מקור המילה 'דאוונען' - יארציי"ט

[חכם באשי]

המילה 'תפילה' 'להתפלל' וכו' נקראת באידיש 'דאוונען'
למיטב ידיעתי, אין לה מובן ומקור בשפה הגמנית, מוצאה של האידיש.
שמעתי, שמילה זו היא מלשון 'דאיב', לשון 'שפיכה', לרמז לשון המקרא: "אשפכה עלי נפשי" (תהלים), ש'נפשי' הוא תפילה. אך כמובן הוא דרש.
עוד ראיתי באיזה ספר, שמילת 'דאוונען' מקורה בטורקית. איני זוכר באיזה ספר ראיתי ענין זאת.
האם כבוד רבני וחכמי הפורום יכולו לסייע בענין?

[איש_ספר]

תמיהה ידועה ו'העולם' היה דרושה דאבהן היינו אבותינו, דתפילות אבות תקנום. נכחתי פעם שמישהו שאל את פרו' דב נוי (מגדולי המומחים לאידיש - כיום אינו בריא) והלה השיבו שלא נתגלה לו מוצא של תיבה זו. מעניין לבדוק בספרו של ר' דוד קאהן: אידיש שפה קדושה.

[סמבוסק]

אז למה לא תסתכל בספר הנ"ל:

[איש_ספר]

סמבוסק, לא העלתי בדעתי שהספר החדש הזה נמצא באוצר (המקוון).... תודה.

[סמבוסק]

סמבוסק, לא העלתי בדעתי שהספר החדש הזה נמצא באוצר (המקוון).... תודה.

אתה מאנשי האוצר, לא? האם אני צריך לחדש לכם דברים כאלה? אתמהה.

[חכם באשי]

סמבוסק, לא העלתי בדעתי שהספר החדש הזה נמצא באוצר (המקוון).... תודה.

אתה מאנשי האוצר, לא? האם אני צריך לחדש לכם דברים כאלה? אתמהה.

כפי שנאמר: הסנדלר הולך יחף...
ודרך אגב, מהו מקור פתגם זה?

ועדיין, לא העלו חכמי ורבני האוצר והמשתמשים מזור לשמועותיי.

[איש_ספר]

אגב עלעול בין עמודי הקובץ מצאתי זה:

[יהושע מונדשיין]

כד הווינא טליא פירשתי שהוא מלשון דאב [=תאב] נון - שתאב להגיע בתפילתו לשער הנו"ן.
וכן שתאב להגיע למעלת הצדיקים שנמשלו לדגים ומתגלגלים בדגים.
וכן למדריגת הדגים שאין שולטת בהם עין הרע.
ועוד כהנה וכהנה ברמה דומה.

ומענין לענין, באחד מספריו של בעל הבן איש חי מתפלא לפשר המלה יארציי"ט (שמשמשת גם בקהילות המזרח), ומפרש בדרך ראשי-תיבות.

[בר ששת]

ומענין לענין, באחד מספריו של בעל הבן איש חי מתפלא לפשר המלה יארציי"ט (שמשמשת גם בקהילות המזרח), ומפרש בדרך ראשי-תיבות.

נשמח אם יזכנו בדברי הבן איש חי או במראה מקום להם.

[איש_ספר]

בודאי תשמח לשמוע שהבא"ח אומר דברים הפוכים:

ודע כי משמעות יארצייט הוא יום הפטירה בלשון אשכנז וגם הספרדים הורגלו לקרוא אותו בשם זה בספריהם ואין זה ראשי תיבות או רמז אחר כמו שחושבים העולם - בא"ח ש"א ויחי אות יד.

[חכם באשי]

מה שהביא ר' יהושע מונדשיין בשם בא"ח,
לי זכור שבטעות זו נכשל ר' חיים פאלאג'י. אך איני זוכר היכן.

[יהושע מונדשיין]

למיטב זכרוני זה בס' שו"ת, אם לא של הבא"ח אז אולי הרב אלפנדרי.

[גלילי]

וראה זה פלא, גם הרב 'מונדשיין' צדק, וגם הרב 'איש ספר' צדק!

והאותיות ידברו:

בן איש חי [אבן חי]

ScreenShot002.jpg (13.44 KiB) נצפה 19382 פעמים

בן איש חי [אבן חי]

ScreenShot005.jpg (35.34 KiB) נצפה 19385 פעמים

רב פעלים

ScreenShot004.jpg (49.13 KiB) נצפה 19386 פעמים

ערכתי מחדש למען יהיה קריא יותר!

[איש_ספר]

גלילי תודה רבה!

[יהושע מונדשיין]

לכללות הענין של פרשנויות מעין אלו למלים מלשון יידיש, יעויין במאמרו של ר"ח ליברמן ב'אהל רח"ל'' ח"ב (עמ' 332 ואילך) "רבנישע עטימאלאגיעס פון יידישע ווערטער".
משום מה לא תורגם מאמר זה בחלק השלישי.
מספר מטעמים החדש מובא שם בפירוש המלה דאוונען: דא בעינן, את זה אנו מבקשים. התפילות הן רק בקשות ותחנונים.

[איש_ספר]

ח"ג מאהל רח"ל יעלה בקרוב לאוצר.
עד עתה חשבתי שח"ב אין צורך לחזר אחריו כ"כ, עכשיו אני מבין שהמתרגם לא השלים מלאכתו ;)

[עשוי לנחת]

תמיהה ידועה ו'העולם' היה דרושה דאבהן היינו אבותינו, דתפילות אבות תקנום. נכחתי פעם שמישהו שאל את פרו' דב נוי (מגדולי המומחים לאידיש - כיום אינו בריא) והלה השיבו שלא נתגלה לו מוצא של תיבה זו. מעניין לבדוק בספרו של ר' דוד קאהן: אידיש שפה קדושה.

ואצלי רשום שמופיע במגיד תעלומה [לבני יששכר זי"ע] על ברכות דף כו ע"ב [?] שכתב שהתפילה נקרא דאוונן מלשון "דאבינן", משום שתפילות אבות תיקנום.

[צביב]

תמיהה ידועה ו'העולם' היה דרושה דאבהן היינו אבותינו, דתפילות אבות תקנום. נכחתי פעם שמישהו שאל את פרו' דב נוי (מגדולי המומחים לאידיש - כיום אינו בריא) והלה השיבו שלא נתגלה לו מוצא של תיבה זו. מעניין לבדוק בספרו של ר' דוד קאהן: אידיש שפה קדושה.

ואצלי רשום שמופיע במגיד תעלומה [לבני יששכר זי"ע] על ברכות דף כו ע"ב [?] שכתב שהתפילה נקרא דאוונן מלשון "דאבינן", משום שתפילות אבות תיקנום.

בספר תולדותיו של החוזה מלובלין כתוב כך בשם החוזה

[מעט צרי]

יש שהציעו מקור המילה מהשרש העברי "דבב" ר"ל הנעת שפתיים - דובב שפתי ישנים.

מונח בזכרוני שיש המייחסים מילה זו להשפה הכוזרית.

ויש שמצביעים על המילה בלטינית divin שמובנו "אלוהי" ואינו מן הנמנע שהרי המילה "בענטשען" מקורו מ benedict הלטיני.

[הגהמ]

יש שהציעו מקור המילה מהשרש העברי "דבב" ר"ל הנעת שפתיים - דובב שפתי ישנים.

הצעה זו מצאתי באחד מספרי הרמ"ש זיוויץ זצ"ל ובכן בזה יהיו שפתותיו דובבות בקבר.

[אדג]

ואני תמיד חשבתי (בפשטות) שדאוונען בא מלשון בכיה.

[צביב]

בספר הצדיק רבי זונדל מסלנט
נמצא קיצור ממילות ההגיון
ובעמוד קו פרק שלשה עשר
דאבנן או דעבנן
ובהערה למטה
דאבונון תפילות אהות תקנו
דעבנן לשון בעיא ובקשה

[ח''ל קאליסק]

בספר הצדיק רבי זונדל מסלנט
נמצא קיצור ממילות ההגיון
ובעמוד קו פרק שלשה עשר
דאבנן או דעבנן
ובהערה למטה
דאבונון תפילות אהות תקנו
דעבנן לשון בעיא ובקשה

יאר צייט ה''ה כפשוטו יום השנה

[גביר]

מתוך: http://www.par2.com/daven.htm
"The Yiddish word meaning "pray" is "daven," which ultimately comes from the same Latin root as the English word "divine" and emphasizes the One to whom prayer is directed."

N.B.: Yiddish comes from medieval German. German is not a Romance language (i.e., not a Latin derivative). So, this root word would have had to be a word that was imported into German.

Prayers and Blessings is a worthwhile read, covering the general topic of prayer.



"Jewish Services" at wikipedia derives "daven" differently:


Daven is the originally exclusively Eastern Yiddish verb meaning "pray"; it is widely used by Ashkenazic Orthodox Jews. In Yinglish, this has become the Anglicised davening. The origin of the word is obscure, but is thought by some to have come from Middle French divin (short for office divin, Divine service) and by others to be derived from a Slavic word meaning "to give" (Russian: давать, davat') . Others claim that it originates from an Aramaic word, "de'avoohon" or "d'avinun", meaning "of their/our forefathers", as the three prayers are said to have been invented by Abraham, Isaac and Jacob. In Western Yiddish, the term for "pray" is oren, a word with clear roots in Romance languages—compare Spanish and Portuguese orar and Latin orare.

Given the ways in which the various dialects of Yiddish evolved, incorporating words from the vernacular where the speakers lived, this explanation seems quite reasonable. If "daven" came from the middle French "divin," because French is a Romance language, deriving it from the same Latin root as "divine" remains a possibility.



Rabbi Simche Sherer (a dayan of the Beit Din, Manchester, England) writes:


According to the Admor (Rebbe) of Vishnitz, the explanation of word "daven" is as follows.



It is not German, Latin, French or Hebrew. It is an original Yiddish word.



In the Beis Hamikdosh, the people did not just sing and pray, the main service involved sacrifices. Until the arrival of Moshiach, we do not have this facility and thus daven instead.



There are 3 Tefillos; Shachris (to which Mussaf was added, hence it's name), Mincha and Maariv. Each were devised by our forefathers, Avrohom, Yitzchok and Yaakov. The word "daven" is a derivative of D'AVINU, [meaning] from our fathers. We are now left only with these prayers, the custom of our forefathers. We do not generally create ad lib prayers as do peoples of other faiths.

אוסיף שבספרו של ברלינר ששה חדשים באיטליה :פברואר-יולי 1873 : רשמי מסע מקהילות ישראל וספריות עבריות [עברית: ישראל א. זידמן ; הערות ותיקונים: נפתלי בן-מנחם ירושלים :מוסד הרב קוק,תש"ה 1945] כותב שהמקור הוא במילה ערבית וכבר נכתב בהערה שם שדבריו בעניין זה אינם נכונים.

[פלגינן]

ר'ע שטיינזלץ.JPG (21.3 KiB) נצפה 17361 פעמים

[משולש]

אגב, זו מילה רק ביידיש המזרחית, (ואולי היא מילה מאוחרת). ביידיש המערבית אומרים "אורענען".

[קרית מלך]

בספה"ק קדושת אהרן עמוד שע"ו [חלק נובלות חכמה] כתב בענין זה: "ואמר הטעם שקורין לתפילה "דאוונען", והשיב באימה כי איתא (זוה"ק ח"ב רמה:) כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות , ולמען להזכיר לישראל שצריכין לבכות קורין "דאווינען" היינו דא – וויינען, היינו בכאן בגלות צריכין לדמוע דמע".

[לב האבן]

ר'ע שטיינזלץ.JPG

זה אמור להיות בדיחה?

[פלגינן]

זה אמור להיות בדיחה?

אולי. מצ"ב המאמר המלא.

[לב האבן]

לדפדף הוא מחידושי העברית המודרנית כמובן

[צבי-שפייר]

תמיהה ידועה ו'העולם' היה דרושה דאבהן היינו אבותינו, דתפילות אבות תקנום. נכחתי פעם שמישהו שאל את פרו' דב נוי (מגדולי המומחים לאידיש - כיום אינו בריא) והלה השיבו שלא נתגלה לו מוצא של תיבה זו. מעניין לבדוק בספרו של ר' דוד קאהן: אידיש שפה קדושה.

ואצלי רשום שמופיע במגיד תעלומה [לבני יששכר זי"ע] על ברכות דף כו ע"ב [?] שכתב שהתפילה נקרא דאוונן מלשון "דאבינן", משום שתפילות אבות תיקנום.

נכון, זה במגיד תעלומה שם ד"ה תפלות אבות תקנום, וז"ל: קבלתי שזה הוא מה שהתפילה נקראת בלשוננו דאווני"ן הוא לשון דאבינן היינו מן תקנת אבותינו.

[צבי-שפייר]

ומנ שכתב הבני יששכר ש"קבלתי" עולה יחד עם מה שציין ר' "צביב" שראה זה בתולדות החוזה.

[לענין]

אני הכרתי את זה מהקול שמחה מפשיסחא

[וונדרבר]

ודע כי משמעות יארצייט הוא יום הפטירה בלשון אשכנז וגם הספרדים הורגלו לקרוא אותו בשם זה בספריהם ואין זה ראשי תיבות או רמז אחר כמו שחושבים העולם - בא"ח ש"א ויחי אות יד.

וראה זה פלא, גם הרב 'מונדשיין' צדק, וגם הרב 'איש ספר' צדק!

והאותיות ידברו:
בן איש חי [עם פירוש אבן חי]

ScreenShot002.jpg (13.44 KiB) נצפה 17225 פעמים

בן איש חי [עם פירוש אבן חי]

ScreenShot005.jpg (35.34 KiB) נצפה 17225 פעמים

שו"ת רב פעלים חלק ד'

ScreenShot004.jpg (49.13 KiB) נצפה 17225 פעמים

הובא בספרים כמה ראשי תיבות שהמציאו על המילה "יארצייט", ראה בס' שלחן ערוך המקוצר ה' (יו"ד ב') לר"י רצאבי סי' קצ"ז עיני יצחק הערה ב' (עמ' תצ"ה), שמביא שבתימן היו פותרים "יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טות", עיי"ש ביאור המילים. [ויש פותרים: יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב], עיי"ש.
וראה: אוצר הידיעות השלם ח"ב לרי"מ שטרן פרק רמ"ד עמ' תק"ד. וכן אוצר הידיעות ח"ג עמ' שנ"ב.
וראה עוד: סיני כ"ח עמ' נז-נח, (ועמ' של), מוסף שבת קדש של יתד נאמן תשע"ב 05 לך לך עמ' 30.
[ותודה להרב מה שנכון נכון שהעיר שלא העתקתי נכון, ועכשיו תיקנתי].

[וונדרבר]

ומה שכתב בפירוש אבן חי על ס' בן איש חי, הנ"ל, שבס' אמרות יוסף הביא בשם כת"י לרי"ח קאפח שבלשון אשכנז "יאר" הוא אב ו"צייט" הוא אם, כל המבין קצת בלשון אשכנז יודע שאינו נכון.
והפירוש האמיתי הוא יאר = שנה, צייט = זמן.
(ותמוה שאחד מעתיק מהשני דברים שאינם נכונים, והרי בטירחה כל דהיא יכול לשאול את היודע אם זה נכון!)

[סגי נהור]

לאוזן שלי הפירוש ש"דאוונען" הוא מלשון דף (דפ'נען) נשמע הכי מסתבר מכל הפירושים. ודאי שאין הכוונה שהמקור הוא המלה העברית לדפדף, אלא שהמקור הוא המלה דף בדומה לדפדוף בעברית.

[מחולת המחנים]

לאוזן שלי הפירוש ש"דאוונען" הוא מלשון דף (דפ'נען) נשמע הכי מסתבר מכל הפירושים. ודאי שאין הכוונה שהמקור הוא המלה העברית לדפדף, אלא שהמקור הוא המלה דף בדומה לדפדוף בעברית.

באידיש קוראים לדף 'בלעטל' ותרגומו לעברית עלה, כנראה מכיון שהדף היה נעשה מתרכובת של עלים ועצים.
בספרי האחרונים מובא הרבה הלשון עלה על דף, בלשון חז"ל המונח דף איננו דוקא על נייר - "דף של ספינה" (יבמות דף קכ"א ע"א).

ולכן קשה להניח שהמילה דאווענען מקורה מהמילה דף שלא היתה כל כך מצויה בשימוש בלשה"ק.

[סגי נהור]

לאוזן שלי הפירוש ש"דאוונען" הוא מלשון דף (דפ'נען) נשמע הכי מסתבר מכל הפירושים. ודאי שאין הכוונה שהמקור הוא המלה העברית לדפדף, אלא שהמקור הוא המלה דף בדומה לדפדוף בעברית.

באידיש קוראים לדף 'בלעטל' ותרגומו לעברית עלה, כנראה מכיון שהדף היה נעשה מתרכובת של עלים ועצים.
בספרי האחרונים מובא הרבה הלשון עלה על דף, בלשון חז"ל המונח דף איננו דוקא על נייר - "דף של ספינה" (יבמות דף קכ"א ע"א).

ולכן קשה להניח שהמילה דאווענען מקורה מהמילה דף שלא היתה כל כך מצויה בשימוש בלשה"ק.

אני לא חושב שזה נכון. אמנם דף גמרא זה א בלאט גמרא, אבל כשמציינים אומרים דף ג ע"ב. צריך לבדוק ממתי אומרים כך אבל מן הסתם שנים הרבה. ואין צריך להזכיר ביטויים שכיחים כמו מעבר לדף.

[פרנצויז]

מענין לענין. מה מקור המילה "טאמער" באידיש שפירושה "אולי, אפשר"?
האם המקור הוא מילה רגילה בגרמנית, או שמקורו בלשון הקודש מהמילה "תאמר", כמו "ואם תאמר" או "תאמר לרבי מאיר" וכד'.
[נפק"מ שלפי כללי האידיש אם מקור המילה הוא לשה"ק, לא כותבים לפי כללי הניקוד באידיש עם א' וע', אלא כותבים לפי הכתיב בלשון הקודש, לדוגמה: המילה "אמת" באידיש נכתבת כך, ורק הבונדיסטים היו כותבים "עמעס" כידוע (וכך היה גם שם העיתון שלהם) כדי להפגין את ניתוקם מהתורה].
ראיתי פעם באחד המילונים באידיש כתבו את שתי צורות הכתיב לאותה מילה "טאמער" "תאמר".
[ואין לתמוה אם המקור הוא מהמילה "תאמר" למה לא מורגש מבטא היו"ד של ה"חולם", שי"ל שבאשכנז בטאו את החולם בלי יו"ד, והמבטא נשאר גם בפולין ורוסיא וכו', וכן הוא במילים אחרות כיו"ב].
בקיצור, האם מישהו יודע מה מקור המילה "טאמער"?

[משולש]

דרך אגב כמדומה שמילת "כאטש" מרוסית.