כללים לעיצוב ולסידור ספר

[בריושמא]

ראיתי שואלים איזהו הגופן אשר יכשר בו לסדר ספר.
אלא שיפי הספר אינו תלוי בגופן אלא בכללי הסְדָר.
יהיה הגופן אשר יהיה - אפשר לסדר בו ספר יפה והדור ואפשר לסדר בו ספר כעור.
עיקר יופיו של הספר תלוי ביחס בין הכותרות ובין הטקטס הבסיסי.
על היחס הזה כתבתי כמה וכמה כללים. ההולך אחריהם יוכל לעצב ולסדר ספר יפה והדור.

וזאת תורת הכותרות של הפרקים והסעיפים:

א. לא לחינם נקראת המלאכה - סדר, כי היא מסודרת והיא שואפת לסדר מושלם.
ב. הסדר המושלם הוא כאשר פותחים ספר והשורות של העמוד הימני מתאימות לשורות של העמוד השמאלי.
אתה מסתכל על המפתח (מ חרוקה ות קמוצה) כולו ורואה שורות זו מול זו כעדר רחלים שעולה מן הרחצה.
ג. איך מגיעים ליופי הזה? הרי לכותרות לדינג שונה מן הלדינג של גוף הטקסט, ואז השורות של העמוד האחד מסוכסכות עם השורות של העמוד השני?
ד. על כן חובה לחשב את הכותרות ולהתאים אותן ללדינג של הטקסט.
ה. וזה הכלל הראשון: 'הכותרת והעליה' חייבת להיות כפולה של הלדינג של הטקסט.
ו. לדוגמה: הלדינג של הטקסט היסודי הוא 14, הלדינג של הכותרת יהיה 28.
ז. כלל זה הוא מדאורייתא. וחייבים להחמיר בו תמיד.
ח. הכלל השני קובע כי הרווח שלפני הכותרת יהיה פי שלושה מהרווח שלאחריה.
כלומר סך הכותרת והעליה הוא 2 לדינגים.
מחסרים את הלדינג של שורת הכותרת, ואת השאר מחלקים ביחס של 3:1.
לפי הדוגמה הנ"ל: רווח לפני יהיה 21 ואחרי יהיה 7.
ט. בכלל השני אפשר לתמרן ולהתגמש בהתאם, והעיקר – שיתאים לכלל הראשון, ותמיד יהיה הרווח שלפני גדול משמעותית מהרווח שאחרי.
י. לעתים רחוקות מותר – כשאין ברירה – לתת כותרת ברווח של 1 וחצי מהלדינג, בתקווה שתהיה עוד כותרת וכך יתאזנו השורות.

הכללים האלו הם 'עושים' את כל הסדר ונותנים לו את כל היופי.
עשה כך, ותחזיק שני עמודים זה מול זה וראה את הגינה ואת הערוגות הערוכות והמסודרות והפרחים היפים העולים לתפארת!

תוספת הסבר.
מהו לדינג? הוא גובה השורה leading.
כיצד מודדים גובה שורה? מכתפיים של האות שי"ן בשורה האחת אל הכתפיים של שי"ן בשורה הבאה.
כלומר הגובה של האות והרווח שמתחתיה. אין מתחשבים באות ל ובאות ך שחורגות מן השורה.
המעצב את הספר בוורד אל לו לקבוע מרווח שורות 'לפחות' 'בודד' וכיוצא באלה. חל איסור מוחלט על הגדרות שאינן הגדרות כאלו.
יקבע מרווח שורות 'מדויק' ויקבע אותו בכך וכך נקודות (פונקטים).
הלדינג תמיד יהיה כך וכך נקודות יותר מגודל האות.
לאמר: אם נבחרה אות בגודל 10 יהיה הלדינג 11 או יותר.
וכמובן אפשר בוורד לקבוע גודל אות וגודל לדינג בחצאי נקודות.
ומכאן ואילך הכל תלוי בהרגשת הנוי והיופי, החן וההדר.

[שים-שלום]

שאלה לי אליך החכם השלם בריושמא נ"י.

אמנם כשעסקינן בכותרת והעליה, הכל נפלא.
אך כאשר מסיבה מסויימת חפצו של המעמד להניח שורה ריקה, הכל שוב מבולבל ומפורד.

אצרף דוגמא, וישיבנו כבודו, ושכרו כפול.

בדוגמא המצורפת, גודל הפונט 14, לידינג 19, רווח אחרי שורה 9.5.
ניתן לראות כיצד לאחר שורה ריקה, השורות כבר אינן מקבילות :(

[בריושמא]

ומהי 'שורה ריקה'?
הרי אתה קבעת את גודלה.
במקרה זה - באופן ידני - קובעים כי השורה הריקה תהיה לדינג 19 בלא רווח של 9.5 לאחריה.
ובא לציון גואל.

אני מחזיק בסגנון של פסקה, חצי פסקה וכו'.

אבל, אם יורשה לי, אם כל חטאת כאן הוא הרווח של חצי שורה שנוסף אוטומטי לפסקה.
למה לך?
סדר את כל הפסקאות בזו אחר זו בלא תוספת אוטומטית.
ובמקום שתרצה - תוסיף רווח. באופן מושכל.

[שים-שלום]

רק במקרה הזה, בו יש שורה ריקה, הרווח מפריע. אך במקומות אחרים, זה חוסך הרבה טרחה.
האם קיימת אופציה שעצתך הראשונה תתבצע באופן אוטומטי? כלומר במקום שיש בו שורה כפולה תדע המערכת לשים רווח רק באחרון?

תודה לך

[בריושמא]

בתוכנת וורד אין עצה.

אבל, בין כך ובין כך, עימוד נכון אינו מסתיים בהגדרת הסגנונות של הכותרות והפסקאות.
מן הדין לבדוק כיצד מתחיל עמוד וכיצד נגמר.
שהרי ממה נפשך:
אם מתיר אתה שורות יתום ואלמנה - יצא הספר כעור.
אם אוסר אתה שורות יתום ואלמנה - ימשוך הוורד שורות קדימה ואחורה כדי להימנע משורות יתום ואלמנה, ושוב יצא הספר כעור.
משום כך צריך תחילה להגדיר את הסגנונות בצורה נכונה.
ולבסוף לעבור עמוד עמוד, ובמקומות שנשאר סרח עודף בראש עמוד או חלק קצר של פסקה שמותיר שורה ריקה בסוף עמוד -
צריך להתערב ידנית.
לעתים מוסיפים מלה ולעתים גורעים, לעתים שוברים שורה בעזרת shift enter וכך בוראים שורה נוספת, ועוד כהנה וכהנה
רמאויות שמביאות שלום ואמת ונוי ויופי והדר לספר.

[ספרא]

במקום שיש בו שורה כפולה תדע המערכת לשים רווח רק באחרון?

לא ראיתי את כל המסמך. אך על פי מה שראיתי, תגדיר בסגנון הטקסט הראשי, רווח לפני פיסקה של 9.5 נקודות, ואת הפיסקאות הכפולות תגדיר בסגנון בלא רווח כלל.

[שים-שלום]

תודה רבה
מסתבר שחייב להתאמץ טיפה ולהגדיר באופן ידני את ההבדל בין הפסקאות

[ירח מלא]

תודה רבה, הדברים מאירים.
נשמח שכב' יעלה מידי פעם עוד כללים והוראות לעיצוב ועימוד נכון.

[יזהר]

בריושמא היקר, למדתי הרבה מדבריך, אך בדבר אחד נותרתי בקושיא:

לעתים מוסיפים מלה ולעתים גורעים, לעתים שוברים שורה בעזרת shift enter וכך בוראים שורה נוספת, ועוד כהנה וכהנה
רמאויות שמביאות שלום ואמת ונוי ויופי והדר לספר.

וכי מהן אותן עוד כהנה וכהנה רמאויות, אם לא הוספת רווחים קטנים כמעט בלתי מורגשים בלידינג או גריעתם, בתוך הפסקאות או מחוצה להן? הן אמת שאפשר לשחק גם עם המרווח בין האותיות, אך פעמים רבות אין זה מספיק.

בעריכה נוספת של ההודעה, ברצוני להקשות על העניין כולו: בספרים רבים יש שוליים רחבים לשני הצדדים, וממילא העמוד השמאלי והעמוד הימני מספיק רחוקים זה מזה ואינם ניתנים להשוואה קלה, כך שהכלל אינו דאורייתא, ואולי אפילו דרבנן אינו, אלא הנהגה טובה, שהמחמיר בו תבוא עליו ברכה.

[לענין]

המשלים לוורד מסוגל מאד לכל האמור לעיל (כגון השוואת עמודים, הקטנת והגדלת שינוי מזערי בין פיסקאות וכיו"ב)

[בריושמא]

כתב הרב יזהר:
בעריכה נוספת של ההודעה, ברצוני להקשות על העניין כולו: בספרים רבים יש שוליים רחבים לשני הצדדים, וממילא העמוד השמאלי והעמוד הימני מספיק רחוקים זה מזה ואינם ניתנים להשוואה קלה, כך שהכלל אינו דאורייתא, ואולי אפילו דרבנן אינו, אלא הנהגה טובה, שהמחמיר בו תבוא עליו ברכה.

אכן, קושיה נכבדה.
אבל היא נובעת מחסרון ידיעתם של כללים נוספים, שלא עסקתי בהם כלל.
כתבתי רק על עיצוב הפסקאות. נושא גדול ונכבד העומד בפני עצמו הוא עיצוב העמוד:
גובה ורוחב הטקסט, שוליים עליונים ותחתונים, פנימיים וחיצוניים.
זהו נושא שעוסקים בו מאז תקופת הראשונים שבה כתבו כתבי יד, ומאז תחילת ההדפסה.
ואז הקפידו מאוד על עיצוב העמוד, ובוודאי שלא חטאו בחטא זה של 'שוליים רחבים לשני הצדדים'.
העימוד המושלם מקפיד על חיתוך הזהב, והוא מגיע ליחס זה:
שוליים פנימיים - 2, שוליים עליונים - 3, שוליים חיצוניים - 4, שוליים תחתונים - 6.
זהו היחס המושלם, אבל איש כיום אינו מעז לעשות אותו.
לשעבר, כאשר הנייר היה יקר - עיצבו את העמוד כך, למרות שיש בו בזבוז של נייר.
כי ידעו והעריכו את יפי כתבי היד והדפוסים, והידרו בהם.
ודווקא כיום, כאשר הנייר זול - אין מקפידים על העיצוב הנכון, כי אין יודעים אותו ואין מעריכים את יפי הספר ומלאכתו.
לפי העיצוב הנכון ולפי כללי חיתוך הזהב לעולם לא יימצאו 'שוליים רחבים לשני הצדדים', וממילא לא יתרחקו העמודים זה מזה.

ובמקום להאריך כאן ולהסביר את התורה כולה, הנה היא כתובה כולה על ספר דברי האנציקלופדיה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Canons_of ... nstruction

[בריושמא]

עוד שאל הרב יזהר:
מה הן 'ועוד כהנה וכהנה רמאויות קטנות'?
למשל פתיחת ראשי תיבות או סגירתם.
הוספת בולד.
הקטנת הגודל של הרווח. הוספת רווח קשיח בגודל מסוים - למשל אות ש בצבע לבן.
אות ש תופסת יותר מקום מרווח רגיל בפסקה מסוימת.

[שים-שלום]

אולי אחד מחכמי הפורום שיד לו בחכמת המאקרו, מספר רגעים, והרבה רצון טוב, יעשיר את האשכול במאקרו מחוכם דוגמת המאקרו של המשלים לוורד, שיתאים את השורות באופן אוטומטי? יזכה לברכתם של רבים

[בריושמא]

אינך צריך למאקרו מחוכם.
בעיצוב הפסקה הוסף לפני או אחרי 'אוטומטי',
ואו אז הוורד ירווח את הפסקאות ויסדר שני טורים מקבילים ותואמים זה לזה שנגמרים יחד בסוף העמוד.

[שים-שלום]

אך כבודו ודאי יודע שהרווח האוטומטי לוקח את החירות והבחירה החופשית במרווח בין פסקאות, ורובא דאנשי לא מוותרים על כך בשום אופן

[בריושמא]

ודאי ודאי. אני חושב שרווח אוטומטי הוא בל יראה ובל ימצא.
אבל כבודו מבקש מאקרו שיפעל באופן אוטומטי - וכי למאקרו יש הבנה פרטית ומדויקת?
הלא גם הוא דבר מכני שרץ באופן אוטומטי, ואינני חושב שהתוצאה תהיה שונה.
לאחר שאני גומר לכתוב את הספר אני עובר עמוד עמוד, פסקה פסקה, שורה שורה,
ומטפל בעימוד. אין תחליף לראיה ממוקדת של המחבר, וכל מאקרו או רווח אוטומטי לא יצלח.

[שים-שלום]

כאן נראה שזה עובד נפלא
https://yakobov-dev.co.il/%D7%94%D7%95% ... %D7%9D.mp4

[שים-שלום]

ודאי ...

ילמדנו רבנו
בספר 'קיצור דרך אצילות' סודרו כותרות צד, להגהותיו של רבי מנחם די לונזאנו.

בעבר פורסם כאן כמדומני מדריך לכותרות צד
אכתי, כיון שבמדריך הנז' הכותרות נעשות באמצעות סגנון המגדיר את כל הפסקה (שאמורה להיות קצרה כראוי לכותרות צד) בתוך מסגרת העומדת בסמוך לתחילת הפסקה, אי אפשר להגדיר אותם שיעמדו גם באמצע פסקה (שא"כ, כל הכותרות ירדו מבמספר סנטימטרים דומה) אם לא שיזיז כל מסגרת באופן ידני.
אך באורח פלא, ההגהות הנז' מסודרות באופן נפלא גם באמצע פסקה.
האם לשם כך יש להזיז כל מסגרת באופן ידני, או שישנה דרך אחרת?

חודש טוב ושבת שלום

[בריושמא]

ראשית, אכן קיצור סדר האצילות סודר ועומד כולו בתוכנת וורד.
שנית, לא השתמשתי במסגרות ולא בתיבות טקסט. הן מועדות לפורענות, ואי אפשר לאלף שור מועד.
שלישית, הכל סודר בטבלאות.
כלומר, יצרתי טבלה ובה שלושה טורים. טור צר להערה צדית ימנית, טור רחב לטקסט של קיצור סדר האצילות, טור צר להערה צדית שמאלית.
טבלה איננה זזה פתאום, ואינה משנה את טבעה. היא קבועה ועומדת, שור תם.
ואפשר לרשום בה טקסט, להוסיף לפניו אנטרים עד שהוא מגיע אל מול השורה בטור האמצעי, וכך הכל עומד במקומו כחיילות של בית דוד.
תחילה כותבים את כל הטקסט באשר הוא, ואחר - בשלב העימוד - דואגים שההערות בעמוד זוגי יהיו בטור הימני, וההערות בעמוד אי זוגי יהיו בטור השמאלי.
מעלימים את הגבולות, והכל נראה כטקסט ללא טבלה.

עד כאן הכל פשוט.
אלא שטבלאות מעמיסות מאוד על הוורד.
על כן עירבתי טקסט עם טבלאות.
במקום שיש טקסט ארוך בלי הערות צדיות - סידרתי טקסט לבדו.
במקום שרציתי לכתוב הערה צדית - הכנתי טבלה.
אלא שכאן נוצרת בעיה.
פעמים שיש פסקה ארוכה וצריך להוסיף רק הערה צדית אחת, נניח בשורה השמינית.
אם נוסיף טבלה רק לשורה השמינית - השורה השביעית תהיה קצרה בגלל האנטר שבסופה, והיא לא תהיה מיושרת לשני הצדדים.
מה עושים?
בכל מעבר בין טקסט לטבלה ובין טבלה לטקסט - כאשר הכל הוא פסקה אחת -
מקישים על shift + enter, ואז מתמלאת השורה,
מקישים על enter, כדי לחצוץ בין הטקסט לטבלה ובין הטבלה לטקסט,
וכדי שלא יראו את ה-enter הנוסף
צובעים את ה-enter
מקישים על עיצוב גופן (גופן, לא פסקה)
ומגדירים את ה-enter כ'נסתר'. עתה הוא קיים, אבל אין רואים אותו.

כך אפשר לסדר פסקה אחת ארוכה, ובתוכה שורה או שתיים בתוך טבלה,
להוסיף בטור הצדדי - ימין או שמאל - הערה צדית קצרה,
והכל נראה יפה, מסודר, נפלא ונהדר.

בהצלחה רבה!

[משולש]

וכדי שלא יראו את ה-enter הנוסף
צובעים את ה-enter
מקישים על עיצוב גופן (גופן, לא פסקה)
ומגדירים את ה-enter כ'נסתר'. עתה הוא קיים, אבל אין רואים אותו.

אופציה זו יכולה לסייע גם לשאלה כאן: viewtopic.php?f=47&t=15843&p=434918#p435231

אשמח אם יש עוד פתרון כי זה פתרון לא נוח.

מצאתי פתרון שנולד מבעיה (שנזכרה לעיל).
נסה לשים לפני הכותרת כותרת ריקה, ולהקטין אותה כך שלא תורגש. הוורד בעמוד זה יקרא רק את הכותרת הראשונה. העמודים הבאים יהיו כבר תחת הכותרת השניה

במקום להקטין את הכותרת הריקה (=אנטר) פשוט מסתירים אותו.

[משולש]

כיון שהוזכרו תיבות טקסט וטבלאות רציתי לשאול שאלה דומה (ואגב, לדעתי טבלאות גם הן מועדות לפורענות, אך בוודאי לא כמו תיבות הטקסט).

איך עושים דבר כזה (פירוש משולב בתוך הטקסט) ללא תיבות טקסט?

מה חיינו.png (13.09 KiB) נצפה 18564 פעמים

[בריושמא]

הריני 'עושה מחאה':
בטבלאות אין שום בעיה. אפשר להגדיר אותן בדיוק נמרץ, ושום דבר לא זז מעצמו.
לא כתיבות טקסט, 'כי חיות הנה'.
גם בטבלאות צריך להשקיע. למשל, להוריד שוליים פנימיים בכל תא (מאפיינים, אפשרויות וכו'),
אבל אם מגדירים נכון - ההגדרה קבועה וקיימת לעולמים.

הריני 'עושה מחאה':
אין להוסיף פירוש בתוך טקסט. ההמצאה של יסוד מלכות היא אסון של ממש.
פעם אחת מחליפים פרים בשוורים, ופעם אחת מחליפים שוורים בפרים.
ההתערבות של האדם החי קיים בטקסט של דורות עברו היא נוראה.
יש להביא טקסט כמות שהוא, ובהערות אפשר להוסיף פירושים ודרשות הערות והארות.
אבל לא בתוך טקסט שאבותינו התפללו ולמדו.

ועתה אענה על השאלה 'כיצד מוסיפים מחר בקבר אל מה חיינו':
טבלה. באופן פשוט יוצרים טבלה של שורה אחת, ושלושה תאים בה.
התא הראשון 'מה חיינו', התא השני 'מחר בקבר', התא השלישי 'מה ישועתנו'.
וחיים טובים ומאושרים לכולנו.

[שים-שלום]

פלא
אפילו לא חשבתי בכיוון של טבלה
תודה רבה!

[משולש]

הריני 'עושה מחאה':
בטבלאות אין שום בעיה. אפשר להגדיר אותן בדיוק נמרץ, ושום דבר לא זז מעצמו.
לא כתיבות טקסט, 'כי חיות הנה'.
גם בטבלאות צריך להשקיע. למשל, להוריד שוליים פנימיים בכל תא (מאפיינים, אפשרויות וכו'),
אבל אם מגדירים נכון - ההגדרה קבועה וקיימת לעולמים.

הריני 'עושה מחאה':
אין להוסיף פירוש בתוך טקסט. ההמצאה של יסוד מלכות היא אסון של ממש.
פעם אחת מחליפים פרים בשוורים, ופעם אחת מחליפים שוורים בפרים.
ההתערבות של האדם החי קיים בטקסט של דורות עברו היא נוראה.
יש להביא טקסט כמות שהוא, ובהערות אפשר להוסיף פירושים ודרשות הערות והארות.
אבל לא בתוך טקסט שאבותינו התפללו ולמדו.

ועתה אענה על השאלה 'כיצד מוסיפים מחר בקבר אל מה חיינו':
טבלה. באופן פשוט יוצרים טבלה של שורה אחת, ושלושה תאים בה.
התא הראשון 'מה חיינו', התא השני 'מחר בקבר', התא השלישי 'מה ישועתנו'.
וחיים טובים ומאושרים לכולנו.

א. איך מגדירים טבלה בדיוק נמרץ? (לא מצאתי הגדרות מספיק מפורטות ב"מאפייני טבלה" ולכן לפעמים אני משתמש בעכבר ואז הטבלאות מצדן "עושות לי שרירים").

ב. הצדק עם כב' כשהמטרה היא רק עיון בטקסט. אבל כשהאדם צריך להתפלל ותוך כדי זה הוא נתקל במילה קשה, הנסיון הראה שברוב המקרים אנשים לא יטרחו לשוטט על כל צידי ושולי העמוד כדי לחפש את פירוש המילה הקשה להם, כי בינתיים הציבור מתקדמים הלאה. והרעיון הזה (שנקרא בסידורי זמננו "כוונת הלב") הוא נותן את האפשרות להתפלל ברצף אחד מבלי לפספס הבנה של אף מילה קשה ומבלי שיצטרכו לחפש כל פירוש כנ"ל.

(ובאותה מידה ש"מותר" להוסיף הוראות תפילה תוך כדי הטקסט כמו "בקיץ מוריד הטל בחורף משיב הרוח", וכן בסידורי הספרדים הופיעה כוונת השם בתוך הטקסט כבר עשרות בשנים או יותר מזה).

ג. 1. האם כל טבלה צריכה להעשות בדרך הנ"ל של שני אנטרים מוסתרים (אחד מעליה ואחד מתחתיה)? זה סיפור מסובך, 2. ומה עושים אם יש כמה שורות כאלו אחת אחרי השניה (ובכל אחת מיקום הפירוש הוא שונה) האם בטבלה אחת לכולן או כל שורה בטבלה חדשה? 3. וגם קשה לי איך מגדירים את רוחב העמודות? (ניסיתי להגדיר "התאם אוטומטית את החלון" והוורד לא התייחס והייתי צריך לגרור את גבול התא עד שהתאים לטקסט), 4. ואיך ממלאים את השורה עד הסוף? 5. ואיך מתאימים את הטבלה למרווח האחיד בין השורות?

[בריושמא]

א. כל ההגדרות נמצאות במאפייני טבלה. לשם כך צריך לסמן וי בכל המקומות: רוחב מועדף, גובה שורה וכו'.
כאשר אינך משאיר את הרצון והבחירה החופשית בידי וורד אלא אתה נוטל את הכל לידיך - אתה קובע בדיוק נמרץ
את הרוחב ואת הגובה ועוד - ושום דבר לא יזוז מאליו. כמובן, אם אתה מחזיק את העכבר ונותן בידיו את הבחירה -
הוא יקפוץ כרצונו אנה ואנה שהרי זנב ארוך לו.

ב. אינני יודע מהי מלה קשה. האם פרים היא מלה קשה? ובאותה פעם יחידה כשנטלתי סידור יסוד מלכות והגעתי ל'נשלמה פרים שפתינו',
פסוק שילד במכינה יודע פירושו, וראיתי את הפירוש העמוק והמיוחד 'שוורים' - לקחני דמיוני למלחמת שוורים בספרד וראיתי בדמיוני שוורים
עטים על מטאדורים מחזיקי בדים אדומים, וניתקה מחשבתי מהתפילה ושכחתי לפני מי אני עומד. מאז איני נוטל סידורים שמסיעים אותי
מהתפילה אל הזירה ומעמידים אותי בה עם שוורים לא עלינו.

ג. לכתחילה הצעתי עבודה בטבלה כדי להכין הערות צדיות, הערות קצרות. דרך כלל אין אלו רבות, וכדי להוסיף הערות מעטות כאלו -
טבלה היא דרך נוחה מאוד. אלא אם כן שולח המחבר את הספר למעמד שמחזיק תג או אינדיזיין.
אם מכניסים פסקה שלמה לטבלה אין צורך באנטרים מוסתרים. כלל וכלל לא.
רק אם רוצים לסדר טבלה לשורה אחת או שתיים בתוך פסקה שלמה צריכים להשתמש באנטרים מוסתרים.
למען הקיצור, אפשר לצבוע שיפט אנטר ואנטר מוסתר ולהעתיק אותם שוב ושוב!

ד. אני מודה ומתוודה כי אם רוצה אדם להוסיף פירושי מלים בתוך טקסט ארוך הוא יתקשה לעשות זאת בעזרת טבלה.
מעולם לא העזתי להוסיף פירושי מלים בתוך טקסט קדום, ולעולם לא אעשה זאת. לעולם.
אבל, כשראיתי שואלים כיצד לעשות זאת - אמרתי בעזרת טבלה.
וברור שלא הן ולא שכרן.

בברכת נשלמה פרים שפתינו ויתקבלו תפילותינו לרצון
בלי שוורים מתרוצצים ובלי מלים חוצצות ובלי טבלאות מוזרות.

[משולש]

אני איני מדבר על יסוד מלכות (שמפרש כל מילה, אפי' אינה צריכה פירוש).
אלא על מילים קשות, והגדרתן: מילה שאינה בשימוש בשפה העברית, ואינה מוכרת מתוך חמשה חומשי תורה. (אע"פ שנמצאת בנ"ך, לצערנו אנשים לא מכירים את הנ"ך).

לכן אנשים רגילים כמוני, כשקוראים למשל "לאסור מלכיהם בזיקים" ואיני מצליח להבין מה זה "זיקים" התפללתי פעמים רבות בסידורים מפורשים, ומעולם לא טרחתי לבדוק למטה מה הפירוש "זיקים". ואם היה לי סידור כזה שכתוב בו "זיקים = אזיקים" הייתי היום מתפלל יותר בכוונה. וכן יש אלפי מילים בתפילה שחוששני שרוב המתפללים אינם מבינים כוונתם.

ומלבד זאת ישנם הקשרים לא מובנים שבתוספת מילה או שתים היו מבהירים את כל התמונה. (למשל "לתבונתו אין מספר")

ועל אחת כמה וכמה בלשון הפיוטים שהיא לשון קשה, וחלקם מאוד קשים. ולמה נצפצף כציפורים בלי להבין מה שנוציא מפינו?

אמנם במקומות בהם הלשון מאוד קשה וכמעט כל מילה צריכה פירוש, (למשל פיוטים בארמית, או פיוטים קשים אחרים) שם אני שם טור פיוט מול טור פירוש, שורה מול שורה במקביל. או בשיטת יסוד מלכות שורת פירוש מתחת שורת פיוט, מילה מתחת מילה.

[בריושמא]

כל העושה כן מקיים בעצמו 'לאסור מלכיהם בזיקים',
והרי הוא אוסר את מלות התפילה בזיקים ובאזיקים,
ואת מלות הפיוטים הוא סוגר בסד [= מלה קשה, שמשמעה: מכשיר עינויים לשים בו רגלי אדם ולסגור עליהן],
ולא יועילו כל תרוצים:
אין לערבב, אין להתערב, אין להוסיף ואין לגרוע [= מלה קשה, שמשמעה: לפחות, להוריד].
טור מול טור - אפשר.
שורה מעל שורה - כלאיים של מין בשאינו מינו.
מלה בתוך שורה - זמורה זרה בכרם ישראל [= ביטוי קשה, שמשמעו: מנהג של גויים או רפורמים ר"ל].
זו תופעה קשה ונוראה שאינני יכול להבין כיצד אפשר להגן עליה ולהצדיק את קיומה.
גם אם עשו כן - צריך להכיר בטעות הקשה שנעשתה, להכות על חטא ולשוב בתשובה שלמה.
ויפה שעה אחת קודם.

[משולש]

אבל משום "עת לעשות לה'" התירו איסורים ממש.
וכאן אין אפשרות אחרת.

(בהתחלה ניסיתי הערות צידיות, אבל זה גוזל הרבה מאוד מקום בעמוד, וחבל לפעמים בשביל מילה או שתים, לעשות רווח על כל צד העמוד).

[בעל קורא]

כל העושה כן מקיים בעצמו 'לאסור מלכיהם בזיקים',
והרי הוא אוסר את מלות התפילה בזיקים ובאזיקים,

כיון ש"זיקים" פירושו "אזיקים", כשאתה כותב "בזיקים ובאזיקים" הרי שיש כאן כפילות ללא צורך, ואתה מוכיח בזה שאכן אינך יודע את פירוש המילה "זיקים", וזה מוכיח שברי ושמא ומשולש משולש עדיף...

[משולש]

עוד חשבתי להוסיף, הרי התורה נמסרה לנו כטקסט קדום ללא שום תוספות ובאו חכמי הדורות והוסיפו (בחומשים) סימנים מסביב כל אות ואות כדי לדעת איך לקרוא אותה ואיך לנגן אותה, וגם בעלי המסורה הניחו על האותיות את הערותיהם.

[בעל קורא]

עוד חשבתי להוסיף, הרי התורה נמסרה לנו כטקסט קדום ללא שום תוספות ובאו חכמי הדורות והוסיפו (בחומשים) סימנים מסביב כל אות ואות כדי לדעת איך לקרוא אותה ואיך לנגן אותה, וגם בעלי המסורה הניחו על האותיות את הערותיהם.

יש חילוק עצום בין תוספת אותיות לבין תוספות אחרות שאינן אותיות.
ובאופן כללי ודאי שברויושמא צודק, אך כמו שכתבת לפעמים עת לעשות לה' הפרו תורתך, ובפרט במקרים שאתה מדבר עליהם שמדובר בפיוטים, שיש כמה צדדי קולא בדבר, גם שאכן יש בהם מילים קשות מאד וראוי לדעת מה שאומרים, וגם שאין מדובר בנוסח קדום כמו המקרא עצמו שנכתב על ידי משה והנביאים, ואף לא בנוסח שנכתב על ידי התנאים או האמוראים, אלא בסך הכל בנוסח די מאוחר שנכתב ברובו הגדול אחר זמן האמוראים, שיש מקום גדול להקל בזה.

[בעל קורא]

במאמרו של ר' דויד יצחקי "גדרי הדפסת התנ"ך ומסירתו מדור לדור" שהתפרסם בגליון "אור ישראל מאנסי" גליון מ"ח כתב:

יצחקי.jpg (89.92 KiB) נצפה 18428 פעמים

אמנם מה שכתב שאין לכתוב ההפטרות בין הפרשיות, הנה המנהג בזה שלא כדבריו ברוב הדפוסים.
וגם זה שבכתבי יד אשכנזיים רבים הדפיסו פסוק ותרגומו פסוק ותרגומו מוכיח שאין זה חמור כמו שעושה מזה, ומה שכתב שזה מחמת הקושי לסדרם אינו נראה, שיש כתבי יד רבים שכן כתבו בטור נפרד, וזה לא כזה קשה, ומסתבר שעשו כן לנוחות בעלמא.

[משולש]

האם מותר לדעת הרב יצחקי לכתוב מספרי הפרקים והפסוקים (הנוצריים) בין פסוק לפסוק?
והאם מותר לציין איפה מסתיימת העלייה?

[בעל קורא]

האם מותר לדעת הרב יצחקי לכתוב מספרי הפרקים והפסוקים (הנוצריים) בין פסוק לפסוק?
והאם מותר לציין איפה מסתיימת העלייה?

יצחקי עליות.jpg (22.71 KiB) נצפה 18394 פעמים

[משולש]

וכמנהג תנכי קורן.
אבל מי שאינו קורן יכול להכניס פנימה גם פירושים כמו שמכניס סימוני הפסוקים פרקים ועליות.

[בריושמא]

ראיתי את דברי הרב בעל קורא והתפעלתי מהדיוק שדייק בדברי: זיקים ואזיקים.
ואשאלה:
האם כבודו שמע וראה וגם קרא את דברי הרד"ק על 'כפל העניין במלים שונות'?

[לענין]

המשלים לוורד מסוגל מאד לכל האמור לעיל (כגון השוואת עמודים, הקטנת והגדלת שינוי מזערי בין פיסקאות וכיו"ב)

האם הדבר הזה פעיל עדיין?
יש להם כתובת דוא"ל?

[יהודה בן יעקב]

המשלים לוורד מסוגל מאד לכל האמור לעיל (כגון השוואת עמודים, הקטנת והגדלת שינוי מזערי בין פיסקאות וכיו"ב)

האם הדבר הזה פעיל עדיין?

כאן כתבו שהוא פעיל עד אופיס 2010, ראה שם את כל התגובות.

[לענין]

המשלים לוורד מסוגל מאד לכל האמור לעיל (כגון השוואת עמודים, הקטנת והגדלת שינוי מזערי בין פיסקאות וכיו"ב)

האם הדבר הזה פעיל עדיין?

כאן כתבו שהוא פעיל עד אופיס 2010, ראה שם את כל התגובות.

אודה!!!