אמר לי למחר בא ואראך צרות משונות מאלה. למחר הכניסני בחדרי חדרים והראני צרות קשות מהראשונות אשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב אשר לשבי לשבי ואשר לביזה לביזה. אמרתי לו הדר זיווי וכי ישראל לבד חטאו? אמר לי בכל יום ויום מתחדשות עליהם גזרות קשות ורעות, וכיון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך אין מניחין אותן לצאת מחדרי חדרים.
ידיד הנאמן כתב:יישר כח. מישהו מכם יודע אם יש מעשה מעין זה בספר היכלות?? אשמח לידע.
רבי אלעזר בן עזריה... ובעבור שלא מיחה בשכנתו בפרה שיוצאה בשבת ברצועה שבין קרניה, נקראת על שמו. ובעל המכתם אמר ביום טוב, כי בירושלמי אומר אשתו היתה ונקראת פרתו כמו בשמשון לולי חרשתם בעגלתי.
קאצ'קלה כתב:בספר יוחסין מובא:רבי אלעזר בן עזריה... ובעבור שלא מיחה בשכנתו בפרה שיוצאה בשבת ברצועה שבין קרניה, נקראת על שמו. ובעל המכתם אמר ביום טוב, כי בירושלמי אומר אשתו היתה ונקראת פרתו כמו בשמשון לולי חרשתם בעגלתי.
דברי הירושלמי ידועים. אבל היוחסין מביא את הירושלמי מתוך ספר המכתם מסכת ביצה. האם ידוע היכן הביא בעל המכתם את דברי הירושלמי הללו?
הניג כתב:בס"ד
איפה מדבר החתם סופר בתשובות,
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".
בענין פורים.
אשמח מאוד תשובה בדחיפות.
בתודה מראש!
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קפה
אמרתי אעלה בתמר לקיים איגרת הפורים הזאת להעלות איזה גרגרים אשר עלו במצודת רעיוני בימים הללו יומא דפוריא אינון. במס' ב"ב בסוגיא דתלוה וזבון [מ"ח ע"א] קאמר הש"ס כדפריך מיקריב אותו לרצונו שאני התם דניחא לי' דליהוי כפרה, וכדפריך מגיטין דחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך [קאמר שאני התם] משום מצוה לשמוע דברי חכמים, ואילו לעיל גבי עולה לא אמר הכי משום דמצוה לקיים דברי תורה, ומה צורך לתלות בכפרה. וניחא לי דרמז [ש"ס] מ"ש הרמב"ם ספ"ב מגירושין [ה"כ] דיצרו אנסי' וכיון שמכין אותו עד שתשש כח יצרו שוב גרש לרצונו. וצריך לומר לפ"ז מ"ש בשבת פר"ע [פ"ח ע"א] מכאן מודעא רבא לאורייתא, למה לא נימא כיון שכפה [עליהם] הר כגיגית ותשש כח יצרם כבר קבלו התורה מרצונם דכל דברי רמב"ם היינו אחר שכבר קבלנו התורה, וזה האיש בכלל מקבלי התורה, אם כן נאמר יצרו אנסו לפי שעה וכשתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון, אבל על עיקור קבלת התורה מעיקרא לא שייך זה, על כן שפיר קאמר מודעא רבא לאורייתא. וא"כ תינח אחר מעשה דאחשורוש שכבר קבלו התורה ברצון א"כ כופין וגם דמכיון שתשש כח יצרו חזר לרצונו הראשון, אבל קרא דלרצונו לפני ה' הלא נאמר גם בבית ראשון קודם מעשה דהדר קבלוהו בימי אחשורוש וא"כ מעיקרא לא לרצונו הי', ובשלמא סתם ישראל המביא קרבנו מקבלים ממנו דהרי ברצונו נותנו ומקריבו, אבל מי שצווח ואינו רוצה ליתן איך נכוף אותו ונאמר חזקה שמכיון שתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון הרי כל קבלת התורה הי' באונס מעיקרא, ותינח להסוברים לחלק בין תורה שבכתב שהקדימו נעשה לנשמע לתורה שבע"פ א"ש, אבל אותם שאינם סוברים זה החלוק קשיא, על כן הוצרך לומר ניחא לי' דלהוי לי' כפרה:
עומק הפשט כתב:רבני הפורום,
איפה כתוב שפעם אחת בצער שוה או מאה או אלף פעמים שלא בצער?
יישר כחכם
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח
ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער נטלו שכר אלף, הה"ד (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה שלא בצער נטלו שכר מאתים, שנאמר (שם א' י"ב) ראשיהם מאתים, וכל אחיהם על פיהם, ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הדא ה"ד ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים שנאמר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.
עומק הפשט כתב:רבני הפורום,
איפה כתוב שפעם אחת בצער שוה או מאה או אלף פעמים שלא בצער?
יישר כחכם
ולפי שהמין הראשון, שהוא אתרוג, יש בו דוגמת ארבעה יסודות כאשר הם בנויים בעולם השפל: הקליפה העליונה דומה ליסוד האש במראהו ובטבעו, חם ויבש כמותו; והלובן שתחת הקליפה דומה במראהו ליסוד האויר, והוא חם ולח כמותו; והלח שסביב הגרעינין דומה ליסוד המים, והוא כמים קרושין וקר ולח כהן; והגרעינין הן קשין כארץ, דומין ליסוד העפר וקרים ויבשים כמותו, על כן כתבו תורה בראשונה. וניטל לבדו ביד אחת, לפי שיש בו כל ארבעה יסודות, כנגד כולן; ואעפ"כ נוטלו בשמאלו, לפי שאינו אלא מין אחד, ולולב בימין, לפי שהם שלושה מינים אגודין ביחד" (מנורת המאור לר"י אבוהב, נר שלישי, כלל ד, חלק ו, פרק ד [קמט], עמ' 322).
שייף נפיק כתב:נשאלתי מאחד שראה בקדמונים שהיו זכרים רואים דם נדות, ולא מצאתי מקור. ומי יערה לנו מקורו טהור.
גם נסתר מפרדר"א שזה א' מהקללות שנתקללה האשה אחר חטא עץ הדעת.
ושא_נס כתב:כתב מה"ר חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו ראה חיים חלק א' דף קג ע"ד: "והיינו אם את הדבר הזה תעשה - שהוא ענין הנשואין, ד'את' כינוי לאשה, כמו שכתב הרב צמח דוד סדר שמות [ח"א דף קכה ע"א] על פסוק [שמות א א] את יעקב, יעויין שם. וכן נראה מדברי הזוהר הקדוש בסדר ויחי דף (רל"ח) [רל"ז] [ע"א], וז"ל: ויגרש את האדם כו' [בראשית ג כד], האי קרא אוקמוה חברייא , אבל ויגרש כבר נש דגריש לאנתתיה, את האדם דייקא. ופירש שם הרב הגדול בהגה יש מאי"ן: פירוש האשה נקראת 'את', והאדם גרשה. זהרי חמה [דף רמח ריש ע"א], יעויין שם. וכן כתב הרפ"ת [הרב פרי תואר] בפירושו לחומש בספרו אור החיים בסדר שמות על פסוק את יעקב כו', יעויין שם".
ואני הקטן שואל אנא באו דברי הרב אור החיים אלו? לפו"ר אינם שם בריש פרשת שמות.
יישר כוח למשיבים
והוא מה שריבה בג' הריבויים יתומים נשים שוע, את לרבות הנשים, כל לרבות היתומים, איש אשר ידבנו לבו זה שוע כמשמעו שמשלשתם יקח אפילו דבר גדול.
יאיר כתב:שייף נפיק כתב:נשאלתי מאחד שראה בקדמונים שהיו זכרים רואים דם נדות, ולא מצאתי מקור. ומי יערה לנו מקורו טהור.
גם נסתר מפרדר"א שזה א' מהקללות שנתקללה האשה אחר חטא עץ הדעת.
גם בעירובין ק:
כלבאשבוע כתב:ראה בפי' רבינו נסים גאון על ברכות כ"ז ע"ב: "איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא"
כלבאשבוע כתב:ראה בפי' רבינו נסים גאון על ברכות כ"ז ע"ב: "איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא"
דורות כתב:אשמח לקבל מידע ממי שיודע
היכן המקור לאמרה שאם רואים גוי שאינו מזיק ליהודי, אות הוא כי עצל הגוי הזה
שהרי הלכה בידוע שעשיו שנוא ליעקב.
יש המציינים בשם האבני נזר ויש בשם החידושי הרי"ם.
זנב לאריות כתב:בעלון "בית מרן" יעורו של הראשל"צ הגר"י יוסף] שהיה לידי היום במעריב מצאתי את הקטע הבא
אשמח לדעת את המקור לכך שהגר"א הורה לשרוף את ה"ביאור".
תודה רבה למגיבים
זנב לאריות כתב:בעלון "בית מרן" יעורו של הראשל"צ הגר"י יוסף] שהיה לידי היום במעריב מצאתי את הקטע הבא [
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 136 אורחים