1. הנה הדברים מתוך הספר על ר"ע בלוי:
- עמרם בלוי 183-184.png (373.39 KiB) נצפה 16693 פעמים
כמדומני שבנוגע לנישואים עם הגיורת כבר הדברים ידועים ומפורסמים.
2. האתר החסום לכת"ר הוא "עיתונות יהודית היסטורית" (כמובן הבאתי רק מעט מהאזכורים של רפ"ע שם). את מאמרו הנז' 'לכבודו של גאון ישראל' שפורסם בהצופה, ג' אלול תש"ו (ואח"כ בספר לנתיבות ישראל ח"ב), פותח הרצי"ה כי "כאשר הובאה אלי חוברת הנקראת בשם "בין חומותיך ירושלים", ובה הרבה דברי שקרים ובזויים על אודות אאמו"ר הרב זצ"ל" (מה שנכון) ומתחיל לפרט בפרוטרוט. בין השאר כותב:
שם מסופר, כשהובא לו בתחנת עזה (לא בתחנת לוד ככתוב שם, כי היתה מלאה הקהל העצום של גדולי ירושלים ואנשיה ושל שאר ערי הארץ ומושבותיה, שבאו לקבל פניו ולהודיע ולדרוש קבלת רבנותו, וכמובן לא היה אפשר להעז למסור מכתב כזה שם, רק בתחנת עזה, הקודמת, בה היה אפשר לעשות זה בהיות מטמרי מאינשי, כשאין בה מלבדנו איש מהציבור), אותו המכתב... והנה הייתי בעת מעשה שכך היה: אחרי שקרא את המכתב, שמסר לו ר' משה סמניצר (לא רבי פנחס אפשטיין, הוא לא העז להכנס למסור מכתב זה), אמר לו דברים כהווייתם: "הנה קהל ירושלים וקהל יפו דורשים ממני... וכו'.
על שערי צדק:
נגשתי ישר לענין - מספר פרו' [דוד] מאיר, ביקשתי פגישה עם הרב פנחס אפשטיין אב"ד של העדה החרדית. הוא נענה לי, למרות שהוציא כרוז נגדי. שוחחנו ולבסוף איחל לי הצלחה בתפקידי. אני מוכן לחכות - אמר ונראה כיצד יתנהלו הענינים. העיקר שתהא דעת חכמים נוחה ממך - אמר לי. בינתיים המשיכו להפיץ כרוזים. הרב פנחס אפשטיין רמז כי הוא יהיה חייב לחתום שוב על כרוז. הגיעו מכתבים מבית סטמר מניו יורק. שוב ביקר פרופ' מאיר אצל הרב פנחס אפשטיין. רמז כי הוא חייב לחתום שוב על כרוז. כתב כי הוא ימשיך בדרך ניהול בית החולים כפי שעשו קודמיו ד"ר וולך וד"ר שלזינגר. כל זאת נעשה, למרות שחוגי "נטורי קרתא" לא תמכו מעולם בהחזקת בית החולים. גם לא כאשר פנו לאדמו"ר מסטמאר וביקשו ממנו תמיכה כדי לקיים דיני שמיטה בבית החולים לפי הוראות בית הדין של העד החרדית. הרב אפשטיין היה מרוצה מהמכתב. שתו לחיים. (הצופה, כ"ב כסלו תשכ"ט).
כתבה עם פטירתו:
הרב פנחס אפשטיין למנוחות
מאת סופרנו בירושלים
בהר הזיתים בירושלים הובא אמש למנוחות הרב פנחס אפשטיין זצ"ל, אב"ד וראש העדה החרדית בירושלים, שנפטר בליל שבת קודש בביה"ח "שערי צדק". בהלווייתו השתתפו רבני וראשי ישיבות ובני ירושלים. בן 83 היה במותו. הניח בנים ונכדים. עלה ארצה בהיותו כבן י"ח שנה. חמישים שנה רצופות שימש דיין בביה"ד של העדה החרדית "נטורי קרתא". בעשרים השנים האחרונות היה אב ביה"ד. בגיל צעיר חיבר ספר "אוריין תליתאי", ובשנים שלאחרי כן חיבר ספר "מנחת ירושלים" על מסכת סוטה, ו"לבוש ישע" מכתב יד של אביו זצ"ל בתוספות חשובות משלו" (הצופה, י"ט טבת תש"ל)
אין צריך להאריך כמה מעניינים וייחודים הדברים שהוספת אתה כאן לעיל, הרב הא לחמא, תודה רבה.
