האם מותר להיות שופט במדינת ישראל

שעת הכושר · הודעהעל ידי **שעת הכושר** » ד' פברואר 07, 2018 7:57 pm

פתחתי את הנושא בבית-המדרש ולא ב'אספקלריא', אנא מכם, השתדלו שלא יהיה צורך לטומנו שם.

במדינת ישראל פועלת ערכאה שיפוטית על פי חוקי המדינה שאינם תואמים לחוקי התורה.
ולכאורה, כל שופט היושב שם, בהכרח ישנם פעמים שהוא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי.

כלומר; בעניני קנסות תעבורה או עונשין וכד' אולי יש מקום לומר שבמצב הנתון אכן ראוי לעשות כך,
כדי שלא תמלא הארץ חמס ורצח ושאר פורענויות.

אבל כאשר הוא שופט בענינים שבין אדם לחבירו, עניני משפחה ועסקי ביטוח וכדומה,
אינני מבין איזה היתר שייך בזה. האם "שופט-דתי" זה לא תרתי דסתרי?

ודאי קימחא טחינא הוא, נא הראוני את בית הריחיים.

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ד' פברואר 07, 2018 8:02 pm

עיין בספר הנפלא והמופלא "ערכאות בהלכה" להרה"ג חכם וסופר רח"פ בניש שליט"א מעמ' קל"ח ואילך.

יהושעבנמי

שעת הכושר כתב:פתחתי את הנושא בבית-המדרש ולא ב'אספקלריא', אנא מכם, השתדלו שלא יהיה צורך לטומנו שם.

במדינת ישראל פועלת ערכאה שיפוטית על פי חוקי המדינה שאינם תואמים לחוקי התורה.
ולכאורה, כל שופט היושב שם, בהכרח ישנם פעמים שהוא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי.

כלומר; בעניני קנסות תעבורה או עונשין וכד' אולי יש מקום לומר שבמצב הנתון אכן ראוי לעשות כך,
כדי שלא תמלא הארץ חמס ורצח ושאר פורענויות.

אבל כאשר הוא שופט בענינים שבין אדם לחבירו, עניני משפחה ועסקי ביטוח וכדומה,
אינני מבין איזה היתר שייך בזה. האם "שופט-דתי" זה לא תרתי דסתרי?

ודאי קימחא טחינא הוא, נא הראוני את בית הריחיים.

שאלה הוא גם בחוץ לארץ, אם באים שני יהודים לבית משפט.

יש לדון משום שאם הוא לא יפסוק אז יהודי אחר יפסוק.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' פברואר 07, 2018 9:07 pm

מעשה בסטודנט למשפטים שחזר בתשובה. שאיפתו הייתה להתמנות ביום מן הימים לשופט, וכעת נפשו לשאול באה האם הדבר מותר. הוא פנה אל חבר שלי (מי שסיפר לי את הסיפור) שהלך עם שאלה זו לרב שלום גלבר, שלא סבר שיש צד שמותר ליהודי להיות שופט בערכאות, ובכל זאת החליט ללכת לשאול את הרב אלישיב זצ"ל.

הרב גלבר הלך לר"א עם ידידי, וכשישבו בחדר ההמתנה הוא הציע לעשות 'אחורה פנה' כי ללא ספק הר"א יזרוק אותם מכל המדרגות.. בכל זאת הם נשארו, וכשהגיע תורם נכנסו והציגו את השאלה.

הר"א אמר: "גם קיסטר היה שופט" עכ"ל. (יצחק קיסטר, שופט עליון דתי שהיה מקורב לגדולי ישראל). וכשהרב גלבר המשיך לשאול 'אז מותר לו להיות שופט'? אמר הר"א (ברוגז קל): "כבר אמרתי שגם קיסטר היה שופט".

הרב גלבר הודיע לאותו סטודנט שמותר לו להיות שופט.

ולפי דרכנו למדנו שגם אם דעתו של הר"א לא הייתה נוחה מערכאות ושופטיהם (הוא חתום על כרוזים נגד הליכה לכל סוג שהוא של ערכאות), הוא כנראה לא סבר שהדבר אסור מעיקר הדין, אף כי נזהר שלא להוציא את השם המפורש "מותר" מפיו.

החושב · הודעהעל ידי **החושב** » ד' פברואר 07, 2018 11:59 pm

לכאורה זה תלוי מאוד באיזה סוג דינים השופט עוסק. אם מדובר בדיני ממונות, יש בעיה שלא ברור איך ניתן להתמודד אתה - אם יהודי יתבע יהודי אחר בעל כורחו, בעוד שהנתבע היה מוכן לדון בדין תורה והשופט יחייב את הנתבע ויוציא ממנו כסף שלא כדין. ונמצא שהשופט מסייע ביד הגנב (המקור: http://din.org.il/2017/06/03/%D7%90%D7% ... %A4%D7%98/)

לכאורה יש עוד בעיות נוספות מסביב. לא מזמן היה לי משפט והשופט (ודווקא הוא היה חרדי) פסק שהצד שכנגדי צריך לשלם סכום מסוים, ואם יאחר התשלום יחויב ברבית והצמדה כחוק. אם השופט מכריח אותו לשם רבית, למרות שזה דרבנן, כי אין זה דרך הלוואה, אבל אחרי הכל, לכאורה זה בעיה.
(למען הסר כל ספק, אני הייתי הנתבע במקרה ההוא, ולא הייתה לי שום ברירה)

צופר הנעמתי

כמובן שעיקר הבעיה בלהיות שופט היא לא לחייב את הזכאי ולזכות החייב אלא שאם לתבוע חבירו בערכאות הוא איסור חמור ומרים יד בתורת משה, לשפוט שם מבעיא?

בברכה המשולשת

צופר הנעמתי כתב:כמובן שעיקר הבעיה בלהיות שופט היא לא לחייב את הזכאי ולזכות החייב אלא שאם לתבוע חבירו בערכאות הוא איסור חמור ומרים יד בתורת משה, לשפוט שם מבעיא?

אכן. ועצם עניין הערכאות ואיסורו החמור כבר נכב"ב

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' פברואר 08, 2018 9:41 am

הרב אהרון מרגלית ('אתהלך' וכו') הוא שופט, כמדומה שמספר בספרו ששאל מהרב וואזנר, ואף עודדו ואמר שיקדש שם שמים.

בברכה המשולשת

שייף נפיק כתב:הרב אהרון מרגלית ('אתהלך' וכו') הוא שופט, כמדומה שמספר בספרו ששאל מהרב וואזנר, ואף עודדו ואמר שיקדש שם שמים.

הוא לא שופט בדיני עבודה?
(ואם אינני טועה, בגדר של נציג ציבור ולא של שופט מקצועי)

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' פברואר 08, 2018 10:05 am

שייף נפיק כתב:הרב אהרון מרגלית ('אתהלך' וכו') הוא שופט, כמדומה שמספר בספרו ששאל מהרב וואזנר, ואף עודדו ואמר שיקדש שם שמים.

שופט בבית הדין לעבודה.

[לעצם הנושא, הציע מאן דהו כי ניתן להתמנות כסגן שופט במעמד שופט, אולי יעזור.]

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' פברואר 08, 2018 10:34 am

הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ה' פברואר 08, 2018 10:48 am

בספר ערכאות בהלכה של הרב בניש עמ' קה (נמצא באוצר טאבלט, ואילו בגירסה שיש אצלי עדיין לא, ומהטאבלט לא הצלחתי להעתיק) מביא צילום של מחאה בתשל"ו נגד עיתון המודיע שדרש שיהיה בבית המשפט העליון שופט חרדי.

יהושעבנמי

עקביה כתב:מעשה בסטודנט למשפטים שחזר בתשובה. שאיפתו הייתה להתמנות ביום מן הימים לשופט, וכעת נפשו לשאול באה האם הדבר מותר. הוא פנה אל חבר שלי (מי שסיפר לי את הסיפור) שהלך עם שאלה זו לרב שלום גלבר, שלא סבר שיש צד שמותר ליהודי להיות שופט בערכאות, ובכל זאת החליט ללכת לשאול את הרב אלישיב זצ"ל.

הרב גלבר הלך לר"א עם ידידי, וכשישבו בחדר ההמתנה הוא הציע לעשות 'אחורה פנה' כי ללא ספק הר"א יזרוק אותם מכל המדרגות.. בכל זאת הם נשארו, וכשהגיע תורם נכנסו והציגו את השאלה.

הר"א אמר: "גם קיסטר היה שופט" עכ"ל. (יצחק קיסטר, שופט עליון דתי שהיה מקורב לגדולי ישראל). וכשהרב גלבר המשיך לשאול 'אז מותר לו להיות שופט'? אמר הר"א (ברוגז קל): "כבר אמרתי שגם קיסטר היה שופט".

הרב גלבר הודיע לאותו סטודנט שמותר לו להיות שופט.

ולפי דרכנו למדנו שגם אם דעתו של הר"א לא הייתה נוחה מערכאות ושופטיהם (הוא חתום על כרוזים נגד הליכה לכל סוג שהוא של ערכאות), הוא כנראה לא סבר שהדבר אסור מעיקר הדין, אף כי נזהר שלא להוציא את השם המפורש "מותר" מפיו.

איך אפשר להסביר את זה?

יהושעבנמי

שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל כששאלו אותו אם מותר ליהודי להיות שופט אמר שמותר בגלל דינא דמלכותא דינא, ולכאורה זה לא שייך במדינת ישראל.

בברכה המשולשת

לייטנר כתב:הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

מעניין, כי למיטב זכרוני בספר של בתו הרבנית שטיינר תליט"א (בהשמטת שם השופט) כתוב שלא הסכים בכלל לשמוע את קריאתו בתורה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' פברואר 08, 2018 2:31 pm

בברכה המשולשת כתב:
לייטנר כתב:הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

מעניין, כי למיטב זכרוני בספר של בתו הרבנית שטיינר תליט"א (בהשמטת שם השופט) כתוב שלא הסכים בכלל לשמוע את קריאתו בתורה.

הכרתי אישית את אותו מתפלל (בנו וחתנו ראשי ישיבות) שסיפר את הסיפור עוד בחיי הרב מן ההר.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ה' פברואר 08, 2018 2:33 pm

יהושעבנמי כתב:
עקביה כתב:מעשה בסטודנט למשפטים שחזר בתשובה. שאיפתו הייתה להתמנות ביום מן הימים לשופט, וכעת נפשו לשאול באה האם הדבר מותר. הוא פנה אל חבר שלי (מי שסיפר לי את הסיפור) שהלך עם שאלה זו לרב שלום גלבר, שלא סבר שיש צד שמותר ליהודי להיות שופט בערכאות, ובכל זאת החליט ללכת לשאול את הרב אלישיב זצ"ל.

הרב גלבר הלך לר"א עם ידידי, וכשישבו בחדר ההמתנה הוא הציע לעשות 'אחורה פנה' כי ללא ספק הר"א יזרוק אותם מכל המדרגות.. בכל זאת הם נשארו, וכשהגיע תורם נכנסו והציגו את השאלה.

הר"א אמר: "גם קיסטר היה שופט" עכ"ל. (יצחק קיסטר, שופט עליון דתי שהיה מקורב לגדולי ישראל). וכשהרב גלבר המשיך לשאול 'אז מותר לו להיות שופט'? אמר הר"א (ברוגז קל): "כבר אמרתי שגם קיסטר היה שופט".

הרב גלבר הודיע לאותו סטודנט שמותר לו להיות שופט.

ולפי דרכנו למדנו שגם אם דעתו של הר"א לא הייתה נוחה מערכאות ושופטיהם (הוא חתום על כרוזים נגד הליכה לכל סוג שהוא של ערכאות), הוא כנראה לא סבר שהדבר אסור מעיקר הדין, אף כי נזהר שלא להוציא את השם המפורש "מותר" מפיו.

איך אפשר להסביר את זה?

לכאו' הרי אם אותו אחד לא יהיה שופט אז מישהו אחר יהיה והדין יתבצע, ואולי עדיף במידה מסוימת שאדם חרדי יהיה.
וחוצמזה השופט הוא כמו פקיד שמבצע הוראות שכבר קיימות והוא לא 'מחדש' הלכות

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ה' פברואר 08, 2018 2:35 pm

יהושעבנמי כתב:שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל כששאלו אותו אם מותר ליהודי להיות שופט אמר שמותר בגלל דינא דמלכותא דינא, ולכאורה זה לא שייך במדינת ישראל.

???
כמדומה שגדולי הפוסקים פסקו דדינא דמלכותא דינא כאן בא"י.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' פברואר 08, 2018 3:23 pm

לייטנר כתב:
בברכה המשולשת כתב:
לייטנר כתב:הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

מעניין, כי למיטב זכרוני בספר של בתו הרבנית שטיינר תליט"א (בהשמטת שם השופט) כתוב שלא הסכים בכלל לשמוע את קריאתו בתורה.

הכרתי אישית את אותו מתפלל (בנו וחתנו ראשי ישיבות) שסיפר את הסיפור עוד בחיי הרב מן ההר.

אני הקטן הייתי מתפלל תקופה ארוכה בסוכטשוב בית וגן, שם היה קורא צבי טל. שכני לספל היה הגר"ש מן ההר.
כמובן איני זוכר אם הייתי שם כשקראו פרשת משפטים וא"כ מה נהג אז ר"ש.
הספר של בתו מצוי באוצר, לפו"ר לא הצלחתי למצוא שם.

יהושעבנמי

אש משמים כתב:
יהושעבנמי כתב:שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל כששאלו אותו אם מותר ליהודי להיות שופט אמר שמותר בגלל דינא דמלכותא דינא, ולכאורה זה לא שייך במדינת ישראל.

???
כמדומה שגדולי הפוסקים פסקו דדינא דמלכותא דינא כאן בא"י.

גם אם יש דינא דמלכותא במדינת ישראל זה לא עוזר בעניין הזה, כי במדינה של גויים מותר לגויים לעשות דינים ומשפטים ולא חייבים לעשות משפטים מיוחדים ליהודים, אז מותר ליהודים לעבוד אצליהם במקום שמישהו אחר יעשה את זה, אבל במדינת יהודים מה שעושים לא על פי תורה אסור להשתתף בזה.

אש משמים כתב:
יהושעבנמי כתב:שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל כששאלו אותו אם מותר ליהודי להיות שופט אמר שמותר בגלל דינא דמלכותא דינא, ולכאורה זה לא שייך במדינת ישראל.

???
כמדומה שגדולי הפוסקים פסקו דדינא דמלכותא דינא כאן בא"י.

לענ"ד הרב מילר לא התכוון לדין דינא דמלכותא בדווקא אלא נקט בדרך מליצה והכוונה היא דהרי בני נח מצווים על הדינים וצריכים להעמיד דיינים לדון ע"פ יושר, ולמה לא יכול להיות יהודי שופט לבני נח?

(איני יודע מה חשב שצריך לעשות כשיהודים באים לפני שופט כזה ויש בזה כמה צדדים לדון)

אבל בא"י בין היהודים גם הסוברים דינא דמלכותא דינא סוברים שהדין צריך להיות לפניהם ולא לפני גויים.

עד שכתבתי ושלחתי כבר כתב הרב בנמי את אותו רעיון.

יהושעבנמי

אוצר החכמה כתב:
אש משמים כתב:
יהושעבנמי כתב:שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל כששאלו אותו אם מותר ליהודי להיות שופט אמר שמותר בגלל דינא דמלכותא דינא, ולכאורה זה לא שייך במדינת ישראל.

???
כמדומה שגדולי הפוסקים פסקו דדינא דמלכותא דינא כאן בא"י.

לענ"ד הרב מילר לא התכוון לדין דינא דמלכותא בדווקא אלא נקט בדרך מליצה והכוונה היא דהרי בני נח מצווים על הדינים וצריכים להעמיד דיינים לדון ע"פ יושר, ולמה לא יכול להיות יהודי שופט לבני נח?

(איני יודע מה חשב שצריך לעשות כשיהודים באים לפני שופט כזה ויש בזה כמה צדדים לדון)

אבל בא"י בין היהודים גם הסוברים דינא דמלכותא דינא סוברים שהדין צריך להיות לפניהם ולא לפני גויים.

עד שכתבתי ושלחתי כבר כתב הרב בנמי את אותו רעיון.

הרב מילר דיבר להדיא כששני יהודים באים לדון, בכל זאת יש לכאורה חילוק אם עושה זאת בשליחות הגוי שמצווה על דינים, מאשר בערכאות של יהודים שלא ע״פ תורה.

ועדיין צ״ב למה לא יהיה בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועוד לכאורה היה הרב מילר צריך לסייג דבריו שבכל דיון של יהודים צריך השופט לשאול שאלת רב עם מי הדין ולהשתדל כמה שאפשר לפסוק כך, ומשלא סייג משמע שאינו צריך וזה צריך ביאור למה לא צריך להציל את הנעשק מיד העושק, ועוד למה לא יחשב כגורם נזק רק על זה אולי יש לומר שכיון שעושה בשליחות עכו״ם שמותר לו אבל עדיין צ״ב האיך מועיל שליחות לעשות נזק, רק במקום שלא אפשר אולי אינו חשיב כגורם נזק כיון שבלא״ה היה ניזק, ועדיין קשה ממסייע, וולכאורה אם אין בזה משום מסייע אולי גם במדינת ישראל לא שייך מסייע, ואי משום מרים יד בתורת משה ששופט יהודים שלא ע״פ תורה, א״כ גם בחוץ לארץ נימא הכי, אלא מאי כיון שהוא שליח של הממשלה הרי זה מתייחס לשפיטת הממשלה והוא רק שליח, אע״פ שלכאורה לא מובן האיך מועיל שליחות בזה, אבל עכ״פ א״כ גם בבמדינת ישראל יש לומר שהעבירה מתייחסת לממשלה ולא לשופט.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' פברואר 08, 2018 7:32 pm

עוד בעניין צבי טל (מתוך ראיון באתר חב"די):

טל התבלט כעורך דין ועד מהרה, בשנת תשל"ח, הוצע לו לכהן כשופט בבית המשפט המחוזי. הוא התלבט מאוד בעניין. "כשפנו אליי מלשכת עורכי הדין כדי שאציע מועמדותי לשפיטה בבית המשפט המחוזי הייתי בדילמה, שהרי לפי טענת רבים אלו ערכאות ודעת רבה של בית וגן, הגר"ש מן ההר זצוק"ל, למשל, הייתה שאסור וזו הרמת יד בתורת משה. אחרים התירו ומאוד התלבטתי.

"יש לי רקע חב"די מסוים והחלטתי לשאול את כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל. הייתי בטוח שיאסור ובזאת תסתיים ההתלבטות שלי. שיגרתי את השאלה אל הרבי דרך חבר שהיה באותה עת בניו יורק והופתעתי: הרבי אמר שאגיש את מועמדותי לכהונת שופט אך בתנאי מיוחד, שאותו ניסח במילים מדויקות: 'קבלה על עצמו הוספת עניין בקיום משפטיו של שופט כל הארץ בחייו הפרטיים'. כדי למלא את ההנחיה הזו יסדתי בשכונה שיעור בדף היומי שמתקיים כבר יותר משלושים שנה ברציפות".

בברכה המשולשת

איש_ספר כתב:
לייטנר כתב: הכרתי אישית את אותו מתפלל (בנו וחתנו ראשי ישיבות) שסיפר את הסיפור עוד בחיי הרב מן ההר.

אני הקטן הייתי מתפלל תקופה ארוכה בסוכטשוב בית וגן, שם היה קורא צבי טל. שכני לספל היה הגר"ש מן ההר.
כמובן איני זוכר אם הייתי שם כשקראו פרשת משפטים וא"כ מה נהג אז ר"ש.
הספר של בתו מצוי באוצר, לפו"ר לא הצלחתי למצוא שם.

לאור כל האמור, ברור שטעיתי בזכרוני.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' פברואר 08, 2018 10:39 pm

בברכה המשולשת כתב:
איש_ספר כתב:
לייטנר כתב: הכרתי אישית את אותו מתפלל (בנו וחתנו ראשי ישיבות) שסיפר את הסיפור עוד בחיי הרב מן ההר.

אני הקטן הייתי מתפלל תקופה ארוכה בסוכטשוב בית וגן, שם היה קורא צבי טל. שכני לספל היה הגר"ש מן ההר.
כמובן איני זוכר אם הייתי שם כשקראו פרשת משפטים וא"כ מה נהג אז ר"ש.
הספר של בתו מצוי באוצר, לפו"ר לא הצלחתי למצוא שם.

לאור כל האמור, ברור שטעיתי בזכרוני.

כך כתוב בספר: "כאשר ה'בעל קורא' היה שופט או עורך-דין, הרב היה מסרב לקבל עלייה" (ההר הטוב הזה, עמ' 463).
אגב, כתוב שם שלמרות ציוניותו לא נכנס לכנסת ולא הרשה לילדיו להכנס לשם, משום שנחקקים שם חוקים שנוגדים את ההלכה. חוץ מפעם אחת שנשאל היכן יש לקבוע מזוזות בבניין הכנסת.

ולעצם האשכול, ברור שהדבר אסור מצד מרים יד בתורת משה, ויכול להגיע גם לאיסורים נוספים (כפי שכתבו לעיל, גזל כאשר הדיון בהסכמת צד אחד, וריבית במקרים מסויימים) [ההיתר היחיד שאני מכיר הוא היתרו של הרב אשר וייס בראיון שפורסם בכתה"ע סנהדרין, אך במחילה הוא תמוה וגם יחידאה]. ואין אפשרות לשופט לומר שיעשה הכל לפי ההלכה, שהרי לפעמים יהיה בדעת מיעוט ויהיה חייב לפסוק כמו הרוב. השופטים מנחם אלון ויצחק בזק ניסו לטעון אחרת, והשיב להם הרב יעקב אריאל כשידו על העליונה (ראו תחומין א-ג).
ההיתר היחיד הוא מדין 'מציל מידם', וכפי שהתירו להיות ראש עיר אף שיהיו חייבים לתת תקציבים לכנסיות וכו'.

יהושעבנמי

מתשובת הגר"א וייס:

אלא שיש לעיין, הא תינח בבי"ד של גויים דאין איסור על השופטים אלא על הבא לפניהם, אבל בבית משפט יהודי, שמסתמא יש איסור על השופטים לשפוט עפ"י חוקותיהם וק"ו הוא ממי שבא לדון בפניהם דהן הם המרימים יד בתורת משה, וא"כ הבא לפניהם לכאורה עובר על לפנ"ע לא תתן מכשול, ואין לדחות דלא הוי תרי עברי דנהרא דכבר כתב המל"מ והביאו הפת"ש ביו"ד סימן ק"ס דכאשר לעולם יש מי שעובר בלפנ"ע נחשב תמיד חד עברי דנהרא דמה לן אם הוא עובר בלפנ"ע או חבירו ורק כאשר הנכשל יכול לעבור בעצמו בלי שאף אחד יכשילנו ליכא לפנ"ע דאורייתא וא"כ איך מותר לפנות לבית משפט אף ברשות בי"ד.

ואפשר דכיון דיש רשות בי"ד גם בית המשפט אינו עובר בכלום בדיון זה ואדרבה מצות השבת אבידה יש בדינם, וצ"ע בזה.

ונראה עוד עפ"י מש"כ במק"א דאין האדם צריך לותר על זכויותיו כדי לא להכשיל אחרים בלפנ"ע, ורק כשכל משמעות המעשה "הכשלה" הוא יש לפנ"ע אבל לא כשכונתו לממש את זכותו הממונית ודחיתי בד"ז את קושית שו"ת מוצל מאש איך מותר לבע"ד להשביע את שכנגדו כשהוא יודע שהוא נשבע לשקר והלא עובר בלפנ"ע, ונראה כנ"ל דאינו צריך משו"כ לותר על ממונו, וכך נראה גם בני"ד, אמנם יש לחלק דשאני התם דהחוטא הוא זה שמחזיק בממונו שלא כדין משא"כ בני"ד שהוא מכשיל את השופטים ולא את בעל הדין, ודו"ק.

אמנם לא ידעתי מקור מפורש דיש איסור על השופט לדון במשפט העמים ועובדא ידענא על גדולי ישראל שעודדו שומרי תורה לשמש כשופטים כדי לנסות לקרב את המשפט לדרך התורה והיראה והצדק, וצ"ע עדיין.
עכ"ל

ולכאורה תמוה מה שרצה לומר שאין מרים יד בתורת משה רק בתובע ולא בשופט, דלכאורה הדברים ק"ו, ואולי הסברא שאין מרים יד בתורת משה רק היכי שאפשר ע"י בי"ד, ולפני עוור אין משום הסברא שכתב שרוצה להציל ממון הנעשק, אבל בחת" ס מבואר ד ההיתר של ערכאות הוא רק ע"י בי"ד שאז נחשב שהם שלוחים של הבי"ד, אבל לפי זה יהיה אסור לתבוע חילוני בלי רשות בי" ד והרי לא נוהגים כך, כנראה שלא פוסקים כהחת" ס.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' פברואר 09, 2018 12:35 am

החושב כתב:לכאורה זה תלוי מאוד באיזה סוג דינים השופט עוסק. אם מדובר בדיני ממונות, יש בעיה שלא ברור איך ניתן להתמודד אתה - אם יהודי יתבע יהודי אחר בעל כורחו, בעוד שהנתבע היה מוכן לדון בדין תורה והשופט יחייב את הנתבע ויוציא ממנו כסף שלא כדין. ונמצא שהשופט מסייע ביד הגנב.

יהושעבנמי כתב:
עקביה כתב:מעשה בסטודנט וכו'.

איך אפשר להסביר את זה?

כמדומני שבמאמר המצו"ב יש כיוון להסבר.

צופר הנעמתי

עקביה כתב:
החושב כתב:לכאורה זה תלוי מאוד באיזה סוג דינים השופט עוסק. אם מדובר בדיני ממונות, יש בעיה שלא ברור איך ניתן להתמודד אתה - אם יהודי יתבע יהודי אחר בעל כורחו, בעוד שהנתבע היה מוכן לדון בדין תורה והשופט יחייב את הנתבע ויוציא ממנו כסף שלא כדין. ונמצא שהשופט מסייע ביד הגנב.

יהושעבנמי כתב:
עקביה כתב:מעשה בסטודנט וכו'.

איך אפשר להסביר את זה?

כמדומני שבמאמר המצו"ב יש כיוון להסבר.

זה אמור להסביר את הרב אלישיב?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' פברואר 09, 2018 12:40 am

אולי.

בברכה המשולשת

כבר כתבתי באשכול אחר שדברי נ"ש הם דברים שאסור לאומרם והם עקירת כל התורה כולה.
לפיכך, אין צל של ספק שאין זה ההסבר לסיפור על הגרי"ש אלישיב (אם בכלל הסיפור אכן כך היה, והחבר שסיפר את הסיפור לרב עקביה שליט"א לא טעה באיזה פרט הכרחי)

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' פברואר 09, 2018 7:05 am

בברכה המשולשת כתב:כבר כתבתי באשכול אחר שדברי נ"ש הם דברים שאסור לאומרם והם עקירת כל התורה כולה.
לפיכך, אין צל של ספק שאין זה ההסבר לסיפור על הגרי"ש אלישיב (אם בכלל הסיפור אכן כך היה, והחבר שסיפר את הסיפור לרב עקביה שליט"א לא טעה באיזה פרט הכרחי)

שמא תתן קישור לדברך באותו אשכול?

היה מעניין לשאול את הרב גלבר על הסיפור הזה. לצערי איני מכירו. אולי יש כאן מישהו שיכול לעשות את זה?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 09, 2018 8:25 am

עקביה כתב:
בברכה המשולשת כתב:כבר כתבתי באשכול אחר שדברי נ"ש הם דברים שאסור לאומרם והם עקירת כל התורה כולה.
לפיכך, אין צל של ספק שאין זה ההסבר לסיפור על הגרי"ש אלישיב (אם בכלל הסיפור אכן כך היה, והחבר שסיפר את הסיפור לרב עקביה שליט"א לא טעה באיזה פרט הכרחי)

שמא תתן קישור לדברך באותו אשכול?

viewtopic.php?p=248288#p248288
[וכדאי לעיין בכל האשכול שם, שמרחיב את הנושא]

וגם כאן יש תגובות על המאמר:
viewtopic.php?p=118416#p118416

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 09, 2018 8:27 am

באנו לחזק בדק הבית ולחזור ולהזהיר ולהודיע דברים פשוטים וידועים, כי פניה לערכאות היא מהאיסורים החמורים בתורה, והעובר על איסור זה הרי הוא כמרים יד בתורת משה.
ובכלל זה : א. אסור לתבוע בערכאות אלא אם ניתן לכך היתר בכתב מבית דין קבוע וחשוב.
ב. בכלל ערכאות הוא גם ערכאות עבודה וכיו"ב, וכן ממונים שיש להם סמכות שיפוט לפי דיניהם (כגון המפקח על בתים משותפים).
ג. בכלל האיסור כל המסייעים למי שמרים יד בתורת משה בסתר ובגלוי, והעובר על האיסור הרי הוא בכלל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת.
ד. פנייה לבית משפט בענינים עירוניים כגון תביעות משפטיות בעניני בניה, הקצאת שטחים וכדו' גם כאשר התביעה היא כנגד עיריה שאיננה מוכנה לדון בדין תורה, באם התביעה עשויה לגרום נזק לאדם אחר ואותו אדם מבקש לדון בדין תורה, יש לברר עמו בבית דין קבוע, ובית דין יחליט בכל מקרה לגופו אם מותר לפנות לערכאות.
ובאנו על החתום
נסים קרליץ,
שמואל הלוי ואזנר
הנני מצטרף להנ"ל יוסף שלום אלישיב

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 09, 2018 8:29 am

פלוריש כתב:ההיתר היחיד שאני מכיר הוא היתרו של הרב אשר וייס בראיון שפורסם בכתה"ע סנהדרין, אך במחילה הוא תמוה וגם יחידאה.

כפי שכבר כתבתי באשכול אחר:

וזה בניגוד לחזו"א (סנהדרין טו, ד) וכל הפוסקים מאז קום המדינה ועד היום [ביניהם גם הגרי"א הרצוג (קובץ התורה והמדינה כרך ז' עמ' ט), והגרצ"פ פראנק (במכתב חריף לעו"ד אחד, שהובא בצי"א דלקמן), וציץ אליעזר (חי"ב סי' פב) והגר"ע יוסף (יחוה דעת ד, סה)].

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 09, 2018 8:52 am

ציונים לפורום בענין ערכאות:

קריאה מגדולי הדור
viewtopic.php?p=176888#p176888

מכתב הציץ אליעזר
viewtopic.php?p=188459#p188459

כללי
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=73993#p73993
viewtopic.php?p=96569#p96569
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=128624#p128624
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=364515#p364515

דעת הגר"א וייס
viewtopic.php?p=341975#p341975

המוציא ממון בערכאות אם הוא גזל
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=361951#p361951

איסור ערכאות אף בקיבלו עליהם
viewtopic.php?p=118905#p118905

במודה בחיובו, אם מותר לתבעו בערכאות
viewtopic.php?p=383730#p383730

דין המבצע את פסק הערכאות
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=141500#p141500

אם מותר להיות שופט
viewtopic.php?p=175339#p175339

התנהלות שופטים דתיים בדיניהם
viewtopic.php?p=411320#p411320

על שופטים דתיים
viewtopic.php?p=156589#p156589

תגובות על מאמר שנרב
viewtopic.php?p=118416#p118416
viewtopic.php?p=248288#p248288

יהושעבנמי

מעט דבש כתב:
פלוריש כתב:ההיתר היחיד שאני מכיר הוא היתרו של הרב אשר וייס בראיון שפורסם בכתה"ע סנהדרין, אך במחילה הוא תמוה וגם יחידאה.

כפי שכבר כתבתי באשכול אחר:
וזה בניגוד לחזו"א (סנהדרין טו, ד) וכל הפוסקים מאז קום המדינה ועד היום [ביניהם גם הגרי"א הרצוג (קובץ התורה והמדינה כרך ז' עמ' ט), והגרצ"פ פראנק (במכתב חריף לעו"ד אחד, שהובא בצי"א דלקמן), וציץ אליעזר (חי"ב סי' פב) והגר"ע יוסף (יחוה דעת ד, סה)].

אמנם זה מנוגד לכל הפוסקים אבל לא הסברת למה זה תמוה.
יש מקום לחלק בין מה שדנים ע"פ חוקים שבנויים על הגיון שלהם לבין ע"פ חוקים שנתקנו לתיקון המדינה, ועל פסקים שבנויים על חוקים כאלה כנראה זה מה שדיבר הגר" א וייס.

בברכה המשולשת

יהושעבנמי כתב:
מעט דבש כתב:
פלוריש כתב:ההיתר היחיד שאני מכיר הוא היתרו של הרב אשר וייס בראיון שפורסם בכתה"ע סנהדרין, אך במחילה הוא תמוה וגם יחידאה.

כפי שכבר כתבתי באשכול אחר:
וזה בניגוד לחזו"א (סנהדרין טו, ד) וכל הפוסקים מאז קום המדינה ועד היום [ביניהם גם הגרי"א הרצוג (קובץ התורה והמדינה כרך ז' עמ' ט), והגרצ"פ פראנק (במכתב חריף לעו"ד אחד, שהובא בצי"א דלקמן), וציץ אליעזר (חי"ב סי' פב) והגר"ע יוסף (יחוה דעת ד, סה)].

אמנם זה מנוגד לכל הפוסקים אבל לא הסברת למה זה תמוה.
יש מקום לחלק בין מה שדנים ע"פ חוקים שבנויים על הגיון שלהם לבין ע"פ חוקים שנתקנו לתיקון המדינה, ועל פסקים שבנויים על חוקים כאלה כנראה זה מה שדיבר הגר" א וייס.

"חוקים שנתקנו לתיקון המדינה" גם הם "חוקים שבנויים על הגיון שלהם"

שעת הכושר · הודעהעל ידי **שעת הכושר** » ו' פברואר 09, 2018 9:52 am

תודה לכולכם.

יהושעבנמי

בברכה המשולשת כתב:
יהושעבנמי כתב:כפי שכבר כתבתי באשכול אחר:
וזה בניגוד לחזו"א (סנהדרין טו, ד) וכל הפוסקים מאז קום המדינה ועד היום [ביניהם גם הגרי"א הרצוג (קובץ התורה והמדינה כרך ז' עמ' ט), והגרצ"פ פראנק (במכתב חריף לעו"ד אחד, שהובא בצי"א דלקמן), וציץ אליעזר (חי"ב סי' פב) והגר"ע יוסף (יחוה דעת ד, סה)].

אמנם זה מנוגד לכל הפוסקים אבל לא הסברת למה זה תמוה.
יש מקום לחלק בין מה שדנים ע"פ חוקים שבנויים על הגיון שלהם לבין ע"פ חוקים שנתקנו לתיקון המדינה, ועל פסקים שבנויים על חוקים כאלה כנראה זה מה שדיבר הגר" א וייס.

"חוקים שנתקנו לתיקון המדינה" גם הם "חוקים שבנויים על הגיון שלהם"[/quote]
אין בעיה בחוקים הבנויים על היגיון אם זה לא סותר את דיני התורה שהרי התורה נתנה רשות לציבור לתקן תקנות, אבל מה שאינו משום תקנה רק שלפי שכלם זהו שורת הדין זהו נגד התורה, שהרי התורה אמרה ששורת הדין אינו כן.

יהושעבנמי

וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

פורום אוצר החכמה

מי מחובר