מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' פברואר 04, 2018 10:10 pm

איזה חששות יש בזה מבחינה הלכתית? ומבחינה פרקטית באיזה חומר כדאי להשתמש?

[כמובן שאני לא בא לדון בעצם ענין המקוה החמה בשבת שכבר דשו בו רבים ונתפשט בהרבה קהילות להתיר, אלא רק על ענין הכיסוי בלבד]

ר' יונה · הודעהעל ידי **ר' יונה** » ג' פברואר 06, 2018 12:32 am

הנוהג לכסות על קלקרים שצפים ע"ג המים.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ג' פברואר 06, 2018 9:04 am

ר' יונה כתב:הנוהג לכסות על קלקרים שצפים ע"ג המים.

הקלקרים מהווים 'הטמנה' של המים, דהוי כיסוי שמובהק לשמירת חום ואין לו שום מטרה אחרת (ולא ככיסוי מעכברים), ואף שמהצדדים יש את דופן המקוה עצמה, בפשטות כל שאפשרות הכיסוי הגמור היא רק מלמעלה הוי הטמנה גמורה ולא במקצת (דהרי לא השאיר שום מקום פנוי).

ולכן יש ליזהר בשבת עצמה לא לכסות. ובכיסהו ונתגלה מותר. דהוי הטמנה באינו מוסי"ה. (ובמקרה שהחימום ממשיך לעבוד, כמובן הוי הטמנה במוסי"ה לדעת השו"ע דמוסי"ה מחמת דבר אחר חשיב מוסי"ה)

אחרון התלמידים

דרומי כתב:[כמובן שאני לא בא לדון בעצם ענין המקוה החמה בשבת שכבר דשו בו רבים ונתפשט בהרבה קהילות להתיר, אלא רק על ענין הכיסוי בלבד]

ב"ה
איך אפשר ליסוע ברכב בשבת, שמא להשאיר את המנוע דלוק?
כמובן שאינני מתכוין על עצם נסיעה באוטו, אלא על האפשרות הנכונה הלכתית....

אסור בשו"א לטבול במקוה חם בשבת, והטובל- מותר לקרוא לו עברין כמבואר במסכת שבת, ועונו ישא.

עזריאל ברגר

אחרון התלמידים כתב:
דרומי כתב:[כמובן שאני לא בא לדון בעצם ענין המקוה החמה בשבת שכבר דשו בו רבים ונתפשט בהרבה קהילות להתיר, אלא רק על ענין הכיסוי בלבד]

ב"ה
איך אפשר ליסוע ברכב בשבת, שמא להשאיר את המנוע דלוק?
כמובן שאינני מתכוין על עצם נסיעה באוטו, אלא על האפשרות הנכונה הלכתית....

אסור בשו"א לטבול במקוה חם בשבת, והטובל- מותר לקרוא לו עברין כמבואר במסכת שבת, ועונו ישא.

ומי שמבזה תלמידי חכמים - אפשר לקרוא לו "אפיקורוס", ואין לו חלק לעולם הבא, כמבואר בדברי חז"ל במסכת סנהדרין.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 06, 2018 10:39 am

אחרון התלמידים מבזה את עצמו בלבד, ואין צורך לקחת ללב...

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ג' פברואר 06, 2018 11:29 am

הטובל בחם סומך על הקרבן נתנאל וזה בסדר.

השאלה היא במקומות שיש ג' בורות: א' קר. ב' חמים. ג' רותח.

מה ההיתר שבשבת יהיה גם בור רותח. הרי להשתהות בפנים כדי להתענג לכו"ע אסור כמ"ש האבנ"ז כמדומה.

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ג' פברואר 06, 2018 11:11 pm

אחרון התלמידים כתב:
דרומי כתב:[כמובן שאני לא בא לדון בעצם ענין המקוה החמה בשבת שכבר דשו בו רבים ונתפשט בהרבה קהילות להתיר, אלא רק על ענין הכיסוי בלבד]

ב"ה
איך אפשר ליסוע ברכב בשבת, שמא להשאיר את המנוע דלוק?
כמובן שאינני מתכוין על עצם נסיעה באוטו, אלא על האפשרות הנכונה הלכתית....

אסור בשו"א לטבול במקוה חם בשבת, והטובל- מותר לקרוא לו עברין כמבואר במסכת שבת, ועונו ישא.

אחי שליט"א שמע מכלי ראשון כמן ימא לטיגנא לפני כשלושים שנה, מחבירו שהוא אדם נאמן, שנכנס למקוה במא"ש בשבת לפנות בוקר, וניסה להכנס למקוה ולא הצליח מרוב החום הלוהט של המים, ופנה לצאת, ואז ראה את מרן הגריש"א זצוק"ל נכנס, קופץ למקוה וטובל ויוצא!

ר' יונה · הודעהעל ידי **ר' יונה** » ג' פברואר 06, 2018 11:55 pm

אריך כתב:
ר' יונה כתב:הנוהג לכסות על קלקרים שצפים ע"ג המים.

הקלקרים מהווים 'הטמנה' של המים, דהוי כיסוי שמובהק לשמירת חום ואין לו שום מטרה אחרת (ולא ככיסוי מעכברים), ואף שמהצדדים יש את דופן המקוה עצמה, בפשטות כל שאפשרות הכיסוי הגמור היא רק מלמעלה הוי הטמנה גמורה ולא במקצת (דהרי לא השאיר שום מקום פנוי).

ולכן יש ליזהר בשבת עצמה לא לכסות. ובכיסהו ונתגלה מותר. דהוי הטמנה באינו מוסי"ה. (ובמקרה שהחימום ממשיך לעבוד, כמובן הוי הטמנה במוסי"ה לדעת השו"ע דמוסי"ה מחמת דבר אחר חשיב מוסי"ה)

אני אחראי על מקואות וכך אנו נוהגים, וזאת באישור הרבנים, ולגבי השאלה אי הוי הטמנה, י"ל שהיות והחום אינו מתגבר אלא יורד, והמציאות מוכיחה שבשבת בבוקר יותר קר ממה שהיה בכניסת שבת, לא הוי מוסיף הבל, יצויין כי מדובר בכסוי שמכסים קודם כניסת השבת כמובן.

ר' יונה · הודעהעל ידי **ר' יונה** » ג' פברואר 06, 2018 11:57 pm

אריך כתב:הטובל בחם סומך על הקרבן נתנאל וזה בסדר.

השאלה היא במקומות שיש ג' בורות: א' קר. ב' חמים. ג' רותח.

מה ההיתר שבשבת יהיה גם בור רותח. הרי להשתהות בפנים כדי להתענג לכו"ע אסור כמ"ש האבנ"ז כמדומה.

כנין ונכד לקרבן נתנאל אני מצטרף למאחאה האדירה, אמנם ודאי שגם הוא לא התיר להשתהות בחמים, ולמיטב ידיעתי (למדתי מסכת שבת בעיון - עד כמה ששכלי מגעת...) אין אחד שמתיר.

אחרון התלמידים

ב"ה
ראשית, יש דבר טוב בכל המחאות, כוונתכם לשם שמיים ואשריכם ישראל!
אבל עם כל הכבוד לחברים כאן, יש כללי פסק בישראל, וכמו שאף אחד לא יתן לטבול במקוה שפסול על פי ההלכה הפסוקה, משום שישנו גדול מהאחרונים שהתיר זאת, ובפרט שהרי כלל ברזל בידינו שאם האחרון היה רואה ראשון שכתב אחרת לא היה כותב דברים אלו. (אמנם נכון לא תמיד אומרים זאת, וקשה להאריך בזה כאן אבל כאשר מדובר בחידוש ודאי שהיה חוזר בו ואכמ"ל).
ועתה נבא לענין, ראשית רבנו המ"ב, כתב לעיין בקרבן נתנאל, ובנו"ב. והנו"ב עצמו שולל לגמרי את ההיתר של הקרבן נתנאל, ובפרט שמשמע בדבריו שהק"נ עצמו לא התיר לגמרי עיי"ש. ולמעשה היחיד שהתיר זאת לגמרי הוא רבנו הגאון הנורא בעל האבנ"ז.
אבל העולה על כולנה שרב האי גאון אסר זאת באופן החמור שאין כדוגמתו, שלא התפלל עד סוף השבת משום שסבר שטבילת עזרא לא התבטלה לגבי תפילה, וחבריו הגאונים הביאו את מעשיו כהלכה - היעלה על הדעת שהאבנ"ז ואולי הק"נ היו חולקים על הכרעת רב האי גאון, שכל דבריו דברי קבלה מחכמי הגמרא??? וכבר העיר זאת בשו"ת ציץ אליעזר (ולא כפי ששגה בדבריו הפסקי תשובות בסימן שכ"ו, דאדרבה הוכיח מדברי הגאונים שהתירו טבילה דאורייתא בלבד וכמו שהתירו האחרונים ולא טבילת עזרא)
(ואנא מי שאחיו שליט"א שמע מעדות וכו', כך הוא פוסק הלכה, אין כוונתי להתווכח. המ"ב פסק כנו"ב ומעל כולם רב האי גאון סבר שהדבר אסור באופן החמור ביותר!)
ולאחר שחיפשתי לא מצאתי אחד מאלו ממורי ההוראה שמדברים בזאת - ונתנו צד להתיר, שהביאו את דברי הגאונים, ועדיין נשארו כלל הפסיקה הברורים שהדבר אסור כנ"ל.

לכן חוזר אני על דבריי הטובל במקוה חם בשבת, חטאו ישא האיש ההוא! ופורץ גדרן של חכמים.

ר' יונה כתב:
אריך כתב:
ר' יונה כתב:הנוהג לכסות על קלקרים שצפים ע"ג המים.

הקלקרים מהווים 'הטמנה' של המים, דהוי כיסוי שמובהק לשמירת חום ואין לו שום מטרה אחרת (ולא ככיסוי מעכברים), ואף שמהצדדים יש את דופן המקוה עצמה, בפשטות כל שאפשרות הכיסוי הגמור היא רק מלמעלה הוי הטמנה גמורה ולא במקצת (דהרי לא השאיר שום מקום פנוי).

ולכן יש ליזהר בשבת עצמה לא לכסות. ובכיסהו ונתגלה מותר. דהוי הטמנה באינו מוסי"ה. (ובמקרה שהחימום ממשיך לעבוד, כמובן הוי הטמנה במוסי"ה לדעת השו"ע דמוסי"ה מחמת דבר אחר חשיב מוסי"ה)

אני אחראי על מקואות וכך אנו נוהגים, וזאת באישור הרבנים, ולגבי השאלה אי הוי הטמנה, י"ל שהיות והחום אינו מתגבר אלא יורד, והמציאות מוכיחה שבשבת בבוקר יותר קר ממה שהיה בכניסת שבת, לא הוי מוסיף הבל, יצויין כי מדובר בכסוי שמכסים קודם כניסת השבת כמובן.

סתם שאלה שאני רוצה להבין. אחרי שאתה עושה מערב שבת למה היית צריך להוכיח שאינו מוסיף הבל מזה שהחום יורד ולא כתבת פשוט שקירות וקל קר אינם מוסיפים הבל? או שמדובר שהחימום ממשיך לעבוד?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' פברואר 07, 2018 10:22 am

אוצר החכמה כתב:
ר' יונה כתב:אני אחראי על מקואות וכך אנו נוהגים, וזאת באישור הרבנים, ולגבי השאלה אי הוי הטמנה, י"ל שהיות והחום אינו מתגבר אלא יורד, והמציאות מוכיחה שבשבת בבוקר יותר קר ממה שהיה בכניסת שבת, לא הוי מוסיף הבל, יצויין כי מדובר בכסוי שמכסים קודם כניסת השבת כמובן.

סתם שאלה שאני רוצה להבין. אחרי שאתה עושה מערב שבת למה היית צריך להוכיח שאינו מוסיף הבל מזה שהחום יורד ולא כתבת פשוט שקירות וקל קר אינם מוסיפים הבל? או שמדובר שהחימום ממשיך לעבוד?

נראה פשוט שכוונתו שהחימום ממשיך לעבוד, ועל זה מעיר שאעפ"כ המציאות מוכיחה שהחום אינו מתגבר אלא יורד ולהכי לא הוי מוסיף הבל.

אבל אם כך צריך להוכיח שזה מותר. מה הדין במי ששם קדרה רותחת בע"ש ומטמין אותה במעט גפת שהוא דבר המוסיף הבל. כיוון שזה מעט הקדרה מתקררת קצת מרתיחתה אבל לא כמו שהיתה מתקררת אילו היה מטמין בדבר שאינו מוסיף הבל האם פשוט שזה מותר?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' פברואר 07, 2018 11:08 am

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, יש דבר טוב בכל המחאות, כוונתכם לשם שמיים ואשריכם ישראל!
אבל עם כל הכבוד לחברים כאן, יש כללי פסק בישראל, וכמו שאף אחד לא יתן לטבול במקוה שפסול על פי ההלכה הפסוקה, משום שישנו גדול מהאחרונים שהתיר זאת, ובפרט שהרי כלל ברזל בידינו שאם האחרון היה רואה ראשון שכתב אחרת לא היה כותב דברים אלו. (אמנם נכון לא תמיד אומרים זאת, וקשה להאריך בזה כאן אבל כאשר מדובר בחידוש ודאי שהיה חוזר בו ואכמ"ל).
ועתה נבא לענין, ראשית רבנו המ"ב, כתב לעיין בקרבן נתנאל, ובנו"ב. והנו"ב עצמו שולל לגמרי את ההיתר של הקרבן נתנאל, ובפרט שמשמע בדבריו שהק"נ עצמו לא התיר לגמרי עיי"ש. ולמעשה היחיד שהתיר זאת לגמרי הוא רבנו הגאון הנורא בעל האבנ"ז.
אבל העולה על כולנה שרב האי גאון אסר זאת באופן החמור שאין כדוגמתו, שלא התפלל עד סוף השבת משום שסבר שטבילת עזרא לא התבטלה לגבי תפילה, וחבריו הגאונים הביאו את מעשיו כהלכה - היעלה על הדעת שהאבנ"ז ואולי הק"נ היו חולקים על הכרעת רב האי גאון, שכל דבריו דברי קבלה מחכמי הגמרא??? וכבר העיר זאת בשו"ת ציץ אליעזר (ולא כפי ששגה בדבריו הפסקי תשובות בסימן שכ"ו, דאדרבה הוכיח מדברי הגאונים שהתירו טבילה דאורייתא בלבד וכמו שהתירו האחרונים ולא טבילת עזרא)
(ואנא מי שאחיו שליט"א שמע מעדות וכו', כך הוא פוסק הלכה, אין כוונתי להתווכח. המ"ב פסק כנו"ב ומעל כולם רב האי גאון סבר שהדבר אסור באופן החמור ביותר!)
ולאחר שחיפשתי לא מצאתי אחד מאלו ממורי ההוראה שמדברים בזאת - ונתנו צד להתיר, שהביאו את דברי הגאונים, ועדיין נשארו כלל הפסיקה הברורים שהדבר אסור כנ"ל.

לכן חוזר אני על דבריי הטובל במקוה חם בשבת, חטאו ישא האיש ההוא! ופורץ גדרן של חכמים.

נדמה לי שאחד מכללי הפסיקה הוא שאין פוסקים כאחרון התלמידים במקום שהפוסק'ים כבר דנו בזה. ממעשה דרב האי גאון אין להביא ראיה כי בזמנו אי אפשר היה לחמם מקווה בתנאים שאפשר היום. אם המשנ"ב כתב לעין בקרבן נתנאל ובנודע ביהודה זה אומר שהוא פסק כנודע ביהודה? וחוץ מהגאון הנורא בעל אבני נזר היה גם גאון הנורא בעל דברי חיים שגם התיר.
עריכה: ואולי תביא ראיה גם מרב הונא בגמרא שאמר "וכי יש טבילה בחמין"? שאין לטבול בחמין כלל גם לא ביום חול?

הא לחמא עניא

דרומי כתב:איזה חששות יש בזה מבחינה הלכתית? ומבחינה פרקטית באיזה חומר כדאי להשתמש?
[כמובן שאני לא בא לדון בעצם ענין המקוה החמה בשבת שכבר דשו בו רבים ונתפשט בהרבה קהילות להתיר, אלא רק על ענין הכיסוי בלבד]

אמר לי בלן בבני ברק דבערב שבת סמוך לזמן הוא ממלא במים רותחים עד למאוד יוסד משיעור יס"ב, ועד שבת בבוקר הוא חם [לא אקטואלי בשבתות החורף הקרות, שאז יש מקוה חם עד פושר].

אחרון התלמידים

כדכד כתב:
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, יש דבר טוב בכל המחאות, כוונתכם לשם שמיים ואשריכם ישראל!
אבל עם כל הכבוד לחברים כאן, יש כללי פסק בישראל, וכמו שאף אחד לא יתן לטבול במקוה שפסול על פי ההלכה הפסוקה, משום שישנו גדול מהאחרונים שהתיר זאת, ובפרט שהרי כלל ברזל בידינו שאם האחרון היה רואה ראשון שכתב אחרת לא היה כותב דברים אלו. (אמנם נכון לא תמיד אומרים זאת, וקשה להאריך בזה כאן אבל כאשר מדובר בחידוש ודאי שהיה חוזר בו ואכמ"ל).
ועתה נבא לענין, ראשית רבנו המ"ב, כתב לעיין בקרבן נתנאל, ובנו"ב. והנו"ב עצמו שולל לגמרי את ההיתר של הקרבן נתנאל, ובפרט שמשמע בדבריו שהק"נ עצמו לא התיר לגמרי עיי"ש. ולמעשה היחיד שהתיר זאת לגמרי הוא רבנו הגאון הנורא בעל האבנ"ז.
אבל העולה על כולנה שרב האי גאון אסר זאת באופן החמור שאין כדוגמתו, שלא התפלל עד סוף השבת משום שסבר שטבילת עזרא לא התבטלה לגבי תפילה, וחבריו הגאונים הביאו את מעשיו כהלכה - היעלה על הדעת שהאבנ"ז ואולי הק"נ היו חולקים על הכרעת רב האי גאון, שכל דבריו דברי קבלה מחכמי הגמרא??? וכבר העיר זאת בשו"ת ציץ אליעזר (ולא כפי ששגה בדבריו הפסקי תשובות בסימן שכ"ו, דאדרבה הוכיח מדברי הגאונים שהתירו טבילה דאורייתא בלבד וכמו שהתירו האחרונים ולא טבילת עזרא)
(ואנא מי שאחיו שליט"א שמע מעדות וכו', כך הוא פוסק הלכה, אין כוונתי להתווכח. המ"ב פסק כנו"ב ומעל כולם רב האי גאון סבר שהדבר אסור באופן החמור ביותר!)
ולאחר שחיפשתי לא מצאתי אחד מאלו ממורי ההוראה שמדברים בזאת - ונתנו צד להתיר, שהביאו את דברי הגאונים, ועדיין נשארו כלל הפסיקה הברורים שהדבר אסור כנ"ל.

לכן חוזר אני על דבריי הטובל במקוה חם בשבת, חטאו ישא האיש ההוא! ופורץ גדרן של חכמים.

נדמה לי שאחד מכללי הפסיקה הוא שאין פוסקים כאחרון התלמידים במקום שהפוסק'ים כבר דנו בזה. ממעשה דרב האי גאון אין להביא ראיה כי בזמנו אי אפשר היה לחמם מקווה בתנאים שאפשר היום. אם המשנ"ב כתב לעין בקרבן נתנאל ובנודע ביהודה זה אומר שהוא פסק כנודע ביהודה? וחוץ מהגאון הנורא בעל אבני נזר היה גם גאון הנורא בעל דברי חיים שגם התיר.
עריכה: ואולי תביא ראיה גם מרב הונא בגמרא שאמר "וכי יש טבילה בחמין"? שאין לטבול בחמין כלל גם לא ביום חול?

בס"ד
לא ברור היכן כבודו למד הלכה -אם בכלל- שכך הבין את דרכי הפסיקה ובודאי לא למד את הנושא המדובר, אם טוען עלי שנביא 'הוכחה' מהגמרא שאסור ביום חול...
אולי תספר לנו מי 'הפוסקים שדנו בזה', מלבד אלו שהוזכרו? לא ידוע לי שהדברי חיים התיר, וגם אם כן, הגאונים פסקו לאיסור ולא בא לחלוק על הגאונים ח"ו. כדאי רק להזכיר, שלדעת הרא"ש אפילו לראשונים אסור לחלוק על גאונים, אמנם רבותינו הראשונים חלקו על הגאונים. אבל אין הו"א שכוונת האבנ"ז לחלוק על גאונים.

ונביא את לשון ספר האשכול (שבת ג:) ונשאל רבנו האיי ודפרשיתון כי ראיתם בדברינו שבעל קרי שאין לו מים אל יתפלל ושאלתם מי שראה קרי בלילי שבת או בלילי יו"ט ביום היכי עביד חייב ליטהר אע"פ שהוא חולה ובא לידי סכנה או פטור הוא מן התפלות, או יש לו תקנה להחם חמין בערב שבת ומערב יו"ט ומכין (מלשון הכנה) שאם יארע לו דבר יערב בהן אחרים כדי שיהיו פושרין ויתנם על גופו.
הכין חזינא שאם חושש אדם בשבת שמא יסתכן אם רוחץ עצמו במים צוננין פטור מן התפלה, והדבר ברור שאפילו דברים חמורים מן התפלה פטור מהן ואנו חייב לבא לידי סכנה וחמין שהוחמו מערב שבת כבר פשיטא לן שאסור לרחוץ בהן כל גופו. וזכורים אנו כמה שבתות ממר רב אהרון גאון ז"ל שהיינו מתפללים בביתו והוא יושב מן התפלה עד הערב כו' המקום יקדש אותנו ויקיים עלינו מקרא שכתוב וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. עכ"ל.
(רק חסר מי שיגיד את אמירת ההבל הילדותית 'אני מעדיף לשבת בגן עדן עם הפוסק שהתיר...' מלה"ד שיש מחלוקת תנאים והוכרעה הלכה כתנא אחד, יבא אדם ויאמר שעושה הוא כדבר התנא האחר כי רוצה לשבת איתו בגן עדן...)

לכן חובה למחות על עצם הדיון איך משאירים את החום של המקוה בשבת! הדבר אסור מדינא. והטובל, עוונו ישא האיש ההוא, והמכין את אותו המקוה הוא מחטיא את הרבים!

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' פברואר 08, 2018 12:21 pm

[quote="אחרון התלמידים"][quote="כדכד"][qu
בס"ד
לא ברור היכן כבודו למד הלכה -אם בכלל- שכך הבין את דרכי הפסיקה ובודאי לא למד את הנושא המדובר, אם טוען עלי שנביא 'הוכחה' מהגמרא שאסור ביום חול...

/quote]
אני חושב שהפורום אינו מקום להשתלחויות אישיות והמשפט הזה אינו במקומו. לפחות לא בצורתו הנוכחית.
לגבי עצם הראיה מהגמרא- כוונתי שהבאת ראיה שאינה רלוונטית מדברי רה"ג שהתייחס לחימום מקווה בתנאים של זמנו לחימום מקווה בתנאים של ימינו.
על כך כתבתי שלפי זה תביא ראיה מרב הונא שאמר שאין טבילה בחמין גם ביום חול כשהוא התיחס לתנאים של זמנו שאי אפשר היה לחמם מקווה בכלל.
מה שאתה לא למדת אינו הלכה כי אם דרך ענינית להתנסח בוויכוח או להבין את מה שטוענים נגדך

עזריאל ברגר

שוב מביע מחאה על בזיון תלמידי חכמים.
רבו גדולי החכמים בדורנו שטובלים בפועל בכל שבת במקווה חם - ברמה זו או אחרת - והביטויים שנכתבו כאן נגדם הם דיבורי חוצפה, אשר אין להם מקום בפורום זה!

עזריאל ברגר

שני רבנים בדורנו שהתירו בשופי לטבול במקווה חם בשבת, ועיין בהרחבה במקורותיהם:
א. הרב יוסף שמחה גינזבורג שליט"א - מתוך שיחת השבוע גליון 577:

השאלה:
האם יש איסור בטבילה במקווה חם בשבת?

תשובת הרב:
חז"ל אסרו על אדם לרחוץ את כל גופו או רובו במים חמים בשבת, גזירה מפני הבלנים שהיו מחממים מים לרחיצה זו בשבת, או מערב שבת באופן האסור.

יתרה מזו, מכיוון שהרוחץ צריך להיזהר שלא לסחוט מים משערו (דבר שאסור מדרבנן), והרוחץ בנהר צריך להיזהר בדברים נוספים, כגון שלא לשחות ושלא להשיט קיסמים בנהר, ולנגב את גופו היטב שלא יטלטל את המים ברשות שאסור לטלטל בה - לכן נתפשט המנהג בקהילות האשכנזים שלא ירחץ אדם כל גופו בשבת, אפילו בצונן.

ה'חכם צבי' אסר טבילה במים חמים, אלא אם כן 'מפיגים צינתן' בלבד. כנגד זה כתב ה'קרבן נתנאל': "טבילת מי מקווה בחמין לא הווי בכלל גזירת מרחצאות".

מקצת הנימוקים שניתנו להתיר: א) נאסרה רק רחיצה לתענוג ולא טבילה של מצווה. ב) לא נאסר אלא כשהעיקר הוא בכלי, או כששופכים מים חמים למאגר שבקרקע, אבל הטבילה, עיקרה הוא במים הצוננים שנקווים בקרקע, וכל המקווה נקרא על שמם. ג) במקווה המיוחד לרבים לא גזרו, שרבים מזכירים זה את זה. ד) אם המקווה איננו חם מאוד, עודנו בכלל 'פושרין', המותרים.

למעשה כבר ציינו, שגדולי ישראל מכל העדות נהגו להתיר זאת. והיו (כמו בעל ה'מנחת אלעזר') שיצאו בחריפות נגד הרבנים שסוגרים את המקוואות בפני הטבילה בשבתות.

ובכל-זאת, יש שדרשו שלא לשהות במים, אלא לטבול ולצאת מיד.

מקורות: שבת מ,א. ק"נ שבת פ"ב סכ"ב אות ק. טושו"ע או"ח סי' שכו. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א,ו,ז. ערוה"ש,י. נימוקי או"ח שם. סד"ט יו"ד קצז,ט. ברכ"י שם,ב. שו"ת: חכם צבי,יא. נו"ב תנינא או"ח כד-ו. דברי חיים ח"ב,כו. בנין ציון א,עו. עמק הלכה,קג. אבנ"ז, תקכו. מהרש"ג, קכח. מהרשד"ה,לו. קיצורים: קצות השלחן קלג,ח, יסודי ישורון מערכת הל' שבת עמ' 395, ש"ש כהלכתה פי"ד הע' ג-ד, וש"נ.

ב. הרב מרדכי אליהו זצ"ל: http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=1771 יש שם סרטון קצר שבו הוא אומר שמותר למעשה לטבול בשבת בכל מקווה חם שאדם יכול להיכנס אליו, שאין היד סולדת בו.

ולפענ"ד ר' "אחרון התלמידים" צריך לבקש מחילה מהמתירים ומכל הנוהגים כדבריהם (ואני הקטן בתוכם).

גם זה יעבור

מה ההיתר בכיסוי מקוה עם קלקר, מצד כיסוי בורות בלי ידית אחיזה?

אחרון התלמידים

כדכד כתב:
אחרון התלמידים כתב:
כדכד כתב:[qu
בס"ד
לא ברור היכן כבודו למד הלכה -אם בכלל- שכך הבין את דרכי הפסיקה ובודאי לא למד את הנושא המדובר, אם טוען עלי שנביא 'הוכחה' מהגמרא שאסור ביום חול...

/quote]
אני חושב שהפורום אינו מקום להשתלחויות אישיות והמשפט הזה אינו במקומו. לפחות לא בצורתו הנוכחית.
לגבי עצם הראיה מהגמרא- כוונתי שהבאת ראיה שאינה רלוונטית מדברי רה"ג שהתייחס לחימום מקווה בתנאים של זמנו לחימום מקווה בתנאים של ימינו.
על כך כתבתי שלפי זה תביא ראיה מרב הונא שאמר שאין טבילה בחמין גם ביום חול כשהוא התיחס לתנאים של זמנו שאי אפשר היה לחמם מקווה בכלל.
מה שאתה לא למדת אינו הלכה כי אם דרך ענינית להתנסח בוויכוח או להבין את מה שטוענים נגדך

בס"ד
אם החלטת, למחוק את דברי רב האי גאון, אין כאן המקום לויכוח.
עזריאל ברגר כתב:שוב מביע מחאה על בזיון תלמידי חכמים.
רבו גדולי החכמים בדורנו שטובלים בפועל בכל שבת במקווה חם - ברמה זו או אחרת - והביטויים שנכתבו כאן נגדם הם דיבורי חוצפה, אשר אין להם מקום בפורום זה!

אני מביא לך דברי גאונים כמלאכים, ואתה מספר כאן סיפורים?
מחאה...
מענין, עד היכן לוקחים את המלה הזאת.
אותו ציטוט שהבאת לא כתב כלום, מלבד דברי הק"נ שהנו"ב מהדו"ת או"ח סכ"ד, הבין מדבריו שלא התיר רק מטבילה דאורייתא, והוא לא הסכים להתיר אלא בפושרין. עיי"ש. והמ"ב הביא את שניהם, ובודאי בא להקים את דברי הנו"ב ולא לחלוק, שהק"נ לא התיר רק טבילה דאורייתא.
לגבי המקורות שהביאו:
שו"ע הרב לא כתב שם דבר זה כלל, אלא שמותר לטבול בשבת. להיפך, משמע טובא מדבריו שכותב את היתר טבילת קרי, ואת איסור הרחיצה בחמין בסמוך זל"ז, ולא כתב היתר לטבול בחמין.
ערוך השולחן כתב להדיא שלא יטבול בחם אלא בפושרין (אלא שגם בזה הגאונים אסרו).
הדברי חיים, מדבר להדיא על טבילה דאורייתא, וכותה שנראה לו לאיסור, אלא שנהגו.
הבנין ציון מדבר להדיא על טבילה דאורייתא (ואומר שם חידוש עצום ואכ"מ).
העמק הלכה לא מצאתי שמדבר בזאת כלל.
מהרש"ג (סימן קכז), מדבר ג"כ על טבילה דאורייתא.
הקצות השולחן לפי מה שהבנתי כותב כדברי שו"ע הרב.
השש"כ הביא שנהגו טבילה דאורייתא, והביא דברי המ"ב שא"א למחות במי שטובל - ולא מדובר כלל על חם, אלא על עצם הטבילה.
זה סיכום 'המקורות להתיר'.
ועל זה אמרו: צלל במים אדירים העלה חרס בידו!

ולא באתי כלל להתווכח אם אלו שכל שמירת ההלכות וגזירות חכמים נמדד ש'יש כמה אנשים ובודאי שכמה ת"ח וכו', אלא עפ"י כלל ההוראה שמסרו לנו חכמים. על פי לימוד וראיית ההלכה מתוך דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים.
ולאלו הרוצים לקיים את ההלכה חובה לומר להם בקול גדול: אסור לטבול במקוה חם בשבת! כך כתבו הגאונים והאחרונים לא התירו זאת, ורבינו האבנ"ז שודאי לא רצה לחלוק על רב האי גאון ורב אהרון גאון שכ"כ החמירו בזאת!

מי שרואה ת"ח או בן תורה העובר עבירה זו, שיראה לו את ספר האשכול, כי ודאי לא ראה, ויקיים מצות הוכח תוכיח את עמיתך.
ותמוה איך נותנים במה באיזה אופן לעבור את העבירה, אלא שאדרבה, טוב הדבר שכאן המקום לומר לאלו הרוצים לשמור ולקבל בקבלה גמורה לעשות את דברי חז"ל ולא לסטות ימין ושמאל מדבריהם ח"ו ושום סיפור מתלהב של 'קדושה' לא מזיז אותם מלעבור על תקנתם : אמרו חכמים שהעבור על גזירה זו הוא עבריין, ורבותינו הגאונים, שהראשונים אמרו עליהם שישבו על כסא רב אשי, גזרו אומר שאסור לטבול במקוה חם לטבילת עזרא, ואף לא בפושרין.
עכ"פ מכיר אני ב"ה כמה וכמה ת"ח ובני תורה ויהודים רגילים (ואני הקטן בתוכם) שטובלים בשבת במקוה קר! כמובן לא במקום שיכול לבא לידי סכנה כפי שכתבו הגאונים. ואם כ"כ חפץ בקדושה אתה תקרר קצת את עצמך בעוה"ז כדי שלא יתחמם לעתיד לבא ח"ו.
ולשמוע יונעם, ויקבל שכרו מעם ה' אלוקי ישראל.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ו' פברואר 09, 2018 8:30 am

-.PDF: טהרת התורה; (391.9 KiB) הורד 239 פעמים

ודו"ק

עזריאל ברגר

אם הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהתיר זאת בפשטות חשוד בעיניך שלא הכיר את דברי האשכול - אז אני פורש מהדיון, ואתה לך לקברו לבקש מחילה.

אולי בהמשך היום אצליח לפרסם כאן את הסרטון שלו לטובת החסומים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' פברואר 09, 2018 10:39 am

הרב עזריאל, במחכ"ת חבל על זמנך וכבודך. ההיתר כל כך פשוט אצל כ"כ הרבה יהודים (גברים ונשים) שכל הדיון בזה הוא בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר'.

בכל מקרה, אבקש להחזיר את הדיון למסלולו, ומי שרוצה לדון בעצם ההיתר לטבול במקוה חם מוזמן לפתוח על כך אשכול נפרד

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ו' פברואר 09, 2018 9:19 pm

דרומי כתב:הרב עזריאל, במחכ"ת חבל על זמנך וכבודך. ההיתר כל כך פשוט אצל כ"כ הרבה יהודים (גברים ונשים) שכל הדיון בזה הוא בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר'.

בכל מקרה, אבקש להחזיר את הדיון למסלולו, ומי שרוצה לדון בעצם ההיתר לטבול במקוה חם מוזמן לפתוח על כך אשכול נפרד

ולהעבירו לאשכול חסידים ומתנגדים... טרם ראיתי דבר כזה, מי שאינו פוסק כמותו הרי הוא רשע... כל הגאונים וצדיקים שנהגו ונוהגים ככה לא ידעו את סי' שכ"ו, רק האחרון שבתלמידים מכיר סימן זה...

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ו' פברואר 09, 2018 9:42 pm

אוצר החכמה כתב:אבל אם כך צריך להוכיח שזה מותר. מה הדין במי ששם קדרה רותחת בע"ש ומטמין אותה במעט גפת שהוא דבר המוסיף הבל. כיוון שזה מעט הקדרה מתקררת קצת מרתיחתה אבל לא כמו שהיתה מתקררת אילו היה מטמין בדבר שאינו מוסיף הבל האם פשוט שזה מותר?

אולי הוי כמטמין בדבר המוסיף הבל, ולא איפכת אם במציאות אכן הצליחו שישאר בחומו כמו ערש"ק. והרי מטעם זה מכסים אותו שישאר בחומו, רק פשוט לא מצליחים שישאר בחומו כבערש"ק, והגזירה שמא יחתה במקומו עומדת. (או י"ל שדבר המוסיף הבל הוא רק אם המציאות מוכיח שזה אכן מוסיף חמימות)

ספרים וועלט

עזריאל ברגר כתב:שני רבנים בדורנו שהתירו בשופי לטבול במקווה חם בשבת, ועיין בהרחבה במקורותיהם:
א. הרב יוסף שמחה גינזבורג שליט"א - מתוך שיחת השבוע גליון 577:
השאלה:
האם יש איסור בטבילה במקווה חם בשבת?

תשובת הרב:
חז"ל אסרו על אדם לרחוץ את כל גופו או רובו במים חמים בשבת, גזירה מפני הבלנים שהיו מחממים מים לרחיצה זו בשבת, או מערב שבת באופן האסור.

יתרה מזו, מכיוון שהרוחץ צריך להיזהר שלא לסחוט מים משערו (דבר שאסור מדרבנן), והרוחץ בנהר צריך להיזהר בדברים נוספים, כגון שלא לשחות ושלא להשיט קיסמים בנהר, ולנגב את גופו היטב שלא יטלטל את המים ברשות שאסור לטלטל בה - לכן נתפשט המנהג בקהילות האשכנזים שלא ירחץ אדם כל גופו בשבת, אפילו בצונן.

ה'חכם צבי' אסר טבילה במים חמים, אלא אם כן 'מפיגים צינתן' בלבד. כנגד זה כתב ה'קרבן נתנאל': "טבילת מי מקווה בחמין לא הווי בכלל גזירת מרחצאות".

מקצת הנימוקים שניתנו להתיר: א) נאסרה רק רחיצה לתענוג ולא טבילה של מצווה. ב) לא נאסר אלא כשהעיקר הוא בכלי, או כששופכים מים חמים למאגר שבקרקע, אבל הטבילה, עיקרה הוא במים הצוננים שנקווים בקרקע, וכל המקווה נקרא על שמם. ג) במקווה המיוחד לרבים לא גזרו, שרבים מזכירים זה את זה. ד) אם המקווה איננו חם מאוד, עודנו בכלל 'פושרין', המותרים.

למעשה כבר ציינו, שגדולי ישראל מכל העדות נהגו להתיר זאת. והיו (כמו בעל ה'מנחת אלעזר') שיצאו בחריפות נגד הרבנים שסוגרים את המקוואות בפני הטבילה בשבתות.

ובכל-זאת, יש שדרשו שלא לשהות במים, אלא לטבול ולצאת מיד.

מקורות: שבת מ,א. ק"נ שבת פ"ב סכ"ב אות ק. טושו"ע או"ח סי' שכו. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א,ו,ז. ערוה"ש,י. נימוקי או"ח שם. סד"ט יו"ד קצז,ט. ברכ"י שם,ב. שו"ת: חכם צבי,יא. נו"ב תנינא או"ח כד-ו. דברי חיים ח"ב,כו. בנין ציון א,עו. עמק הלכה,קג. אבנ"ז, תקכו. מהרש"ג, קכח. מהרשד"ה,לו. קיצורים: קצות השלחן קלג,ח, יסודי ישורון מערכת הל' שבת עמ' 395, ש"ש כהלכתה פי"ד הע' ג-ד, וש"נ.

ב. הרב מרדכי אליהו זצ"ל: http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=1771 יש שם סרטון קצר שבו הוא אומר שמותר למעשה לטבול בשבת בכל מקווה חם שאדם יכול להיכנס אליו, שאין היד סולדת בו.

ולפענ"ד ר' "אחרון התלמידים" צריך לבקש מחילה מהמתירים ומכל הנוהגים כדבריהם (ואני הקטן בתוכם).

לפי טעמים ב' וג' יש לנו חילוק מרווח בין שאלת טבילה במקוה חם לפסקו הנחרץ של רבינו האי גאון שאחרון התלמידים זיכה אותנו בו.
טעם א' הוא להדיא דלא כרה"ג.
אגב ייש"כ גדול לאחרון התלמידים על כך, ועל דיון הפורה. אלא, שלא תפסיד מכך אם תכתוב עם יתר זהירות בכבודם של אלו שאתה בא להוכיח. אם כי דעתך מובנה ואין כל פגם לפתוח עוה"פ את הנושא לבדוק אותו מחדש ולראות אם הפסק המקיל הוא בטעות.

נכתב מחו"ל לפני שבת

אחרון התלמידים

בס"ד
את דברי הרב מ"א זצ"ל, אינני מצליח לראות, את מה שהביאו לא יישוב כלום, אדרבה אמרו שהדבר אסור מדינא. אלא שאין בידינו וכו'.
עכ"פ, זה הדבר העולה בימינו בעווה"ר, שאפשר למסור דרשות שלמות על סגולה בסעודה וישועות וכו', והמושג 'אסור' ושמירת ההלכה, נהפך לדבק צדדי לחוג 'מדקדקי הלכה' שאין להם 'לב אמיתי' לדברים שבקדושה...
הרבה זמן לא שמתי איזה דרשת-מוסר המדבר על עיקר העיקרים, שכל התורה מדברת בזה 'אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך', שרצון ה' גילה כביכול בתוה"ק שבכתב ושבע"פ עפ"י חז"ל, ואין קץ לרעת הממרה את פיו, הי"ת יצילנו.
וכמה מקומות אפשר לראות אנשים ששעות עומדים ומטהרין עצמן בסילודין בדברים שאולי אולי יש מקור שכתוב דבר זה, לא בדברי חז"ל כמובן, ולוקחים את אותו סניף מקור, מגדילים את האותיות בגרפיקה מהודרת וכו', אבל כך מבלי משים - עוברים לפני המתפלל בתוך ד' אמותיו כדבר המותר ואין פוצה פה, או מטלטלים במקום שאין עירוב תוך כדי שבת התעלות בצפון וכו' וכו', וגדול העוון בהמראת דבר ה' עד לשמים.
משהו השתבש לנו ביסוד אמונתנו מה מחייבת אותנו התורה, מה כוחם של חכמים, מה ישאלו את האדם בפני בי"ד של מעלה.
מה קרה חבר? מה לך לסמוך על דבר שכל הפוסקים אסרוהו, כל כך קשה לטבול במקוה קר? אולי ואולי הסיכון שאתה לוקח הוא נורא מאוד ליודע מהו לעבור על דברי חז"ל? אולי 'הקדושה' שאתה רוצה להוסיף עליך עומדים מלאכי השרת ואומרים: טמא טמא טמא טמא?
תמה אני למה אני בודד כאן בדברים כואבים אלו.

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » א' פברואר 11, 2018 4:58 am

בסדר כתב:
אוצר החכמה כתב:אבל אם כך צריך להוכיח שזה מותר. מה הדין במי ששם קדרה רותחת בע"ש ומטמין אותה במעט גפת שהוא דבר המוסיף הבל. כיוון שזה מעט הקדרה מתקררת קצת מרתיחתה אבל לא כמו שהיתה מתקררת אילו היה מטמין בדבר שאינו מוסיף הבל האם פשוט שזה מותר?

אולי הוי כמטמין בדבר המוסיף הבל, ולא איפכת אם במציאות אכן הצליחו שישאר בחומו כמו ערש"ק. והרי מטעם זה מכסים אותו שישאר בחומו, רק פשוט לא מצליחים שישאר בחומו כבערש"ק, והגזירה שמא יחתה במקומו עומדת. (או י"ל שדבר המוסיף הבל הוא רק אם המציאות מוכיח שזה אכן מוסיף חמימות)

במשך השב"ק עלה בדעתי כי אין שאלה של הטמנה כלל, כי הרי לא טומן כלל בכלי, רק זה כמו מכסה, וכי אסור לכסות קדירה? ומה זה שונה.

עזריאל ברגר

בדיוק אתמול שמעתי בשיעור, שישנם כמה סוגי אנשים שכופרים בסמכותם של חכמי ישראל:
יש את השומרונים, שמאמינים רק בחמשת חומשי התורה ובספר יהושע (ואף שם הם הכניסו זיופים), אבל הנביאים שאחריהם - אינם מאמינים בהם.
יש את הקראים (והצדוקים) שמאמינים בכל כד ספרי התנ"ך.
יש את אלו שמאמינים רק עד המשנה.
יש כאלו שמקבלים גם את הגמרא.
יש כאלו שמקבלים עד הראשונים.
אבל יהודי אמיתי יודע שגם חכמי דורנו הם מכלל חכמי ישראל, ומקבל את דבריהם באמונה ובדרך-ארץ גם אם מדברי הקדמונים נראה בעיניו אחרת.

בסדר כתב:
בסדר כתב:
אוצר החכמה כתב:אבל אם כך צריך להוכיח שזה מותר. מה הדין במי ששם קדרה רותחת בע"ש ומטמין אותה במעט גפת שהוא דבר המוסיף הבל. כיוון שזה מעט הקדרה מתקררת קצת מרתיחתה אבל לא כמו שהיתה מתקררת אילו היה מטמין בדבר שאינו מוסיף הבל האם פשוט שזה מותר?

אולי הוי כמטמין בדבר המוסיף הבל, ולא איפכת אם במציאות אכן הצליחו שישאר בחומו כמו ערש"ק. והרי מטעם זה מכסים אותו שישאר בחומו, רק פשוט לא מצליחים שישאר בחומו כבערש"ק, והגזירה שמא יחתה במקומו עומדת. (או י"ל שדבר המוסיף הבל הוא רק אם המציאות מוכיח שזה אכן מוסיף חמימות)

במשך השב"ק עלה בדעתי כי אין שאלה של הטמנה כלל, כי הרי לא טומן כלל בכלי, רק זה כמו מכסה, וכי אסור לכסות קדירה? ומה זה שונה.

אתה צודק. זה באמת לא נראה הטמנה.

עדיין באופן עקרוני השאלה שעלתה כאן בעניין הטמנה בדברי ר' יונה והדוגמה שנתתי היא שאלה שצריך לתת עליה את הדעת.

חשבונות רבים

לענ"ד לא מובן למה כיסוי קלקר אינו נראה הטמנה. מה זה שייך למכסה? לפי הבנתי למכסה יש ב' הגדרות א' צורתו שהוא נראה ועשוי ככלי. ב' מטרתו לשמור על האוכל מלכלוך ושפיכה ולא לשמור על החום. בכיסוי קלקר אין לא את זה ולא את זה.

אחרון התלמידים

בס"ד
זכורני בימי בחורתי, לאחר שזכיתי לשמוע שיעור חוצב ממרן הגר"ע יוסף זצ"ל (זה שטענו עליו שיותר מדי מיקל) שאסר בחריפות ובחומרה רבה טבילה דאורייתא אף בפושרין, והתיר בביה"ש בלבד. באתי בעניותי לשמוע פי צדיק יבלח"א מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א ושאלתי האם מותר לטבול בפושרין .
ובמקום תשובה, זכיתי וסיפר לי מעשה בצדיק נשגב, הגר"ד בהר"ן זצ"ל וצדיק נוסף בירושלים שאינני זוכר שמו. שבאו למקוה בשבת והסתפקו אם דרגת חום זה מותרת או אסורה, ואחד מהם טבל והשני סבר שעדיין זה אסור (הבנתי מדבריו אם נחשב פושר או קר).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' פברואר 11, 2018 10:22 am

אחרון התלמידים היקר, דביקותך באמת מעוררת השתאות. אך אנא ממך, פתח אשכול מיוחד לנושא זה ואל תפריע את הדיון בשאלת הכיסוי. תודה

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' פברואר 11, 2018 10:27 am

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » א' פברואר 11, 2018 10:40 am

למה? בגלל שבלעבור לפני המתפלל נחלקו הראשונים כשם שנחלקו בהנחת תפילין בחול המועד ורבותינו בעלי התוספות שאמרו לא להניח תפילין בחול המועד גם חייבו אותך לעבור לפני המתפלל?

עזריאל ברגר

מי ש"התיר" לזלזל ככה ברבנים בני דורנו - יכול להתיר לך כל מה שתרצה...

בברכה המשולשת

אחרון התלמידים כתב: זכורני בימי בחורתי, לאחר שזכיתי לשמוע שיעור חוצב ממרן הגר"ע יוסף זצ"ל (זה שטענו עליו שיותר מדי מיקל) שאסר בחריפות ובחומרה רבה טבילה דאורייתא אף בפושרין, והתיר בביה"ש בלבד. באתי בעניותי לשמוע פי צדיק יבלח"א מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א ושאלתי האם מותר לטבול בפושרין .
ובמקום תשובה, זכיתי וסיפר לי מעשה בצדיק נשגב, הגר"ד בהר"ן זצ"ל וצדיק נוסף בירושלים שאינני זוכר שמו. שבאו למקוה בשבת והסתפקו אם דרגת חום זה מותרת או אסורה, ואחד מהם טבל והשני סבר שעדיין זה אסור (הבנתי מדבריו אם נחשב פושר או קר).

הצדיק הנוסף הוא מרן הגרימ"ח.
הסיפור עצמו נדפס (איני זוכר אם ע"י מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א או שהובא בשמו בספר אחר).
ושם מדובר על הגדרת פושר או קר

(וכל זה ללא דיון בעצם נושא האשכול.)

רק אוסיף מחאה על כך שכב' כתב על הרב כדכד שליט"א שהוא אינו לומד הלכה ואינו יודע אותה. זאת, כאשר ידוע לכל באי אתרא קדישא הדין על עוצם גדלותו בתורה ויראת השמים הטהורה המפעמת בכל דבריו.

חשבונות רבים כתב:לענ"ד לא מובן למה כיסוי קלקר אינו נראה הטמנה. מה זה שייך למכסה? לפי הבנתי למכסה יש ב' הגדרות א' צורתו שהוא נראה ועשוי ככלי. ב' מטרתו לשמור על האוכל מלכלוך ושפיכה ולא לשמור על החום. בכיסוי קלקר אין לא את זה ולא את זה.

אני לא בטוח שכן הוא. ראיתי שאריך כבר בתחילת הדברים הסביר כמוך בקטע

הקלקרים מהווים 'הטמנה' של המים, דהוי כיסוי שמובהק לשמירת חום ואין לו שום מטרה אחרת (ולא ככיסוי מעכברים), ואף שמהצדדים יש את דופן המקוה עצמה, בפשטות כל שאפשרות הכיסוי הגמור היא רק מלמעלה הוי הטמנה גמורה ולא במקצת (דהרי לא השאיר שום מקום פנוי).

מאיפה ההגדרה שלכם לקוחה? מדברי הפוסקים או מסברא?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר