◆ חיפוש מקור ◆

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' פברואר 15, 2018 8:00 am

מיללער כתב:בשו"ת בנין שלמה סי' י' מביא קושיא מאחיו רבי בצלאל על המשנה דנזיר היה שמואל, א"כ איך טימא עצמו לאגג וציין שהאריך בזה הנו"ב בדרשותיו דורש לציון.
איפה המראה מקום המדויק בדורש לציון?

דורש לציון עמ' 53 בסוה"ע

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' פברואר 15, 2018 8:24 am

מיללער כתב:והאם יש עוד מי שמתרץ הקושיא הזה?

חיפוש באוצר מעלה הרבה תוצאות ולאו כרוכלא וכו', אך פטור ללא כלום א"א
מרכבת המשנה עמ' 36 הי"ו
אבני חפץ עמ' 79 או' ג
אור המאיר עמ' 81
כלי חמדה עמ' 251 ד"ה ויש להעיר

שוב מצאתי במתיבתא נזיר סו. ילקוט ביאורים (יז) ה עמ' 732 - 733

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' פברואר 15, 2018 2:25 pm

תודה רבה מאד

ידיד הנאמן

שלום וברכה לכל הבקיאים.

אבקש את עזרתכם. האם יש ספר הנקרא "ספר הערות"? שם מסופר על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שעלה לשמים והראה לו המלאך את כל הגזירות שנגזרו על ישראל ומתבטלות בזכת אמן יהא שמיה רבא.

אשמח לכל מקור על הספר וגם על המעשה הנ"ל.

תבורכו.

מה שנכון נכון

ידיד הנאמן כתב:שלום וברכה לכל הבקיאים.

אבקש את עזרתכם. האם יש ספר הנקרא "ספר הערות"? שם מסופר על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שעלה לשמים והראה לו המלאך את כל הגזירות שנגזרו על ישראל ומתבטלות בזכת אמן יהא שמיה רבא.

אשמח לכל מקור... וגם על המעשה הנ"ל.

תבורכו.

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרה הרוגי מלכות

א"ר ישמעאל אמר לי שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש, ישבתי בחיקו והיה מסתכל ובוכה ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלות עלי, אמרתי לו הדר זיווי מפני מה אתה בוכה? אמר לי ידידי בא ואכניסך בחדרי חדרים ולגנזי גנזין, ונטל את הפנקסים ופתח והראני אגרות כתובות בהן צרות מצרות משונות זו מזו, אמרתי לו הללו למי? אמר לי לישראל. אמרתי לו יכולין ישראל לעמוד באלה? אמר לי למחר בא ואראך צרות משונות מאלה. למחר הכניסני בחדרי חדרים והראני צרות קשות מהראשונות אשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב אשר לשבי לשבי ואשר לביזה לביזה. אמרתי לו הדר זיווי וכי ישראל לבד חטאו? אמר לי בכל יום ויום מתחדשות עליהם גזרות קשות ורעות, וכיון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך אין מניחין אותן לצאת מחדרי חדרים.

מנחם-כהן · הודעהעל ידי **מנחם-כהן** » ו' פברואר 16, 2018 12:19 am

מה המקור אצל חז"ל לפתגם 'אינה דומה שמיעה מראיה'? זכור לי שיש גמ' דומה בראש השנה. אבל יש את הביטוי המדויק הזה אצל חכמינו?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' פברואר 16, 2018 1:02 am

מנחם-כהן כתב:מה המקור אצל חז"ל לפתגם 'אינה דומה שמיעה מראיה'? זכור לי שיש גמ' דומה בראש השנה. אבל יש את הביטוי המדויק הזה אצל חכמינו?

ר"ה כה:
לא תהא שמיעה גדולה מראייה

ידיד הנאמן

מה שנכון נכון כתב:
ידיד הנאמן כתב:שלום וברכה לכל הבקיאים.

אבקש את עזרתכם. האם יש ספר הנקרא "ספר הערות"? שם מסופר על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שעלה לשמים והראה לו המלאך את כל הגזירות שנגזרו על ישראל ומתבטלות בזכת אמן יהא שמיה רבא.

אשמח לכל מקור... וגם על המעשה הנ"ל.

תבורכו.

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרה הרוגי מלכות
א"ר ישמעאל אמר לי שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש, ישבתי בחיקו והיה מסתכל ובוכה ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלות עלי, אמרתי לו הדר זיווי מפני מה אתה בוכה? אמר לי ידידי בא ואכניסך בחדרי חדרים ולגנזי גנזין, ונטל את הפנקסים ופתח והראני אגרות כתובות בהן צרות מצרות משונות זו מזו, אמרתי לו הללו למי? אמר לי לישראל. אמרתי לו יכולין ישראל לעמוד באלה? אמר לי למחר בא ואראך צרות משונות מאלה. למחר הכניסני בחדרי חדרים והראני צרות קשות מהראשונות אשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב אשר לשבי לשבי ואשר לביזה לביזה. אמרתי לו הדר זיווי וכי ישראל לבד חטאו? אמר לי בכל יום ויום מתחדשות עליהם גזרות קשות ורעות, וכיון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך אין מניחין אותן לצאת מחדרי חדרים.

יישר כח. מישהו מכם יודע אם יש מעשה מעין זה בספר היכלות?? אשמח לידע.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ש' פברואר 17, 2018 9:48 pm

ידיד הנאמן כתב:יישר כח. מישהו מכם יודע אם יש מעשה מעין זה בספר היכלות?? אשמח לידע.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' פברואר 19, 2018 3:05 am

שלום לחברים היקרים.

איפה כתוב בכתבי האריז"ל שכשאדם מתחתן נמשך עליו צלם אלקים?

תודה לכל העוזרים

הניג · הודעהעל ידי **הניג** » ב' פברואר 19, 2018 4:23 pm

בס"ד
איפה מדבר החתם סופר בתשובות,
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".
בענין פורים.
אשמח מאוד תשובה בדחיפות.
בתודה מראש!

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' פברואר 19, 2018 7:33 pm

בספר יוחסין מובא:

רבי אלעזר בן עזריה... ובעבור שלא מיחה בשכנתו בפרה שיוצאה בשבת ברצועה שבין קרניה, נקראת על שמו. ובעל המכתם אמר ביום טוב, כי בירושלמי אומר אשתו היתה ונקראת פרתו כמו בשמשון לולי חרשתם בעגלתי.

דברי הירושלמי ידועים. אבל היוחסין מביא את הירושלמי מתוך ספר המכתם מסכת ביצה. האם ידוע היכן הביא בעל המכתם את דברי הירושלמי הללו?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' פברואר 19, 2018 10:12 pm

קאצ'קלה כתב:בספר יוחסין מובא:
רבי אלעזר בן עזריה... ובעבור שלא מיחה בשכנתו בפרה שיוצאה בשבת ברצועה שבין קרניה, נקראת על שמו. ובעל המכתם אמר ביום טוב, כי בירושלמי אומר אשתו היתה ונקראת פרתו כמו בשמשון לולי חרשתם בעגלתי.

דברי הירושלמי ידועים. אבל היוחסין מביא את הירושלמי מתוך ספר המכתם מסכת ביצה. האם ידוע היכן הביא בעל המכתם את דברי הירושלמי הללו?

בביצה כג. לא כתב כן, ושמא בשבת נד: היה כתוב אך המכתם לשבת לא הגיע לידינו.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' פברואר 19, 2018 10:29 pm

ייש"כ. את המכתם שנדפס עמ"ס ביצה ראיתי. חשבתי אולי ישנן השלמות למכתם מכת"י וכדומה.
קשה לקבל שהכוונה למסכת שבת, בעוד שהיוחסין מציין ל'יום טוב'.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' פברואר 19, 2018 11:26 pm

הניג כתב:בס"ד
איפה מדבר החתם סופר בתשובות,
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".
בענין פורים.
אשמח מאוד תשובה בדחיפות.
בתודה מראש!

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קפה

אמרתי אעלה בתמר לקיים איגרת הפורים הזאת להעלות איזה גרגרים אשר עלו במצודת רעיוני בימים הללו יומא דפוריא אינון. במס' ב"ב בסוגיא דתלוה וזבון [מ"ח ע"א] קאמר הש"ס כדפריך מיקריב אותו לרצונו שאני התם דניחא לי' דליהוי כפרה, וכדפריך מגיטין דחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך [קאמר שאני התם] משום מצוה לשמוע דברי חכמים, ואילו לעיל גבי עולה לא אמר הכי משום דמצוה לקיים דברי תורה, ומה צורך לתלות בכפרה. וניחא לי דרמז [ש"ס] מ"ש הרמב"ם ספ"ב מגירושין [ה"כ] דיצרו אנסי' וכיון שמכין אותו עד שתשש כח יצרו שוב גרש לרצונו. וצריך לומר לפ"ז מ"ש בשבת פר"ע [פ"ח ע"א] מכאן מודעא רבא לאורייתא, למה לא נימא כיון שכפה [עליהם] הר כגיגית ותשש כח יצרם כבר קבלו התורה מרצונם דכל דברי רמב"ם היינו אחר שכבר קבלנו התורה, וזה האיש בכלל מקבלי התורה, אם כן נאמר יצרו אנסו לפי שעה וכשתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון, אבל על עיקור קבלת התורה מעיקרא לא שייך זה, על כן שפיר קאמר מודעא רבא לאורייתא. וא"כ תינח אחר מעשה דאחשורוש שכבר קבלו התורה ברצון א"כ כופין וגם דמכיון שתשש כח יצרו חזר לרצונו הראשון, אבל קרא דלרצונו לפני ה' הלא נאמר גם בבית ראשון קודם מעשה דהדר קבלוהו בימי אחשורוש וא"כ מעיקרא לא לרצונו הי', ובשלמא סתם ישראל המביא קרבנו מקבלים ממנו דהרי ברצונו נותנו ומקריבו, אבל מי שצווח ואינו רוצה ליתן איך נכוף אותו ונאמר חזקה שמכיון שתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון הרי כל קבלת התורה הי' באונס מעיקרא, ותינח להסוברים לחלק בין תורה שבכתב שהקדימו נעשה לנשמע לתורה שבע"פ א"ש, אבל אותם שאינם סוברים זה החלוק קשיא, על כן הוצרך לומר ניחא לי' דלהוי לי' כפרה:

עומק הפשט · הודעהעל ידי **עומק הפשט** » ג' פברואר 20, 2018 8:47 pm

רבני הפורום,
איפה כתוב שפעם אחת בצער שוה או מאה או אלף פעמים שלא בצער?
יישר כחכם

מיני ומינך

עומק הפשט כתב:רבני הפורום,
איפה כתוב שפעם אחת בצער שוה או מאה או אלף פעמים שלא בצער?
יישר כחכם

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח

ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער נטלו שכר אלף, הה"ד (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה שלא בצער נטלו שכר מאתים, שנאמר (שם א' י"ב) ראשיהם מאתים, וכל אחיהם על פיהם, ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הדא ה"ד ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים שנאמר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.

מחולת המחנים

עומק הפשט כתב:רבני הפורום,
איפה כתוב שפעם אחת בצער שוה או מאה או אלף פעמים שלא בצער?
יישר כחכם

אבות דרבי נתן (ג, ו)
"לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח".

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' פברואר 21, 2018 2:31 pm

ר' יצחק אבוהב כותב:

ולפי שהמין הראשון, שהוא אתרוג, יש בו דוגמת ארבעה יסודות כאשר הם בנויים בעולם השפל: הקליפה העליונה דומה ליסוד האש במראהו ובטבעו, חם ויבש כמותו; והלובן שתחת הקליפה דומה במראהו ליסוד האויר, והוא חם ולח כמותו; והלח שסביב הגרעינין דומה ליסוד המים, והוא כמים קרושין וקר ולח כהן; והגרעינין הן קשין כארץ, דומין ליסוד העפר וקרים ויבשים כמותו, על כן כתבו תורה בראשונה. וניטל לבדו ביד אחת, לפי שיש בו כל ארבעה יסודות, כנגד כולן; ואעפ"כ נוטלו בשמאלו, לפי שאינו אלא מין אחד, ולולב בימין, לפי שהם שלושה מינים אגודין ביחד" (מנורת המאור לר"י אבוהב, נר שלישי, כלל ד, חלק ו, פרק ד [קמט], עמ' 322).

הרעיון הזה מצוי גם בספר מעשה נסים לר' נסים ב"ר משה ממרסיי, פרשת אמור, ובעוד ספר כת"י.
האם ידועות מקבילות נוספות לו?
תודה רבה.

שייף נפיק

נשאלתי מאחד שראה בקדמונים שהיו זכרים רואים דם נדות, ולא מצאתי מקור. ומי יערה לנו מקורו טהור.
גם נסתר מפרדר"א שזה א' מהקללות שנתקללה האשה אחר חטא עץ הדעת.

עדיאל ברויאר

ידוע לי שהנוצרים היו אומרים את זה על היהודים. ראה במצ"ב שורה 27, מתוך עדות של יצחק נתן, יהודי מארלד שבפרובנס, במאה ה15. הוא מתייחס לארוע שקרה באראגון שבספרד בשנים 1415-1412, בעקבות ויכוח טורטוסה.
בנוסף, שמעתי שהנוצרי הראשון שמוצאים לו את תאוריית הווסת היהודי הוא תומאס דה-קנטמפרה, נזיר דומינקני, בספרו "הטוב הכללי מן הדבורים", בשנת 1263. וזה נמצא גם בספרות נוצרית רפואית מאוחרת יותר.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' פברואר 25, 2018 2:36 am

שייף נפיק כתב:נשאלתי מאחד שראה בקדמונים שהיו זכרים רואים דם נדות, ולא מצאתי מקור. ומי יערה לנו מקורו טהור.
גם נסתר מפרדר"א שזה א' מהקללות שנתקללה האשה אחר חטא עץ הדעת.

גם בעירובין ק:

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' פברואר 25, 2018 7:38 pm

כתב מה"ר חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו ראה חיים חלק א' דף קג ע"ד: "והיינו אם את הדבר הזה תעשה - שהוא ענין הנשואין, ד'את' כינוי לאשה, כמו שכתב הרב צמח דוד סדר שמות [ח"א דף קכה ע"א] על פסוק [שמות א א] את יעקב, יעויין שם. וכן נראה מדברי הזוהר הקדוש בסדר ויחי דף (רל"ח) [רל"ז] [ע"א], וז"ל: ויגרש את האדם כו' [בראשית ג כד], האי קרא אוקמוה חברייא , אבל ויגרש כבר נש דגריש לאנתתיה, את האדם דייקא. ופירש שם הרב הגדול בהגה יש מאי"ן: פירוש האשה נקראת 'את', והאדם גרשה. זהרי חמה [דף רמח ריש ע"א], יעויין שם. וכן כתב הרפ"ת [הרב פרי תואר] בפירושו לחומש בספרו אור החיים בסדר שמות על פסוק את יעקב כו', יעויין שם".

ואני הקטן שואל אנא באו דברי הרב אור החיים אלו? לפו"ר אינם שם בריש פרשת שמות.
יישר כוח למשיבים

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » א' פברואר 25, 2018 8:16 pm

ושא_נס כתב:כתב מה"ר חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו ראה חיים חלק א' דף קג ע"ד: "והיינו אם את הדבר הזה תעשה - שהוא ענין הנשואין, ד'את' כינוי לאשה, כמו שכתב הרב צמח דוד סדר שמות [ח"א דף קכה ע"א] על פסוק [שמות א א] את יעקב, יעויין שם. וכן נראה מדברי הזוהר הקדוש בסדר ויחי דף (רל"ח) [רל"ז] [ע"א], וז"ל: ויגרש את האדם כו' [בראשית ג כד], האי קרא אוקמוה חברייא , אבל ויגרש כבר נש דגריש לאנתתיה, את האדם דייקא. ופירש שם הרב הגדול בהגה יש מאי"ן: פירוש האשה נקראת 'את', והאדם גרשה. זהרי חמה [דף רמח ריש ע"א], יעויין שם. וכן כתב הרפ"ת [הרב פרי תואר] בפירושו לחומש בספרו אור החיים בסדר שמות על פסוק את יעקב כו', יעויין שם".

ואני הקטן שואל אנא באו דברי הרב אור החיים אלו? לפו"ר אינם שם בריש פרשת שמות.
יישר כוח למשיבים

עד שיימצא מבוקשך, יש להסתפק בציון לדברי האוה"ח בריש פרשת תרומה:

והוא מה שריבה בג' הריבויים יתומים נשים שוע, את לרבות הנשים, כל לרבות היתומים, איש אשר ידבנו לבו זה שוע כמשמעו שמשלשתם יקח אפילו דבר גדול.

ואולי ראוי לציין גם לדברי רבינו בחיי בפרשת נח:

: רבינו בחיי.JPG (102.61 KiB) נצפה 12806 פעמים

מחולת המחנים

היכן נמצא המקור בחז"ל או בספרי רבותינו כי אדני המשכן מהותם יסודי המשכן.

אמר לי ת"ח אחד שליט"א כי שאל זאת את הגר"מ שפירא זצ"ל, והוא השיב לו: "וואו נישט, אומעטום שטייט דאס", (היכן לא, בכל מקום זה כתוב), מ"מ אני מחפש מקור מפורש לענין.

בתודה מראש לעונים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 26, 2018 12:00 pm

בכתבי חבד זה מופיע פעמים רבות. ראה 'ספר הערכים חב"ד' חלק א ערך 'אדני המשכן'

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ב' פברואר 26, 2018 12:46 pm

ראיתי מאמר כתוב בשם "הרב דב בערל וויין", שבדבריו הוא כותב כך:
"אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו - רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים."
הייתי שמח לדעת מה המקור לכך.

מחולת המחנים

רבי מאיר יצא מנירון קיסר שהתגייר - גיטין דף נ"ו ע"א.

כלבאשבוע · הודעהעל ידי **כלבאשבוע** » ב' פברואר 26, 2018 1:23 pm

ראה בפי' רבינו נסים גאון על ברכות כ"ז ע"ב: "איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא"

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 26, 2018 1:28 pm

הרמב"ם בהקדמת ספרו היד כותב שאביו של ר' עקיבא נקרא יוסף, והוא - יוסף - היה גר צדק (אך לא כתב שהיה רומאי)

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' פברואר 26, 2018 3:38 pm

יאיר כתב:
שייף נפיק כתב:נשאלתי מאחד שראה בקדמונים שהיו זכרים רואים דם נדות, ולא מצאתי מקור. ומי יערה לנו מקורו טהור.
גם נסתר מפרדר"א שזה א' מהקללות שנתקללה האשה אחר חטא עץ הדעת.

גם בעירובין ק:

כנראה אבוהון דכולהו באדר"נ נו"א פ"א ה"ח.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' פברואר 26, 2018 3:39 pm

כלבאשבוע כתב:ראה בפי' רבינו נסים גאון על ברכות כ"ז ע"ב: "איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא"

יש בזה אריכות דברים בכמה מקומות, ודומני כי בכמה קטעי גניזה ואולי גם כ"י בתלמוד סנהדרין, איתא כן בהדיא.

עדיאל ברויאר

כלבאשבוע כתב:ראה בפי' רבינו נסים גאון על ברכות כ"ז ע"ב: "איתה בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף צו) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומאן אינון ר' עקיבא"

תיקון קל - זהו ספר המפתח למנעולי התלמוד (ובקיצור: ספר המפתח). פירושו החלקי לתלמוד הוא חיבור אחר, כמפורט ע"י ש' אברמסון בספרו "רב נסים גאון".

דורות · הודעהעל ידי **דורות** » ב' פברואר 26, 2018 4:39 pm

אשמח לקבל מידע ממי שיודע
היכן המקור לאמרה שאם רואים גוי שאינו מזיק ליהודי, אות הוא כי עצל הגוי הזה
שהרי הלכה בידוע שעשיו שנוא ליעקב.
יש המציינים בשם האבני נזר ויש בשם החידושי הרי"ם.

מה שנכון נכון

דורות כתב:אשמח לקבל מידע ממי שיודע
היכן המקור לאמרה שאם רואים גוי שאינו מזיק ליהודי, אות הוא כי עצל הגוי הזה
שהרי הלכה בידוע שעשיו שנוא ליעקב.
יש המציינים בשם האבני נזר ויש בשם החידושי הרי"ם.

ורמש"ש היה אומר זאת בשם הבית הלוי.

מדובר באמרה עממית. ראה מוולוזין עד ירושלים ח"א עמ' 327.

זנב לאריות

בעלון "בית מרן" יעורו של הראשל"צ הגר"י יוסף] שהיה לידי היום במעריב מצאתי את הקטע הבא [

: WIN_20180226_21_35_55_Pro.jpg (1.12 MiB) נצפה 12321 פעמים

אשמח לדעת את המקור לכך שהגר"א הורה לשרוף את ה"ביאור".
תודה רבה למגיבים

בברכה המשולשת

אולי יש כאן החלפה עם דברי שלום ואמת של נה"ו

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' פברואר 26, 2018 10:10 pm

זנב לאריות כתב:בעלון "בית מרן" יעורו של הראשל"צ הגר"י יוסף] שהיה לידי היום במעריב מצאתי את הקטע הבא
אשמח לדעת את המקור לכך שהגר"א הורה לשרוף את ה"ביאור".
תודה רבה למגיבים

מאותו מקור שמנדלסון היה בקי בש"ס..

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' פברואר 26, 2018 10:31 pm

זנב לאריות כתב:בעלון "בית מרן" יעורו של הראשל"צ הגר"י יוסף] שהיה לידי היום במעריב מצאתי את הקטע הבא [
WIN_20180226_21_35_55_Pro.jpg

מה הקשר בין הספר "בן יוחאי" של קוניץ, להשיב על השגות היעב"ץ על קדמות חלקים מהזוהר, למנדלסון?

מחולת המחנים

ידוע מאמר חז"ל "ראתה שפחה על הים".
האם יש מקור שהערב רב ראו התגלות השכינה והצביעו "זה א-לי ואנוהו"?

בפירוש החזקוני (שמות לב, ד) משמע שהערב רב לא ראו.

בתודה מראש לעונים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר