עזריאל ברגר כתב:הדואר הופרט, ואינו שייך למדינה.
לא נכון. אם קנית גליון בולים והוא נשרף לך לנגד עיני פקיד הדאר אתה לא יכול לבקש גליון חדש כי כבר שילמת.ביליצר כתב:ברור שאסור ,התשלום הוא על השירות הבול הוא שטר ראיה,
חשבונות רבים כתב:לא נכון. אם קנית גליון בולים והוא נשרף לך לנגד עיני פקיד הדאר אתה לא יכול לבקש גליון חדש כי כבר שילמת.ביליצר כתב:ברור שאסור ,התשלום הוא על השירות הבול הוא שטר ראיה,
לענ"ד בול הוא זכות משלוח ואם הדאר שלח בלי להחתים בול הרי שהשולח לא שילם על המכתב אך מסתמא הכלל הוא שמאחר שעשה את המוטל עליו אין להם תביעות עליו.
אמנם יש לעיין אם הבול שייך לשולח או שאפקריה.
קוגן כתב:קיבלתי מכתב, והבול לא הוחתם ע"י הדואר, האם הבול מותר בשימוש חוזר?
[גם אם בסקר הרוב יכריעו להיתר כמובן שאין זה מתיר את השימוש ללא היתר רב].
בברכה המשולשת כתב:עזריאל ברגר כתב:הדואר הופרט, ואינו שייך למדינה.
למיטב ידיעתי כן שייך
מטעים כתב:על מרן החפץ חיים מסופר דכששלח מכתב שלא ע"י הדואר, היה קורע בול בכדי לא להפסיד למדינה . וכ"ש בנידון דידן.
וכפי שרגילים לומר, החפץ חיים לא היה נוהג כך.
לענין כתב:עיין משמר הרש"ם סי' כ'.
טברייני כתב:לעניות דעתי,
אם אדם עולה באוטובוס והנהג הוא מכרו משכבר הימים ואומר לו אינך צריך לשלם לכאורה ודאי שאין חובתו לשלם.
אם אדם קונה בסופר ובסוף הקנייה רוצה עוד שתי שקיות והקופאית אומרת לו קח לא נורא ודאי שאין חובתו לשלם.
וא"כ מדוע כאשר פקיד הדואר לא החתים את הבול ושלח אותו אליי הביתה אני צריך לקורעו??
עזריאל ברגר כתב:טברייני כתב:לעניות דעתי,
אם אדם עולה באוטובוס והנהג הוא מכרו משכבר הימים ואומר לו אינך צריך לשלם לכאורה ודאי שאין חובתו לשלם.
אם אדם קונה בסופר ובסוף הקנייה רוצה עוד שתי שקיות והקופאית אומרת לו קח לא נורא ודאי שאין חובתו לשלם.
וא"כ מדוע כאשר פקיד הדואר לא החתים את הבול ושלח אותו אליי הביתה אני צריך לקורעו??
שני הראשונים לכאורה הם גזל גמור.
דיוניםבהלכה כתב:בארה"ב הרי זה אבידת עכו"ם שהוא מותר - בארה"ק לכאו' הרי הוא אבידת ישראל ואסור
טברייני כתב:לעניות דעתי,
אם אדם עולה באוטובוס והנהג הוא מכרו משכבר הימים ואומר לו אינך צריך לשלם לכאורה ודאי שאין חובתו לשלם.
?
גימפעל כתב:צריך לבדוק מה החוק (מנהג המדינה) אומר בשאלה זו.
חיימשה כתב:עזריאל ברגר כתב:טברייני כתב:לעניות דעתי,
אם אדם עולה באוטובוס והנהג הוא מכרו משכבר הימים ואומר לו אינך צריך לשלם לכאורה ודאי שאין חובתו לשלם.
אם אדם קונה בסופר ובסוף הקנייה רוצה עוד שתי שקיות והקופאית אומרת לו קח לא נורא ודאי שאין חובתו לשלם.
וא"כ מדוע כאשר פקיד הדואר לא החתים את הבול ושלח אותו אליי הביתה אני צריך לקורעו??
שני הראשונים לכאורה הם גזל גמור.
כלל לא בטוח שזה נכון.
יש כלל ידוע בבתי דינים, שכל מי שממונה על תחום כל שהוא, נהג באוטובוס, קופאית בסופר, וכל כיו"ב נחשב כיוון שמונה לכך, כבעל הבית, ואין עלי חיוב לברר את דעת בעה"ב האמיתי לגבי הכרעה כלשהי.
אם אני רכשתי משהו בסופר ונראה לי שהמחיר טעות, ברגע שאני שואל את הקופאי והוא מכריע שזה בסדר, זוהי הכרעה סופית, ולא מוטל עלי להיכנס במערכת שבינו לבין הבעלים.
וייתכן שגם כאן, ברגע שהפקיד מתרשל בתפקידו ומשחרר בולים שניתן לשוב ולהשתמש בהם( או מה שיותר מסתבר שיש מכונה מקולקלת אחת שמתעצלים לתקנה) הרי הם הפקירו את הבולים הללו, ואם יש מי שמעל בתפקידו מידו יבקשוהו.
חגי פאהן כתב:ממונה, אבל בתנאי שלא עושה הפך ההוראות. ודאי שבעל הבית הורה לנהג שלא להעלות אף אחד בחינם, וודאי שלקופאיות יש חוק שאסור לתת שקיות בחינם. אין זה דומה לשאלה שעולה והוא אכן מוסמך להכריע בספק, או לתת הנחות. באגד אין הנחות. האם באמת אני יכול לעצום את עיני מזה? דרוש מקור.
מטעים כתב:על מרן החפץ חיים מסופר דכששלח מכתב שלא ע"י הדואר, היה קורע בול בכדי לא להפסיד למדינה . וכ"ש בנידון דידן.
וכפי שרגילים לומר, החפץ חיים לא היה נוהג כך.
וטעמו, כנז' לעיל, מפני חוקי המדינה שאסרו מלשגר מכתבים שלא ע"י שירותי הדואר מטעה"מ (ראה כאן). וזה אינו שייך בזמננו.דרומי כתב:באגרות קודש (חבד) חלק יא ע' קלז: "כ"ק אדמו"ר הצמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כשהיה מוסר מכתב על ידי נוסע או מהלך ממקום אחד לחבירו, היה בבת אחת עם זה מכניס למשרד המתאים שוה של הוצאת הבי דואר שבימיו של מכתב כזה".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 470 אורחים