בבא בתרא דף טז/א
א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו וכו' פנינה דכתיב וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה.
ובכל זאת נענשה פנינה כמו שדרשו חז"ל בפסוק 'עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה' (מדרש שמואל פרשה ה עיין רש"י). וידועים דברי הגר"ח שמואלביץ, שבין אדם לחבירו זה אש, ובאש נפגעים למרות הכוונות הטובות.
אבל השאלה היא מצד הדין, האם מותר לפגוע בבן אדם לטובתו.
למשל מדברים שיחה קשה עם בחור מבוגר בררן ומעמידים אותו במקום ומציגים בפניו את המציאות, והוא אכן מוריד דמעות, אך גם מוריד את האף, ובזכות זה הוא זוכה להתארס.
והוא מאושר בחיים, אבל בכל זאת הוא נפגע קשות.
האם יש תשובה ברורה בדבר, מותר או לא.
האם ניתן להוכיח שאסור מלא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל, וגם כאן הוא אמנם הרוויח בסופו של דבר אבל עברתי על אונאת דברים, או יש לחלק.