שמחו כתב:[לפני כשלושים וארבעים שנה כאשר רוב מוחלט של הציבור החרדי התגורר בב"ב ובירושלים לא היה קיים דברים כאלו מן הטעם הפשוט שהקהילות לא היו הומגניות דיים, ובלתי אפשרי לרב מקומי לכפות דעתו על כלל תושבי המקום].
עבד הזמן כתב:אם נבדוק כל דוגמה לגופה לא כולם דווקא לטובה.
סגי נהור כתב:עבד הזמן כתב:אם נבדוק כל דוגמה לגופה לא כולם דווקא לטובה.
לא על הדוגמאות דיברתי, אלא על מה שכתב פותח האשכול שבעבר רב לא יכול היה להשליט את דעתו בגלל ריבוי הקהילות. ועובדה זו - שהאידנא יש לרב שליטה על מקומו - היא שנראית לי כשינוי לטובה.
הרואה כתב:בחלק מהעיירות באירופה היתה סמכות בלעדית של ראש הקהל, וד"ל.
ר' יונה כתב:הרואה כתב:בחלק מהעיירות באירופה היתה סמכות בלעדית של ראש הקהל, וד"ל.
מה אתה בא להגיד בזה, שהרב הוא שוה ערך לראש הקהל, ושליטתו אינה מוצדקת?
לייטנר כתב:אחד העקרונות שמוכיח מחבר הספר 'סמכויות הרוב בהלכה' היא שבעצם הציבור הוא שקובע מה יהיה כיוון הפסיקות בקהילה, מעצם בחירתם ברב בעל כיוון פסיקתי מסוים.
אני לא הסטוריון אבל נדמה לי שהתחושה מהסיפורים בספרי השו"ת איננה כזו. לעניין פסיקות הלכתיות או גדירת פרצות הדת הסמכות הייתה אצל המרא דאתרא אבל תקנות כלליות נתקנו על ידי בי"ד וטובי הקהל וכדומה.שייף נפיק כתב:כך התנהלו תמיד לפני השואה, וגם לאחריה.
אבן זועקת כתב:אני לא הסטוריון אבל נדמה לי שהתחושה מהסיפורים בספרי השו"ת איננה כזו. לעניין פסיקות הלכתיות או גדירת פרצות הדת הסמכות הייתה אצל המרא דאתרא אבל תקנות כלליות נתקנו על ידי בי"ד וטובי הקהל וכדומה.שייף נפיק כתב:כך התנהלו תמיד לפני השואה, וגם לאחריה.
אמנם ידוע שבימינו כל דבר שאין לו עיקר מן התורה נכלל בגדירת פרצות הדת וא"כ הותרה הרצועה להמרא דאתרא לקבוע אפילו באיזה צבע יצבעו בני קהילתו את סלון דירתם
אליסף כתב:לייטנר כתב:אחד העקרונות שמוכיח מחבר הספר 'סמכויות הרוב בהלכה' היא שבעצם הציבור הוא שקובע מה יהיה כיוון הפסיקות בקהילה, מעצם בחירתם ברב בעל כיוון פסיקתי מסוים.
מיהו המחבר? איני מכיר את הספר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים