צופר הנעמתי כתב:לא זה ולא זה.
כדכד כתב:הוא לא שאל על ל' רבים אלא על ל' יחיד אם לכנות בל' זכר או בל' נקבה. זה איננו מטבע לשון כלל כי אם שאלה בל' ארמית: "איך יתכן". ולכן אין שום טעם וריח להשתמש בו כמטבע לשון
סגי נהור כתב:כדכד כתב:הוא לא שאל על ל' רבים אלא על ל' יחיד אם לכנות בל' זכר או בל' נקבה. זה איננו מטבע לשון כלל כי אם שאלה בל' ארמית: "איך יתכן". ולכן אין שום טעם וריח להשתמש בו כמטבע לשון
"נפקא מינה" כמטבע לשון אתה מאשר? יש בזה לדעתך יותר טעם וריח?
ומה לגבי "הוה אמינא" כמטבע לשון?
להמשיך?
כדכד כתב:סגי נהור כתב:כדכד כתב:הוא לא שאל על ל' רבים אלא על ל' יחיד אם לכנות בל' זכר או בל' נקבה. זה איננו מטבע לשון כלל כי אם שאלה בל' ארמית: "איך יתכן". ולכן אין שום טעם וריח להשתמש בו כמטבע לשון
"נפקא מינה" כמטבע לשון אתה מאשר? יש בזה לדעתך יותר טעם וריח?
ומה לגבי "הוה אמינא" כמטבע לשון?
להמשיך?
כן,
בנפקא ינה נעשה שימוש בדיוק בהקשר המקורי שלה חוץ מפעמים שמנתרגמים "מאי" לעברית.
כנ"ל הוה אמ ינא.
אילו עוד דוגמאות יש לכת"ר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים