שעת הכושר כתב:נראה אם אצליח להציע כאן זוית נוספת לנושא.
חז"ל אומרים לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה. לכאורה, וכי יש לך דבר מגונה מזה. יושב אדם רכון על הגמרא, נקרא לו לצורך הדוגמא - ר' זרח, מתאמץ להבין את דברי המהרש"א, האור בעששית מרצד, בני העיירה כבר נמים את שנתם, אבל הוא בשלו, מנצל כל רגע ללימוד, לעיון ולהעמקה בעמל רב. אלא שהתבוננות לתוך נפשו מצביעה לנו שתכלית אחת מנחה אותו בכל מעשיו, על מנת שיקראוהו רבי, או בשפתינו - על מנת שיוכל לרכוש פראק תוצרת בגיר. לא מתבייש? התורה שהקב"ה נתן לנו באהבה בשבילך היא סך הכל תלוש לקניית המבורג? מה רצוי בדבר הטיפשי והמכוער הזה? כיצד יתכן שדבר רדוד כל-כך הוא זה שיביא את האדם למעלה העליונה של לימוד לשמה, עד שאמרו עליו מתוך זה יבוא לזה? לפי מבטינו היה נראה שאדם כזה צריך להיקשר לעמוד בכניסה לבית-המדרש, מטרה לחיצי יריקות ובוז, ככה ייעשה למי שמשתמש בתורה לרכוש ניגון 'ימים' בכניסתו לארמונות פרידמן. אוי לו לר' זרח שעשה את התורה הקדושה קרדום להשיג בה ארטיק.
אבל -כך קיבלתי מרבותי- למדנו כאן יסוד גדול, הנקרא בשם "שקר מול שקר", ואפרש שיחתי. בעולם של אמת, כל זיוף הוא אסון וטרגדיה, כל סטיה קלה דינה להימחק לגמרי. אבל בעולם של שקר, כדי להגיע לאמת צריך לפעמים קצת לזייף ולשקר, מה נעשה, ככה זה, עדיין לא עלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. אם התורה והמצוות היו נעמדים בעיני האדם במקום האמיתי שלהם, והתאוות והעבירות היו עומדות לעין כל במלוא עליבותם וכיעורם, אז אכן היה ראוי לסקול את הלומד שלא לשמה. אבל ההסתר גדול, התורה והמצוות נצבעו ע"י השטן בצבעים אפלים וקודרים, ואילו החמדות והתאוות, זורחות בהדר ובעוז, תענוגי גוף ונפש, דבש מתוק בקנקן מהמם, ממש גיוועלדיג. אז ידידינו ר' זרח, אשר בנפשו הוא יודע את האמת על מעלת התורה וגריעות הפכה, אבל עדיין כוחות הגוף שלו מושפעים מהצבע העליז והריח הערב של תענוגי העוה"ז, אין לו ברירה לר' זרח אלא להשתמש בשיטת "שקר מול שקר", לכן הוא משכנע את עצמו על קסמו של הפראק, עריבותו הנצחית של ההמבורג, והריפוד המענג של הספסל במזרח. אבל "לא לעולם חושך", ומתוך שלא לשמה בא לשמה, אחר שהשקר של היצה"ר התקזז לו עם השקר שהמציא היצה"ט, שב לו ר' זרח על התורה בעצמה, לשתות מים חיים.
אמור מעתה, אכן יש עוול גדול לדבוק בה' ובתורתו שלא לשמה, עוול שאין לו מחילה אם הוא היה העוול הראשון, ולפניו הכל היה אמיתי. אבל העוול הזה בא להתמודד עם השקר הגדול, השקר הנורא מכל שקדם לו הרבה, השקר שהצליח לצייר לעיני באי העולם כי רשע טוב לו וצדיק רע לו, ודרך רשעים צלחה. כאשר אדם נקלע למערת שודדים, מותר לו קצת להרפות מאחיזתו במידת האמת, וללמוד מאבינו יעקב כיצד מתמודדים עם לבן הארמי.
אם הנמשל עדיין לא ברור, אז אנסה לתארו בקצרה. שני אנשים שווים במראה ובקומה ובגיל, האחד הוא אברך השני הוא עובד. הראשון לא קיבל משכורת כבר 8 חודשים, את הילדים אשתו מלבישה מחנות יד שניה, תכשיט חדש היא לא קנתה לעצמה כבר 10 שנים, הדירה צפופה ומלאה, והמקרר מרווח וריק, זה המצב, שמחים במה שיש, ומשתדלים לשרוד. בבין הזמנים קצת מתפנקים, מחליפים דירה עם אחד האחים, זה במודיעין עילית וזה בבני ברק, הצפיפות אותו דבר, נסחבים באטובוסים מזיעים, נו, מה לא עושים כדי לפנק קצת את הילדים. אבל בזוית העין רואים את השכן, ההוא העובד, גם יוצא לנופש, 3 חדרים 5 כוכבים ממתינים לו למרגלות ימהמלח או ימכינרת, הילדים מטופטפים מכף רגל ועד ראש, מערכת בגדים נפרדת לכל ארוחה בחדר-האוכל-המרכזי של המלון, וכך הם פוסעים מעדנות בחדר המדרגות של הבנין אל החניה, שם ממתינה להם המאזדה המצוחצחת, הדיסק החדש של ליפא כבר מתנגן באוטו, האשה מצמידה לאוזנה את העגיל החדש שקיבלה מבעלה לכבוד היומולדת האחרון, והם יוצאים לדרך. (תאמינו לי, תוך כדי כתיבה, אני פשוט מתפעל מהיכולות האינסופיות של היצה"ר, הוא פשוט מלך הקסמים).
בלב פנימה, האברך ומשפחתו לא מסתנוורים, כל חפציך לא ישוו בה, יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ויפה שעה אחת של לימוד גמרא מכל הבוץ של ים המלח ביחד. אבל אי שם, ברבדים הנמוכים של הגוף, משהו זז קצת, בכל זאת, יש קליפות ויש הסתרה.
נתקנא היצה"ט בקסמיו של היצה"ר, והחליט לגזול קצת את החנית מיד המצרי, פיזר רמזים פה ושם, בחשכת הליל שכנע כל מיני גורמים טובים ורעים, ואיכשהו הפרוייקט יצא לדרך. קוראים לזה בכל מיני שמות, אף-למעלה-אף-למטה, חוסר לגטימציה, סוג בית וסוג גימל, לא חשוב השם, הרעיון הוא אחד. נכון, העוה"ז מחייך לעובד ומקשיח על האברך, אבל לפחות במעמד החברתי יהיה קצת איזון, כשהם ירצו לרשום את הילדים לחיידר, האברך יתקבל בחיוכים והעובד יתקבל בפנים זעופות, כך גם בקבלה לסימנרים, ובעוד כמה זוטות מעין אלו, לא משהו טראגי במיוחד, רק קצת, בבואה דבבואה, כמה שהאברך סובל מהעדר ממון ומאזדה, אז טיפ-טיפה יסבול העובד מחוסר כבוד ולגטימציה. זה לגמרי לא צודק, ולגמרי לא הגון, מה פשע ומה חטא העובד הנ"ל, ומה חטאה ביתו הצנועה שרוצה ללמוד ב'וולף' ואינה מתקבלת בנקל, אבל מה נעשה, היצה"ר טרף את הקלפים והפך את עולמינו למקום כ"כ שקרי, אז למען האיזון נמחל ליצה"ט על זיופים קטנים פה ושם.
אבל שוחרי הצדק יצאו למסע ציד, לגזול את כבשת הרש. היה ראוי להם לשוחרי הצדק להקים אתר "צריך עיון" ובו יחשפו את השקר הגדול שמאחורי המסיכה הנקראת תענוגי העוה"ז, יחשפו את כל האמת על רוממות לימוד התורה, ובודאי על תורה מתוך הדחק ובמסירות נפש, כהנה וכהנה יחשפו ויגנו את כל תרמיותיו של השטן עד לאחת, הוא יצה"ר הוא שטן הוא מלאך המוות. אבל הם בחרו הפעם להתמקד במשהו אחר, בשקרים של היצה"ט, וככה הם פועלים לקרוע את כל מארג השקר הזה עד החוט האחרון. משכורת כבר אין לו לאברך, גם כבוד מיוחד לא צריך לעשות לו, לא קדימה בקבלה לסמינר, וגם לא עליה יותר מכובדת בביהכ"נ. אולי נשאיר לו סיפוק מיוחד על זה שהוא דבק בתורה? לא, גם זה שקר שצריך להיזרק לפח, כי השכן העובד ג"כ דבק בתורה לפי דרכו וסגנונו, יש רבי ישמעאל ויש רשב"י, ושאף-אחד לא יסתלבט. לא "בזאת יתהלל המתהלל" ולא "ויגבה ליבו". אני מסכים שהיצה"ט משקר הרבה פעמים, אבל זה אפילו לא אחוז אחד מהשקרים של היצה"ר. תעשו טובה, תטפלו קודם בשקרן המרכזי, וכשהוא יעבור מן העולם, אני מבטיח לכם שהיצה"ט כבר יחזור בתשובה לגמרי, ולא יוסיף עוד לשקר. כבר לא יהיה בזה שום צורך. כבר יתקיים בנו מתוך שלא לשמה בא לשמה.
תודה על ההקשבה, סליחה על האריכות.
והכל בשביל אותו רובד נמוך, שבקושי זז קצת בנפשו של האברך..