שייף נפיק כתב:בשיחות הח"ח מובא שאחר קיום מצווה הוא עת רצון, והתפילה והבקשה מקובלת אז, ולכן בברכת המזון אחר שברכנו מבקשים 'הרחמן'.
ויל"ע היכן עוד מצינו כן. (וביהי רצון שלאחר שנפרדים מהסוכה מבקשים שיחשב לנו כאילו הרחקנו נדוד, ובמודים דרבנן 'על שאנחנו מודים לך' והיינו בזכות ההודאה. וצריך חיפוש מחיפוש היכן מצינו עוד כן)
ובכלל, לפי דבריו אלו, האם מאחרי אל יחסרנו הוא רשות? מי שאינו רוצה כעת לנצל עת רצון זו רשאי?
שייף נפיק כתב:לא הבנתי.
מה ענין של בקשות פרטיות לברכת האורח?
יהודה בן יעקב כתב:כן מצינו לענין הדלקת נרות שבת, כמש"כ בקיצור שו"ע עה, ב.
כמדומני שיש מקור קדום לזה ברבינו בחיי, לענין הדה"נ או חלה, אך אינני מוצא זאת כעת.
ישראל אליהו כתב:יהודה בן יעקב כתב:כן מצינו לענין הדלקת נרות שבת, כמש"כ בקיצור שו"ע עה, ב.
כמדומני שיש מקור קדום לזה ברבינו בחיי, לענין הדה"נ או חלה, אך אינני מוצא זאת כעת.
זה הגהמ"י סוף זרעים, אות ל'.
ובכן תתפלל אשה תמיד בשעה שהמצוה בידה ומקיימת אותם בהלכותיה שיתן לה הרחמן בנים צדיקים ויראי השם ויודעין שמו יתברך.
כל העסוקין במצות פיהם פתוח בתפילה לפני (מקום) [המקום] שנ' ותגזר אומר ויקם לך ואומ' ויסב חזקיהו פניו וגו' ויאמר אנא ה' זכר נא וגו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים